תשובות מו"ר הגרמ"י צוריאל זצ"ל
https://youtu.be/DS6NgSQQa-E?si=U0KYGSVSN3GLFZ_L
?שאלה: האם מותר לנשים הרות לאכול לפי שיעורים ביום צום כיפור
תשובה: אחד מגדולי הפסוקים בדור אחרון היה הרב ישראל יעקב פישר, ראב"ד של העדה החרדית, ואלפים סמכו על הוראותיו. עדות לגדולתו בתורה, להיקף ידיעותיו ועומק עיונו, ימצא כל אדם בעשרה כרכים של שו"ת אבן ישראל (הנמצאים ב"אוצר החכמה") ובמאות הערותיו השנונות ל"משנה ברורה" (במהדורה ההיא). והוא הורה (אבן ישראל, ח"ז עמ' פב) שמוטלת חובה על כל אשה שבהריון שתאכל לפי חצאי-שיעורים ביום כיפור [=עד 40 גרם מים ו-30 גרם מזון, כל עשר דקות], כדי שלא תפיל העובר (והרמב"ן פסק כי חיי עובר נדון כפיקוח נפש). אמנם הגמרא אוסרת על נשים הרות לאכול ולשתות בצום כיפור, וכן רמב"ם ושו"ע. ומדוע נטה הרב להקל? אלא הוא מוסר כי שמע על עשרות מקרים של הפלה, אחרי הצום. הרב יעקב יוסף (בנו של הרב עובדיה יוסף) כותב כי בזמנו מנהל בית חולים "שערי צדק" אמר להרב פישר כי ביום כיפור וט' באב יש ריבוי גדול של הפלות, יותר מכל יום רגיל
בעקבות דברים אלו פניתי לדר. אייל שיינר, סגן מנהל של בית חולים סירוקה, שם ערכו סטטיסטיקה בנידון לאורך תקופה של 23 שנים, לערוך השוואה בין מקרי ההפלות מה בין נשים בדוויות לבין נשים יהודיות, בלידות יום הכיפורים. לפי מידע שפרסמו בדיווח מדעי, מתוך כלל הלידות 6.3% היה לידות מוקדמות, ואצל היהודיות יותר מאשר הבדוויות. והנשים היהודיות היו בסיכון גבוה פי שניים מהלידות המוקדמות בשארי מי השנה.
רופאים מומחים העידו כי בלידה מוקדמת [יותר מדאי] יש חשש מוגבר לפיגור שכלי, לקשיים בראייה ושמיעה ועוד. וזה פרט למקרי מוות של העובר. הסטטיסטיקה שערכו רופאי בי"ח סירוקה לא לקחו בחשבון ההפלות שאירעו יום או יומיים אחרי יום כיפור, כאשר האשה ההרה לא שמה לב להפסקת הדופק, וחוסר תנועת העובר וכדומה. ועד שהגיעה לבי"ח למעקב, חלפו יום או יומיים.
נכון שגדולי הדור חלקו על הרב פישר, ביניהם הרב עובדיה יוסף, הרב שלמה אוירבך, והרב ולדנברג ועוד. כי הם דבקו בפסק הגמרא והשו"ע. אבל הם לא ידעו מהסטטיסטיקה הנ"ל, כי כל פוסק בדורו יודע רק מה שיש בסביבה הקרובה אליו, שם צמו עשרות או מאות יהודיות, וההפלות היו מעט במספר. אבל היום שידענו מהסטטיסטיקה, מה שהרבנים המכובדים ביותר הנ"ל לא ידעו, נשתנה הקריטריון. אם נכפיל המידע שקבלנו מבי"ח בבאר שבע, מול עוד בתי חולים בארץ (תל אביב, ירושלים, חיפה וכו') ומלידות מוקדמות של יהודיות בכל תפוצות העולם (ארה"ב ואירופה) נגיע למספר של מאות הפלות, ה' ירחם. ועל כל נפש בודדת צריכים לחוס!
מאמר ארוך בנושא זה פרסמתי ב"תחומין", כרך לז, עמ' 71-81. ושם הבאתי דברי רבנים אחרים שפסקו בדומה להרב פישר, במקרים שהאשה מרגישה חולשה קשה וחוששת פן תפיל. ושם הבאתי פוסקים גדולים הסבורים כי אכילת חצי שיעור, כאשר בדעת האוכל דוקא לא לצרפו לאכילות הבאות, היא "רק" איסור דרבנן. וצמצמתי ההיתר הגורף של הרב פישר, שבאתי להתיר רק לאותן נשים החוששות מהלידה המוקדמת, וידוע כי מצוקת הנפש היא גורם גדול לסיכון, שמפני זה התירו גם להסיע אותה לבית חולים בשבת.
בכתב-עת "המעיין" (תשרי, תשע"ח, עמ' 43-48) פורסם מאמר מרב ת"ח שפקפק במסקנות של בי"ח סירוקה. ושם (עמ' 48-50) השבתי בטענות נוספות מדוע יש להמשיך ולהסתמך על היתרו של הרב פישר.
"חמירא סכנתא מאיסורא" (חולין י ע"א). והרב שלום אלישיב, בנושא אחר פסק כי כאשר רופא חילוני, אע"פ שאינו צם ביום כפור, מודיע לאשה הרה שעליה לאכול, עליה לציית לו כי יש לחשוש תמיד להפלה, ויש להחמיר ולאכול.
סיכום תשובת הרב משה צוריאל זצ"ל בתחומין לגבי צום כיפור למעוברת
?שאלה: האם מותר לנשים מניקות לשתות לפי שיעורים מצומצמים בצום כיפור
תשובה: אצטט כאן מדברי הרב משה הררי, בספרו הנפלא "מקראי קודש על הלכות יום הכיפורים" (מהד' תשע"ד, הנמצא ב"אוצר החכמה") עמ' 217-218, פרק ט, פסקא טו, שם כתב [וקצרתי מדבריו]:
"יש מקילים ואומרים שכל מניקה שיש חשש שיפסק חלבה אם תתענה, צריכה לשתות ביום הכפורים לפי שיעורים [לא יותר מ-40 גרם מים במרווחים של לא פחות מעשר דקות בין שתיה לשתיה]. כך ע"פ דברי הרב אביגדור נבנצל (רב העיר העתיקה, ירושלים). ובארץ ישראל בימים החמים ודאי קיים חשש הזה שעלול חלבה להפסק. והטעם לפסיקה זו שהגמרא אומרת שסתם תינוק הוא מסוכן אצל חלב (יבמות קי"ד). ואפשר לשתות כמויות עצומות של מים ע"י שתייה לשיעורים. ובפרט שלדעת הרמב"ם אין צורך להפסקה בשתיה של עשר דקות, אלא די בכמה שניות לבד. [אמנם באכילה ודאי צריכים לשמור עשר דקות לכל הפסקה]. ועוד אמר הרב נבנצל ששתיה זו אינה רשות אלא חובה ותתחיל לשתות כבר בליל כיפור, ולא רק מהבוקר. והוסיף שדבריו אמורים לגבי כל תינוק עד גיל כ"ד חודש, אם הוא עדיין יונק. וההיתר אמור גם אם יונק רק חלקית כי מאכילים אותו פירות וירקות מרוסקים. וכאשר שאלו אותו והרי יש תחליף חלב עמו "מטרנה"? וענה שאין לסמוך על המחליף, כי מחסנים את התינוק דוקא ע"י חלב אם. וכן אם התינוק יונק רק פעם אחת ביום, הדין כן, כי חלב אם מחסן אותו ממחלות וכתב ה"חזון איש" כי כל שינוי תזונה נחשב לפקוח נפש אצל תינוק.
ועוד הביא מה ששמע מהרב שלמה זלמן אוירבך כי רק אם בטוחה האֵם שלא יחסר לה חלב מחמת הצום אז תתענה ולא תשתה כלל. אך אם יש ספק בכך, תשתה לשיעורים. ועוד הוסיף [רש"ז] כי בדורות אלו ירדה חולשה לעולם [כן כתבו כמה פוסקים], מה שלא היה בדורות האמוראים. וגם חלשים אנו מול הדורות שקדמו לנו. [נ"ל ראיה לכך שהנשים בזמננו אין בכוחן להניק כ"ד חודש כמו בתקופת חז"ל]. ובספר "תורת היולדת" של הרב יצחק זילברשטיין (פרק נא, הערה יא) הביא מעשה שה"חזון איש" התיר לאשה לשתות לשיעורים כאשר חששו שיפסיק החלב.
וכן כתב "שמירת שבת כהלכתה" (פרק לט, במהד' שנת תשל"ט, ס"ק יז, ובמהד' תש"ע ס"ק יח) "אשה מינקת אשר אם לא תשתה לא תהיה לה כמות מספקת של חלב, וכל הזנת התינוק תלויה בכך, ואם תתענה האֵם יסתכן התינוק, מותר לה לשתות [ולא לאכול, כי בשתייה זה מספיק לצורך התינוק] הואיל והתינוק רגיל לשתות רק מחלב אם. ותשתה בשיעורים". [הרב לא היתר כאשר התינוק כבר ניזון גם ממאכלים אחרים]. והוסיף לייעץ: "ודאי שאסור לה לאשה המינקת ללכת לבית הכנסת, אם אמנם קיים חשש שבגלל זה תבוא למצב שתצטרך לשתות".
הבאתי כאן מדבריהם, אע"פ שכידוע יש מחמירים, אבל ראוי לציבור לדעת מה אמרו רבנים מפורסמים הנ"ל.
Addendum:
שאלה: הרב פרסם את דברי הרב ישראל יעקב פישר כי על אשה הרה לאכול ולשתות לשיעורים ביום צום כיפור, וגם הפנה למאמרו ב"תחומין" (כרך לז, עמ' 71) המתבסס על מחקר רפואי שנערך בבית חולים סירוקה (באר שבע). זה עכשיו פרסמו שני רבנים חשובים מאד, מגדולי הפוסקים שבדור, כי אין לסמוך על המקילים, ושעל כל אשה הרה לצום ביום כפור כרגיל, אלא אם כן נשקפת סכנה לחייה. האם הרב ישנה את ההיתר?
תשובה: לדעתי הרבנים החשובים מתבססים על פסקי הרמב"ם שולחן ערוך ואחרונים וגם רוב הגדול של פוסקים גדולים ביותר שבדור האחרון. אבל כולם לא הזכירו את הסטטיסטיקה שהוזכרה במאמרי. ואפשר שלא ידעו ממאמרי ולכן גם לא שמעו על הסטטיסטיקה. נכון כי ברוב הגדול של נשים צמות, למעלה הרבה מתשעים אחוז, אין שום סכנה. אבל ההוראה של הרב פישר היתה מפני אותו המיעוט, אותן עשרות נשים שאצלן כן יש סכנה הפלת העובר, או לידתו המוקדמת עם מומים. ורבותינו העתיקים קבעו שחוששים למיעוט בסכנת נפשות. [ואם נקח בחשבון כל הנשים היהודיות בעולם המתקרבות ללידה, מספרן כמה מאות. ומספר המסתכנות בהפלה גדולה מאד!].
לכן לדעתי אשה המרגישה חולשה גדולה, או פחד ואימה (שגם אלו מזיקים פסיכולוגית וגורמים גם לנזקים גופניים - פסיכו-סומאטי), אני סבור שאפשר לסמוך על היתרו של הרב פישר, שהיה מגדולי הפוסקים בדור שלפנינו, למרות שהוא דעת מיעוט. כי בפקוח נפש אין הולכים אחרי הרוב (כתובות טו, ב).
I think this psak is more palatable in certain communities if you say "in the times of Chazal, so many pregnancies didn't make it, that fasting on Yom Kippur didn't really increase the odds" than to say "Chazal weren't statisticians." But the point is fascinating -- all the individual episodes that a rabbi sees -- even an expert who sees lots! -- can hide a trend visible in a hospital dataset.
ReplyDeleteStill a fair question -- how small of an odds increase is still significant in halacha?
Gmar chasima tovah!