Toras Purim 5781 part 1: Corona

נטיעה של שמחה

Since Corona is inyana d'yoma, it behooves us this year to analyze the mention of Corona in Meseches Megillah 5a-5b:

אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא רבי נטע נטיעה בפורים

Rabbi Elazar said that Rabbi Ḥanina said: Rabbi Yehuda HaNasi did several unusual things: He planted a sapling on Purim, and was not concerned about performing labor and thereby possibly denigrating the day.

ורחץ בקרונה של צפורי בשבעה עשר בתמוז ובקש לעקור תשעה באב ולא הודו לו

And he bathed at the time when the wagons [kerona] were traveling through Tzippori, i.e., on the market day, when the public would know about it, on the seventeenth of Tammuz, to show that bathing is permitted on that day. And he sought to abolish the fast of the Ninth of Av. And with respect to the Ninth of Av, the Sages did not agree with him.

Now, before we get deeper into this, several data points:

1. קרונה in gimatriya is משגיח, as in:

הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים

2. The Shem MeShmuel (Pinchas 5676) says:

ספר שם משמואל - פרשת פינחס - שנת תרע"ו 

הנה בכתוב (זכרי' ח') שצום הרביעי וצום החמישי וכו' יהפכו לששון ולשמחה. ונראה עפ"י מ"ש מהר"ל בענין חוה"מ מפני שיש קדושה לפניו ולאהריו נעשו הימים שביניהם חוה"מ, כן נמי לעתיד שהימים בין שבעה עשר בתמוז לת"ב יהיו כמו חוה"מ, ויהי' מועד ארוך של כ"ב יום מקביל לכם מועדי ישראל, שבזה"ז שבעת ימי הפסח ושמונת ימי ההג הרי כאן ט"ו יום, שבועות ור"ה ויוה"כ הרי ח"י, שבת ור"ח הרי כ', שני ימים של פורים שהם מדברי קבלה שבדברי תורה דמי, ומקמי דכתיבי הנ"ל היו, הרי כ"ב ימים, וכנגדן יתוספו עוד כ"ב ימים מי"ז בתמוז עד אחר ט"ב, וכבר אמרנו שעל הימים העתידים האלו אמרו ז"ל (במד"ר סוף פ' פינחס) בפסוק יספת לגוי נכבדת עליך להוסיף לנו מועדות, שהכוונה על כ"ב ימים אלו, והמועדים שאתנו היום הם בזכות שבעה צדיקים, ולעת"ל יתוספו אלו כ"ב הימים בזכות כ"ב אותיות התורה:

That the 22 days from 17 Tammuz up to and including 9 Av will become yomim tovim corresponding to the 22 days of yomim tovim in Tanach - which culminate in the two days of Purim.

3. The Piskei Rid  to Megillah 5b writes:

פסקי הרי"ד על מגילה דף ה/ב 

ורחץ בקרונה של ציפורי בי"ז בתמוז. פי' במקום שעומדין שם יושבי קרנות שהוא מקום מפורסם

An alternative explanation of kerona - the place of yoshvei keranos!

4. The second explanation of the Gemara as to what Rebbe did on Purim is:

ואיבעית אימא לעולם נהוג ורבי נטיעה של שמחה נטע כדתנן עברו אלו ולא נענו ממעטין במשא ומתן בבנין ובנטיעה באירוסין ובנישואין

And if you wish, say an alternative answer: Actually, it was the custom to abstain from labor on Purim in Rabbi Yehuda HaNasi’s place, and Rabbi Yehuda HaNasi engaged in a joyful act of planting, for pleasure rather than for financial benefit. As we learned in a mishna with regard to public fasts: If these fasts for rain have passed and the community’s prayers have still not been answered, and the drought continues, one decreases his business activities, as well as construction, planting, betrothals, and marriages.

ותנא עלה בנין בנין של שמחה נטיעה נטיעה של שמחה איזהו בנין של שמחה זה הבונה בית חתנות לבנו איזו היא נטיעה של שמחה זה הנוטע אבורנקי של מלכים

And it was taught in a baraita about this mishna: When the Sages said that construction must be decreased on public fasts, they were not referring to the construction of homes for people who have nowhere to live, but to joyful construction. Similarly, when they said that planting must be decreased, they were not referring to planting food crops, but to joyful planting. What is meant by joyful construction? This is referring to one who builds a wedding chamber for his son. It was customary to build a special house where the wedding would take place, and at times the couple would also live there. What is meant by joyful planting? This is referring to one who plants trees for shade and pleasure such as one might find in a royal garden [avurneki]. Rabbi Yehuda HaNasi engaged in joyful planting on Purim, in keeping with the joyous nature of the day.

5. There is one place in Tanach in which קרונה appears as sofei teivos (it never appears as roshei teivos). Moreover, they are in order!

Bereishis 17:17:

ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד

Now, I haven't checked, but I am pretty sure this is the first place in the Torah where צחוק is mentioned!

Needless to say, there are many questions here! Including:

1. What was the significance of specifically a planting of simcha on Purim?

2. What was the significance of specifically bathing on 17 Tammuz?

וקרנו תרום בכבוד!

תן לחכם ויחכם עוד!