Sunday, March 15, 2009

Thursday, March 05, 2009

Toras Purim 5769

YGB: Toras Purim 5769
1.
The Hebrew term for Hamantaschen, Oznei Haman, is either a slight error, or in any event to be understood as Moznei Haman.
 
2.
Why? רש"י על דברים פרק כה פסוק יז: זכור את אשר עשה לך - אם שקרת במדות ובמשקלות הוי דואג מגרוי האויב שנאמר מאזני מרמה תועבת ה' וכתיב בתריה בא זדון ויבא קלון:
 
3.
Why in Yiddish are they called Haman Taschen? ספר דברים פרק כה (יג) לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה:
 
4.
What is the link? כלי יקר על דברים פרק כה פסוק יג ובזה מיושב הסמיכות זכור את אשר עשה לך עמלק. פירש"י אם שקרת במדות ובמשקולות הוי דואג מן גרוי האויב שנאמר (משלי יא א) מאזני מרמה תועבת ה'. וכתיב בתריה (שם יא ב) בא זדון ויבא קלון ואת צנועים חכמה. וקשה מה ענין גרוי האויב למשקולות ועוד קשה וכי עמלק בא עליהם בעבור ששקרו במשקולות, גם על הראיה קשה למה קראה מאזני מרמה מאזני שקר מבעי ל"ל, ומהו הקלון שאמר, ואיך נקשר סוף הפסוק ואת צנועים חכמה לתחילתו. אלא ודאי שלאבן הגדולה הישרה קרא מאזני מרמה שלכך הוא שוקל בה כדי לרמאות כאמור והשוקל בה הרי הוא כמסתיר רעתו מן הבריות ועושה עין של מעלה כאילו אינו רואה, וכך מדתו של הקב"ה כדרך שנאמר (שם כו כו) תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל. וכדרך שאמרו בסוטה (ט.) היא עשתה בסתר הקב"ה מגלה קלונה, כך אמר לרמאים אלו, אתם עושים בסתר עושק וגזל, הקב"ה שולח השונא אשר יקח כל אשר לך בגלוי ואז למפרע יתגלה קלונך כי ידעו הכל למפרע שאתה עשית בסתר עושר ולא במשפט, זה"ש בא זדון וה האויב שיבא בזדון ובגלוי ויבא לאור קלון שלך וזהו שמסיק בילקוט בשם המכילתא (בשלח פר' א ח) רבי אליעזר אומר ויבא עמלק שבא בגלוי פנים לפי שכל הבאות שבא לא בא אלא במטמוניות אבל ביאה זו בא בגלוי פנים עד כאן לשונו: וזה ראיה גדולה לדברינו שכל מה שעשו ישראל במטמוניות בא עמלק בגלוי כדי להביא לאור קלונם כי לא עביד הקדוש ברוך הוא דינא בלא דינא, וכששולח את האויב שיקח את אשר לך ודאי היה זה בעבור שבסתר עשית עושק ונלוז והעושים כך סוברים כי חכמים המה להרע, כאשר בדורנו חושבים לחכם את כל מי שהוא חריף לרמות והכתוב אומר (בראשית כז לה) בא אחיך במרמה ולא בחכמה ויקח את אשר לך, אמנם מי שהוא מקיים והצנע לכת עם אלהיך ואינו עושה שקר לחבירו אפילו בצנעה הוא הנקרא חכמה וזהו שאמר ואת צנועים חכמה והוא הפך המאזני מרמה שהזכיר:
 
5.
What is the antidote to Moznei HamanIzun Mitzvos: רש"י על שמות פרק טו פסוק כו ולפי פשוטו כי אני ה' רופאך ומלמדך תורה ומצות למען תנצל מהם כרופא הזה האומר לאדם אל תאכל דברים שמחזירים אותך לידי חולי וזהו איזון מצות וכן הוא אומר (משלי ג) רפאות תהי לשרך:
 
6.
Haman asserted an essential balance between Amalek and the Jews: חזקוני על שמות פרק ל פסוק יד מבן עשרים שנה ומעלה - אבל פחותים מעשרים אינם נענשים בידי שמים ואינן צריכין להביא כפרה. וסכום כולם עולה לרבוא ככר כסף כיצד רוב בני אדם אינם חיים אלא שבעים שנה צא מהם עשרים לפטור כדכתיב מבן עשרים שנה ומעלה ישארו להם חמשים שנה שכל אחד ואחד מישראל נותן בהם מנה של חול למחצית השקל שקל קדש בכל שנה ושנה הרי ששים איש נותנין בחייהם ששים מנה שהם ככר והם היו ששים רבוא הרי כולם נותנים רבוא ככר, ולפיכך אמר המן הרשע ועשרת אלפים ככר כסף אשקול אמר כדאי שקלי לבטל שקליהם ואני אתן כנגד ששים רבוא שבהם לעשות מהם כרצוני:
 
7.
In reality, however, there can be no such balance: שפת אמת ספר שמות - פרשת זכור - שנת תרל"ט המשך פרשת זכור אחר שקלים דכתיב והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל כו' ובמשנה וכי ידיו של משה עושות מלחמה כו' בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה מתגברין כו'. והענין הוא דבנ"י שורשן בעולמות עליונים מאוד. ומ"מ הם אומה בעולם הזה כמ"ש ובגוים לא יתחשב כו'. וכל התנגדות האומות ואשר יכולין להרע להם הכל בבחי' תחתונה הנ"ל. אבל כאשר הם מתדבקין בשורשם לית תמן מגע נכרי כלל. ואיתא כשקורין פ' שקלים זוקף משה רע"ה ראשן של ישראל. וממילא כשזה קם זה נופל דכתיב ולאום מלאום יאמץ. והוא כדמיון כף מאזנים כשכף אחד מתעלה הכף השני יורד מטה מטה. ועיקר התנגדות של ישראל הוא עמלק כדכ' ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד. כי כל האומות יראו מגשת לבנ"י והוא שיסה את כולם. והוא היפוך לגמרי מבחי' בנ"י. ופרשנו כמ"ש בבנ"י שנוטלין חלק עם האומות אע"פ שעיקר ברכתם למעלה למעלה. כמ"ש ז"ל ע"פ ובגוים לא יתחשב שאין נחשב להם מן החשבון. כן להבדיל בין הטהור לטמא בעמלק ימ"ש לאשר הוא ראשית גוים נוטל חלק בכל נפילת אומה נלקה ונמחה שמו באותה קללה ונפילה של כל אומה ואומה. וזה מלחמה כו' בעמלק מדור דור שבכל המלחמות נוטל חלק קללה כנ"ל. ומ"מ עיקר אחריתו עדי אובד יותר מכולם כנ"ל:
 
8.
Such an assertion by Haman is only possible because of his brazenness, that which the Kli Yakarcalled Gilui Panim. That is why the kelipah of Amalek is the dog: ספר לשם שבו ואחלמה - ספר הדע"ה חלק ב - דרוש ד ענף כד סימן ז אך סוד הענין בכ"ז הוא כי שאלה הראשונה מהו לסרוסי כלבא הוא ע"פ מאמרם ז"ל בזוה"ק משפטים ק"ג ע"א אל אחר אסתרס כו' ולא אפיש ולא עביד פירין כי הוא אין לו שייכות עם סוד הדעת כלל ובלתי דעת אי אפשר למעבד פירין וכמ"ש הרב בשער הקליפות פ"ב. אמנם ע"י החטא הנה נתקשר הוא עם סוד הדעת ג"כ. והוא הפגם דהדעת מה שנעשה לעהד"ע טו"ר וכנ"ל ענף כ"ג. והנה הוא סוד מלך הדר דקליפה הנז' בס"פ וישלח כי הוא הדעת דקליפה אשר נתקן בו ע"י החטא וכנ"ל בדברינו דרוש א' ענף ז' אות ג' [וכ"ז הנה הוא סוד צד איסור אשר ישנו עתה בסוד הלויתן וזיז שדי ובהמות בהררי אלף וכנ"ל בארוכה מענף ז' עד סוף ענף י"ב. כי הוא הכל מפגם הדעת אשר ירד ונפל למטה ע"י החטא כנ"ל] והנה אי אפשר להתתקן כ"ז אלא ע"י הקב"ה בעצמו כי ע"ז נאמר ירמיה נ"א מ"ד והצאתי את בלעו מפיו. והנה הכלב הנה הוא מסוד הדעת דקליפה כי הוא נפיק משור וחמור שהם חו"ג דקליפה. וכמ"ש בזוה"ק פ' בשלח ס"ה רע"א. ע"ש בהגהות מהרח"ו ז"ל כי האותיות האמצעים דשור וחמור שהם ו' מ"ו הם גימ' כלב. והנה הוא שורשו של עמלק (גימ' אל אחר) ימ"ש וכמ"ש ברע"מ פ' נשא. קכ"ד א' ומסטרא דשמאלה דרגיה דעשו סמא"ל אתקרי כלב כו' וע' מגלה עמוקות אופן רנ"ב כי קליפת כלב הוא כולל כל המרכבה טמאה וכן הוא מרכבה טמאה גימ' כלב רע. וע"ש עוד אופן ק"מ ואופן קכ"ד. ובספר דן ידין מאמר ו' ח' י"ב. ועכ"פ הוא כי קליפת כלב הוא תוקפיה דעמלק ימ"ש והוא כחו של ס"מ. כי הוא מסוד הדעת דקליפה אשר נתקן ונעשה בו ע"י החטא. והוא ענין ירידת ונפילת הדעת למטה ונעשה בסוד עהד"ע טו"ר כנ"ל ענף כ"ג ונתקן אז הדעת בהקליפה ג"כ והוא הכלב דקליפה. אבל מקודם הנה היה הקליפה בלא דעת כלל ובסוד אל אחר אסתרס ולא עביד פירין:
 
9.
That is why the 95th pasuk in the Torah (Haman in gimatriya) is: ספר בראשית פרק ד (טו) וַיֹּאמֶר לוֹ יְדֹוָד לָכֵן כָּל הֹרֵג קַיִן שִׁבְעָתַיִם יֻקָּם וַיָּשֶׂם יְדֹוָד לְקַיִן אוֹת לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ:
 
10.
On which the Ramban comments: רמב"ן על בראשית פרק ד פסוק טו ובבראשית רבה (כב יב) אמרו כענין זה רבי אבא אמר כלב מסר לו - כי מפני שהיה פחדו מן החיות מסר לו אחת מהן שתלך לפניו, ולמקום שיפנה הכלב ללכת ידע כי שם צוה לו השם ולא יהרג בה הזכירו בו החכמים אות נבזה כראוי לו, אבל הכוונה שהיה עמו האות תמיד להורות לפניו הדרך שילך בה, כי כן לשון "וישם":
 
11.
We are therefore commanded to destroy this evil, by eating Oznei Haman (163 in gimatriya) corresponding to the 163rd pasuk in the Torah: ספר בראשית פרק ז (ד) כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה אָנֹכִי מַמְטִיר עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וּמָחִיתִי אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: We may add that balance was finally restored when, in the 203rd pasuk in the Torah (corresponding to Moznei Haman, when each seventh animal is brought as a korban: ספר בראשית פרק ח (כ) וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַידֹוָד וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהוֹר וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ:
 
12.
In fact, of course, Izun Mitzvos is not perfect balance. Haman is the one who asserts the balance and equal footing. Rather, Izun Mitzvos is meant to bring one to the fundamental middah of Chesed:ספר עקידת יצחק - שער נד ורב חסד. מדה שביעית, ראויה ונאותה לאותם שענינם שקול, כלומר שחציין זכאין וחציין חייבין (ר"ה י"ז ע"א), כי הוא יתברך מטה כלפי חסד להכריען לכף זכות, כי מדת החסד מרובה. ובמדרש שוחר טוב (במזמור ס"ב) ולך ה' חסד כי אתה וגו'. רבי נוהראי ורבי נחמיה אמרי, מדת פורענות עקרה ואינה עושה פירות, מדה טובה עושה פירות, שנאמר (הושע י') זרעו לכם לצדקה. מה הקב"ה עושה, גובה מהאדם עונותיו ונותן לו שכרו. ורבנן אמרי אפילו עונותיו אינו גובה ממנו בבת אחת, שנאמר (עזרא ט') כי אתה אלהינו חשכת למטה מעונינו. רבי אליעזר ור' יוסי בר חנינא אמרי, כף מאזניים מעויין הוא, כאן עונות וכאן זכיות, ומה הקב"ה עושה מטה כלפי חסד. רבי יוסי בר חנינא אומר, מה הקב"ה עושה, חוטף שטר אחת מעוונות שהם בכף, ומיד הזכיות מכריעות, שנאמר (בראשית ל"ט) ויט אליו חסד. ורבנן אמרי, מסייע לכף עונות ומעליהו, ומיד הזכיות מכריעות, וכן הוא אומר (מיכה ז') נושא עוון ועובר על פשע:That is why the 616th pasuk in the Torah (Izun Mitzvos in gimatriya) is: ספר בראשית פרק כד (מד) וְאָמְרָה אֵלַי גַּם אַתָּה שְׁתֵה וְגַם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב הִוא הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֹכִיחַ יְדֹוָד לְבֶן אֲדֹנִי:
 
13.
And it was the Middas HaChesed with which we gave the Machatzis HaShekel that was machriaour 10,000 shekalim over Haman’s 10,000 shekalim: ספר מאור ושמש - פרשת שקלים ד"ה וזהו וזהו מאמר הרועה אם בכיר ולקיש כחדא יינץ דין הוא אדר פירוש ששם הוי"ה יש לו ד' מילואין שהם ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן שהם עולים רל"ב כמנין בכי"ר, וזהו אם בכי"ר ולקש כחדא יינץ דהיינו שהמילואין של שם הוי"ה שעולין בכי"ר ולקש הן שמות הגבורות שעולין ת"ל כמנין לק"ש כחדא יינץ שהם מתגרין זה בזה והויות של רחמים מחסרים מן הגבורות אפילו רק חדא, דין הוא אדר פירוש שאז מאירין החסדים העליונים על כנסת ישראל, ויינץ הוא מלשון וכי ינצו אנשים. וזהו פירוש הגמרא כשאמר המן הרשע עשרת אלפים ככר כסף אשקול פירוש שהמן היה רוצה להגביר הגבורות שעולין ת"ל כמנין שקל כנ"ל אמר לו הקב"ה רשע כבר קדמו שקלי בניי לשקליך פירוש שהם נותנים מחצית השקל רצה לומר שגורמים שלא יהיה השקל שהוא גימטריא ת"ל שלם רק מחסרים אותו ועל ידי תשובתם וצדקתם הם מאירים החמשה הויות של רחמים על הגבורות ומחסרים הגבורות ונכללים תחת החסדים. וזהו פירוש הפסוק זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש פירוש שיראו להכשיר מעשיהם בתשובה ומעשים טובים שיחצו השקל רצה לומר שיחצו הגבורות שעולין כמנין שקל שלא יהיו שלמים ואז יתגברו החסדים על הגבורות ויכללו הגבורות בהחסדים ויתגלו החסדים העליונים על כנסת ישראל. ונתקשה משה על זה איך הוא באפשרי לכבוש הגבורות הקשים תחת החסדים עד שהראה לו הקב"ה מטבע של אש פירוש מטבע אש הוא בגימטריא תכ"ב ועם הוא"ו אותיות הוא בגימטריא חת"ך פירוש שעל ידי מטב"ע א"ש שהוא גימטריא חת"ך נהפכו הגבורות לחסדים ונגאלו ממות לחיים על ידי חת"ך חיים לכל חי וקל להבין:
 
14.
The balance, מאזן , can be maintained in two ways: in a manner of Zachu and in a manner of Lo ZachuMa’azan in gimatriya is 98. If it is in the manner of Zachu, the balance is maintained in Torah itself: ריטב"א על מסכת עירובין דף יג/ב שם אלו ואלו דברי אלהים חיים שאלו רבני צרפת ז"ל האיך אפשר שיהו אלו ואלו דברי אלהים חיים וזה אוסר וזה מתיר ותרצו כי כשעלה משה למרום לקבל התורה הראו לו על כל דבר ודבר מ"ט פנים לאיסור ומ"ט פנים להיתר ושאל להקב"ה על זה ואמר שיהא זה מסור לחכמי ישראל שבכל דור ודור ויהיה הכרעה כמותם ונכון הוא לפי הדרש ובדרך האמת יש טעם סוד בדבר: (This is actually a Yerushalmi: תלמוד ירושלמי מסכת סנהדרין דף כא/ב מה טעם וידבר ה' אל משה אמר לפניו רבונו של עולם הודיעני היאך היא ההלכה אמר לו אחרי רבים להטות רבו המזכין זכו רבו המחייבין חייבו כדי שתהא התורה נדרשת מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור מיניין ודגל"ו. וכן הוא אומר אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתים ואומר מישרים אהבוך: ). Of course, if ר"ל it is in a manner of Lo Zachu, then the balance is restored by the 98 קללות .
1