Toras Purim 5782, Part 5: מקרים

We mentioned that Eliezer uses the same language as is used to describe what Amalek did.

But the Targum is different for these two instances of mikreh.

In the case of Eliezer it is:

זמין כען קדמי יומא

But in the case of Amalek it is:

די ערעך בארחא 

Eliezer ask Hashem to destine a wife for Yitzchak. That mikreh is an hazmanah - because to Eliezer there are no coincidences, only Yad Hashem.

Amalek, on the other hand, is out to exploit random occurrence - to usurp the place of Am Yisroel. Which is, of course, the idea of Haman's lottery, a random destiny.

However, in the Megillah both Mordechai's and Haman's mikrim are described:

ית כל די ערעיה

The difference there, as I noted in the name of the Rebbitzen, is between ויגד (by Mordechai, rendered as וחוי) and ויספר (by Haman, rendered as ואשתעי).

מלבי"ם <באור הענין> על תהילים פרק יט פסוק ב 

 ויש הבדל בין ספור להגדה - שהמגיד יגיד דבר חדש הנוגע לחברו, וזה מגיד הרקיע - שמודיע בכל עת מעשי ידי ה' המתחדש בבריאה לצורך ישוב בני אדם, אבל ספורי השמים הם מדבר עבר שה' ברא הכל בששת ימי המעשה, שזה כמספר דבר שכבר היה לעולמים שאינו נוגע לנו בהוה

A slight variation. The targum of משכו is נגידו. A Naggid is a leader. Haggadah implies purposeful, directed, active telling. Sippur is a neutral, undirected recounting of events. Thus, the term Maggid is given to an orator who with his story is exhorting and directing his audience.

If something happens to Haman, it happened. That is all. No lesson to be learned, no direction to take. If something happens to Mordechai, it is instructive, it provides direction and demands action.

Hence, the ultimate haggadah in Tanach (Micha 6:8)

הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלקיך