Toras Purim 5770 pt 2: Medinah u'Medinah

Medinah is Din Mah. When one takes the Din and envelops it in Mah, one eliminates the harshness of the judgment. Yet this (109) is one short of נס, which is 110. The missing Aleph is the difference between a revealed miracle (nes nigleh) and the concealed miracle of Purim (nes nistar).

ספר קהלת יעקב - ערך נס

נס הוא עניין המתקות הגבורות בחסדים, ועל כן נס גימטריא מ"ה אדני, דין מ"ה חסד כנודע, ונכלל דין בחסד, וזה שאמרו רז"ל בקידושין דף מ' ע"א כל הבא דבר עבירה לידו וניצל ממנו עושין לו נס, שבחינת עבירה הוא גבורה שס"ה לא תעשה מסטרא דשמאלא, וכשנמנע לעשותו מיראת ואהבת קונו ויראה ואהבה ממצות עשה הוא כולל הדין בחסד, וממתיק הדין בחסד, ועל כן עושין לו נס שהוא בחינת המתקה הלז מ"ה אדני:

The tikkun of Mah is humility, without which the person cannot recognize the miracle of the nes nistar:

ספר בניהו בן יהוידע על נדה דף לא/א

שם אפילו בעל הנס אינו מכיר בניסו. נמצא יש נס גלוי ויש נס נסתר, ולכן תמצא באותיות נס במלואם כזה נון סמך, יש מספר נס, ואותיות הפשוט של נס קאי על נס הגלוי והמלוי של נס קאי על נס הנסתר כי הפשוט גלוי והמלוי נסתר:

ספר צדקת הצדיק

רו) כלל הדמיונות וההרהורים שבאדם הם קבועים בשלושה שורשים דקנאה תאוה וכבוד שהם שורשי המדות רעות. ושורש השורשים הוא הגיאות כנודע דשורש הרע הוא מעולם התוהו ושבירת הכלים הבא על ידי מחשבת אנא אמלוך כידוע ומזה נולד יצר רע דפירוש יצר מחשבה והרהור בלב דשם הוא התחלת הרע בלב כמו שאמרו (ברכות ס"א.) יושב על שני מפתחי הלב. ולכן נזכר באבות דר' נתן שמונה מיני הרהורים כנזכר לעיל (אות ר"ד) כידוע דשבירת הכלים התחלתן מדעת והם שמונה [ומה שהם שבעה מלכים דנצח והוד תרי פלגי גופא וכן שם באבות דר' נתן יש שנים הדומים עיין שם] . כי רש"י פרשת תשא (שמות ל"א ג') פירש דעת היינו רוח הקודש והיינו שלא מצד חכמה רק מצד המדמה. אך במדמה שם גובר הדמיון כי הוא מקום התחברות המוח עם הלב וכפי התשוקות וחמדות שבלב כך הוא מדמה [וגורם גם כן קצת קלקול בחכמתו כנודע דגם אחוריים דאבא ואמא נפלו פירוש שאמיתות החכמה דגדלות ודאי שם אין הדמיון שליט רק האחוריים דהיינו ההעלם כי מצד הזה יש לו התחברות עם הדמיון]:

והתיקון לזה הוא ענוה על ידה נתקנים כל מחשבות של תוהו כי על ידי זה אינו רוצה לחשב רק מה שרוצה השם יתברך. וכידוע דעולם התיקון נבנה על ידי שם מ"ה החדש. פירוש מה כמו ונחנו מה מורה ענוה וכן משה רבינו ע"ה שהיה ענו מכל האדם הוא בסוד הדעת דקדושה שהוא תיקון כל הדמיונות כנזכר לעיל (אות ר"ד). ונעשה באמת מלך בישורון כי אחר התיקון נתרחבו כל הכלים כנודע. והיינו דהגיאות הוא שרוצה לקבל דבר שאין יכול ליכנס בכלי שלו שאינו כלי קיבול כל כך טובה ושפע ועל ידי זה נשבר חס ושלום. ועל ידי השבירה מכיר שפלותו אחר שכבר טעם מן האור ונעלם ממנו על ידי זה בא לענוה גדולה ונולד שם מ"ה החדש המתקן הכלים ומרחיבן לקבל באמת כל כך:

וזהו (משלי ט"ז י"ח) לפני שבר גאון ולפני כבוד ענוה. ומאחר שסדר הבריאה כך היה הוא מסתמא סדר הכללי שיסד השם יתברך בעולמו לכל הנבראים בהתחלה כשמתחיל לכנוס בעבודת ה' שאז הוא על דרך ראתה שפחה על הים מה וכו' כנודע נכנס בו גיאות ועל ידי זה נכנס בו דמיונות של תוהו והבלים ונפסק מדביקתו הראוי לאט לאט. ואחר כך מתעורר ומכיר שפלותו וצועק הושיעה נא מעומקא ותבירו דליבא אז הוא זוכה לעולם התיקון ורואה עולם חדש:

And that is why Medinah is the same gematria as Dovid HaMelech. Without the Dovid, HaMelech (95) can be Haman (95). An allusion to the necessity of the middah of Dovid (14) is in the Yad (14) al Kes – Kes here representing Kisui or concealment. But when the middah of Dovid is present, the Kes becomes revealed as Kes Kah (15). In fact, as Reb Tzadok makes clear, all Din emerges from a lack of Mah.

But why Medinah u'Medinah?

(to be continued)