Evidently Mishpatim almost invariably coincides with Parashas Shekalim, Machar Chodesh or Rosh Chodesh, so this Haftarah is rarely heard.
From the Hebrew Wikipedia:
מפטירים בספר ירמיהו, פרק ל"ד, שם מתאר ירמיהו את דיני העבד העברי, ונוזף בעם על שאינם מקיימים אותם. הפטרת משפטים נקראת רק בכרבע מהשנים, בשנים מסוג השא, השג, החא, בשז וגכז. בשאר השנים הפשוטות קוראים את הפטרת פרשת שקלים, ובשאר השנים המעוברות קוראים את הפטרת ראש חודש או "מחר חודש".
I am a bit skeptical about it even being 25% of the time. I think we would then have some recollection of it. Especially considering what a Haftarah it is!
First from Perek 34
ח' הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת ידוד אחרי כרת המלך צדקיהו ברית את כל העם אשר בירושלם לקרא להם דרור
ט' לשלח איש את עבדו ואיש את שפחתו העברי והעבריה חפשים לבלתי עבד בם ביהודי אחיהו איש
י' וישמעו כל השרים וכל העם אשר באו בברית לשלח איש את עבדו ואיש את שפחתו חפשים לבלתי עבד בם עוד וישמעו וישלחו
יא' וישובו אחרי כן וישבו את העבדים ואת השפחות אשר שלחו חפשים ויכבישום \{ויכבשום\} לעבדים ולשפחות
יב' ויהי דבר ידוד אל ירמיהו מאת ידוד לאמר
יג' כה אמר ידוד אלהי ישראל אנכי כרתי ברית את אבותיכם ביום הוצאי אותם מארץ מצרים מבית עבדים לאמר
יד' מקץ שבע שנים תשלחו איש את אחיו העברי אשר ימכר לך ועבדך שש שנים ושלחתו חפשי מעמך ולא שמעו אבותיכם אלי ולא הטו את אזנם
טו' ותשבו אתם היום ותעשו את הישר בעיני לקרא דרור איש לרעהו ותכרתו ברית לפני בבית אשר נקרא שמי עליו
טז' ותשבו ותחללו את שמי ותשבו איש את עבדו ואיש את שפחתו אשר שלחתם חפשים לנפשם ותכבשו אתם להיות לכם לעבדים ולשפחות
יז' לכן כה אמר ידוד אתם לא שמעתם אלי לקרא דרור איש לאחיו ואיש לרעהו הנני קרא לכם דרור נאם ידוד אל החרב אל הדבר ואל הרעב ונתתי אתכם לזועה \{לזעוה\} לכל ממלכות הארץ
יח' ונתתי את האנשים העברים את ברתי אשר לא הקימו את דברי הברית אשר כרתו לפני העגל אשר כרתו לשנים ויעברו בין בתריו
יט' שרי יהודה ושרי ירושלם הסרסים והכהנים וכל עם הארץ העברים בין בתרי העגל
כ' ונתתי אותם ביד איביהם וביד מבקשי נפשם והיתה נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ
כא' ואת צדקיהו מלך יהודה ואת שריו אתן ביד איביהם וביד מבקשי נפשם וביד חיל מלך בבל העלים מעליכם
כב' הנני מצוה נאם ידוד והשבתים אל העיר הזאת ונלחמו עליה ולכדוה ושרפה באש ואת ערי יהודה אתן שממה מאין ישב
Then going back (in itself a rarity, and which in many kehillos is specifically avoided - viz., the Haftarah for Shabbos Shuvah) to Perek 33:
כה' כה אמר ידוד אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי
כו' גם זרע יעקוב ודוד עבדי אמאס מקחת מזרעו משלים אל זרע אברהם ישחק יעקב כי אשוב \{אשיב\} את שבותם ורחמתים
A stirring Haftarah on Hashem's concern with a just society!
But how do we reconcile the words of the Navi with the Chazal that the first Beis HaMikdash was destroyed on account of the "Big Three?"
I gave the drashah today, and tried to give an answer. But the question was better than the answer. The answer was based on the deliberate addition of those two pesukim at the end, in conjunction with the Gemara in Nedarim that the Beis HaMikdash was destroyed because they learned Torah, but without Birchas HaTorah. To this I added the "machlokes" between the Chazon Ish and the Novarockers on Negi'os; the Tiferes Yisroel on the "malach" Hashem sends with us into Eretz Yisroel; the agrarian quality of the ideal life in EY; the Arvei Nachal in Parashas Yisro on mitzvos that arew "min ha'bo b'yado", the notion of Emunas zeh Seder Zera'im; Dr. Nathan Birnbaum's HaOlim manifesto encouraging a return to an agrarian society, and RAEK's advocacy of the opening of Battei Mussar throughout large cities. But the question was still better than the answer.
Good stuff. One nitpick - your first sentence refers to "talmidei chachamim and learned ballei battim", as though they were two different things. But of course, a talmid chacham is not defined by his occupation. [For one cute example, in Baltimore there used to be a mechanic whom everyone knew was a bigger talmid chacham than most of the city's rabbis, and at the same time there was one particular rabbi who was also known as an excellent mechanic.]
ReplyDeleteHilarious, after I posted the above comment I continued reading your previous posts of the past few months, and I see the topic of "learned ballei battim" just came up in a December blog from the Yerushalmi!
ReplyDelete