לפרשת מצורע
בעניני לשון הרע
ערכין דף ט"ז א': א"ר יוחנן על שבעה דברים נגעים באין: על לשון הרע, ועל שפיכות דמים, ועל שבועת שוא, ועל גילוי עריות, ועל גסות הרוח, ועל הגזל, ועל צרות העין. על לשון הרע, דכתיב: מלשני בסתר רעהו אותו אצמית
שאלות שונות מכריעות וגורליות בעניין הלשנה הכרחית, מתי מותר להלשין
עבר עבירת תנועה, והמשטרה מבקשת עדות
ויודע שיפסקו שלא על פי דין תורה - קנס או בית סוהר
?מה יעשה
צריך להעיד כדי שלא ישנה הדבר שוב. ובשם חמי (שליט"א) אמרו שאין כאן בארץ ישראל דינא דמלכותא דינא, אבל לגבי חוקי תנועה - שגם בית דין היה מחוקק להם חוקים, יש משום דינא דמלכותא דינא
(א.ה. כבר מילתנו אמורה בהקדמה, כי אין כאן פסקי הלכות, ויש צורך בשאלת חכם בכל מקרה)
Leaving alone the issue of dina d'malchusa in Eretz Yisroel, this is an extremely important statement with far reaching ramifications. It means that any civil issue that a governing Beis Din would have to regulate - in the absence of such a Beis Din, the civil authorities have jurisdiction. Accordingly, for example, no prohibition on ercha'os would apply to such issues.