Rischa D'Araisa Season 4 Episode 9: HaGaon HoRav Shlomo Fisher ZTVK"L

Rischa D'Araisa Season 4 Episode 9:

A Zos Chanukah Ha'Orah

Keren HaShor

Talking the Torah of

HaGaon HoRav Shlomo Fisher ZTVK"L

https://jewishpodcasts.fm/riscahadaraaisa/27081

\

This was shared with me, a few lines from Rabbi Amnon Bazak:

לכאורה, היה משהו מפתיע בכך שפטירתו של הרב שלמה פישר זצ"ל בסוף השבוע שעבר עברה ללא הדים תקשורתיים וחברתיים רחבים. הרי אין חולק על כך שהרב פישר היה מגדולי הדור, תלמיד חכם ולמדן שנודע בגאונותו, בעומק מחשבתו ובבקיאותו, בדרך הייחודית שבה עסק בלימוד אגדה בעיון, בידיעות נרחבות במחשבה ובפילוסופיה, ושהתמדתו העצומה בתורה הייתה למופת ולסמל. ובכל זאת, הוא לא זכה ללוויה בסדרי גודל של רבנים אחרים שהוא בוודאי לא נפל מהם, וכאמור, גם ההדים לפטירתו לא היו בהתאמה לגדלותו בתורה.

לתופעה זו יש מספר סיבות, ואחת המרכזיות היא היותו של הרב פישר דמות מיוחדת במינה, ההולכת אחר האמת שלה ולא נרתעת בפני איש. משום כך הוא נחשב תמיד כחריג בעולם החרדי, לא רק בשל נטיות ציוניות מסוימות, אלא גם בגלל דרך השקפתו הכללית בנושאים שונים. אולם אצל הרב פישר ההליכה אחרי האמת האישית בכל מחיר לא הייתה רק דרך חיים, אלא כך הוא הבין את דרכה של התורה שבעל פה מדורי דורות, ובכך גם נעוץ אחד החידושים החשובים ביותר שלו:

כל לומדי הגמרא נתקלים בתופעה שבה אמוראים עושים 'אוקימתא' לדברי תנאים, כלומר שכאשר מקשים על אמורא ממשנה או ממקור תנאי אחר, מעמידים את המקורות התנאיים במציאות מסוימת, לעיתים מאוד חריגה, באופן המוציא את האמור מפשוטו. יש שסברו שהעמדה זו היא אכן ההסבר המקורי של המקור, אולם טענה זו אינה מתיישבת על הלב במקרים רבים. ואכן, הרב פישר הסביר שאין הדברים כך: העמדת המקור התנאי במקרה מסוים איננה פרשנות, אלא דרך שבה אמורא יכול להביע את דעתו, גם אם היא מנוגדת לדעת תנאים. אסור לאמורא לחלוק על משנה באופן ישיר, אך הוא יכול להעמיד את המשנה במציאות חריגה, ובכך בעצם הוא כן יכול לחלוק על התנא שאמר אותה, שכן הוא מחויב לאמת הפנימית שלו: "ובזה תבין עניין הדוחקים והאוקימתות שעושים האמוראים כשמקשים עליהם מדברי התנאים, שרבים תמהו על זה. דהואיל והאמוראים יודעים שהאמת עמהם ורק האיסור לחלוק הוא העומד בפניהם, לכן דוחקים בלשון תנאים להתאים דבריהם עם האמת" (בית ישי, דרשות סי' טו). והוסיף: "וכך נוהג החזון איש בעצמו עם לשונות הראשונים".

חבל על דאבדין ולא משתכחין. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.