Rabbi Elazar said that Rabbi Ḥanina said: Rabbi Yehuda HaNasi did several unusual things: He planted a sapling on Purim, and was not concerned about performing labor and thereby possibly denigrating the day.
Sunday, February 28, 2021
Miracles of Modern Technology via https://www.myheritage.com/deep-nostalgia
Rischa D'Araisa Season 2 Episode 26: Gerei Toshav Among Us? Does Israel have a Halachic imperative to supply the Vaccine to the Palestinians on the West Bank and in Gaza?
Monday, February 22, 2021
Toras Purim 5781 part 3: Corona
See part 1 at
https://rygb.blogspot.com/2021/02/toras-purim-5781-part-1-corona.html
and part 2 at
https://rygb.blogspot.com/2021/02/toras-purim-5781-part-2-corona.html
!והעיר שושן צהלה ושמחה
Sunday, February 21, 2021
Rav Dessler on Shittas Frankfurt vs. Shittas HaYeshivos part 1
Rischa D'Araisa: Season 2, Episode 25: Ultimate Alternates: Peering at the Megillah's "Makom Achair" (Esther 4:14), Imagining a World Without Purim as We Know It
https://jewishpodcasts.fm/riscahadaraaisa/10359
Rischa D'Araisa: Season 2, Episode 25:
Ultimate Alternates:
Peering at the Megillah's "Makom Achair" (Esther 4:14)
Imagining a World Without Purim as We Know It
Thursday, February 18, 2021
Snow Day Optional Shiurim for Talmidim and Tamidos at YBH: Kes, Kah Amalek, Purim
The shiurim are almost identical. The source documents is at:
https://www.dropbox.com/s/c3bmt34o1nosi3n/Toras%20Purim%20Collection%205757-5780.pdf?dl=0
Tuesday, February 16, 2021
Toras Purim 5781 part 2: Corona
See Part 1 at https://rygb.blogspot.com/2021/02/toras-purim-5781-part-1-corona.html.
Neti'ah in gimatriya is 144=12x12 - the shiur of Machaneh Yisroel in the Midbar. Even though they traveled in the Midbar, when they were stopped, it was considered a permanence - as the Yerushalmi explains, since they would only travel again al pi ha'Dibbur.
Kerona in gimatriya is 361. This is the same as Gan Eden MiKedem and Har Tziyon. Which are in essence the beginning and endpoints of the trip that is this world.
What is the connection? Rebbe's quest began with Purim and ended with 9 Av. Reb Tzadok in Machashavos Charutz 20:
ספר מחשבות חרוץ - אות כ
והתחלתו בעסק זה דעקירת תשעה באב היה על ידי הנטיעה דפורים שהנטיעה של שמחה הוא להראות שמחתו ביום זה על ידי הנטיעה שרומז לדברי תורה ולקיבוץ תלמידי חכמים וכמו שאמרו (תענית ז'.) כי האדם עץ השדה וכו' אם תלמיד חכם הגון הוא ממנו תאכל. ואמרו שם אחר כך למה נמשלו דברי תורה כעץ וכו' קטן מדליק את הגדול וכו'. וזה טעם מה שאמרו (ראש השנה ט"ז ריש ע"א) בעצרת על פירות האילן. ועיקר שמחת הפורים שלו היה שזכה על ידי זה לאותה הנטיעה של שמחה שזכה לה בישיבה הגדולה של תלמידי חכמים שהיה לו. שבאותו דור היה כל כנסיית חכמי ישראל אצלו. דעל כן אמרו (גיטין נ"ט.) דמימות משה ועד רבי לא היה תורה וגדולה במקום אחד וכן מרבי עד ר' אשי כי ליסוד התורה הכרח שיהיו כל התלמידי חכמים יחד תחת ראש ומנהיג אחד. אם לתורה שבכתב בימי משה וכן לתורה שבעל פה בימי רבי ור' אשי מיסדי המשנה והתלמוד שהוא פירוש המשנה שהם כללות התורה שבעל פה שבידינו. וזהו הנטיעה של שמחה שלו בפורים:
ועיקר שמחתו על ידי עשיית מלאכה דייקא כי אילו היה גאולה שלימה והיה נכלה הרע לגמרי מן העולם אין רבותא מה שקיבלו התורה מאהבה ושמחה אחר שאין שטן ופגע רע להסית ולמנוע. ובזה היתה שמחתו יתירה שאף על פי שלא היה עדיין גאולה שלימה להיות בנייחא גמורה ואכתי עבדי אחשורוש אנן. והשאור שבעיסה ושעבוד מלכיות הם המעכבים בידינו לעשות רצונו יתברך כמו שאמרו (ברכות י"ז ריש ע"א) עם כל זה אנו זכינו לקבלת תורה מאהבה ולהתייגע בתורה שבעל פה עד שבימיו נשלם שלימות התורה שבעל פה בחיבור המשנה שפשטה בישראל להיות דוגמת התורה שבכתב. וזהו עיקר יתרון האור כאשר הוא בא מתוך החושך וכמו שאמרו גם כן בתנחומא (פרשת נח ג') על תורה שבעל פה על פסוק (ישעיה ט', א') העם ההולכים בחושך ראו אור גדול ועל ידי זה הכח רצה לעקור תשעה באב דגם כי יתנו בגוים אף בהיותם נתונים תחת יד הגוים ועבדי אחשורוש עתה אקבצם:
Rebbe's neti'ah of simcha was the Mishnah. The apotheosis of Torah she'b'al Peh. This neti'ah is the sapling of the עץ גבה חמשים אמה in the Megillah, which in gimatriya is 614, which equals חכמה בינה דעת and הוי"ה מלך הוי"ה מלך הוי"ה ימלך לעולם ועד. Both shleymus in wisdom and shleymus in revelation. תשועתם היית לנצח.
All this perfection is embedded in the Mishnah - which is the neshamah of Am Yisroel. This simcha is portable, just as the Mishnah is portable, written on לוח ליבם and cogitated in the מוח.
שמח is a contraction of שם-מח, and because the Besht taught us במקום שמחשבתו של אדם שם הוא כל האדם, anyone who has a מוח בקדקדו (which is the gimatriya and tikkun of רע) can take that simcha into the realm of melacha and the realm of galus.
Next, we can go on to 17 Tammuz...
וקרנו תרום בכבוד!
תן לחכם ויחכם עוד!
Monday, February 15, 2021
Rischa D'Araisa Season 2, Episode 24:The Audacity to Actually Rank Rabbanim, Plus: If Rav Schneur Zalman of Liadi gone to Vilna instead of to Mezritch
https://jewishpodcasts.fm/riscahadaraaisa/10164
Rischa D'Araisa: Season 2, Episode 24: The Audacity to Actually Rank Rabbanim, Plus: Gilui Eliyahu and "Oros" Ailim Miudamim - If Rav Schneur Zalman of Liadi had become the Vilna Gaon's Talmid instead of heading to the Maggid of Mezeritch
Monday, February 08, 2021
Toras Purim 5781 part 1: Corona
נטיעה של שמחה
Since Corona is inyana d'yoma, it behooves us this year to analyze the mention of Corona in Meseches Megillah 5a-5b:
אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא רבי נטע נטיעה בפורים
And he bathed at the time when the wagons [kerona] were traveling through Tzippori, i.e., on the market day, when the public would know about it, on the seventeenth of Tammuz, to show that bathing is permitted on that day. And he sought to abolish the fast of the Ninth of Av. And with respect to the Ninth of Av, the Sages did not agree with him.
Now, before we get deeper into this, several data points:
1. קרונה in gimatriya is משגיח, as in:
הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים
2. The Shem MeShmuel (Pinchas 5676) says:
ספר שם משמואל - פרשת פינחס - שנת תרע"ו
הנה בכתוב (זכרי' ח') שצום הרביעי וצום החמישי וכו' יהפכו לששון ולשמחה. ונראה עפ"י מ"ש מהר"ל בענין חוה"מ מפני שיש קדושה לפניו ולאהריו נעשו הימים שביניהם חוה"מ, כן נמי לעתיד שהימים בין שבעה עשר בתמוז לת"ב יהיו כמו חוה"מ, ויהי' מועד ארוך של כ"ב יום מקביל לכם מועדי ישראל, שבזה"ז שבעת ימי הפסח ושמונת ימי ההג הרי כאן ט"ו יום, שבועות ור"ה ויוה"כ הרי ח"י, שבת ור"ח הרי כ', שני ימים של פורים שהם מדברי קבלה שבדברי תורה דמי, ומקמי דכתיבי הנ"ל היו, הרי כ"ב ימים, וכנגדן יתוספו עוד כ"ב ימים מי"ז בתמוז עד אחר ט"ב, וכבר אמרנו שעל הימים העתידים האלו אמרו ז"ל (במד"ר סוף פ' פינחס) בפסוק יספת לגוי נכבדת עליך להוסיף לנו מועדות, שהכוונה על כ"ב ימים אלו, והמועדים שאתנו היום הם בזכות שבעה צדיקים, ולעת"ל יתוספו אלו כ"ב הימים בזכות כ"ב אותיות התורה:
That the 22 days from 17 Tammuz up to and including 9 Av will become yomim tovim corresponding to the 22 days of yomim tovim in Tanach - which culminate in the two days of Purim.
3. The Piskei Rid to Megillah 5b writes:
פסקי הרי"ד על מגילה דף ה/ב
ורחץ בקרונה של ציפורי בי"ז בתמוז. פי' במקום שעומדין שם יושבי קרנות שהוא מקום מפורסם
An alternative explanation of kerona - the place of yoshvei keranos!
4. The second explanation of the Gemara as to what Rebbe did on Purim is:
ואיבעית אימא לעולם נהוג ורבי נטיעה של שמחה נטע כדתנן עברו אלו ולא נענו ממעטין במשא ומתן בבנין ובנטיעה באירוסין ובנישואין
And if you wish, say an alternative answer: Actually, it was the custom to abstain from labor on Purim in Rabbi Yehuda HaNasi’s place, and Rabbi Yehuda HaNasi engaged in a joyful act of planting, for pleasure rather than for financial benefit. As we learned in a mishna with regard to public fasts: If these fasts for rain have passed and the community’s prayers have still not been answered, and the drought continues, one decreases his business activities, as well as construction, planting, betrothals, and marriages.
ותנא עלה בנין בנין של שמחה נטיעה נטיעה של שמחה איזהו בנין של שמחה זה הבונה בית חתנות לבנו איזו היא נטיעה של שמחה זה הנוטע אבורנקי של מלכים
And it was taught in a baraita about this mishna: When the Sages said that construction must be decreased on public fasts, they were not referring to the construction of homes for people who have nowhere to live, but to joyful construction. Similarly, when they said that planting must be decreased, they were not referring to planting food crops, but to joyful planting. What is meant by joyful construction? This is referring to one who builds a wedding chamber for his son. It was customary to build a special house where the wedding would take place, and at times the couple would also live there. What is meant by joyful planting? This is referring to one who plants trees for shade and pleasure such as one might find in a royal garden [avurneki]. Rabbi Yehuda HaNasi engaged in joyful planting on Purim, in keeping with the joyous nature of the day.
5. There is one place in Tanach in which קרונה appears as sofei teivos (it never appears as roshei teivos). Moreover, they are in order!
Bereishis 17:17:
ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד
Now, I haven't checked, but I am pretty sure this is the first place in the Torah where צחוק is mentioned!
Needless to say, there are many questions here! Including:
1. What was the significance of specifically a planting of simcha on Purim?
2. What was the significance of specifically bathing on 17 Tammuz?
וקרנו תרום בכבוד!
תן לחכם ויחכם עוד!
Sunday, February 07, 2021
Rischa D'Araisa Season 2 Episode 23: Doctoring the Truth: Why Rabbi Dr. Avraham Yehoshua Heschel Twerski did not share the front cover with the other departed Gedolim - Rav Dovid Soloveichick and Rav Yitzchak Scheiner
Rischa D'Araisa Season 2 Episode 23:
Doctoring the Truth: Why Rabbi Dr. Avraham Yehoshua Heschel Twerski did not share the front cover with the other departed Gedolim - Rav Dovid Soloveichick and Rav Yitzchak Scheiner