שיעור בענין מצות הדלקת נר חנוכה ותירוץ חדש לקושיית הב"י

בס"ד

 

שיעור בענין מצות הדלקת נר חנוכה ותירוץ חדש לקושיית הב"י

יוסף גבריאל בקהופר

 

מראי מקומות (עי' למטה לעוד מ"מ המופיעות בשיעור)

 

א.

גמ' שבת כא ב קבעום ועשאום ורש"י שם.

ב.

השווה רמב"ם פ"ג מהל' חנוכה ה"ג והתקינו וכו'.

ג.

מרדכי שבת סי' רסח.

ד.

גמ' שבת כג א עששית שהיתה דולקת ומח' רש"י ותוס' שם.

ה.

גמ' חולין פז א כסהו ונתגלה

ו.

ביאור הלכה סי' תרעג ד"ה אם.

ז.

משנה ברורה שם ס"ק כו.

 

א

) לרש"י נ"ח הן מצוה שמקיימים בחנוכה, לרמב"ם הוא חלק ממהותה של חנוכה. לרש"י פרסום הנס הוא דין נפרד בחנוכה, לרמב"ם הוא מעצם מהותה של חנוכה.

ב 

) אך עדיין יל"ח האם מצות ההדלקה הוא ליצור מאור או לשפוך אור?

ג

) בר"ס תרע"ב מח' אי שייך להדליק מפלג בשאר ימים. לרמב"ם אסור וראשונים אחרים מתירים. לרמב"ם המצוה לשפוך אור - "להראות ולגלות הנס" - ושרגא בטיהרא מאי מהני? אולם אם המצוה ליצור מאור שפיר מקדים.

ד

) מח' רש"י ותוס' כג ע"א בעששית הדולקת דלרש"י היתה דולקת מנ"ח דאמש ולתוס' מנ"ש דאמש. דלתוס' בגוונא דרש"י א"צ לכבותה למ"ד הנחה עושה מצוה. ע"פ הצ"פ לרש"י חנוכה הוא חק ימים נפרדים, ואילו לתוס' הוא שטח א'. ולפי"ד לרש"י המצוה ליצור מאור, ואף למ"ד הנחה ע"מ חייב ליצור מאור חדש בכביית הישן. ברם לתוס' צריך רק אור חדש, ולזה מספיק סילוק והנחה. (קצת ראיה לזה שגם לתוס' וגם לרמב"ם מיירי בעששית של נ"ש.)

ה 

) הבה"ל והתו"ח נחלקו אי פסה"נ הוא דוקא בעת ההדלקה או כל משך עד שתכלה. לפי"ד הבה"ל ס"ל דהמצוה ליצור מאור (אלא שאם הדליק מפלג הו"ל מגדר מכאן ולהבא ולמפרע) ואילו לתו"ח הו"ל לשפוך אור.

ו

) במג"א תרעב ג כתב שאין מצוה לתת יותר שמן בנר. ברם ידוע המע' של הגרי"ז, וכן הביא בס' מנהג ישראל תורה מן הא"ר (שם ו) והשאילת יעבץ ועוד. ובאמת נראה דאם צריך ליצור מאור אין טעם להוסיף שכבר יצר מאור, משא"כ רם המצוה לשפוך אור. ולרמב"ם באמת השיעור הוא דוקא עד שתכלה ולש"ר חצי שעה בכל עת, ודוק.

ז

) לר' שמואל סלנט בכפה כלי מהני רק כשהדליקו בב"א ולא בזא"ז. משום דהדלקה עושה מצוה ואשו משום חצו והו"ל כחו"מ תיח י שאם יש באשו של המדליק הא' די להזיק פטור המדליק הב' במה שהוסיף. ורצ"פ פרנק חילק בין נזיקין לנ"ח. ולפי"ד אם המצוה ליצור מאור, אז הראשון כבר עשה מכלי זה מאור. אך אם המצוה לשפוך אור, אזי כל שמוסיף פתילות בדרך היתר ש"ד.

ח

) למרדכי ביטל יום שוב אינו מדליק. מל' הרמב"ם "בכל לילה ולילה" קצת משמע דלא ס"ל הכי. ולכאורה היינו משום שההדלקה ממהות היום, ואילו לרש"י שאי"ז ממהות היום אלא מצוה לקיים ביום שפיר שייך להפסיד המצוה. ונ"מ בקטן שהגדיל וגר שנתגייר בחנוכה. ואכן בש"ג על המרדכי אות ה כתב דין המרדכי בשם רבנו שלמה, ודוק.

ט

) ואולי גם נפק"מ לשאלת הצ"פ אם מהדר בליל ג' שאין לו אלא ב' נרות ידליק א' או ב'. ומן הש"ג על המרדכי אות ה משמע שמדליק כמה שידו משגת.

י )

 ובמח' התרוה"ד והט"ז נראה שהתרוה"ד כרש"י שצריך ליצור מאור, אלא שבע"ש ל"ש מכאן ולהבא ולמפרע, ולכן נקט כנמו"י שהכל מונח במעשה, ואילו לט"ז צריך דוקא לשפוך אור, ועי'.

יא ) והראשונים שמציין האו"ז שאסרו להדליק שוב משמן שכבר הדליק באותו הלילה ע"כ ס"ל דהמצוה ליצור מאור, וצ"ע.

 

#ע"פ הפסיקתא יש לנו עוד ישוב לקק הב"י!

פסיקתא רבתי ב

מזמור שיר חנוכת הבית לדוד (תהלים ל א'). ילמדנו רבינו נר של חנוכה מאימתי היא מצותו שנו רבותינו משתשקע החמה עד שתסלק רוב הרגל מן השוק ולהיכן הן מדליקין היה דר בעלייה ובה חלון נוטה לרשות הרבים מדליק ובשעת הסכנה מדליק בתוך ביתו [ואסור לעשות לאורו מלאכה ר' אסי אמר] אסור לראות לאורו ולמה מדליק נרות בחנוכה אלא בשעה שנצחו בניו של חשמונאי הכהן הגדול למלכות יון שנאמר ועוררת בניך ציון על בניך יון (זכריה ט' י"ג) נכנסו לבית המקדש מצאו שם שמונה שפודין של ברזל וקבעו אותם והדליקו בתוכם נרות ולמה קורין את ההלל מפני שכתב אל ה' ויאר לנו (תהלים קי"ח כ"ז) ולמה אין קורין בפורים כתב להשמיד להרוג ולאבד [את כל חיל עם ומדינה הצרים אותם וגו'] (אסתר ח' י"א) ואין קורין אלא על מפלתה של מלכות ומלכות של אחשורוש הייתה קיימת לכן אין קורין אבל במלכות של יון שכילה אותה הקדוש ברוך הוא התחילו נותנים הימנון ושבח ואומרים לשעבר היינו עבדים לפרעה עבדים ליון ועכשיו עבדיו של הקב"ה אנו הללו עבדי ה' (תהלים קי"ג א'):

 

תרומת הדשן א קב

שאלה. הא דקיימא לן בנר חנוכה כבתה אין זקוק לה. אם כבתה בע"ש קודם קבלת שבת, שהרי צריכים לדלוק מבעוד יום זקוק לה כה"ג או לאו?:

 

תשובה. יראה דאין זקוק לה אפילו כה"ג. ואע"ג דכתב במרדכי שם דמצות נר חנוכה מסוף שקיעת החמה ואילך, והיינו צאת הכוכבים ולא קודם, משום דשרגא בטיהרא מאי אהני ליה. וא"כ עיקר מצות נר חנוכה אינה בשעת הדלקה מבעוד יום, אלא בשיהוי הדלקה שלאחר חשיכה היא קיום המצוה. ולכך היינו יכולין לומר דאם כבתה קודם התחלת קיום המצוה זקוק לה. אמנם מדמברכינן מבעוד יום אקב"ו להדליק נר חנוכה, ואע"ג דאכתי ליכא מצוה, ע"כ היינו טעמא דמשום דא"א בענין אחר חשיבא הכשר מצוה. כדפירשו התוספות הכשר מצות דכיבוד אב ואם בשמעתא דעליה בריש יבמות (ו' ע"א בר"ה שכן), שחוט לי בשל לי אכתי ליכא מצוה עד אחר זמן שמאכילו לאביו. ואפ"ה בעי למימר התם דלידחי ל"ת שיש בו כרת. הא קמן דחשיב קיום העשה בהכשר מצוה כמו במצוה עצמה, ולכך מברכינן עליה. ולהכי נמי אי כבתה אין זקוק לה, שהרי כבר הותחלה המצוה בהכשר:

 

ונראה להביא ראיה לזה מדשרי רב התם להדליק בחנוכה בין בחול בין בשבת בפתילות ושמנים דאסרו חכמים להדליק בשבת דעלמא. ומפרש הטעם משום דקסבר אסור להשתמש לאורה וכבתה אין זקוק לה. פי' דאי הוה סבר כבתה זקוק לה, לא הוי שרי להדליק באותם פתילות ושמנים שאסרו חכמים להדליק בשבת, לפי שאינם נמשכין אחר האור. דחיישינן דילמא כבתה והוא יזקוק לה, ודילמא פשע ולא מדלק בה. והכי סבר רב הונא התם דאסור להדליק באותם פתילות ושמנים משום דקסבר כבתה זקוק לה. והשתא ע"כ יש להוכיח דאפי' בנ"ד כשכבתה אין זקוק לה, דאמאי שרי רב להדליק בשבת בחנוכה באותם פתילות ושמנים, ליחוש דילמא כבתה אחר קבלת שבת שהיא צריכא להיות קודם בין השמשות, וכל זמן משך בין השמשות אכתי ליכא קיום מצוה לדעת מרדכי דלעיל. ואיהו לא מצי להדליק משקבל שבת כ"ש בין השמשות, ונמצא בטל מן המצוה וטפי איכא מצוה וטפי איכא למיגזר בהכי דודאי לא מצי להדליקה, ממאי דגזרינן דילמא פשע ולא מדליק לה. והכי איתא בתוספות דגזרינן דילמא כבתה בשבת ולא מצי מדליקה. ואין נראה לחלק ולומר דמה שחשו חכמים דילמא כבתה ולא אתי לחזור ולהדליקה, דווקא כשיש לחוש לכיבוי כל זמן משך שיעור ההדלקה דנר חנוכה. אבל בנ"ד דליכא למיחש למילתא אלא במשך בין השמשות קודם חשיכה, דאי כבתה לאחר חשיכה קי"ל דאין זקוק לה ולא נפיק מיניה מידי. דדוחק הוא מאד לחלק הכי. דהא כמה שיעורין משך הדלקה חצי שעה, כדכתב הרמב"ם. ושיעור בין השמשות לפר"ת והתוספות ואשירי שילהי פ' במה מדליקין היינו שלשה חלקי מיל, דזהו קרוב לרביע שעה, כמו שהוכחתי בתשובה אחרת, דמהלך אדם בינוני ביום בינוני שהוא י"ב שעות הולך עשר פרסאות. ואי חיישינן דילמא כבתה בחצי שעה, אמאי לא ניחוש ברביע שעה:

 

נמוקי יוסף ב"ק י ע"א בדפי הרי"ף

אשו משום חציו. כאילו בידיו הבעירו כדאמרן. ואי קשיא לך א"כ היכי שרינן עם חשיכה להדליק את הנרות והדלקתה הולכת ונגמרת בשבת וכן מאחיזין את האור במדורה והולכת ונגמרת הדלקתה בשבת ולפי זה הרי הוא כאילו הבעירה הוא בעצמו בשבת וכל שכן הוא דאילו הכא לא נתכוון להבעיר גדיש של חבירו כלל והכא עיקר כוונתו היא שתדלק ותלך בשבת ועם כל זה תנן [שבת דף יט ע"ב] משלשלין את הפסח לתנור עם חשיכה ומאחיזין את האור במדורת בית המוקד ומעשים בכל יום וכדאמרן כי נעיין במילתא שפיר לא קשיא לן שהרי חיובו משום חציו כזורק החץ שבשעה שיצא החץ מתחת ידו באותה שעה נעשה הכל ולא חשבינן ליה מעשה דמכאן ולהבא דאי חשבינן ליה הוה לן למפטריה דאנוס הוא שאין בידו להחזירה וה"נ אילו מת קודם שהספיק להדליק הגדיש ודאי משתלם ניזק מאחריות נכסים דידיה דהא קרי כאן כי תצא אש שלם ישלם ואמאי מחייב הרי מת ומת לאו בר חיובא הוא אלא לאו ש"מ דלאו כמאן דאדליק השתא בידים חשבינן ליה אלא כמאן דאדליק מעיקרא משעת פשיעה חשבינן ליה וכן הדין לענין שבת דכי אתחיל מערב שבת אתחיל וכמאן דאגמריה בידים בההוא עידנא דלית ביה איסור חשיב:

 

אור זרוע ב שכב

תניא בפסיקתא בענין חנוכה נר חנוכה שהותיר ביום ראשון מוסיף עליו ביום שני ומדליקו. ביום שני מוסיף עליו ביום שלישי וכו'. עד ביום שמיני עושה לו מדורה ושורפו בפני עצמו. ויש מרבותינו שרצו משם [להביא] ראיה שאם כבה נר אחת מנרות שלנו של חנוכה או כולם שיוסיפו על של לילה שלאחריו ולא ידליקם מיד. ואינה ראיה, ואע"ג דפסקית דכבתה אין זקוק לה היינו שאינו חייב להדליק מיד אבל אם ידליק מיד ודאי בטוב יעשה וההיא ברייתא איירי כגון שכך נעשה שלא נזקק לה. ותו נראה לפרש דההיא ברייתא סוברת כבתה זקוק לה, ואין מצותה נטולה הימנה כשכבתה עד שתדליק כולה הלכך אם הותירה ביום [א'] או כבתה ואירע כך שלא הדליקה אח"כ באותו לילה שמוסיף עליה ביום שני, אבל לדידן דקיי"ל דכבתה אין זקוק לה משמע אין זקוק לה וגמרה לה מצותה לגמרי, דאי דאתקצאי למצותה כל כך שצריך להוסיף עליה כל הלילות אם נשאר ממנה ובאחרונה עושה מדורה בפ"ע סברא היא דכ"ש אם כבתה זקוק לה לחזור ולהדליק באותו הלילה, מדלא אמר הכי משמע דאין זקוק לה עוד כלל. וגם לשון אין זקוק לה משמע דעוד אין זקוק לה כלום אחרי שלא פירש בה התלמוד שום מצוה אח"כ:

 

אור שמח הל' חנוכה פ"ד

הלכה ג - להראות ולגלות הנס כו':

פירוש דאין מדליקין ביום כמו שהיו מדליקין במנורה ביום גם כן לשיטת רבינו דהדלקה גם כן ביום משום דשרגא בטיהרא מאי מהני ופשוט:

 

ביאור הלכה תרעג ד"ה אם

אם כבתה וכו' אינו זקוק לה - אכן בעת הדלקה בעינן שיהיה בה שמן שיוכל להדליק כשיעור וכנ"ל בסימן תרע"ב ס"ב ונ"ל דכמו כן בעינן שבעת הדלקה יהיה כל הנרות לפי חשבון הימים ואז נחשב למהדר מן המהדרין וע"כ אם כבתה אחת קודם שהשלים ההדלקה צריך לחזור ולהדליקה. ודע עוד דמה שאמרו אינו זקוק לה היינו אפילו כבו כולם דלא בעינן פרסומי ניסא רק בעת ההדלקה:

 

תורת חיים חולין פז

כסהו ונתגלה פטור מלכסות. לכאורה משמע דדוקא שנתגלה דיעבד אבל לכתחילה אסור לגלותו וא"כ יש לתמוה על השוחטים שרגילין לשחוט תרנגולים ברחוב העיר מקום דריסת הרבים אף על גב דודאי הוא חוזר ומתגלה מיד. ונראה דמתניתין אורחא דמלתא נקט דאפילו לכתחילה מותר לגלותו דכיון דמיעט קרא דאם חזר ונתגלה דפטור מלכסות אלמא דכיסוי לחוד עושה מצוה דכיון שכיסה הדם והוא מכוסה אפילו רגע אזלה לה המצוה ומותר לגלותו אפילו לכתחילה אף על גב דגבי נר חנוכה קיימא לן נמי דהדלקה עושה מצוה ואם כבתה אין זקוק לה כדאיתא בפרק במה מדליקין ואפילו הכי משמע דלכתחילה אסורה לכבותה תוך שיעור זמן הדלקה כמ"ש הטור סימן תרע"ב שאם נתן בה שמן יותר מכשיעור יכול לכבותה לאחר שעבר זמן הדלקה משמע הא תוך שיעור זמן הדלקה אסור לכבותה לכתחילה שאני התם דפרסומי ניסא בעינן הלכך צריך לכתחילה שתדליק משקיעת החמה עד שתכלה רגל מן השוק דבשיעור זה איכא פרסומי ניסא מיהו אם כבתה בדיעבד אין זקוק לה כיון דהדלקה עושה מצוה אבל הכא דלא שייך פרסומי מלתא הלכך כיון דכיסוי לחוד עושה מצוה מיד אחר שכיסה אזלא לה ומותר לגלותו אפילו לכתחילה:

 

קובץ הערות יג

א)

כתב בתרומת הדשן סי' ק"ב, הא דקיי"ל גבי נר חנוכה כבתה אין זקוק לה, אם כבתה בע"ש קודם קבלת שבת וכו'. תשובה, יראה דאין זקוק לה וכו', מדמברכינן מבעוד יום וכו' ואע"ג דאכתי ליכא מצוה, על כרחך היינו טעמא, [ד]משום דאי אפשר בענין אחר חשיבא הכשר מצוה, כדפירשו תוס' הכשר מצוה דכיבוד אב ואם, בשמעתא דעליה בריש יבמות [ו' ע"א ד"ה שכן], שחוט לי בשל לי, אכתי ליכא מצוה עד לאחר זמן, שמאכילו לאביו, ואפילו הכי בעי למימר התם דלידחי ל"ת. הא קמן דחשיב קיום מצוה בהכשר מצוה כמו במצוה עצמה, ולכך מברכינן עליה:להכי נמי אי כבתה אין זקוק לה, שהרי כבר הותחלה המצוה בהכשר עכ"ל. וקשה דהביא ראיה לסתור, דהרי בתוס' פירשו דהיינו הא דדחי בגמ' מה לכיבוד שכן הכשר מצוה, ומשו"ה לא דחי, דדוקא גוף המצוה דוחה ל"ת, ולא הכשר מצוה, וא"כ מוכח להיפוך, דאין דין הכשר מצוה כמצוה עצמה. וראית תה"ד יש לה מקום לפירש"י שם [ד"ה אלא], דמפרש בהא דהכשר מצוה שלא כפירוש תוס' עיי"ש, ומדלא מחלק בגמ' כפירוש תוס', מוכח דאין חילוק בין גוף המצוה להכשרה, אבל לפירוש תוס' אדרבא מוכח להיפוך:

ב)

ונראה בכונת תה"ד, דדוקא במחמר אינו דוחה לל"ת, דלפירוש תוס' שם איירי במחמר לפי המסקנא, אבל בשחוט לי בשל לי גם למסקנא דחי ל"ת, משום דזהו מעשה המצוה, ואף דקיום המצוה הוא רק בשעה שהאב נהנה, ומ"מ דחי בכה"ג. וראית תה"ד היא מדס"ד דאיירי בשחוט לי, ועד כאן לא דחי במסקנא דהכשר מצוה שאני, אלא משום דלהמסקנא איירי במחמר, דהוי הכשר דהכשר, אבל בשחוט לי גם לפי המסקנא דחי ל"ת גרידא שאין בה כרת. וכן נראה מדברי הריטב"א שם, וז"ל, כי כשא"ל חמר בשבת להביא גוזלות או דבר שצריך לו, אין זו עיקר מצות כיבוד, אלא הכשר כבודו, דאילו בישול ושחיטה דלא סגיא (דלאו) [בלאו] דידהו, כגופיה דאכילה חשיבי, ואע"ג דאינו הכיבוד עצמו לגמרי, אבל להביא הדברים הצריכין לו, כיון דאפשר לעשות מצות כיבוד בגוזלות ודברים אשר בכאן, הכשר מצוה בעלמא חשיבי עכ"ל. וזהו שדקדק תה"ד בלשונו להביא משחוט לי בשל לי, ולא הביא ממחמר. והדלקת נר חנוכה בע"ש אינו דומה למחמר, אלא לשחוט לי בשל לי, דההדלקה היא מעשה המצוה:

ג)

ואף דבודאי, המבשל לאביו ואח"כ נאבד המאכל קודם שיאכל אביו, צריך עוד לבשל פעם אחרת, וכן בבא על אשתו ולא נתעברה, צריך לחזור ולהוליד בנים, אף דהביאה היא מעשה המצוה ודחי ל"ת, וה"נ בכבתה בע"ש, יהא צריך לחזור ולהדליק. לא דמי, דהתם מצות כיבוד ומצות פ"ו רמיין עליה כל שעתא ושעתא, ואף בהיו לו בנים ומתו קיי"ל [יבמות ס"ב ע"א] דחייב, וכן בכיבוד אב ואם, אפילו אם בישל לאביו והאכילו, צריך לבשל פעם שני כשיצטרך, אבל בנר חנוכה, דאין המצוה אלא פעם אחד ביום, כיון שעשה מעשה המצוה בהדלקה, כבר יצא ידי חובתו:

 

1

Dvar Hashem Me’Yerushalmi, Kesuvos 17b: אין שליח לדבר עבירה There is no agency for a sinful matter

Kesuvos – Daf 17b

Dvar Hashem Me’Yerushalmi, Kesuvos 17b:

אין שליח לדבר עבירה

There is no agency for a sinful matter

The Bavli in several places discusses the concept and application of ein shaliach l’dvar aveirah – there is no agency for a sinful matter. The Gemara in Kiddushin 42b explains it on the basis of a sevarah, a logical inference: divrei ha’rav v’divrei ha’talmid divrei me shom’im – if the directive of the master (the Torah, that forbade this act) and the directive of the student (the individual attempting to enlist the agent to perform the act) clash, whom should the prospective agent heed? Clearly he should heed the directive of the master! The Gemara there notes two exceptions to that rule (שליחות יד and מעילה). However, based on the principle that when two pesukim in different topics teach the same law, that law is only applicable to those two topics (שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין), we draw no inference from them to any other cases. The Gemara in Bava Metzia 10b gives examples in which divrei ha’rav v’divrei ha’talmid would not apply, in which cases we would therefore say that there could be agency for a sinful matter.

The Yerushalmi, however, in Kesuvos 17b actually derives ein shaliach l’dvar aveirah from a pasuk. The pasuk appears Vayikra 17:4 and states that when a person brings a korban outside the Beis HaMikdash, דם יחשב לאיש ההוא, it is not a valid offering, and it is considered as if he spilled the blood of the offering for naught, and he is liable to kareis. The Yerushalmi here focuses on the two words la’ish ha’hu – to that man, and not to those on whose half he acted as an agent in bringing the korban in the wrong place. On the basis of this derivation, the Yerushalmi rules that if Reuven directed Shimon to muzzle an ox while it was threshing, it is Shimon the shaliach, not Reuven the meshalei’ach, who transgresses and is liable for the sin of Lo Sachsom. There are many potential ramifications that may emerge from this little known and little mentioned Yerushalmi that derives ein shaliach l’dvar aveirah from Scripture, as opposed to from logical inference!

Rabbi Yosef Gavriel Bechhofer’s new Audio Shiurim on Tosefta Bava Kamma

Rabbi Yosef Gavriel Bechhofer’s new Audio Shiurim on Tosefta Bava Kamma



Over the last few months Rabbi Yosef Gavriel Bechhofer started giving a new shiur on Tosefta Bava Kamma. So far the first 18 shiurim have commenced and their audio recordings have been posted on the Audio page.

Dvar Hashem Me'Yerushalmi Kesuvos – Daf 13a

Kesuvos – Daf 13a

Dvar Hashem Me’Yerushalmi, Kesuvos 13a

The Yerushalmi here cites the same story that appears in the Bavli,

Kesuvos 23. The daughters of Shmuel were taken captive by non-Jews

and brought to Teverya. The daughters knew that if their captors

presented them for ransom they would be assumed to have been raped

and rendered unsuitable to marry Kohanim. They therefore asked the

captors to wait outside while they presented themselves in the Beis

Medrash, where they stated that they had been taken captives but had

not been raped by their captors. They thus met the criterion of the

Mishnah there that states that if we only know women were taken

captives because they told us so, they are believed to qualify that

their captors had not raped them (“ha’peh she’asar hu ha’peh

she’hittir"). Only after Rabbi Chaninah pronounced them suitable to

marry Kohanim, did the captors enter and demand the ransom. Rabbi

Chaninah was impressed by the learning of the sisters, who knew how

they could remain suitable for Kohanim. He asked their relative

Shimon bar Ba to take charge of the sisters.

The story in the Bavli ends here. The Yerushalmi continues the story to a

tragic ending. Shimon bar Ba – who was himself a Kohen – married

first one of the sisters, who died, and then went on to marry the

second sister who died as well. The Gemara makes it clear that this

was not, chas v’shalom, because the sisters lied. They had been

truthful in stating that they had not been raped. The Gemara blames

their death on the sin of Chananiah the son of the brother of Rabbi

Yehoshua, who proclaimed a leap year in Chutz la’Aretz, flaunting

the law that such proclamations must be made in Eretz Yisroel (the

episode is related in the Bavli, Berachos 23a).

The question is why should the daughters of Shmuel be punished for

the sin of Chananiah the son of the brother of Rabbi Yehoshua? The

Korban Ha’Edah suggests that perhaps they were descendants of the

sinner. The Gilyon Ephraim notes that Shmuel had a great deal of

respect for Chananiah, and always ruled in accordance with

Chananiah’s positions. He speculates that Shmuel may have followed

Chananiah in the matter of the leap year, and that is why he was

punished through his daughters.

An Addendum

The Gilyon Ephraim and the Chasam Sofer both cite the Gra from Shnos

Eliyahu at the end of Berachos, who poses a brilliant suggestion as

to the link between Chananiah’s sin and the demise of Shmuel’s

daughters.

He begins by citing the famous Yerushalmi earlier in Kesuvos (4a)

that posits that when Beis Din proclaims a leap year, the very nature

of the world is impacted. The Gemara gives the following example: The

principle is that if a girl under the age of 3 is raped and loses her

virginity, she is nevertheless treated as a virgin because the

besulim regenerate. Once a girl reaches her third birthday, they no

longer regenerate, and a girl older than that who is raped is no

longer treated as a virgin. The Yerushalmi states that when Beis Din

add a month to the year, thus pushing off a girl’s third birthday

by 30 day, Heaven adjusts Nature and her besulim will regenerate for

a month longer, until her birthday according to the new calendar.

On this basis the Gra suggests that the daughters of Shmuel were

raped by their captors just after they turned 3 according to the

calendar that was in effect in Eretz Yisroel, but before their

birthday according to Chananiah’s calendar! For example, if their

birthday was on 7 Nissan, then that year their birthday would have

been on 7 Nissan in Eretz Yisroel, which would have been 7 Adar II in

Chutz la’Aretz! Let us say the girls had been raped on 21 Adar II

according to the calendar in Chutz la’Aretz. The daughters, having

come from Chutz la’Aretz, assumed that they had been raped before

their third birthday, and that therefore they would still be treated

as virgins and permitted to marry Shimon bar Ba. They did not know

that Chananiah’s additional month was null and void, and that

according to the actual calendar they had been raped on 21 Nissan and

were therefore more than three years old at the time! Thus, it was

not as a punishment for Chananiah’s sin that they died, but on

account of his sin that they suffered the consequences!  

SoMeHoW Frum : Agudah Activists Activate Archive - (JO) Articles Available!

SoMeHoW Frum : Agudah Activists Activate Archive - (JO) Articles Available!



The next best thing to bringing the JO back to life...

Purim 1980

בלילה לפני זה הגעתי לירושלים אחרי סעודת פורים בישיבת שעלבים, עדיין קצת שיכור. לא היו אוטובוסים, והלכתי ברגל עד הבית של דוד יוסף ודודה לאה ע"ה ברח' עזרת ישראל, ממש כמה מטרים מערבה ממקום הצילום. קשה להשיג תחושה רוחנית יותר עילאית מללכת קצת שיכור בפורים בחוצות השלוגות של ירושלים!

Hafganos In Kikar Shabbos Brings Traffic To Halt

These are not "Charedi" Jews. They are not even "Orthodox" Jews. They are, however, an embarrassment and a shame that brings calumny on other good people who, by dint of similar garb, are associated with them.

Kavu'a Again

See these two posts:

http://rygb.blogspot.in/2011/07/kavua-redux-pshat-from-prof-aumann.html

http://rygb.blogspot.in/2011/07/kavua-redux-ii-respnse-from-prof-aumann.html

I referred to these posts in the course of a chevrusa today. And I found a comment on the latter one that I did not notice previously:

AnonymousSunday, June 30, 2013 10:33:00 AM


Hi, I have used this understanding of Kavua before, it is quite elegant. However how does it fit with the Kavua of the mouse in Pesachim which just came up in Daf Yomi?

This sugya is cited by Prof. Moshe Koppel (cited, in passing, in the second blog post above) in his essay at http://etzion.org.il/en/principle-kavua:

The gemara (9b) discusses a scenario where nine piles of matza and one pile of chametz are lying around before Pesach. A mouse comes and takes a piece from one of the piles and enters a house. However, we do not know if it took chametz or matza and thus are in doubt whether the house must be checked once again for chametz. The gemara distinguishes between a case where the mouse is seen taking a piece directly from one of the piles ["kavu'a"] and an instance where the piece snatched by the mouse was first isolated from the piles ["parish"]. These two cases are said to be analogous, respectively, to two cases considered in Ketubot (15a): "If there are nine stores which sell kosher meat and one which sells non-kosher meat and someone took [meat] from one of them but he doesn't know from which one he took, the meat is forbidden. But if [a piece of meat] is found [not in a store], follow the majority." Thus if the majority of stores from which the meat might have originated are kosher, the meat is permitted.

The question is a good question: Where is the "moral hazard" in the case of the mouse?

I think the answer may be found in a word in the Rambam (Chametz u'Matza 2:10). The Rambam does not understand the case as one in which piles are just "lying around." He begins the halacha with the word heini'ach - he placed. 

I would suggest that it is the involvement of the owner of the house that places him in a situation of "moral hazard."

There is another possibility, not as elegant, that this case is different because the owner will be compelled (or not) to redo Bedikas Chametz. Accordingly, his "negi'ah" is his "moral hazard."

From Another McMullen Supporter

The election results are very depressing for a Hirschian like me. Please look at these paragraphs from a NY Times article about the Orthodox Jewish vote in Brooklyn:

Orthodox Judaism preaches the importance of strict moral behavior, but Mr. Stern said that he was not dissuaded by Mr. Trump’s very public peccadilloes, such as his multiple divorces and a recording of him talking about groping women.

“I think that’s not appropriate but I think he’ll handle better the situation of our country now,” Mr. Stern said. “I don’t really care that he’s not a model.”

Ms. Chizhik-Goldschmidt said that the Orthodox judged non-Jewish politicians differently.

“I don’t think people expect gentiles to follow those rules,” she said. “People are not looking to the United States president to be a representative of some sort of morality in the way that other Americans might. People are looking for a strong leader, a tough leader.”

Rav Hirsch clearly would not agree with the sentiments expressed by those people but rather with the sentiments expressed by the Rav in his McMullin endorsement. What can we do to change this kind of thinking?

I am also concerned about Trump's demonization of the Other. Many of our people feel comfortable knowing that Jews weren't among the groups he demonized. Is that reflective of the Torah ethic: until they come for you, don't worry about anyone else?
I would be grateful for any thoughts about this matter. Thank you.

I would love to see the sentiments expressed by the Christian leaders cited in the article below expressed by our own rabbonim. It's really sad if we should have to turn to Christian leaders for reiterations of Torah values during an election season!

I did see a similar statement condemning Trump signed by 40 Orthodox leaders but they are almost exclusively of the Open Orthodox variety. What happened to the Hirschians?

http://www.huffingtonpost.com/entry/why-these-evangelical-leaders-are-firmly-against-trump_us_578d0d14e4b0fa896c3f6fc2

The Chazon Ish on Women Learning Gemara

Evan McMullin and Mindy Finn

Something I wrote up. Feel free to share.

FDR famously said that “We have nothing to fear but fear itself.” Well, this is ample reason to fear this election, as it is all about fear. Many (if not most) people are voting out of fear: Fear of what the other candidate will do if he or she is elected president, fear for the future of the nation under his or her administration.

Orthodox Jewry in America is split on the elections – often vehemently so. Yet, while many of those who have bought into the “Crooked Hillary” narrative are pulling out all stops in their support of Mr. Trump, it is almost never on account of their like of Mr. Trump (although some do like Ivanka, as at least a nominally Orthodox Jew), but their fear of Mrs. Clinton. They remember some overtures she made, long ago, to Arab opponents of the State of Israel (most infamouly, her 1999 kiss of Suha Arafat), and fear she will double-cross the Jewish state.

Others fear that the Democratic party is hell-bent on undermining religion in America. The positions taken recently by the Democratic party seem to them to be intended to challenge conventional religious norms and morals, and to create a toxic environment for religion in the American public sphere.

This fear drives many Orthodox Jews to the Republican candidate, notwithstanding any personal sordidness. That Mr. Trump is not authentically religious, and that his support of certain Christian positions is of recent vintage and entirely self-serving, does not escape them, but this is not enough to prevent them from voting for him. Furthermore, some of these supporters of Trump believe – or at least hope – that in the end, it will be Mike Pence who actually governs. Thus, they are voting more for Mr. Pence than for Mr. Trump.

On the other hand, many Orthodox Jews are afraid of Mr. Trump. Mr. Trump seems to attract to his banner several fringe groups, some of which are blatantly anti-Semitic. He is seen as a coarse, boorish lout with no intrinsic sense of morality, ethics – not even common courtesy. He has actually made (albeit during the primaries) statements regarding Israel that are more controversial than any statements that Mrs. Clinton has made, such as his pledge, back in February, to remain “neutral” on the Israeli-Palestinian conflict.

When individuals from both sides of this great divide learn that I plan on voting for Mr. McMullin, their main complaint against me is that I am wasting my vote.

But I believe it is amoral to vote for a candidate whom you feel is wrong for America as the lesser among two fears. I think it is unethical to support an unethical candidate for pragmatic reasons. As a religious person, I believe that God would want us to support someone we perceive as a good person, representing a good cause, even if that person and that cause will lose this round. As Jews, we have persevered throughout history on precisely such principles, with faith that, as in the movies, good will triumph in the end. This side of the coin is a case for the here and now, for a “real time” positive choice of a candidacy that may do us proud, as opposed to a negative choice of which side will embarrass us less.

Moreover, recent history shows that on January 21, 2017 – if not on November 9, 2016 – this country will begin looking ahead to 2020. I sense that regardless of whether we wake up that morning to a President Clinton or a President Trump, we will begin hoping for a redemptive election next time around. Even in losing, a candidate can establish him or her self as a viable and serious option for next time around. Even in losing, a movement based on idealism and (hopefully!) refinement can be brought into existence, one that will reclaim America’s mission and manifest destiny.

I intend to vote for Evan McMullin and Mindy Finn (who are write-in candidates in my state of New York) because I believe a vote of conscience – even if it only a protest vote – is, in my emphatic opinion, never wasted. Indeed, when I explored my son’s suggestion and decided to vote for Mr. McMullin, I had no idea of the “Utah option” that suggests that if Mr. McMullin wins his home state of Utah he might prevent both major candidates from reaching the decisive 270 electoral votes, thus throwing the election to the House of Representatives, who might select Mr. McMullin as the next president.

While I do not necessarily agree with Mr. McMullin and Ms. Finn on all the issues, in this election they represent most closely my ideal of a national leadership of which this nation could be proud. They could be positive role models in morality, ethics and idealism. In contrast to the electioneering of the major candidates, they manifest civility and refrain from vulgarity.

Rabbi Yosef Gavriel Bechhofer is a rabbi, teacher, lecturer and author. He and his family currently reside in Monsey, NY.  His blog, including classes on the entire Talmud Yerushalmi, is at rygb.blogspot.com.

Dvar Hashem Mei'Yerushalmi, Yevamos, Daf 44a

Yevamos, Daf 44a

                   I will try this zman to be more regular!



KT, GC,

YGB



Yerushalmi Yebamos 44a



The Rambam in the 14th perek of Hilchos Issurei Bi'ah
rules that a Jew who acquires a non-Jewish slave from a non-Jew must
convert him to Judaism in a manner similar to a ger tzedek
(albeit the conversion does not result in the slave having full
Jewish status, but rather the unique status of an eved kena'ani).
The conversion requires the slave's consent. If the slave does not
consent, the Jew can keep him as a slave for twelve months, during
which time he can attempt to persuade the slave to convert. If his
efforts prove futile, at the end of the twelve months the Jew must
sell the slave back to a non-Jew.



However, continues the Rambam, if as condition of the original
purchase, the Jewish owner and the non-Jewish slave came to an
agreement that slave would not undergo a full conversion (i.e., he
would not undergo milah and  tevilah), but would
take upon himself the commitments of a ger toshav (which
are, more or less, congruent with seven mitzvos bnei Noach),
then the slave can serve the Jew in that capacity for as long as the
arrangement continues.



This option does not appear in the Bavli.



The Ridbaz suggests that the source for the condition of ger
toshav being an option is the Yerushalmi here. He
explains in this manner a cryptic line in the Gemara that reads Eved
toshav l'olam, ger v'toshav harei hu k'goy l'kol davar. The
Ridbaz punctuates and explains the Gemara as follows: Eved
toshav - if one acquired  a non-Jewish slave on the condition
that he be an eved toshav (i.e., a slave that has the
status of a ger toshav) - l'olam - he may remain
with the Jew indefinitely. Ger - but if no such condition
was made, then the assumption is that the slave was acquired  in the
normal manner, which requires the slave to undergo the full
conversion of a ger tzedek. In that case, if the slave
refuses to convert - even if he subsequently agrees to undertake the
commitments of a [ger] toshav -  harei hu k'goy - he
may not be kept by the Jew, and after twelve months reverts to being
fully non-Jewish.

One Jew, One Vote: Yosef Gavriel Bechhofer, 54

One Jew, One Vote: Yosef Gavriel Bechhofer, 54: 

Every weekday through Election Day, JTA will post a brief profile of one Jewish voter.

וידאו: צפו: המצגת על ׳טעלז׳ שריגשה רבבות בעולם התורה - כיכר השבת

It is a very professional video. Very depressing, because to pretend that the Telzer derech continues in any way, shape or form is a bitter fraud. Recently, a great-grandson of one the Rabbis Bloch zt"l almost physically attacked me when I suggested that the derech of Telshe was superior to the derech of  Brisk - and he is a talmid of a  Rosh Yeshiva who is a great-grandson of one of the other Rabbis Bloch zt"l.


Who will convey the derech further?

My grandfather, Rabbi Dov Yehuda Schochet zt"l as a talmid in Telshe (sitting, second from left).

וידאו: צפו: המצגת על ׳טעלז׳ שריגשה רבבות בעולם התורה - כיכר השבת


 http://www.kikar.co.il/video.php?vid=213152-312905

h/t to my cousin, Reb Mendy Elishevitz for notifying me of the video, and to my cousin Reb Moshe Daniel Schochet for the picture.

Pesach Sheini: The Love That Matters- Is there room for sports fa...

Pesach Sheini: The Love That Matters- Is there room for sports fa...: There is excitement in the air. A big event is happening for the first time in over 100 years. The long wait is over, and fans like myse...

From the what makes it all worthwhile department...

An email I received. Copied and pasted verbatim, signature deleted, posted with permission:

Dear Rabbi Bechhofer,

After high school and seminary, I no longer was being fed a Jewish education, but had to actively pursue it if I wanted. This was really hard for me so I started listening to shiurim on Torahanytime occasionally when I found the time. My sister recommended listening to a certain class Rabbi Bechhofer gave in Our Somayach and I enjoyed it so much, I started listening to more and more. Listening to the classes Rabbi Bechhofer gave in Ohr Somayach made me feel like I was back in a classroom, something I miss so much about high school. The back and forth conversations, the cumulative information, and the unique insights you don’t always hear in a onetime shiur.

I have since started enjoying other classes, so I now view listening to a Rabbi Bechhofer shiur as a treat, because there aren't that many available online and I have already gone through almost all of them. I save them for when I’m not in the mood to listen to a shiur, because they are the ones I enjoy most.    

                      

I have so much hakaras hatov for all Rabbi Bechhofer have done for me; you have opened my mind to new ideas, perspectives, and aspects of Jewish history and helped keep me stay at my standards despite no longer being in seminary. It amazes me that a class given in 2009 can have such a profound impact on me so many years later. So thanks for allowing these classes to be put online. 

K'siva V'chasima Tova

Newly Posted Audio Shiurim!

Courtesy of  David Berger and Reuvain Meir Caplan, these are converted tapes from the Chicago Period. This the directory from which they can be downloaded:

Index of /RYGB/Tapes

Icon  Name                    Last modified      Size  Description
[PARENTDIR] Parent Directory                             -   
[SND] Abortion_and_Related..> 2016-08-16 01:13   30M  
[SND] Abortion_and_Related..> 2016-08-16 01:12   30M  
[SND] Abortion_and_Related..> 2016-08-16 01:14   31M  
[SND] Abortion_and_Related..> 2016-08-16 01:14   30M  
[SND] Acher.mp3               2016-08-16 01:16   32M  
[SND] Basar_Bchalav.mp3       2016-08-16 01:16   26M  
[SND] Donkeys_and_Cold.mp3    2016-08-16 01:18   34M  
[SND] Eating_Jewishly_Part..> 2016-08-16 01:17   25M  
[SND] Eating_Jewishly_Part..> 2016-08-16 01:18   29M  
[SND] Eating_Jewishly_Part..> 2016-08-16 01:19   27M  
[SND] Eating_Jewishly_Part..> 2016-08-16 01:20   26M  
[SND] Entering_Churches_an..> 2016-08-16 01:21   29M  
[SND] Extradition.mp3         2016-08-16 01:21   30M  
[SND] Frankfurt_vs_Volozhi..> 2016-08-16 01:23   28M  
[SND] Friendship.mp3          2016-08-16 01:22   27M  
[SND] G-d_Diminished_the_m..> 2016-08-16 01:23   29M  
[SND] Heter_Iska.mp3          2016-08-16 01:25   29M  
[SND] Is_Israel_For_Sale_T..> 2016-08-16 01:25   29M  
[SND] Kisui_Hadam.mp3         2016-08-16 01:26   27M  
[SND] Laws_for_cooking_on_..> 2016-08-16 01:26   29M  
[SND] Magic_and_Magicians_..> 2016-08-16 01:28   30M  
[SND] Mikveh.mp3              2016-08-16 01:28   30M  
[SND] Practical_Hilchos_Me..> 2016-08-16 01:30   28M  
[SND] Pride_and_Humility.mp3  2016-08-16 01:29   28M  
[SND] Prophecy_Dream_8.mp3    2016-08-16 01:30   27M  
[SND] Prophecy_Dreams_Bila..> 2016-08-16 01:31   30M  
[SND] Purim_Part_1.mp3        2016-08-16 01:32   28M  
[SND] Purim_Part_2.mp3        2016-08-16 01:33   26M  
[SND] Shabbos_Elevators.mp3   2016-08-16 01:34   32M  
[SND] Shabbos_Goyim.mp3       2016-08-16 01:34   31M  
[SND] Shatnez.mp3             2016-08-16 01:35   27M  
[SND] Simchas_Chosson_V_ka..> 2016-08-16 01:36   29M  
[SND] Surrogate_Motherhood..> 2016-08-16 01:37   30M  
[SND] Taamei_Hamitzvos_Fru..> 2016-08-16 01:37   27M  
[SND] Taamei_Hamitzvos_Kil..> 2016-08-16 01:38   29M  
[SND] Taamei_Hamitzvos_Orl..> 2016-08-16 01:39   26M  
[SND] Techeles.mp3            2016-08-16 01:40   34M  
[SND] Tefilla_and_Avodas_H..> 2016-08-16 01:40   27M  
[SND] Tefilla_and_Avodas_H..> 2016-08-16 01:41   28M  
[SND] Tefilla_and_Avodas_H..> 2016-08-16 01:42   29M  
[SND] Tefilla_and_Avodas_H..> 2016-08-16 01:43   26M  
[SND] Tefilla_and_Avodas_H..> 2016-08-16 01:43   29M  
[SND] The_Jewish_concept_o..> 2016-08-16 01:45   41M  
[SND] TuBshvat.mp3            2016-08-16 01:45   28M  
[SND] Zav_and_Zava.mp3        2016-08-16 01:46   26M  

Wasps Learned to Sew Way Before Humans - The Atlantic

Wasps Learned to Sew Way Before Humans - The Atlantic 

MA RABBU MA'ASECHA HASHEM! 

 How can one be so blind to not see the Creator?

ר' שמואל עמנואל ז"ל ותנועת פא"י ז"ל

חבל על דאבדין. על האיש ז"ל ועל התנועה ז"ל. למדתי לפני שנים חברותא בישיבת שעלבים עם בן המנוח ילחט"א הרב ר' מרדכי (מוטי) שליט"א וזכיתי להתארח כמה פעמים בבית משפ' עמנואל. היה לי קשר מיוחד למשפחה בכך שסבי ז"ל היה רב ומורה דרך לבני משפ' עמנואל ששרדו את המלחמה בהולנד בסוף שנות ה40, ובהזכרו בסבי היתה עולה דמעה בעינו של ר' שמואל. אציל רוח ורחב דעת. הצניע לכת עם אלקיו. תנצב"ה.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/328013

ח' באב, 08:27 | ידידיה מאיר

געגועיי לפא"י

ידידיה מאיר

1

אם עיתון 'שערים' היה קיים, זו הייתה הכותרת הראשית שלו השבוע. אבל הוא נסגר, ור' שמואל עמנואל נפטר. וכך אין בעצם עיתון שיספוד כראוי לו ולתנועתו, תנועת פא"י, שניהם זכרונם לברכה.

ביום ראשון השבוע, בחמש אחר הצהריים, התאספו מאות אנשים על הדשא שבין חדר האוכל לבית הכנסת של קיבוץ שעלבים ללוות את ר' שמואל עמנואל למנוחת עולמים. גדלתי שם, על הדשא הזה, ולמרות שלא הייתי חייב לבוא להלוויה (לא הייתי קרוב אישית למנוח) הרגשתי שאני חייב להיות שם, במעמד הזה.

בדרך לשם נדהמתי לגלות מה קרה לנוף ילדותי. בחודשי הקיץ אני נזכר תמיד בבריכת השחייה של הקיבוץ, ובדרך הקסומה ממנה, בה היינו קוטפים חרובים מהעץ ואוכלים (לא רשב"י ובנו, אלא אני וחבריי לבית ספר 'שלהבת'. פשוט ניזונים מקב חרובים כדי להשקיט את הרעב הגדול שאחרי השחייה). אבל לא חרובים ראיתי ולא שבילים, כי אם שכונת וילות יוקרתית בסגנון רעננה-כפר-סבא. כמה דקות אחר כך, בהספדים, שמעתי על ההתלבטות של שמואל הצעיר באיזה אוהל לבחור לו למגורים, עם הקמת הקיבוץ: האוהל שדולף בזמן הגשם או זה האטום? היה מי שהציע לו להעדיף דווקא את זה עם החורים, כי כשיגיע סוף-סוף הצריף המיוחל, בוודאי יעבירו אליו תחילה את יושבי האוהל המחורר.

היו שם, על הדשא, כל בני משפחתו המפוארת של ר' שמואל עמנואל. עשרות נכדים ונינים חרדים ועשרות בכיפות סרוגות. אבל נדמה לי שלא היה שם נכד פא"יניק. כי אין דבר כזה, נכד פאי"ניק. גם בשידוכים אין מושג כזה יותר. יש בחור פתוח ויש סגור, יש לייט ויש חרד"ל, יש עובד ויש לומד, אבל שמעתם פעם שדכן שמאפיין מישהו כפא"יניק? אולי אם מדובר ברווק בן 70.



2

תנועת פא"י, פועלי אגודת ישראל, היא תנועת פועלים חרדית שנוסדה בשנת 1922. במשך שנים היא הקימה ברחבי הארץ יישובים ומוסדות חינוך ובתי כנסת ושכונות, ופעלה גם בכנסת, בזירה הפוליטית. העיתון שלה, 'שערים', היה במשך שנים רבות יומון, ואז שבועון, ואז נסגר. היה בו תמהיל תקשורתי של תורה עם דרך ארץ. של הוד קדומים, גם כשעוסקים בחולין של היומיום. אגב, הוא נחשב לעיתון שהביא למהפך של 77'. בשנת 76' חשף כתב העיתון ישראל קצובר כי הטקס לציון הגעתם של מטוסי ה‑F-15 הראשונים של חיל האוויר גרם לחילול שבת, מה שהוביל להצעת אי אמון בכנסת של "החזית הדתית התורתית", מה שהוביל לתרגיל פוליטי של יצחק רבין ולפיזור הכנסת, מה שהוביל לבחירות ולמהפך של בגין.

אבל תעזבו, למה להגדיר את פא"י דרך ויקיפדיה? בואו נגדיר אותה דרך אנשים, מושגים. הנה רשימת שמות, אייקונים, שבשבילי מסמלים את התנועה הזאת יותר מכול: הרש"ר הירש. כתב העת 'המעין'. הרב מאיר קרליץ. הרב קלמן כהנא. ר' בנימין מינץ. הרב רפאל קצנלבוגן. ר' שכנא רותם. פרופ' ישראל אומן. בנו שלמה אומן הי"ד. הרב דוד הלחמי. ר' יהודה נחשוני (רזמיבש). ישיבת קול תורה של פעם. תנועת עזרא של פעם. בית המדרש להלכה בהתיישבות. קיבוץ חפץ חיים. בני ראם. יסודות. בית חלקיה. יד בנימין. כל "מדינת התורה" המפוארת הזאת של המועצה האזורית נחל שורק. האחים ברונר. העיתונאי הוותיק יצחק הילדסהיימר. ר' אברהם ורדיגר.

אני מסתכל שוב על הרשימה, ושם לב לריבוי התואר ר' שמופיע בה. ולא בכדי. היום המנהיגות הדתית נחלקת בעיקר בין "הרב", שלא לומר "הגאון", ובין "מר". בפא"י היו הרבה ר'.



3

ואולי צריך להגדיר את פא"י בדרך אחרת: דרך הריח. ריח של פרות וגמרות ישנות. כילד שגדל בין שבילי קיבוץ שעלבים, ולימים גם נסע ללמוד בבית הספר במושב יסודות, כל משנת החיים של התנועה התרכזה מבחינתי בריח הזה. בחקלאים ורפתנים שמגיעים בחולצות כחולות לשיעור דף יומי. לא תמיד רק לשמוע אותו, לפעמים גם להעביר אותו. יש כבישים מסוימים בארץ, בואכה יישובי פא"י, שבהם ילדיי כבר יודעים – אבא חייב לפתוח את החלון ברכב, לשאוף עמוק עמוק את הריח הזה. להסניף.

ואל מה בעצם אני מתגעגע? לאופציה הזאת. אופציה שהיא לא בנט ולא ליצמן. הייקיות הזאת שאני מתאר, אפיינה מאוד גם את עבודת השם של האישים האלה. עם כל הכבוד (ויש כבוד) לדור הנלהב והמתלהב, לחיים שלנו תותים, לסטטוסים קצרים ולשיעורים מגניבים, לתרבות של אורות ושל פצצות לגבות – האנשים שהיתה לי הזכות לראות בילדותי היו עשויים מחומר אחר. מלאי תורה ותוכן, שקולים ושקטים, רציניים ומחויבים. רפתנים של צורה.

חתנו של עמנואל, הרב שלמה לוונטהל, ניסה להסביר זאת בהלוויה באמצעות דבריו של המנוח עצמו. פעם כתב ר' שמואל עמנואל מכתב לנכדתו, ובו סיפר על אמו, חנה הי"ד, ועל התמודדותה בתקופת השואה. הנה הדברים שאולי מעידים על הנפטר יותר מכל הספד: "החיים של כל אדם, ובמיוחד של כל יהודי, מתנהלים בשני מישורים, המישור המעשי והמישור המחשבתי והרגשי. כלומר: המעשים והפעולות, והמחשבות והרגשות. ישנם הרבה יהודים אשר משתדלים שכל הפעולות והמעשים שלהם יהיו על פי ההלכה, אבל יחד עם זה המחשבות והרגשות שלהם אינם ניזונים ואינם מעוצבים תמיד על ידי התורה. יהודים אלה מקיימים את מצוות התורה אבל אינם 'חיים ביהדות'. חיים ביהדות פירושו שכל המחשבות והחוויות נמצאות בתוך המעגל של תורה ואמונה. המעלה הזאת של 'לחיות ביהדות' מתגלית במיוחד בתנאים של צרה ומצוקה, ולא רק במצוות שבין אדם למקום, אלא גם, ובמיוחד, במצוות שבין אדם לחברו. מי שחי ביהדות מסוגל לנהל חיים של גמילות חסדים אפילו בתנאים הנוראים שהיו אז בשואה".

וכשהלוויה יצאה רגלית (וקלנועית) בשיירה ארוכה אל בית הקברות הישן של הקיבוץ, מול השמש השוקעת על עמק איילון, חשבתי לעצמי שבעצם המפעל שהכי קרוב בדורנו לפא"י – נחרב גם הוא, בדיוק לפני 11 שנים: גוש קטיף. נכון, הוא לא הוקם על ידי התנועה הזאת, אבל גם בו היה איזה שילוב ערכי ואיכותי כזה של תורה ודרך ארץ, של יראת שמיים ושל מלאכה. חבל על דאבדין.



4

ר' שמואל עמנואל נולד בשושן פורים תרפ"ז, לפני כמעט תשעים שנה, בהמבורג שבגרמניה (אלא איפה?) למשפחה של שמונה ילדים. כשהנאצים עלו לשלטון המשפחה עברה להולנד, ואחרי כיבושה הסתתרה שם עד שאחד השכנים הלשין עליה. הם נלקחו למחנות, שם הוא איבד את אביו, אחותו ושלושה מאחיו. בסוף המלחמה גם אמו נספתה במסע ה"רכבת האבודה".

בספר המופלא 'יסופר לדור', שחיבר ר' שמואל יחד עם אחיו ר' יונה (האופטיקאי מרחוב המלך ג'ורג' בירושלים שראוי לטור בפני עצמו), הם גוללו את סיפורם בשואה. הדבר המרכזי שבלט לאורך כל התלאות היה גבורת הרוח. ההקפדה על קיום מצוות ולימוד תורה בכל תנאי: קידוש של ליל שבת במהלך מסע ברכבת הנאצים, ברכת המזון תוך כדי עבודה במחנה, תקיעת שופר חרישית והקמת סוכה בהיחבא, שמירת פירורי מזון בצד כדי לקיים סעודה מפסקת ואחריה תפילת 'כל נדרי'.

אחרי השואה האחים הקימו בהולנד את תנועת הנוער 'השלשלת', במטרה להחזיר ליהדותם מאות ילדים ובני נוער וכדי לחנכם לעלות לארץ, והם הקימו, כמובן, גם משפחות משלהם. הנכד של ר' שמואל, עוז, עמד השבוע מול מיטתו וניסה לתאר את האבדה: "סבא, אני לא כותב עליך, אני כותב על החור שנפער לי בלב. להספיד אותך אני לא ראוי ולא יכול, לדבר על עזרא ואולפנת הרב בהר״ן ושעלבים והשלשלת אני לא יודע. אני רק רוצה לספר מי זה סבא שלי, בעיניים של נכד.

סבא שהמיץ שלו הכי מתוק. סבא שתמיד מציע מעדן ועוגיות. סבא שגם כשהוא חולה והנכד מגיע בזמן ארוחת ערב הוא דואג שלא יישאר רעב. סבא שדואג לכולם. סבא שלומד כל יום דף יומי. שתפילות אצלו זה ברזל. שברכת המזון שלו זה שיעור מוסר. סבא שעל שולחן שבת שואל שאלות מתאימות לכל גיל. סבא שלא צריך חידושים מהזוהר אלא קושיות מפשט רש״י. סבא של אהבת תורה ויראת שמיים. סבא שיש לו סיפורים על החזון אי"ש ור' שלוימה זלמן. סבא שמתכתב עם תלמידי חכמים שצעירים ממנו ב‑40, 50 ואולי גם 60 שנה. סבא של מסורת ושל חידוש. סבא שמדבר על דוד יונה ז"ל ועל דוד אלחנן הי"ד בהערצה. סבא שלא הייתה בו קנאה. סבא שאוהב את ארץ ישראל והיא מחזירה לו אהבה וחיים.

סבא שמדבר על השואה וחי את הגאולה. סבא שאוהב את החיים ומתגבר על כל המכשולים. סבא שאהב את כל צאצאיו, ולא משנה אם הגעת עם מגבעת או עם קוקו תמיד תתקבל בברכה. סבא שכל בניו לימודי ה׳. סבא שיש לו חוש הומור. סבא שכשהוא מתחיל לשיר כולם יודעים שהתחילו הכאבים. סבא ששבועיים וחצי לפני פטירתו הגעתי לקבל ממנו ברכה ביום חתונתי והוא בירך אותי ושר לי: יהא לנו, יהא לנו, ולכל ישראל, דוד מלך ישראל חי וקיים".



5

אז ר' שמואל עמנואל נפטר, ועיתון 'שערים' נסגר, ותנועת פא"י נעלמה. מקווה שזה בסדר שלקחתי השבוע עמוד בעיתון אחר, ובזמן אחר, ובדור אחר, כדי להתגעגע.

לתגובות: yedidyam@netvision.net.il

בערב ראש השנה האחרון פרסמתי פה את איגרת השנה טובה הזאת, ששלח לידידיו ר' שמואל עמנואל, עם תום שנת השמיטה תשע"ה (והנה עוד תפיסה פא"יניקית מובהקת: לא היתר מכירה ולא יבול נוכרי, אלא שמיטה למהדרין. אוצר בית דין. יישוב הארץ במרץ ובשמחה, יחד עם גאווה על שמירה על הוראותיו המדויקות של החזון אי"ש לחקלאי פא"י בשנות החמישים). על רקע צילום של שדות שעלבים, מנה עמנואל את עשר השמיטות שזכה לשמור בחייו בארץ ישראל, מהשמיטה בשנת תשי"ב ועד שמיטת תשע"ה. ביקשתי בשעתו רשות מהמשפחה לפרסם את התמונה הזאת, והם ביקשו להוסיף עוד פרט: שמיטה אחת קודם, בשנת תש"ה, שמואל היה במחנה ההשמדה ברגן בלזן, והוא לא ידע כלל אם יזכה לשנה הבאה.