Friday, October 12, 2018

Saying Over What I Said At My Mother A"H's Levaya

This is what I spoke about at my mother a"h's levaya this past Sunday night. Then, it was probably incoherent. I repeated it this afternoon as I was sitting shiva at my house.

Thursday, October 11, 2018

Testimonial Letter Written for my mother a"h at age 20

Testimonial Letter Written for my mother a"h at age 20, when she left her first job.

Captures my mother's essence very well!

Boruch Dayan Hoemes: Mrs. Schulamith Bechhofer, 87, OBM • – Chabad News, Crown Heights News, Lubavitch – Chabad News, Crown Heights News, Lubavitch News

Boruch Dayan Hoemes: Mrs. Schulamith Bechhofer, 87, OBM • – Chabad News, Crown Heights News, Lubavitch – Chabad News, Crown Heights News, Lubavitch News

Basically the same article as the previous blog post.

Mrs. Shulamis Bechhofer, 87, OBM

Mrs. Shulamis Bechhofer, 87, OBM

Oct 9, 2018
Mrs. Shulamis Bechhofer, 87, OBM

Mrs. Shulamis Bechhofer, eldest sibling of the illustrious Schochet family who survived the Holocaust, passed away.
By COLlive reporter

Mrs. Shulamis Bechhofer, a resident of Far Rockaway in Queens, NY, and the oldest of Schochet siblings, passed away peacefully on Sunday morning, 28 Tishrei 5779.

She was 87.

A couple days before her passing she shared parting words with her family, filled with serenity and love, and placed her hands on their heads to bless them.

Born in 1931, to her illustrious parents Rabbi Dov Yehuda and Sara Sosha Schochet, the eldest of the 10 Schochet siblings, she was a pillar of strength and support as they lost their grandparents in Telz and Kelm to the horrors of the Holocaust.

While her father served the community as the Rav in Basil and later in Holland, Schulamith was her mother's right hand. When the Schochet family immigrated to Canada in the early 1950s, the family picture was on the front page of newspapers, so rare and miraculous was it to see a family with ten children surviving the war and immigrating from Europe.

Mrs. Bechhofer deep passion and love of Torah empowered her to raise her four children to continue the legacy of spreading the light of Yiddishkeit and living a life in service of Hashem.

Schulamith was a renowned mechaneches, second grade for many years at Torah Academy For Girls, balancing her brilliance in learning with her unique ability to connect to her students with warmth and humor. Her nurturing spirit was visible in her meticulous home, with greenery and plants blossoming all around, tended to with her loving care.

A woman so filled with G-dly energy, she used the last decades of her meaningful life as a dedicated shadchan. Amazingly, Schulamith kept up with the advances in technology well into her 80s and had organized lists on her laptop categorized by age group, background, interest and other relevant details.

She was tireless and spent countless hours meeting with prospective shidduch candidates in her home and served as their mentor, dating coach and guide. Any earnings from successful shidduchim was allocated to tzedaka in support of Yeshivos and Torah learning so dear to her heart.

When it came to material possessions, Mrs. Bechhofer lived with simplicity, her focus was on a life rich with spirituality and the funds she saved enabled her to donate a Sefer Torah in memory of her parents to Yeshivas Ohr Elchonon Chabad in Los Angeles.

She was predeceased by her brother Rabbi Dr. J. Immanuel Schochet.

She is survived by her children Rabbi Yosef Gavriel Bechhofer, Rabbi Yochanan Meir Bechhofer, Mrs. Shoshana Rachel Ungar, and Mrs. Ariella Brown; grandchildren and great-grandchildren.

She is survived by her siblings Mrs. Ruth Averbuch of Crown Heights, Mrs. Batya Wagner of Toronto, Mrs. Amina Newman of Long Beach CA, Mr. Joseph Daniel Schochet of Toronto, Rabbi Dovid Schochet and Rabbi Elisha Shochet of Toronto, Rabbi Ovadia Schochet in Miami and Rabbi Ezra Schochet in Los Angeles.

Her sisters are sitting shiva at her home in Far Rockaway at 146 Beach 9th st. Shachris is at 7:30 a.m. and mincha/ma'ariv at 6:05pm. No visits after 10 pm.

Rabbi Ezra Schochet is sitting shiva until Sunday at 821 N Formosa Ave. #204 in Los Angeles. Minyanim Times: Shachris: Tuesday-Friday - 9:30, Sunday - 8:30 am. Mincha: Tuesday-Thursday - 3:45, Friday 1:10 pm. Shiva Times: 2:30-3:45 & 6:30-9:30 pm - no visits other times.

Rabbi Elisha Shochet is sitting shiva at 5937 Bathurst St. Apt. 3. in Toronto. Minyanim: Shachris 8:45, Mincha 6:20, Mariv 7:15. No visits between 2:00-6:00 pm.

Rabbi Dovid Schochet is sitting Shiva at 42 Milner Gate in Thornhill. Minyanim: Shachris 7am. Shiva visits until 11:30am and after 4:00 pm. Minyan for Mincha followed by maariv.

Baruch Dayan Haemes.
Visit for more Jewish videos.

Opinions and Comments
An amazing family, piilars of the Jewish communities.
(10/9/2018 8:03:31 PM)
So sorry
I taught with Mrs. Bechhofer in TAG for a number of years: such a lovely, refined lady. She will be missed.
(10/10/2018 11:54:12 AM)
Royal Family
Ten siblings with dozens of grandchildren and great grandchildren, many rabbonim, dayonim, roshie yeshivos, mechabrei seforim, communal illusttrious family that serve in so many communities and impact tens of thousands of yidden world wide. Mah Nishtana - why did this family earn to have such royalty?!
(10/10/2018 5:02:19 PM)
What's Your Opinion? Post a Comment
Your Comment:

Comments must be approved before being published. Thank You!
Make COLive® your homepage | Contact Us
© 2018

Tuesday, October 09, 2018

Baruch Dayan Emes, my mother a"h

Shiva for my mother, Moras Schulamith bas Horav Dov Yehuda a"h will be at my mother's apartment 146 Beach 9th Street, apartment 4D, Far Rockaway, New York. Beginning Monday morning, Shacharis at 7:30 am, Mincha and Maariv at 6:05 pm. Please try to come be menachem avel before 10:00 pm.

I will be returning to Monsey for Mincha Gedola on Friday at 1:15 pm, Maariv Motzoei Shabbos an hour after shekiah, and Shacharis on Sunday morning at 7:30 am, at our house, 3 Zabriskie Terrace.

My brother, Horav Yochanan Meir shlita sitting shiva for 2 days from Monday night after the kevura until Wednesday afternoon in Ramat Shlomo, number 37 Shtefenesht Street by the Schaefer family.

Besuros Tovos!

Thursday, July 19, 2018

Friday, June 15, 2018

Divrei Chaim: bracha on pidyon ha'ben

Image result for pidyon haben

Record of a recent shakla v'tarya between my BIL and me on the topic. Enjoy!

Wednesday, June 13, 2018

bracha on pidyon ha'ben

At the recent pidyon ha'ben made by my nephew for his bechor, my BIL RYGB started discussing with me why you have to make a bracha on the mitzvah of pidyon ha'ben.  Rashba writes in a teshuva that we don't say a bracha on mitzvos like tzedakah where the fulfillment depends on other people -- since the poor person can turn down your gift, you risk it being a bracha l'vatala.  Since pidyon ha'ben depends on the kohen taking the money (you are not yotzei just by doing a hafrasha -- you have to actually give the kohen the money), it too should be classified as a mitzvah that is taluy b'yad acheirim and not require a bracha.

I asked my son what he thought, and he immediately remembered the Ketzos (243:4) has a chidush that nesina ba'al korcho works when it comes to paying off a debt and matnos kehunah.  You don't need the kohen to cooperate -- you can force him to take the money.

I thought you could distinguish between tzedakah and pidyon ha'ben.  When it comes to tzedakah, if the poor person does not want/need the money, there is no chiyuv.  With respect to pidyon ha'ben, the chiyuv exists whether the kohen cooperates or not.  His refusal to accept payment deflects the kiyum mitzvah, not the chiyuv.

RYGB wanted to say a bigger chidush and suggest that the kohen has a mitzvah to accept the payment.  I did not believe this (see Pesachim 121 where the gemara says with respect to pidyon that the father has the mitzvah; the kohen gets hana'ah) but I found that R' Noson Gestetner in his sefer on chumash on last week's parsha compares the role of the kohen to that of a woman in the process of kidushin -- there is a hechsher mitzvah or a kiyum of some sort, even if there is not a full chiyuv.  He writes that m'sevara this has to be the case.  How could a yisrael be commanded to do pidyon if every kohen in the world could theoretically turn down his money?  How would he do the mitzvah?  It must be that the kohen has an obligation of some sort to participate.

Let's test the theories by applying them to another mitzvah: mishloach manos.

You can't force someone to accept mishloach manos, so it makes sense according to the sevara of the Ketzos that there is no bracha.

According to my approach, it's a little trickier.  I have a chiyuv of mishloach manos irrespective of someone else's need for my gift, so isn't it like pidyon ha'ben?

The Manos haLevi writes that the purpose of mishloach  manos is to engender friendship between people.  That seems to be the logic behind the view of the Rama that the recipient can be mochel the gift -- it's the thought that counts, not the actual present.  If so, perhaps no bracha is recited because the essence of the mitzvah -- friendship and collegiality -- is devarim she'b'lev, and no bracha is recited on devarim she'b'lev.

According to RYGB's sevara, it's also a little trickier.  If you hold like the Rama, you could simply say that there is no mitzvah on the recipient to accept anything since he can be mochel.  But I wonder how you would resolve this question if you don't hold like the Rama.  Using R' Noson Gestetner's logic, since I have to give mishloach manos to somebody, doesn't there have to be some mitzvah on the recipient to accept it, or theoretically at least I would never be able to fulfill my mitzvah?  (I did not discuss this last point with RYGB.)

Saturday, June 02, 2018

The Most Basic Rule for a Mechanech: I've learned that people will forget what you said, people will forget what you did, but people will never forget how you made them feel.

שמע האמת ממי שאמרה - פתיחת ההקדמה לפירוש הרמב"ם למסכת אבות

"I've learned that people will forget what you said, people will forget what you did, but people will never forget how you made them feel."

I saw the above statement quoted today in a parasha sheet under the heading "A Wise Man would say."
(the words in bold were in bold on the parasha sheet).

I loved the quotation and feel that it captures perfectly and succinctly the most basic rule for a Mechanech - one that I myself have used in various permutations and variations - in trying to convey to my talmidim and talmidos what I am trying to accomplish in my interactions with them.

When I searched the statement I found it was made by 
Maya Angelou.

Elegantly expressed!

Image result for people will forget what you said

Note: An astute reader draws our attention to the many variations of this statement at:

Tuesday, May 01, 2018

Hashgocho Protis Revisited

We normally associate the position of the Ohr HaChaim, that a Ba'al Bechira can override destiny, with the Rishonim. Yet, as my wife and I noticed this past week in the parasha that the Sefer HaChinuch on the mitzva of Lo Tikom takes the position that we normally ascribe to the Ba'al Shem Tov, that a Ba'al Bechira cannot override destiny:

אור החיים על בראשית פרק לז פסוק כא 

ויצילהו מידם פירוש לפי שהאדם בעל בחירה ורצון ויכול להרוג מי שלא נתחייב מיתה, מה שאין כן חיות רעות לא יפגעו באדם אם לא יתחייב מיתה לשמים, והוא אומרו ויצילהו מידם פירוש מיד הבחירי, ובזה סתר אומרו ונראה מה יהיו חלומותיו וגו', כי הבחירה תבטל הדבר, ואין ראיה אם יהרגוהו כי שקר דיבר

ספר החינוך - מצוה רמא 

משרשי המצוה, שידע האדם ויתן אל לבו כי כל אשר יקרהו מטוב עד רע, הוא סיבה שתבוא עליו מאת השם ברוך הוא, ומיד האדם מיד איש אחיו לא יהיה דבר בלתי רצון השם ברוך הוא, על כן כשיצערהו או יכאיבהו אדם ידע בנפשו כי עוונותיו גרמו והשם יתברך גזר עליו בכך, ולא ישית מחשבותיו לנקום ממנו כי הוא אינו סיבת רעתו, כי העוון הוא המסבב, וכמו שאמר דוד עליו השלום [שמואל ב' ט"ז, י"א] הניחו לו ויקלל כי אמר לו השם יתברך, תלה הענין בחטאו ולא בשמעי בן גרא. ועוד נמצא במצוה תועלת רב להשבית ריב ולהעביר המשטמות מלב בני אדם, ובהיות שלום בין אנשים יעשה השם שלום להם

Sunday, April 22, 2018

Reb Chaim Kanievsky's Chiddush in Dina D'Malchus and Civil Law

לפרשת מצורע
בעניני לשון הרע

ערכין דף ט"ז א': א"ר יוחנן על שבעה דברים נגעים באין: על לשון הרע, ועל שפיכות דמים, ועל שבועת שוא, ועל גילוי עריות, ועל גסות הרוח, ועל הגזל, ועל צרות העין. על לשון הרע, דכתיב: מלשני בסתר רעהו אותו אצמית

שאלות שונות מכריעות וגורליות בעניין הלשנה הכרחית, מתי מותר להלשין

 עבר עבירת תנועה, והמשטרה מבקשת עדות
 ויודע שיפסקו שלא על פי דין  תורה - קנס או בית סוהר
?מה יעשה

צריך להעיד כדי שלא ישנה הדבר שוב. ובשם חמי (שליט"א) אמרו שאין כאן בארץ ישראל דינא דמלכותא דינא, אבל לגבי חוקי תנועה  - שגם בית דין היה מחוקק להם חוקים, יש משום דינא דמלכותא דינא

 (א.ה. כבר מילתנו אמורה בהקדמה, כי אין כאן פסקי הלכות, ויש צורך בשאלת חכם בכל מקרה)

Leaving alone the issue of dina d'malchusa in Eretz Yisroel, this is an extremely important statement with far reaching ramifications. It means that any civil issue that a governing Beis Din would have to regulate - in the absence of such a Beis Din, the civil authorities have jurisdiction. Accordingly, for example, no prohibition on ercha'os would apply to such issues.

Monday, April 16, 2018

RAEK and Rav Hutner

From Rabbi Moshe Tzvi Neriah's sefer,
see the footnote (from Rabbi Neriah's diary, 1934).

Rabbi Yaakov Ariel shlita quoting me in passing

See the footnote.

Rabbi Menashe Klein's Teshuvos To Me

I have the original letters since I received them many years ago while learning at Sha'alvim. I only learned yesterday that they were actually printed in the Mishneh Halachos!

Letters from Reb Chaim Ozer to my Grandfather zt"l

These letters were initially published by my uncle, Rabbi Ezra Schochet shlita, in the kovetz of Yeshivas Ohr Elchonon. 

These copies are from Igros Reb Chaim Ozer.

Thursday, March 01, 2018

Toras Purim 5758: Hegeh and Bigsan, Roshei Perokim

Against, b'kitzur nimratz.

Before he met Esther the watchman on the women's house was הגא with an aleph.

After meeting Esther he became הגי with a yud - evidently indicative of a his'alus.

But we know that the yud taken from Sarai complained until it was affixed to the beginning of Yehoshua.

So where did the aleph from Hegeh go?

It went to Bigsan.

In the beginning of the Megillah he is plain בגתן.

When the story is read to Achashveirosh he is בגתנא.

But why...?

Toras Purim 5778: Es Amalek V'Es Amo Rahsei Perakim

 מכילתא פרשת עמלק פרשה א

ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו. רבי יהושע אומר ירד וחתך ראשי גבורין שעמו עומדים בשורות המלחמה. רבי אלעזר אומר בא לשון נוטריקון ויחל וישבר. את עמלק כשמעו. את אלו אשתו ובניו. עמו אלו חיילות שעמו. וכשהוא אומר את אלו חיילים שעם בניו

לפי חרב. רבי יהושע אומר לא נוולם אלא דנם ברחמים. רבי אליעזר אומר לפי חרב למה נאמר למדנו שהמלחמה הזאת לא היתה אלא על פי הגבורה. אחרים אומרים נתקיים עליהם המקרא הזה יחזקאל ל"ה לכן חי אני נאם ה' אלהים כי לדם אעשך ודם יראת אם לא דם שנאת ודם ירדפך

Wow! Amalek was alive at the time of the war at the end of Beshalach!

Even if we don't take the Mechilta literally, it means there is a bechinah of Amalek, a bechinah of his wife and his children, a bechinah  of his armies and a bechinah of his children's armies, each of which is its own level of tumah.

This requires more time and analysis, and it's only an hour until the Seudah, so perhaps for next year...

But, for now, they could only weaken Amalek, not destroy him nor those who accompanied him? Why? Because it was lefi charev - one peh. It is only when cherev pipiyos b'yadam (Tehillim 149) that romemus Kel b'gronam can achieve la'asos nekamah ba'goyim tocheichah ba'le'umim. Which is why Ehud made sure to take a cherev pipiyos to kill Eglon. See Brachos 5a.

ישמע חכם ויוסיף לקח!

Wednesday, February 28, 2018

Toras Purim 5778 part 3: Shatnez (with some Marei Mekomos)

An astute commenter directed me to Rabbi Akiva Males article at:

on the Rema, Orach Chaim 696:8:

 ... and regarding the customs of people wearing masks on Purim, as well as a man wearing a woman’s garments, and a woman a man’s garment – there is no prohibition in the matter since their intentions are for mere rejoicing. This is also true regarding the wearing of garments containing Rabbinically prohibited mixtures of wool and linen. There are some authorities who forbid this, but the practice is according to the first theory. Similarly, people who snatch items from one another while rejoicing do not transgress the prohibition of “Thou shall not steal.” This is what has become the custom – providing that one does nothing which has been deemed improper according to the community’s leaders.

Lefi devarenu, the reason for the minhag is clear. Rabbi Males makes a similar point u'baruch she'kivanti. There is, however, not so much overlap between our discourses as you may think. ;-) Check it out!

A previous spin on botz v'argaman:

All my Toras Purim up to and including 5776:

Toras Purim 5777 is in several posts beginning with:

Toras Purim 5778 part 2: Shatnez (with some Marei Mekomos)

It is now time for us to explain why shatnez is prominent at the beginning of Creation. For this, we turn to the Chida zt'l (see the mareh makom below). In the passage below he explains how through the cheit Adam himself became a variation of an animal that is pesulei ha'mukdashim. One is not allowed to use such an animal to plow, because it is considered in and of itself kilyaim, as if it is an impure and a pure animal fused together. This is NOT Kabbalah. This is a halacha in the Rambam!

Man, continues the Chida, is also made up of a pure aspect - the neshamah (or, I would say, in a slight variation, the yetzer ha'tov) and the impure aspect - the guf (or, the yetzer ho'ra).

Before the cheit, Adam was not pesulei ha'mukdashim. It is only after the blemish of sin that he entered that state. But subsequent to the cheit, the intrinsic contradiction became inherent in the human condition.

At this point, we enter the realm in which tzaddik yesod olam (gimatriya=shatnez). A tzaddik, as is well known, is a person who struggles to either subjugate (אתכפיא) or sublimate (אתהפכא) the yetzer ho'ra to the yetzer ha'tov; the guf to the neshamah.

As the Ben Ish Chai teaches us in the Ben Yehoyada (see the mareh makom below), wool is chesed and linen is gevurah. Had Kayin submitted to Hevel, the world would have returned to its tikkun. But, alas, that did not happen, so kilayim must remain forbidden (see the mareh makom from the Shach Al HaTorah below).

There are only two cases in which shatnez may be worn: In the case of tzitzis, in which the din of the techeles is enveloped by the chesed of the lavan; and in the case of bigdei kehunah, as Kohanim are the bechinah of chesed to envelop din (these are well known bechinos, so I have not gone to the trouble of appending marei mekomos). Or, put simply, with v'ahavata es Hashem Elokecha one can attain to bechol levavecha - b'shnei yitzarecha.

The highest form of linen is botz; the highest form of wool is argaman. When the Creation reaches its apex, the tikkun of their combination will occur - the Yom Havayah HaGadol V'HaNora (the gimatriya of butz v'argaman).

Although the Rema we saw in part one learns differently, lefi devareinu we can understand very well why at the beginning of the Megillah the wool and linen are separate strands, chavlei butz v'argaman. The seudah of Achashverosh was a strange mixture of debauchery with glatt kosher food and kosher l'mehadrin wine! This may even be seen as a form of kil'ei ha'kerem, in which the hano'oh is forbidden!

Only after Mordechai Ha'Tzaddik (tzaddik yesod olam) brings the Jew to achdus through teshuvah, can the butz v'argaman become a tachrich - a wrapping comprised of both - much like the avnet of the Kohen was of the same materials wrapped around his heart (which is why most sources say the avnet  was 32 amos long, k'minyan lev).

How do we fulfill the tikkun of kilayim? Chagigah 9b:

א"ל בר הי הי להלל מאי דכתיב (מלאכי ג, יח) ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלהים לאשר לא עבדו היינו צדיק היינו עובד אלהים היינו רשע היינו אשר לא עבדו א"ל עבדו ולא עבדו תרוייהו צדיקי גמורי נינהו ואינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד א"ל ומשום חד זימנא קרי ליה לא עבדו א"ל אין צא ולמד משוק של חמרין עשרה פרסי בזוזא חד עשר .פרסי בתרי זוזי

Most medakdekim understand kilayim  as two kelehs (prisons). The two species are imprisoned from one another. The gimatriya of kilayim is 101. Ben Hei Hei tells us that the realm of 101 is whole different level than that of 100. The realm of 100 can even be described as lo avado! It is only when one goes above and beyond, that one enters a whole new realm, that shatnez can be worn - by a tzaddik - to fuse the chesed and din.

Which is why the 101st pasuk in the Megillah is the one in which Achashverosh tells Haman to speedily take the levush and don Mordechai with it.

Perhaps there is another link between Ben Hei Hei and shatnez? Ben Hei Hei also said, at the end of the fifth chapter of Avos, Lefum tzaara agra. The Rambam writes:

שמונה פרקים פ"ו

וכאשר חקרנו אחר דברי החכמים בזה הענין, מצאנו להם, שהמתאווה לעבירות ומשתוקק להן - יותר טוב ויותר שלם מאשר לא יתאווה להן ולא יצטער בהנחתן. עד שאמרו, שכל מה שיהיה האדם יותר טוב ויותר שלם - יהיו תשוקתו לעבירות וצערו בהנחתן יותר חזקים, והביאו בזה מעשיות, ואמרו: "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו". לא די בזה, אלא שאמרו כי שכר המושל בנפשו גדול כפי שעור צערו במושלו בנפשו, ואמרו: "לפום צערא אגרא". ויתר על כן, שהם ציוו שיהיה האדם מושל בנפשו, והזהירו מלומר: אני בטבעי איני מתאווה לזאת העבירה, ואפילו לא אסרתה התורה, והוא אומרם: "רבן שמעון בן גמליאל אומר, לא יאמר אדם אי אפשי לאכול בשר בחלב, אי אפשי ללבוש שעטנז, אי אפשי לבוא על הערוה, אלא אפשי, ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי".

Or maybe not... :-)

But, אם תזכה תבין why Esther חוט של חסד משוך עליה... And why the difference between Haman (and HaMelech) in gimatriya (95) and kilayim (101) is six - the ואו of רחמים.

תן לחכם ויחכם עוד!
(there's a short part 3)

A previous spin on botz v'argaman:

All my Toras Purim up to and including 5776:

Toras Purim 5777 is in several posts beginning with:

ספר ראש דוד - פרשת תצא

ודרך רמז אפשר לפרש בפסוקי הסדר, ולהסמיך תוכחות מוסר מלכים, לגבר אשר הלך חשכים, לתת לו מהלכים, בפרשת דרכים, כי ישראל נבוכים, לקרוע כל המסכים, ויתאוו תאוה להרחיק הצפוני איש תככים, על כן אמרתי הסייף והספר ירדו כרוכים, נאמנים כל פקודיו סמוכים, וכה תואר סדרן של כתובים, כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך, ולא תשים דמים בביתך, כי יפול הנופל ממנו, לא תזרע כרמך כלאים, פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם, לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו, לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו, גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה. ובטרם אקרב לבארם דרך רמז, אציגה נא עמך מה שכתב הרמב"ם סוף פרק ט' דכלאים וזה לשונו, בהמת פסולי מוקדשין אף על פי שהיא גוף אחד עשאה הכתוב כשני גופין, מפני שהיתה קדש, ונעשית כקדש וכחול מעורבין זו בזו, ונמצאת בהמה זו כבהמה טמאה עם טהורה המעורבין כאחד, הרי הוא אומר ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה', מפי השמועה למדו שאינו מדבר אלא בפסולי המוקדשין, לפיכך החורש בשור פסולי המוקדשין או המרביע הרי זה לוקה משום כלאים, ואיסור זה מדברי קבלה, עד כאן לשונו. ומדין זה יש ללמוד מוסר גדול לאדם, שהרי שור פסולי המוקדשין אף שהוא גוף אחד, נעשה כקדש וחול מעורבין, וכאילו הם שני גופין, בהמה טמאה עם טהורה, ומזה ידון החוטא דהגם דיש בידו תורה ומצות, עשה קדש חול בחטאתו, וחול וקדש מעורבין הטמא והטהור יחדיו, והוא כשור פסולי המוקדשין, שהוא לבדו הוא כלאים:
ומתוך זה נבא לבאר מאמרם ז"ל בפסחים דף קי"ח ע"א, אמר רבי יהושע בן לוי, בשעה שאמר הקב"ה לאדם הראשון קוץ ודרדר תצמיח לך זלגו עיניו דמעות, אמר לפניו ריבונו של עולם אני וחמורי נאכל באבוס אחד, כיון שאמר לו בזעת אפך תאכל לחם נתקררה דעתו. ואפשר כי הנה כשם דבשור פסולי המוקדשין לבדו אסור לחרוש וכיוצא, כאילו עושה בשור וחמור, סבר אדם הראשון כי כן בחטאתו נעשה גופו כשני גופות טמא וטהור, ואסור לעשות מלאכה מפני שעושה מלאכה בכלאים, דומה לשור פסולי המוקדשין, שהוא לבדו אסור לחרוש כחורש בכלאים, וכשאמר לו הקב"ה וקוץ ודרדר תצמיח לך, סבר שאסור הוא לעבוד באדמה, מפני שהוא כלאים, אלא שהארץ מעצמה היא תצמיח לו קוץ ודרדר, ושם במקומם יאכלם, שלא יוכל לעשות מלאכה בידיו וגופו, שהוא כלאים, ועל זה זלגו עיניו דמעות, כי צרה שמה, שהאדם יהיה אסור במלאכה, שגופו הוא טמא וטהור מסיבת עונו והוא כלאים, וזהו שאמר אני וחמורי נאכל באבוס אחד, שמוכרח דשם במקום הקוצים שם נאכל, דלא אפשר לעשות אני מלאכה, שאני כלאים, ונקט חמורי, שהוא אסור לחרוש בו והשור משום כלאים, ודרך השור להחרישה, ואם כן החמור אסור לעשות מלאכה משום כלאים עם השור, וגם אני כמוהו, וזו רעה חולה אם היה אדם אסור במלאכה משום כלאים, ולזה היטב חרה לו וזלגו עיניו דמעות, וכשאמר לו בזעת אפך תאכל לחם, דמוכח שהוא מותר לעשות כל מלאכה, מיד נתקררה דעתו, כי גברו רחמיו יתברך, והדין הוא שאדם מותר עם כולן לחרוש ולמשוך ולהנהיג, ואם כן אף שאדם הוא עצמו כלאים, מותר לאדם עם כולן לחרוש וכו', ומכל שכן לרשע, דאף שגופו כלאים, הוי אדם ובהמה טמאה, ומותר לאדם לעשות מלאכה עם כולן, וזה מצד חסדיו יתברך שהתיר לאדם לעשות מלאכה עם כל חי ובהמה, כדי שהרשע יהיה מותר במלאכה כמדובר. וזה ירמוז הכתוב צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה אדם ובהמה תושיע ה', הכונה צדקתך גדולה כהררי אל, שהוא מדת חסד, וזהו כהררי אל, כהררי חסדים, הלא עין רואה משפטיך תהום רבה, דיניך עמוקים מאד, דשור פסולי המוקדשים גוף אחד ויחשב כשני גופות, בהמה טמאה עם בהמה טהורה, והוא לבדו אסור משום כלאים, וזהו עומק הדין, וכפי זה הרשע, חלק החול שחילל אבריו ונפסל בקדש נעשה כבהמה טמאה, והטוב שבו כאדם, ונעשה גוף הרשע כאילו הוא אדם ובהמה טמאה, והיה ראוי שלא תקבלנו בתשובה, כי השחית צלם אלהים ונעשה בהמה טמאה, ועם כל זה אדם ובהמה תושיע ה', כלומר זה שנעשה אדם ובהמה במעלו אשר מעל, תושיע ה' ותקבלנו בתשובה. וזה אפשר כונת הכתוב אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו, הכונה אדם ביקר, שיש בו נשמה טהורה, ולא יבין, שהוא חוטא, נמשל כבהמות, כשתי בהמות, שנדמו לשנים ואינם אלא אחת, והוא שור פסולי המוקדשין, שגוף אחד הוא והוא חשוב כשתי בהמות, טמאה עם טהורה, ולשתי בהמות מדמינן והיא אחת, וזהו שנאמר כבהמות נדמו, כשתי בהמות הדומות שתים והיא אחת, והיא כלאים כאילו היתה שתי בהמות, וכן האדם נמשל לזה, כי הוא גוף אחד וחשוב כאילו הוא אדם ובהמה טמאה:

ספר בניהו בן יהוידע על שבת דף יא/א
ועוד נראה לי בס"ד כי הנעורת היא של פשתן וידוע שהפשתן הוא גבורה והצמר חסד וכנזכר בזוהר תזריע דף נ"א ועיין מקדש מלך יעיין שם, ולכן האש שהוא גבורה נאחז תכף בפשתן כי הוא מן במינו, אבל בצמר שהוא חסד אינו.

שפתי כהן על ויקרא פרק יט פסוק יט
ומפני שהנולדים בעולם ראשונה היו כלאים שהם קין והבל, קין מסיטרא דמסאבותא והבל מסיטרא דדכיו, על כן נאסר לנו הכלאים שאין לחברם כי אין חיבורם עולה יפה, כי קרבן קין היה מזרע פשתן כמו שאמר בזוהר (פרשה זו פ"ז.) זה לשונו קרבנא דקין פשתן הוה, ומנאן ידיע מסופי תיבות קרבן קו"ף רי"ש בי"ת נו"ן, סופי תיבות פשתן, קרבנא דהבל הוה צמר לאו דא כדא ולאו דא כדא, רזא דמלה קין כלאים הוה ערבוביא דלא איצטריך סיטרא אחרא דלאו זינא דאדם וחוה וקרבניה מההוא סיטרא קא אתי, הבל מזינא דאדם וחוה, ובמעהא דחוה אתחברו אלין תרין סיטרין ובגין דאתחברו כחדא לא אתיא מינייהו תועלתא לעלמא ואתאבידו, ומאן דאחזי גרמיה בעובדא דחיבורא דא אתער עליה אינון סיטרין כחדא ויכיל לאתזקא ושארי עליה רוח אחרא דלא איצטריך, ועל דא כתיב (ויקרא ו', ג') ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד ובאבנט בד וגו'. ואמאי איקרי בד יחידאי דלא בעי לחברא להאי פשתים באחרא. כתיב (משלי ל"א, י"ג) דרשה צמר ופשתים מהו דרשה דבעיא ודריש על צמר ופשתים מאן דמחבר לון כחדא וכו', תו דרשה צמר ופשתים למעבד נוקמא למאן דמחבר לון כחדא, ובגין דא ובגד כלאים לא יעלה עליך לא יעלה עליך רוחא אחרא לשלטאה בך עד כאן: