I think this is an allusion to that which is stated in the Seforim (Reb Tzadok in Likkutei Amraim from the Medrash Ha'Ne'elam, etc.) that the battle between Yaakov and the Sar of Esav took place on the night of Tisha b'Av.
The explanation, based on R' Tzadok below, also ties into why this phrase is under the letter daled in the kinnah - because the pgam in gid hanasheh is a pgam in de'ah - which is also the pgam of the lack of the Beis HaMikdash, which is also the pgam of the Harugei Malchus.
ר' צדוק קומץ המנחה ב-עט
וזה ענין שבעוף אינו נאסר גיד הנשה לפי שאין לו כף בבשר שסביב לירך הבשר רומז לחומר המתאוה כמו שאמרו בפרק קמא דסוטה (ה'.) בושה וכו' ושסביב הירך דומה לכף שהוא כלי קיבול המאכל כך הוא כלי קיבול לתאוות הירך שמכונה גם כן בלשון אכילה כמו שאמרו (כתובות ס"ד ע"ב) על אוכלת עמו לילי שבת ועוף רומז לתורה כמו שאמרו בפרק קמא דברכות (ה'.) וכמו שאמרו בפרק השוחט (חולין כ"ח.) עופות מן הרקק נבראו שהוא תערובת מים שהוא התורה בעפרות גופם הוא אין לו כף כלל שאין לו כלל במציאות תאוה כל עיקר ולכך אין צריך לאסור גיד הנשה. ולכן נכתבה מצוה זו כאן ולא אחר מתן תורה שכאן מקומה בפתח החיצוני של תורה:וזה ענין מה שמובא בזוהר (ח"א קע"א.) דמשה אסתכל באספקלריא דנהרא ולא גרם ליה נגיעת כף הירך יעקב כלשאר נביאים עיין שם כי משה הוא הדעת אמיתי מדברי תורה עד שנקראת על שמו ולכן למה לי כף כלל וזהו גם כן ענין מה שאמרו (מגילה ה' ע"ב) רבי ביקש לעקור תשעה באב שהוא המסדר תורה שבעל פה דוגמת משה רבינו ע"ה תורה שבכתב ותשעה באב נגד גיד הנשה כנזכר לעיל בשם הזוהר שהאוכל בתשעה באב כאוכל גיד הנשה ואין לו שייכות למי שהוא במדריגת דעת אמיתי בדברי תורה וכמו שאמרו (ברכות ל"ג.) כל מי שיש בו דעה כאילו נבנה בית המקדש בימיו שלא הזיק לו נגיעת הכף ירך כלל:
שפת אמת דברים תר"נ
בפסוק רב לכם סוב כו' פנו לכם צפונה. ובמד' הצפינו עצמיכם כו' כי כל זמן שזרע עשו ועמלק בעולם א"י להתגלות קדושת שמו ית' בפרהסי' כמ"ש ז"ל שנשבע הקב"ה שאין שמו שלם עד שימחה זרעו של עמלק ולכן צריך להיות הכל בהעלם והסתר עד מדרך כף רגל הוא כשיהי' תיקון השלם כי עשו הכח שלו הולך עד סוף כל הדורות כמ"ש ז"ל שנק' חזיר שעתיד להחזיר המלוכה למלך מלכי המלכים. ועיקר הכח שלו הוא בסוף כדאיתא וידו אוחזת בעקב עשו. וזה הי' המלחמה עם השר ויגע בכף ירכו שהוא מקום המיוחד לכחו של עשו כדאיתא בזוה"ק האוכל בת"ב כאילו אכל גיד הנשה ע"ש. והשי"ת יגאלנו במהרה מתחת
ידו והיתה לה' המלוכה:
שם תרנ"ג
והנה ת' באב יום מיוחד לפורעניות כמ"ש בזוה"ק וישלח ששס"ה ימים נגד שס"ה ל"ת ובכל יום שליט מלאך מיוחד. ובט"ב שולט שרו של עשו הוא שטן הוא מה"מ ואומר כי האוכל בט"ב כאלו אכל גיד הנשה ע"ש.