The Izhbitzer to Parashas Shoftim:
לא תטע לך אשירה כל עץ אצל מזבח ה' אלקיך, הענין בזה אף שנצטוה האדם שיהי' כפוף תחת ת"ח כמבואר לעיל בעובדא דר"ג ור"י, זהו רק בד"ת, אבל בתפלה אסור להיות כפוף תחת שום גוון כי מזבח הוא מקום תפלה ועבודה, וזה שנאמר בגמ' אסור לאדם שיתפלל אחורי רבו, היינו שלא יתפלל לשום גוון, כגון שיתפלל להש"י שיושיע אותו שיהי' גדול בתורה כרבו וזה אסור כי בתפלה צריך להבין כי הוא מתפלל להש"י מקור הישועה שיכול להושיע אותו בלי גבול ומיצר, וכמו שנתבאר על פסוק ושור או שה בפ' אמור:
The piece in Emor (see the long gilayon there in the printed version).
ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד תרגום יונתן בן עוזיאל היכמא דאבונין רחמא כן תהון רחמין בארעא תורא או רכילא יתה וית ברה לא תכסון ביומא חד, וכדאיתא בזוה"ק אי עביד בר נש עובדא דאכזריות הכי אתער בהי' יומא כו', ופירוש שם שהוא ללמד את בני ישראל מדות רחמנות, והנה במסכת מגילה איתא ההוא דנחית לקמי' דרבא ואמר אתה חסת על קן צפור כו' אמר רבה כמה ידע ההיא צורבא מרבנן לרצוי' למרי' א"ל אביי והא משתקין אותו תנן (מגילה ד') לפי שעושה מדותיו של הקב"ה רחמים ואינם אלא גזרות, אך באמת להבין הטעם של אותו ואת בנו הוא כדמתרגם יונתן בן עוזיאל וכדאיתא בזוה"ק שהוא ללמד את בני ישראל מדות הרחמנות, כי כל המצות נקראין בזוה"ק עיטין דאורייתא היינו עצות ללמוד את בני ישראל מדות טובות, אך במס' מגילה איירי בתפלה שאדם מתפלל להש"י ואמר אתה חסת משתקין אותו כי בתפלה אסור להזכיר שום מדה מהשגות האדם בהש"י כי תפלה הוא שהש"י יאיר עיני האדם במקום שאין ידו מגעת, ובמדות הוא בכח האדם להשיג איזה תפיסה, ותפלה היא רק להש"י שלא יתואר בשום מדה כמו שמוזכר בפסיקתא, בכל קראנו אליו ולא למדותיו וכשאדם מתפלל ומזכיר איזה מדה נראה כמתפלל ח"ו להמדה שתושיע לו והמדה אין לה מצד עצמה רק ממה שמדד לה הש"י כי עי"ז נקראת מדה, והתפלה הוא לעצמותו יתברך אשר לית מחשבה תפיסא בי':
I give up. What does he mean? That one should not ask Hashem for anything concievable, but rather for that which is beyond our conception? It sounded like he started off by saying that one should not prey through an intermediary, but then it becomes clear that is not what he means at all.
ReplyDelete