Monday, February 20, 2006

Sukkah 26a, from my talmid Yoni Rozenberg

The 3 Categories of Halichah on Succos
Shluchei Mitzvah
L’Tzorech Mamash
Personal Pleasure

a. Patur (In order of stringency)
I. tarud/ inability
Tosafos: The second mitzvah would, if done, be mevatel the current mitzvah
Ran: Only if it would be mevatel the normal manner of the mitzvah
Rashi: Even if he just has a mere machshava on his mind.
II. performance
Hagahos Ashri: If abstaining from the 2nd mitzvah would merely improve the performance of the current mitzvah (e.g. resting outside of a succah would allow him to be well-rested for the next day’s mitzvah). –Based on Iggros Moshe’s interpretation

a. Holech L’Tzorech Mamash
I. definition of the travel
Iggros Moshe defines a travel done L’Tzorech Mamash as being something for which you would travel from home (Tei’Shvu/ Tehiu [אּ] K’Ein Ta’Duru), such as going out for commerce (Rashi).
II. permissibility
Both the Magen Avraham and the Levush agree that going out B’Derech S’chora, which is categorized by the Iggros Moshe as being L’Tzorech Mamash, is mutar on Succos. Thus the Iggros Moshe poskins that going out L’Tzorech Mamash is mutar.
b. chiyuv to build succah at night

Levush: If he is able to find one easily, he should. However, if he is not able to find one, he would be patur from building his own. (Emek Bracha: He would not only be patur, but it would be asur to do so because it would then be considered melachah b’chol ha’moed. Therefore, if you follow the Levush you wouldn’t be able to be machmir on yourself to build a succah, following the Magen Avraham)

Magen Avraham: If he can’t
find a succah, he would be chayav to build his own.

Rema: When not being able to find a succah easily, we can say that you are patur from having to use one. However, one who is machmir on himself to build one will be blessed.

Chayei Adam: The Rema’s words seem to say that we follow the Levush and wouldn’t make sense according to the Magen Avraham.

Biur Halachah: Indeed the Rema meant that we follow that the Levush, but if one wishes to follow the Magen Avraham, ‘tavo alav bracha’ (which is difficult according to the Emek Bracha; see above).

Several Achronim: The reason we follow the Levush is because of Shvu K’Ein Ta’Duru: a person will not start building a house at midnight just for somewhere to sleep! [ב]

Emek Bracha: Either way you go you will encounter a paradox in which you must forfeit one mitzvah in order to do the other. There is no way to clearly poskin the safek, with achronim ruling both ways. Thus, it is asur to go on the road to begin with. [גּ]

a. Iggros Moshe Everyone agrees that traveling for personal benefit in an area where there's no succah is strictly asur.

[אּ] The word "tehiu" would make more sense in the context of the term 'TeiShvu K'Ein Ta'Duru.' "Tei'Shvu" implies that the sitting in the succah should be like the sitting at home. However, "tehiu" is a much more general term, meaning that any actions taken in connection to the succah (as opposed to just the sitting) must be based upon actions taken at home.

[ב] This reasoning would imply that it is because of inconvenience that he would not be obligated to build the succah at night. Accordingly, if you have a Pop-a-Succah or something similar which does not take time to build, you would be chayav to build it. Thus, this kulah only applies to succahs that take long or are inconvenient to put up.

[[גּ Rav Bechhofer dislikes this “chop” on the basis that neither the Mishnah Berurah nor anyone else brings up the idea of melachah b’chol ha’moed being connected to this sugya, meaning that it is obviously not relevant

Saturday, February 11, 2006

I really have no time to blog right now, but here's something else from Reb Aaron Berger:

From: Berger, Aaron
Sent: Fri 2/10/2006 1:04 PM
Subject: for your blog...

Recently, Cross Currents blog celebrated its placement in the Jewish Blog Awards.

In response to that posting I submitted a facetious comment that was rejected by the editors of this charedi blog. The comment was: "Chazak V'ematz. The Moetzes must be very proud!"

I think my facetious comment really speaks to a serious question which "we as charedim" need to face up to.

CC blog is designed to present the charedi point of view; i.e. the group that holds fast to "daas torah". And more than that, "we" (charedim) hold as a core principle that daas torah drives our hashkafa, not the other way around. So how does celebrating an Internet blog's award fit in with that? If you were to survey the daas torah of Rav Elyashiv, Rav Chaim Kanievsky, and Rav Shteinman about what our joy should be about a blog award what do you think they would answer? Lakewood just assered the Internet. Most rabbonim of the type "our type" holds from do not allow it, or grudgingly allow it for work etc. It doesn't take a rocket scientist to figure out the Internet is not a good thing to their minds (at least as bad as not keeping cholov yisroel) or so we don't we listen?? We are quick to listen when it comes to women's draft, yeshiva boys going to the army, bugs, sheitels, Slifkin, YU, etc.

My challenge to their readership and to us is whether/how are "we" better than the "modern" whom we accuse of being the tail wagging the dog; i.e. they do what they want and try to find sources to back them up. Are we not doing the exact same thing re: our gedolim? We look to them to endorse points of view that we think are right or otherwise want to do. This is a serious question that I had asked satirically and bekitzur.

Love (and hugs),


Thursday, February 09, 2006

Wow! What a Website :: Custom Reprint

More than 17,000 rare and out of print seforim (Jewish Books) organized by topic. Browse our Custom Reprints or search for a specific sefer.

Custom Reprints are clear digital reprints of seforim. They are all 8.5" x 11" and are bound with a flexible, clear protective front and back covers and a solid, sealed spine. For an additional fee, a sefer can be bound in hard cover with gold embossed writing.

Wednesday, February 01, 2006

Osek b'Mitzva Patur Min Ha'Mitzva: Magen Avraham's "Mistake"?

מגן אברהם אורח חיים סימן לח ס"ק ח
ח ותגריה' - פירש"י הלוקחים כדי להמציאן למכור למי שצריך להם עכ"ל משמע דאם עושה כדי להשתכר בו לא מקרי עוסק במצוה וצ"ע בנדרים דף נ"ג משמע דמחזיר אבידה הוו עוסק במצוה אע"פ שנוטל עליו שכר וי"ל דהתם אינו נוטל אלא שכר בטלתו א"נ התם עיקר כוונתו להשיב אבדה אבל הכא עיקר כוונתו להשתכר עסי' תל"ג ס"ח:

From his quotation of Rashi the Magen Avraham learns a law (which others, such as the Shulchan Aruch HaRav and the Aruch HaShulchan have cited "as is") that a person who intends to make money off a mitzva does not have the exemption of osek b'mitzva patur min ha'mitzva.

But that's not what Rashi says!

רש"י מסכת סוכה דף כו עמוד א
תגריהן - הלוקחין מהן כדי למכור ולהמציאן לצריך להם.

Different order! And it makes all the difference: According to the version of the M"A, the mamtzi'im are volunteers, and it may be concluded that they are only patur in that case. But according to our version of Rashi, the mamtzi'im are mochrim - and, if so, we see that even a person who is making a profit has the exemption of osek b'mitzva patur min ha'mitzva.

Although he works with the M"A's version, the M"B does take issue with him:

ביאור הלכה סימן לח ד"ה * הם ותגריהם
ומ"מ נ"ל דאם כונתו לשניהם בשוה מיקרי עוסק במצוה וכענין מה שפסק הא"ר בסימן תקפ"ט סק"ח דאם תקע בשופר להתלמד וגם לצאת בו ידי מצוה יצא ידי חובתו ודע עוד דלענין כתיבת סת"ם גופא כמו שמצוי שהכותב כונתו להשתכר מסתפיקנא לומר דאפ"ה מיקרי בכלל עוסק במצוה אף דלכאורה הוא היינו הך דהמ"א שהביא מפירש"י נלענ"ד לחלק אף דעי"ז יפול ממילא ג"כ הקושיא של המ"א והוא דלענין כתיבה גופא דהיא בודאי עצם מצוה כדכתיב וכתבתם ורק דאינה גמר מצוה קודם הקשירה וכדמוכח במנחות מ"א ע"ב הוא תמיד בכלל עוסק במצוה ואפילו אם אנו יודעין שעיקר התחלתו לכתוב היה רק בשביל שכר ולולי זה לא היה מתחיל מ"מ אמרינן דהשתא שכותב אין מכוין כלל רק שכותב סתם לשם מצות תפילין כדין ומה שפירש"י הלוקחין כדי להמציאן וכו' הלא רק על ותגריהם פירש וכונתו דשם הלא המסחור בעניני תפילין לא נזכר בשום מקום למצוה ואפילו אם נאמר דמה שהוא מוכר לאיזה אדם הצריך תפילין הוא בכלל עוסק במצוה עכ"פ בשעה שהוא קונה התפילין מהסופר כדי לסחור בהם אין שם לע"ע עצם פעולת המצוה כלל בהמעשה גופא והגמרא פטרן בכל גווני לכן פירש"י הלוקחין כדי להמציאן למכור למי שצריך להם ור"ל דאז ע"י מחשבתו שהוא לשם מצוה מחשיב פעולתו לעוסק במצוה משא"כ בעניני מחזיר אבידה וכתיבת סת"ם וכה"ג הפעולה גופא הוא בכלל עוסק במצוה:
[As an aside, an interesting quibble from the Klausenberger:

שו"ת דברי יציב חלק או"ח סימן ריז ד"ה הנה הגע
בנוסח הברכה לקבוע מזוזה ולא תקנו לברך על מצות מזוזה לכלול גם את הכתיבה, דליכא מצוה כלל בכתיבה ודו"ק. ומ"ש בשו"ע סי' ל"ח ס"ח כותבי תפילין ומזוזות הם ותגריהם ותגרי תגריהם וכו' פטורים מהנחת תפילין כל היום וכו', נראה דאין זה משום שיש מצוה בכתיבה אלא שדינו כעוסק במצוה ומזכה את הרבים, וכמו התגרים שבודאי אין מצוה מיוחדת בעשיית סחורה בתפילין ומזוזות. ועיין מגן גבורים שם שנתקשו בזה דכיון שכתיבת התפילין ומכירתן אינו גוף המצוה רק שבזה הוא מכין למצוה מהיכי תיתי לומר דיפטר עי"ז ממצוה גופיה וכו' עיי"ש באריכות. וצ"ע מ"ש במשנה ברורה בבה"ל שם שיש מצוה בגוף הכתיבה כדכתיב וכתבתם עיי"ש, ולא ידעתי המקור לזה, ובפרט דהמחבר ערבינהו ותנינהו בהדי התגרים שבודאי ליכא בהו מצוה מיוחדת וצ"ע.]
And from the following Chasam Sofer it seems that even someone who is kol kullo l'shem parnasa is still subject to the definition of osek b'mitzva:

שו"ת חתם סופר חלק ה (חו"מ) סימן עט ד"ה מזה נ"ל
מזה נ"ל בכל מלאכת שמים דאיכא למיחש לאיתרשולי ולא שייך קנאת סופרים תרבה חכמה אין להתיר להזיק חברו אדרבא יש להחמיר ולאסור טפי למגדר מלתא ומכ"ש היכי דעי"ז מזלזל הפרגמטי' והסוחרי' מפסידים מקחם דע"כ לא אמרי' זכור לטוב אבל היכי דמוכר בזול וירויחו הקונים ולא מפסיד המוכרים מהקרן אבל לקפח פרנסתם לא דהרי מתריעי' על פרגמטי' בב"ב צ"א ע"א אפי' על יין ושמן מכ"ש על מלאכת שמים דאתי לאתרשולי ובמ"כ מתי"ט פ"ה ממע"ש משנה ב' דהרי כ' שרבו הפירות ואין קונה ע"ש ואיך תלה זה בפלוגתא דר' יהודה הלא בכי האי גוני מתריעי' על הפרגמטי' ואיך יניח לזלזל המקח. והנה הנהיגו רבותינו הקדושים אשר מפיהם אנו חיים ומימיהם אנו שותים לגוזר /לגזור/ חרמא ושמתו' על מדפיסי' ספרים שלא ישיגו גבול מדפיסי' הראשונים על זמן מה ובדקתי בספרים ומצאתי הסכמה קרוב למאתים שנים ונרא' שהתחיל זה אחר שהדפיס מהר"ם פאדוה ספרי רמב"ם שלו והשיג נכרי אחד גבולו וגזר רמ"א גזירתו כמבואר בתשוב' מכאן ואילך החלו לגדור בפני פורצי פרץ ורגולי לכתוב בהסכמה שלא יהי' שלוחי מצוה ניזוקין ואין הכונה שלוחי מצוה כבא"ח סי' תל"ב כמו שהשיב לי גאון א' התם אין ניזוקין הבטחה היא מהקב"ה שלא יזוק ומ"מ אפי' אמר בשביל שיחי' בני ה"ז צדיק גמור אלא שצריך שיהי' בשעת מצוה אבל אח"כ לא ואמרתי בחידושי שזה מבואר בקרא ופנית בבקר והלכת לאהליך ודרשי' שתמצא אהליך אך בתנאי ופנית בבקר מיד ולא יעכב יותר מהמשכת זמן עלייתו לרגל ולינה ומיד יפנה ואז הובטח שימצא אהלו בשלום אבל מה שמעכב יותר אח"כ אין כאן הבטחה שימצא אהלו בשלום אא"כ מתעכב למצוה אחרת להקריב עוד קרבנו או כמ"ש תוס' ב"ב כ"א ע"א ד"ה כי מציון וכו' ואז מתחיל בטחון שלא יזוק מאותה מצוה אבל בטחון הראשון אינו נמשך אלא על בקר וכ"ז התם אבל הכא לשון מושאל בעלמא הוא דעל כ"פ מדפיסי ספרים ותגריהם ותגרי תגריהם שלוחי מצוה הם אעפ"י שכל כוונתם להנאת עצמם ואחז"ל ר"פ מקום שנהגו שעל העוסקי' המה שלא לשם שמים התפללו אנשי כה"ג שלא יתעשרו שאם יתעשרו לא יתעסקו ש"מ שצריכי' להם אע"פ שעוסקי' שלא לשמה וכל הרוכלים עוסקי' שלא לשמה אפי' ר' אלכסנדרי בציפורי עוסק הרוכלות הוא להשתכר פרנסתו ולא להמציא בשמי' לבנות ישראל ומ"מ צריכי' לחוש להם והכא בנידון הנ"ל ידוע שהמדפיס א"א אם לא ידפיס ספרים למאות ולאלפים ואנחנו עם ה' מעטי' במדינה זו וא"א שימכרו במדינה זו וספרי ש"ס ופוסקי' ומפרשיהם לא יצרכו אלא לשוקדי תורה ומועטי' הם בעו"ה וכיון שא"א להדפיס כ"א סך עצום ורב ע"כ כולי עלמא כחדא מתא יחשב וכולהי שייכי בכרגא דמרא עלמא ית"ש ואם ידפיס עוד אחר ספר זה במשך זמן קצר אפי' מאה פרסאות מפה לא ימכור זה ספריו נמצא הפסיד את שלו ומי פתי יקרב אל הדפוס בודאי בספרי' קטני' סידורי' ומחזורים השוים לכל נפש כל מדפיס סגי לזה בבני מדינותינו ראיתי במחזורי קטנים שנדפסו באמסטרדם שנת תצ"ח שהסכימו הגאוני' שלא לגזור חרם וכ' על הגאון מהר"א ברודא כשגגה יצאה שנתן הסכמה וחרם על מחזור קטן ואפי' בש"ע קטנים לא נהגו לאסור אם לא שיש בו דבר מחודש כמ"ש בהקדמה והסכמת ש"ע קטן של הגאון בית אפרים אבל שארי ספרי תלמוד בודאי אתי לאתרשולי ומי ידפיס ויהי' קרוב להפסד ורחוק מן השכר ולא יהי' ספרי' מצוי לעוסקי תורה ע"כ ראוי' הי' לגדור גדר ואפי' לא יהי' מן הדין ואף עפ"י שלא נמנו עליה חכמי ישראל בצירוף ובמנין א' מ"מ המנהג שנהגו הכל מכמה מאות שנים ומצאתי בסוף ס' מקח וממכר לרבנו האי שנדפס שנת שס"ב נתנו הסכמה וחרם על עשר שנים ובאו עה"ח כמה גאונים ובתוכם הגאון מו"ה יהודה סראואל המופלג הידוע והגאון מו"ה יוסף פאמיגא בעה"מ ס' פורת יוסף הנדפס אצל שיטה מקובצת על ביצה וע"ש בהסכמת הג' שאגת ארי' שהי' זה המחבר שנת ש"ן ונתן הסכמה הנ"ל שנת שס"ב ובש"ך בלי סמ"ע נדפס שנת ימ"י המשי"ח לפ"ק הסכי' ונתן חרם הג' מה' שעפטיל ז"ל ומה' העשיל ז"ל בשנת ת"ב והג' עבודת הגרשוני ובעל ב"ש ז"ל ע"ש ואין פוצה פה ומצפצף הוה כהסכימו כלם ומדפיסי' כלם ניחא להו בהאי תקנתא וכבר כ' רמ"א בתשו' סי' נ"ב בהאי ענינא דמשיג גבול דמופלג בתורה יכול לגזור נידוי בכך אפי' אינו תלמידיו ונ"ל מש"ה גזרו על המדפיסי' משום דרובם אינם ת"ח ומחוייבי' ע"כ לכנוס בעול מופלגי תורה גוזרי גזירו' אבל על הקונים לא גזרו דרוב קוני ספרים ת"ח הם ואולי לא יהי' נכנעים לגאונים ההמה אע"ג דלא שכיחי גדולי' כ"כ דעדיפי מגאוני המסכימים מ"מ אחזו בסנסני ענוה וגזרו על המדפיסי' ובפרט דאינהו גופיהו ניחא להו ויש לתמוה על הרמ"א בתשובתו אחר שהאריך שמדינא גוזר חרמו ופורש מכמרתו מ"מ לא גזר אלא על בני מדינתו ולכאורה היינו טעמא משום שרוב יסודותיו בנוי על המדפיס ולא על הקונים רק מ"ש ביסוד השלישי אבל שארי היסודו' הכל על המדפיס ע"כ לא עצר חיל לגזור על הקונים ת"ח שהם חוץ למדינתו ודברי ריב"ש סי' רע"א נמי הם כשגוזר על ת"ח שחוץ לגבולו ואינם תלמידיו כעובדא דהתם וא"כ שיש עכ"פ מנהיג ת"ח במדינה אחרת החולק עליו על זה אבל הכא כ"ע וכל גאוני ארץ ניחא להו להטיל גודא על משיגי גבול.
Yehuda Popack, one of my talmidim at Kushner, suggested the following logical argument that even a person making a profit should be considered an osek b'mitzva: In theory, we should be involved constantly in mitzvos. Yet, OTOH, clearly we need to ensure a livelihood [at least according to R' Yishmael!] - hence, it follows that there must be some portion of our mitzva performance for which we make money. It follows, then, that any mitzva that is compensated should still define one as an osek b'mitzva.

R' Yochanan Tanna u'Palig?

רש"י תמיד דף כו/א
איתמר א"ר יצחק א"ר יוחנן חתנים מן המנין ואין אבלים מן המנין מיתיבי חתנים ואבלים מן המנין ומתרץ כי תניא ההיא בשורה ואם איתא דר' יוחנן נמי תנא הוא כי היכי דתריץ אליבא דרב רב תנא הוא ופליג היה לו לתרץ אליבא דר' יוחנן ר' יוחנן תנא הוא ופליג אלא ודאי לאו תנא הוא אי נמי אין להוכיח מכאן דאיכא למימר אותו חציה בחול לא היתה הכיפה שוה לקרקע הר הבית וקי"ל בפסחים (דף פה) דגגין ועליות לא נתקדשו ל"ש גגי עזרה ול"ש גגי ירושלים בקדושת ירושלים:

תוספות כתובות דף ח/א
רב תנא הוא ופליג - לא בעי לשנויי כי תניא ההיא בברכת המזון כדמשני רבי יוחנן דנראה לו דוחק להעמיד כן ונוח לו טפי לומר דפליג ומדלא קאמר ר' יוחנן תנא ופליג יש להוכיח דר"י אמורא היה דאי הוה תנא הוה משני כדמשני לרב ואין להקשות דאמאי לא משני רבי יוחנן אנא דאמרי כרב דתנא הוא דרבי יוחנן לא היה מחזיק רב כהנא דפליג עליו בכל דוכתא ומיהו איכא נמי רבי יוחנן שהיה תנא דתניא בשילהי דנזיר (דף סה. ושם) וכמה שיעור תפיסה פירש רבי יוחנן כו':

The Ramban and Ran, however (Shabbos 114b) do suggest that R' Yochanan Tanna u'Palig.

From the following Yerushalmi this would seem compelling:

תלמוד ירושלמי מסכת דמאי דף ט/א
דאמר רבי ייסא בשם רבי יוחנן איתפלגין רבי ור"א בר"ש חד אמר אמר מקומו. חרנה אמר אחר מעמדו. רבי אבהו אמר. רבי אמר אחר מקומו והורי ליה כהדא דר"א ב"ר שמעון אחר מעמדו הדא דתימא באילין אשפלתא. ברם באילין טוענייא כל עמא מודיי אחר מקומו. היה מקומו ומעמדו היתר והוא עתיד להעבירו דרך איסור אותו האיסור כמי שלא העבירו. רבי בא בר כהן בעי קומי רבי יוסי לא כן אמר רבי חייא בשם רבי יוחנן רבי וחבירו הלכה כרבי. ואמר רבי יונה ואפילו רבי אצל ר"א בר"ש. א"ל מה את בעי מרבי יוחנן ר' יוחנן כדעתי' דר' יוחנן אמר קל הקילו בשביעית שהיא מדבריהם. אית דבעי מימר נצטרפה דעתו של ר' יוחנן עם ר"א בר"ש וירבו על רבי:

The Yerushalmi actually takes R' Yochanan to be a second opinion to combine with Rebbe to defeat R' Elazar B"R Shimon! It would seem that if R' Yochanan only had the status of an Amora that this would be inconceivable.