Monday, December 24, 2018

Slavery Marei Mekomos



A brief selection of marei mekomos for those of us who are bothered by the superficial perception that the Torah favors the institution of slavery as practiced in general society through the millenia. The RSR Hirsch and the Meshech Chochmo are most important.

ספר איוב פרק לא 
יג) אִם אֶמְאַס מִשְׁפַּט עַבְדִּי וַאֲמָתִי בְּרִבָם עִמָּדִי
יד) וּמָה אֶעֱשֶׂה כִּי יָקוּם אֵל וְכִי יִפְקֹד מָה אֲשִׁיבֶנּוּ
טו) הֲלֹא בַבֶּטֶן עֹשֵׂנִי עָשָׂהוּ וַיְכוּנֶנּוּ בָּרֶחֶם אֶחָד

 תלמוד ירושלמי מסכת בבא קמא דף לה/ב 
א"ר אחא מצווים ישראל לפרנס בני חורין יותר מעבדים. לא כן אמר ר' יוחנן הקוטע ידי עבד חבירו רבו נוטל נזקו צערו ריפיו שבתו בושתו והלה יתפרנס מן הצדקה. אמר ר' אחא מצווין ישראל לפרנס עבדים קוטעין יותר מן השלימין. והא ר' יוחנן אכול קופד ויהיב לעבדיה שתי חמר ויהיב לעבדיה וקרי אנפשיה הלא בבטן עושני עשהו. אמרי תמן במידת הדין ברם הכא במידת רחמים

 רמב"ם יד החזקה - הלכות עבדים פרק ט 
מותר לעבוד בעבד כנעני בפרך ואע"פ שהדין כך מדת חסידות ודרכי חכמה שיהיה אדם רחמן ורודף צדק ולא יכביד עולו על עבדו ולא יצר לו ויאכילהו וישקהו מכל מאכל ומכל משתה חכמים הראשונים היו נותנין לעבד מכל תבשיל ותבשיל שהיו אוכלין ומקדימין מזון הבהמות והעבדים לסעודת עצמן הרי הוא אומר כעיני עבדים אל יד אדוניהם כעיני שפחה אל יד גבירתה וכרן לא יבזהו ביד ולא בדברים לעבדות מסרן הכתוב לא לבושה ולא ירבה עליו צעקה וכעס אלא ידבר עמו בנחת וישמע טענותיו וכן מפורש בדרכי איוב הטובים שהשתבח בהן אם אמאס משפט עבדי ואמתי בריבם עמדי הלא בבטן עושני עשהו ויכוננו ברחם אחד ואין האכזריות והעזות מצויה אלא בעכו"ם עובדי ע"ז אבל זרעו של אברהם אבינו והם ישראל שהשפיע להם הקב"ה טובת התורה וצוה אותם בחקים ומשפטים צדיקים רחמנים הם על הכל וכן במדותיו של הקב"ה שצונו להדמות בהם הוא אומר ורחמיו על כל מעשיו וכל המרחם מרחמין עליו שנאמר ונתן לך רחמים ורחמך והרבך

סמ"ג - חלק מצות עשה - מצוה פז 
מותר לעבוד בעבד כנעני בפרך ואע"פ כן מדת חסידות הוא להיות רחמן ולא יכביד עולו על עבד ולא יכהו לא ביד ולא בדברים לעבדות מסרו הכתוב ולא לבשת וידבר עמו בנחת אף בשעת מריבה וישמע טענותיו וכן אמר איוב (לא, יג) אם אמאס משפט עבדי ואמתי בריבם עמדי הלא בבטן עושני עשהו ויכוננו ברחם אחד, חכמים הראשונים היו נותנים לעבד מכל תבשיל ותבשיל שהיו אוכלין כדאמרינן בפרק אע"פ (כתובות סא, א) דהוה ספי מכל מינא ומינא ומישתעי אליהו בהדיה, ומקדימין מזון הבהמות והעבדים לסעודת עצמן שהרי אומר (תהלים קכג, ב) כעיני עבדים אל יד אדוניהם וכעיני שפחה אל יד גבירתה וגרסינן בירושלמי (ב"ק פ"ח ה"ד) רבי יוחנן אכל קופר ויהיב לעבדיה שתי חמרא ויהיב לעבדיה וקרא עליה (איוב לא, טו) הלא בבטן עושני עשהו וגומר פירוש קופר בשר

ספר ארחות צדיקים - השער השמיני - שער האכזריות 
 ועבד כנעני מותר לעבוד בו בפרך. אף על פי כן מידת חסידות היא להיות רחמן, ולא יכביד עול עליו, ולא יבזהו, לא ביד ולא בדברים - לעבודה מסרו הכתוב ולא לבושה (נדה מז א). וידבר עמו בנחת אף בשעת מריבה, וישמע בטענותיו. וכן אמר איוב (איוב לא יג טו): "אם אמאס משפט עבדי ואמתי בריבם עמדי, ומה אעשה כי יקום אל וכי יפקד מה אשיבנו, הלא בבטן עושני עשהו ויכוננו ברחם אחד". חכמים הראשונים היו נותנים לעבד מכל תבשיל ותבשיל שהיו אוכלים (קידושין כ א), ומקדימים מזון הבהמות והעבדים לסעודת עצמם (ברכות מ א), שהרי הוא אומר (תהלים קכג ב): "הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם כעיני שפחה אל יד גברתה כן עינינו אל ה' אלהינו". והחסיד הקדים ונתן לעבדו מכל תבשיל ותבשיל קודם שאכל הוא, ובזכות זה הקדים אליהו לדבר עמו

רש"ר הירש בראשית פרק יד פסוק יד 
״חניכיו ילידי ביתו״ אלה, קרויים בפסוק הבא ״עבדיו״. יש בכך להאיר את עינינו על טיב ה״עבדות״ בעם אברהם. הייתה זו דרך להציל נשמות מההשחתה האלילית, ולקרב אותם לאמת הברורה של אברהם. עבדים הקנויים ליהודי נעשו ליהודים; ילדיהם נולדו לתוך בית אברהם, והתחנכו לפי דרכו. עבד יהודי נעשה ״בן ברית״. יחס זה מהווה ניגוד חריף לעבדות של העת החדשה, בה נשלל מהעבד כל חינוך רוחני ומוסרי

משך חכמה על בראשית פרק מז פסוק יט 
(יט) קנה אותנו ואת אדמתנו כו' - אולם יוסף שנא מאד את קנין העבדות להיות שליט אדם באדם לרע לו (ע' קהלת ח, ט), לכן אמר ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה אבל לא אותם לעבדים, רק הארץ תהא קנויה לפרעה והם יהיו קנוים לשעה להיות עובדים עבור לחמם ולהיות שכירי ימים לעבודת שדה, ולכן אמר יוסף הן קניתי אתכם היום. פירוש לזמן. ואת אדמתכם לעולם לפרעה. לכן העביר אותם בערים שבל יהיו כמחזיקים באדמתם ובמה יוכר שקנה את אדמתם אם הם לא נמכרו ויושבים על נחלתם ודו"ק

משך חכמה על שמות פרק כא פסוק טז 
(טז) וגונב איש ומכרו כו' - המוכרו לקרובים פטור וכמו שאמרו (סנהדרין פו) עד שיוציאנו מרשות אחיו, שזה גניבה אצל נפש שמרחיקו ממשפחתו ומוכרו, ולזה אמר קרא שאף אם הוא פחות ונבזה רחוק מכל הרגש אחוה וחיי משפחה עד כי הוא ממר ליולדתו ומכה את אביו גם אותו אם ימכור איש מות יומת, ולכן הפסיקה תורה בין מכה למקלל, וזה כי התורה הרחיקה הקנין עבדות לגמרי מהחברה האנושית ודו"ק