Wednesday, June 25, 2014

There are some things I am counting on to get me into Olam Haba...

This email I received a few minutes ago is one of them. I wanted to share it not just for the nachas, but to show that you never know what a moment of inspiration will do - one morning at 5:30 am is all it took...

Hope u are well... Just wanted to let you know that... You woke up an extremely Dormant yeshiva boy... with no love of Gemorah... In your zichut I just finished round 2 of the daf! 

Not only that... I am an addict... Wherever I go... My gemorah is nearby... Not only that... Approx 11 years ago I convinced _____ ________ to give sheur after early minyan at __ _____ and we have a minimum of a minyan every am! You get the Olam Habah points for this!

All of this is due to you ! For without you... I would still be languishing in the dead I hate gemorah zone... So as I have begun round 3... Besides thanking  HBH I must thank YOU for agreeing to learn תענית with me at 530 am in ____ at the ______ ________ inauguration... It changed my life in so many ways!    

May Hashem grant you so many more zchuyot to be marbitz Torah for a zillion years ! 

Thank you!

Tuesday, June 17, 2014

Bringing Heaven to Earth - Healing the World with Kindness and Truth: Rabbi Zelig Reuven Bengis

See:



Rebbitzen Bengis was my great-great aunt, my grandfather R' Dov Yehuda Schochet zt"l's Tante Rosa (nee Ziv). On my first visit to ISrael, with may parents in 1969, I met her in Meah Shearim. At the tender age of seven, it made a very strong impression!

Wednesday, June 11, 2014

Ingenious Fill-in-the-blanks Gedolim Biography

 
 Subject: Fwd: FW: HOW TO WRITE ABOUT GEDOLIM
 
טופס גדולים, למילוי בשעת הצורך
 
*************************************
 
התנצלות המחברים
 
בחיל ורעדה ובפיק ברכים ניגשים אנו לספר בתולדותיו של רבנו הגאון הקדוש מ__________.
 
ידענו את מיעוט ערכנו מלהשיג קצה קצה של גדלותו וחכמתו, אך בראותנו כי זכרו הולך ונשכח מלב בני דורנו -
העזנו פנינו לאחוז בשיפולי גלימתו ולמלל מעט משבחו.
 
ואם יראו צעירי הצאן את אותן דמויות הוד אשר עמדו לעמנו, וילמדו ללכת בדרכיהן - והיה זה שכרנו.
 
וזאת לדעת, כי הסיפורים המובאים כאן הובאו לאחר בדיקה קפדנית של מקורותיהם, ואת המירב עליו לא היתה בידינו עדות נאמנה השמטנו .
 
ואף על פי שודאי ראויים הדברים לרבינו והוא נאה להם, מכל מקום אין לדיין אלא מה שעיניו רואות.
 
 
שורשים
 
על גדות נהר ה__________, פרסאות אחדות מ__________, שוכנת העיירה __________.
 
כ-__ אלפי יהודים חיו בה, וביניהם הרב __________ שהיה ידוע בחכמתו ובצדקותו הרבה. מסופר שפעם עמד בנסיון גדול בעניין __________, ואז התבשר מפי הצדיק ר' __________ מ__________ כי עתיד לצאת ממנו בן שיאיר את שמי הגולה.
 
 
בוצין מקטפיה ידיע
 
ביום __________ של שנת __________ , נולד בן לרב __________ ולאשתו הצדקת מרת
__________, ושמו נקרא __________ על שם סבו. כבר מינקותו ניכרו בו כשרונות נדירים והתמדה
בלתי מצויה.
 
כבר בגיל 3 היה בקי ב __________. בגיל זה נכנס ל"חדר" ועד מהרה עלה שם על כל בני גילו. לאחר תקופה קצרה הגיע המלמד לאביו ואמר לו כי בנו עולה עליו בידיעותיו וכי אין לו עוד מה ללמדו. מאותו יום היה לומד בחברותא עם אביו, עד כי בגיל 12 כבר היה בקי בע"פ בכל ה __________.
 
 
גולה למקום תורה
 
בגיל זה החליט אביו כי לשם התפתחותו הרוחנית עליו לגלות למקום תורה.
 
הנער נשלח לעיר __________ ונכנס לישיבתו של רב העיר, הגאון בעל "_____-_____".
 
הגאון סירב תחילה לקבלו בשל גילו הצעיר, אולם כמה חידושים שנשמעו מפיו של הנער שינו את התמונה והוא התקבל לישיבה והיה לתלמיד הצעיר ביותר בה. הוא זכה מרבו לקירבה רבה.
 
רבים מחבריו קינאו בו בשל כך והעליבוהו, אולם ראש הישיבה גער בהם באמרו כי הוא עתיד להיות מגאוני הדור הבא.
 
כך עמל בתורה מספר שנים בהתמדה עצומה ושתה בצמא את תורת רבו.
 
אמרו עליו כי היה לומד ______ שעות ביממה, רגליו נתונות בגיגית מים קרים כנגד העייפות / שערות ראשו קשורות בחבל לתקרה, ורק כשתקפה עלי שנתו היה משעין את ראשו על הסטנדר וישן מעט כשנר דולק בידו.
 
"אלה היו השנים היפות בחיי", התבטא בזקנותו.
 
חבריו מאותן שנים מעידים עליו כי הוא נחשב ה"עילוי" בה"א הידיעה של הישיבה .
 
 
ענבי הגפן
 
בשנת __________ בהיותו בן _1 שנים, בא בקשרי שידוכים עם בתו של רבו.
 
ביום חופתו קיבל מאת רבו מתנה דֿ סמיכת הוראה. חמיו הבטיח לו "קעסט" למספר שנים ובשנים אלה הוסיף התמדה על התמדתו.
 
הוא היה יושב בבית המדרש ממוצאי שבת לערב שבת, אך אשתו הצדקת מעולם לא התלוננה על כך.
 
בשנים אלו כתב את ספרו הראשון "_____-_____".
 
בשנת __________ קרה אסון: מגיפה / שריפה פרצה בעיר וחותנו הגאון הלך לעולמו / ירד מנכסיו,
ופרנסתו של רבנו נפסקה.
 
במשך זמן מה עבדה אשתו ב__________, אך בסופו של דבר נאלץ רבנו ליטול על עצמו עול רבנות.
 
הקהילה הראשונה שזכתה בו היתה __________, על גדות ה__________,
 
אשר בה כיהן בימים עברו הגאון בעל "_____-_____".
 
רבנו התנה עם בני קהילתו שיסכימו להחזיק על חשבונם מספר תלמידים.
 
תלמידים אלו (אחד מהם התפרסם לימים כהגאון בעל "_____-_____") היוו את היסוד לישיבתו הגדולה של רבנו.
 
בני העיירה אהבו מאוד את רבם אך לא היתה להם השגה בגדולת תורתו.
 
 
עומד בפרץ
 
והימים ימי סערה ורוחות זרות מנשבות.
 
בתקופה זו החלו להרים את ראשם הקראים / החסידים / המשכילים / הרפורמים / הציונים ואיימו להכניס זמורת זר בכרם בית ישראל.
 
רבנו נחלץ למערכה וחגר כגיבור מתניו, ותחת אשר כל הימים היה רך וחנון במלחמה זו הקשה עצמו כעץ.
 
 

Monday, June 02, 2014

Yossele Rosenblatt: A post from the Milken Archives

Chazanot of Yossele Rosenblatt

Yossele Rosenblatt passed away in 1933 but his style of hazzanut guides and inspires hazzanim from all streams of Judaism till today. No other hazzan has ever attained the popularity and renown that Yossele achieved. Throughout his life Yossele retained a strong commitment to observant Judaism. He was not prepared compromise his beliefs, even when the temptation was very strong. Yossele always appeared wearing his large black yarmulke and his frock coat which distinguished him as a religious Jew but he was able to create a legacy that continues to captivate both non-Jews and Jews from the various streams of the Jewish world.

Yossele was born in the Ukraine in 1882. His father was a hazzan who was often invited to perform in the court of the Sadagora Rebbe. Yossele's father would take his son to the Rebbe's court and they would sing together for the Rebbe. As Yossele grew older more and more people came to hear the young prodigy perform.

When Yossele turned 18 he was given the position as hazzan of Munkacs, Hungary. From there he moved to Pressburg where his voice, along with his creativity as a composer, evolved. Yossele's fame grew and people would travel for great distances to hear him sing. Yossele's style was influenced by his Hassidic background but he was always interested in trying new pitches and tones as he stretched his magnificent tenor to new ranges and heights. Many of these early pieces featured the trademark "kretch" -- sob -- which would later become a trademark of Yossele's hazzanut. Early recordings of his singing were made and the first one was made available to the public in 1905. During this time Yossele  continued to evelve, both as a composer and as a singer. He moved to Hamburg  where he lived for five years and in 1911 Yossele and his family immigrated to America where he had a  job waiting as hazzan of the Ohab Zedek synagogue in New York.

Yossele's fame increased once he had situated himself at Ohav Zedek. In addition to his position at Ohav Zedek the New York Jewish community requested that he perform at philanthropic and memorial events. The New York Times featured Yossele in an article and his appeal to Jews of all streams of the Jewish community was noted when the NYTs reported that  "The cantor is a singer of natural powers and moving eloquence" and his prayers and chants moved the largely non-religious audience which "listened with uncovered heads."

After World War I Yossele began to perform throughout the United States for relief efforts that were aimed at helping European Jews who had been left homeless by the war. Yossele felt responsible for doing whatever he could to help these fund-raising activities. When Yossele performed in Chicago the general director of the Chicago Opera, Cleofonte Campanini, came to hear him. Campanini was captivated by Yossele's voice and offered him $1,000 per performance if he would accept the role of Eleazar in the La Juive opera. Campanini made every effort to accommodate the production to Yossele's strict Orthodox practices. He promised that no Shabbat performances would be scheduled and that the company would obtain kosher food. He even assured Yossele that he wouldn't be asked to sing with women but Yossele, although tempted by the offer, demurred. He explained that if he moved to the non-Jewish stage he might feel tempted to compromise on other, more important matters.  "The cantor of the past and the opera star of the future waged a fierce struggle within me" Yossele said, acknowledging the temptation. Yossele felt that his voice was a gift from God and he wanted to use that voice only in God's service.

Yossele employed a structured, metered style. This is the style which influences hazzanut of all streams of Judaism till today. Yossele fused a dramatic style with soothing emotive expressions that could be heard in the high notes that he hit at unusually high speeds. Yossele used cantillations that caused his voice to break in the middle of arrangements. These cantillations transformed his voice into a falsetto and created the famous Rosenblatt sobs of deep emotions. His tracks continue to be popular even today, years later and some are available from the Milken Archive project.


Yossele's High Holiday hazzanut was particularly famous. He incorporated sections of operatic-like recitatives with snippets of folk melodies and large sections of improvised chanting to create musical dramas that allowed listeners to experience the High Holiday liturgy as true Days of Awe supplications. 

New York - OpEd: Open Orthodoxy? NO Interest In Orthodoxy, That Is The Real Issue

New York - OpEd: Open Orthodoxy? NO Interest In Orthodoxy, That Is The Real Issue



The ending is moving and stirring - yet poignant and agonizing in its futility!



"Agudah!  Hear our cry, and help address this dire need.

In the past you have used the full power of your profound Torah wisdom, gifted lawyers, and organizational wizardry to get Klal Yisroel to start learning and completing Shas.  You have filled Madison Square Garden and every other major stadium in the metropolitan area with people to learn Shas and you changed a world.
We beg of you, plead with you.  Address the pressing needs of the nation.
Figure out what needs to be done so that our wives are not up at all hours of the night wondering where her son, or daughter might be.  Figure out how to fix our broken school systems.  How can we get our children inspired?   Get our children mentors so that they can once again thrive in their Yiddishkeit!  Tell us how to change our Shabbos tables so that these things will not happen!
Where are the Pirchei leaders of yesterday – that inspired a generation?  Agudah, we need you now, more than ever before.
Agudah please become a relevant and vibrant force once again, not just a press release Organization.  Address the real issues that matter!"