Toras Purim 5779 part 2, Shomrei HaSaf

The Gemara (Sanhedrin 10b and elsewhere) explains that the deliberation on declaring a leap year begins with three dayanim, continues with five and is completed with seven, because this corresponds to the three shomrei ha'saf, the five of the ro'ei pnei ha'melech and the complete number of seven ro'ei pnei ha'melech. (In Birkas Kohanim there are 3,5,7 words respectively in the three berachos.)

The Maharal in Chiddushei Aggados there explains that a king is a nekudah, a "oneness." The three shomrei ha'saf are a kav, a line, which is captured by the number three because a line must have a beginning, a middle and an end. The line only has one dimension. He goes on to explain the five as two dimensions (the point in the middle and four sides) and the seven as three dimensions (the point in the middle and six sides

 וכל התחלת דבר שהוא מתפשט ויוצא אל הפעל הוא שלשה. כי האחד אין בו התפשטות כלל, והוא כנגד הנקודה שהיא אחת ואין בה התפשטות כלל. והתחלת התפשטות הוא הקו שיש לו רוחק והרוחק נעשה על ידי ג' דהיינו (לו) התחלה ואמצע וסוף. ולפיכך כאשר התחילו ליישב ולהוציא אל הפעל העבור ולקבוע המועדים, דבר שהוא אל הש"י, ועל [ידי] ב"ד של מטה הוא יתברך קובע המועדים, כמו שאנו אומרים מקדש ישראל והזמנים שהוא מקדש ישראל וע"י ישראל מקדש הוא יתברך הזמנים, והישיבה הוא התחלת היציאה לפעל העבור לכך היה בשלשה. והתפשטות הקו הוא [השטח], כי הקו אין לו התפשטות רק באורך ואלו התפשטות הקו הוא לאורך ורוחב, ויש לשטח הזה חמשה דהיינו ד' קוים לד' רוחות והאמצע אשר ביניהם הוא הנקודה האמצעית והם חמשה. ולכך כנגד זה כאשר היו נושאים ונותנין בזה [הוא העבור] והוא יותר התפשטות [וזהו] היציאה אל הפעל [לכך] היו חמשה כי זה מורה על היציאה לפעל יותר. וגמר הדבר כאשר יש לו גמר התפשטות, וזהו כנגד הגשם שיש לו התפשטות באורך ורוחב ועומק כל הצדדין, והם ששה כנגד ששה צדדין עם הנקודה האמצעית שביניהם שנקרא היכל הקודש ואלו דברים בארנו אותם במקומות הרבה מאוד מאוד:

ומזה הטעם עצמו ברכת כהנים יש בו ג' ברכות, האחת יש בו ג' תיבות, השניה חמשה, השלישית שבעה. כי הברכה היא התפשטות, ולפיכך כתיב אצל הברכה ופרצת ימה וקדמה וזה מבואר. ולכך תחלת הברכה הוא ג' שהוא התחלת התפשטות, וברכה שניה חמשה כנגד אמצע התפשטות, וברכה שלישית שבעה והוא תכלית התפשטות בכל צד מעלה ומטה וכך לארבע רוחות. ולכך אמר כי ג' וחמשה ושבעה הם כנגד ברכת כהנים, כי הטעם בברכת כהנים וגבי ישיבת העבור הכל אחד, והבן הדברים האלו כי אי אפשר לפרש:

Now, in the sefer Ahavas Shalom, with which I am not familiar, but which must be reliable because it is in the DBS database, we find this remarkable passage:

ובימי אחשורוש היה גם כן קרוב לגאולה, שהיה בסוף שבעים לגלות בבל, ובוודאי היה צריך להיות תיקון מדת יוסף. ומצמיחת הגאולה שהיה מקודם נראה שהתחילה מדת יוסף להתקן, והתחלת התיקון הוא שנמשכים ק"מ האורות שהוא 'סף' מן יוסף, רק שהיו צריכים להמשיך עוד י"ו אורות. ובגתן ותרש היה שרשם מן הקליפה שהיתה שומרת שלא יתגלה השליש עליון של תפארת, היינו י"ו מן יוסף, ולא תושלם מדת יוסף, ויהיה נשאר רק 'סף' מן יוסף, כדי שלא תהיה הגאולה, ועל כן כתוב משומרי הסף, שהיה שורשם מאותם ששומרים שלא יתגלה השליש עליון כנ"ל, ויהיה נשאר רק 'סף' מן יוסף כנ"ל

Just as there is a name of Hashem that is incomplete associated with Purim, at the end of Parashas Beshalach, there is a name of Yosef that is incomplete associated with Purim. Only the name of Hashem is missing the last two letters, and the name of Yosef is missing the first two letters.

In the name of Hashem, the missing vav represents Yosef, the pipeline of middas yesod that is cut off, While the missing heh represents Dovid, the tikkun olam b'malchus Sh-ddi that has not yet occurred.

(On a tangent, Yosef in gimatriya is 156. The 156th pasuk in the Torah is, I believe, the first time the word bris is mentioned.) 

Although the Ahavas Shalom associates Mordechai's tikkun of the name of Yosef with Moshe Rabbeinu, I would suggest that the tikkun is specifically through Binyamin's middah, parallel to Shaul's reign prior to Dovid. This is, of course, why all three (Yosef, Binyamin and Mordechai) are associated with the word tzaddik, tzaddik yesod olam).

To be continued...