Toras Purim 5770 pt 1: Medinah u'Medinah

ספר אסתר פרק ח

(יז) וּבְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה וּבְכָל עִיר וָעִיר מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים מִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים כִּי נָפַל פַּחַד הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם:

Medinah u'Medinah.

The gematria of מְדִינָה וּמְדִינָה is 224, which is רכד, or רדכ. Obviously, these are the middle letters of the name Mordechai. Coincidence? I think not!

What is the tikkun of the mem and the yud for medinah u'medinah? Let's turn to Reb Tzadok, who is explaining a Gemara metaphorically:

ספר דובר צדק - קונטרס נר המצוות מצות עשה א'

וכמו שאמרו בפרק ערבי פסחים (פסחים קי"ג ע"ב) שבעה כמנודין לשמים מי שאין לו אשה ושיש לו אשה ואין לו בנים פירוש הם מרוחקים מה' יתברך שאין לו אשה היינו יראת שמים רק מעשיו גולמים כפי המחשבה שבמוח בלא כוונת הלב. ולכן אפילו יש לו בנים שיש לו תולדות מהמוח לבד אינו רק כעין ביצה דספני מארעא שאין מולידים כמשפט התולדות שחוזרים ומולידים כמו שנתבאר לעיל על שכר מצוה מצוה. וזהו כמרוחק לשמים שזה היה חטא עושי העגל שאמרו אלה אלהיך ובריש הקדמת הזוהר (ב'.) ואינון דחבו בעגלא על רזא דנא אמרו וכו' יעוין שם באריכות שהפרידו אלה מאלקים שהיא מחובר עם מ"י שהוא הבינה [שבלב] משום דקיימא לשאלה. פירוש שהבינה שבלב סתום [וגם הוא נעלם וגנוז כמו שנתבאר לעיל] ושייך עליו שאלה מה שאין כן המעשים גלויים ושייך על זה אלה בדבר הנגלה לעין שאלה הם ולא שייך לשאול מי זה:

So the mem-yud, equaling fifty – the gates of binah – represent the heart, the lev. The sin of the Eigel was an attempt to sever the chochmoh – the koach of mah, what, or heim, these (as in אלה הם) that is the apparent data and the “facts on the ground” from binah. As Reb Tzadok continues:

והם ששת ימי המעשה שהם ששה קצוות הרמוזים באלה [הנגלים במעשה] וחיבורם הוא שם אלקים רצה לומר בעל הכוחות כולם שהם כוחות המחשבה שבלב והמעשה. וזהו דיינך ומנהיגך שההנהגה נמשכת מן הלב שהיא מקור החיים לכלי המעשה ועושי העגל אמרו אלה אלהיך שרק אלה הנגלה לעין רצה לומר המעשה לבד בלא בינת הלב הוא אלקיך מנהיגך שרצו להפריד הלב מן המעשים שימשיכו רק מן המוח בלבד.

Reb Tzadok explains that the eigel represented chochmoh, in the absence of Moshe, who represents yirah, which emerges from binah:

והיינו בשביל משה שהוא מקור היראה כמו שאמרו בפרק אין עומדין (ברכות ל"ג ע"ב) אין לגבי משה מילתא זוטרתא. ופירשו המפרשים אותם שהיו לגבי משה ואצלו לפי שהיה עניו מכל האדם ועקב ענוה יראת ה' ואף אותם הקטנים שבמדריגת עקביים לו ממולאים ביראת שמים שבלב. אבל כי בושש משה ונפסקה היראה דלאו מילתא זוטרתא היא שלא לגבי משה עשו תבנית שור הרומז לכח החכמה שבמוח לבד כמו שנתבאר לעיל על ידע שור קונהו. ואמרו אלה וגו' וזהו עבודה זרה רחוק מן ה' יתברך ועבודתו באמת וזהו כמנודה לשמים.

Reb Tzadok returns to the Gemara's metaphor:

ומי שיש לו אשה רק שאין לו בנים שאינו מוליד במעשה כלל ומסתפק במה שבלב גם זה מרוחק מדעת קונו כנ"ל כי עיקר הכלי זיין לכבישה הוא המעשה כמו שנתבאר לעיל דצריך שיצא לפועל ועל ידי זה אויביו נופלין. כי לכך ברא השם יתברך עולם העשיה גופנית ומסר התורה ליושבי ארץ התחתונה שהיא משכן מעשה הגופנים כדי שישלימו עצמן במצוות המעשיות הגופניות ועל ידי זה יהיה עיקר ניצוח השונא הוא היצר הרע הנקרא כן כמו שאמרו שילהי סוכה (נ"ב.) דהוא שטן הוא מלאך המות המזיק לבני עולם. ואויביו נופלין תחתיו על ידי המעשה לשם ה' כי עיקר האויבים רצה לומר הכוחות המזיקים לאדם הוא על ידי העשיה שרצה ה' יתברך לגלות מלכותו אף לגופנים.

He links our purpose in this world, to use this world with binah in our battle against the yetzer ho'ra, with the aspects of din and tzimtzum:

וכל גוף מוגדר בעל ששה קצוות וההכרח לזה הצמצום ביותר רצה לומר שיצומצם השראת שכינתו יתברך בגוף זה וזהו מדת הגבורה והדין כמו שנתבאר לעיל רצה לומר לפי שגורם כאילו השראת שכינתו יתברך מצומצמת רק עד פה תבוא וכאילו מכאן ואילך אין כאן כביכול ואם כן בהעדר אור נשאר חושך ומקום מוכן להיזק ומכשול על ידי חשכת לילה שאין רואה. וזהו מקום המשפט לעשות דין בעוברי רצונו על ידי כוחות ההיזק רצה לומר העדר האור שניתנו בעולם על ידי הצמצום:

Now, 224 is also, obviously, derech. This world is a derech – if traversed properly it is a Derech Hashem. If not, it is a Derech Nachash (see Mishlei 30:19). If we are not worthy, then our derech is one of זעקה גדולה (Esther 4:1, also 224 in gematria). If we are worthy, then our derech is one of אנכי מגן לך (Bereishis 15:1, also 224 in gematria).

This great issue of the direction of our derech is at the very essence of our battle with Amalek: כי יד על כס (Shemos 17:16, also 224 in gematria).

If we envelop the derech with binah, we get Mordechai, which in gematria is לו לעם סגולה (Devarim 7:6, 274 in gematria). This lesson of Mordechai is two-fold: עמך ה' אלקיך בכל (Yehoshua 1:9, also 274 in gematria). כל העדה הקהל (Vayikra 8:13, also 274 in gematria): Even in the Hester we are under the Hashgachah of Hashem, so long as we are united (if we are כל, also 50 in gematria, then Hashem is with us בכל).

[The following is highly esoteric, but worth seeing,
as it ties into several of the themes we have seen so far:

ספר מבוא לחכמת הקבלה - חלק ב שער א פרק ב

הגהה: (ט) צמצם בגימ' חרבן, תוצאה משורש הדין שהיה בהעלם ברשימו. ובהיות פעולת הצמצום לסלק אותיות י"ה (אשר לכן צמצם בא"ת ב"ש נעשה יהיה) והן המוחין, למען תשאר בחי' הקטנות ו"ה לבד, לכן שם אחיזת הרע אחר כך בפועל, בסוד י"א ארורים וכו', כי ו"ה בגימ' י"א. והוא בסוד המן ועשרה בניו. לכן ראשי תיבות שלהם, ה - פ ד א פ א א פ א א ו, בגימ' צמצם, בגימ' המן העץ, סוד שורש לחטא אדם הראשון. וידוע המוחין נכללים בדעת המתפשט סוד יהי אור - חסדים, ויהי אור - גבורות, בגימ' עת, ועם ד' כוללים הרי דעת. וחסדים וגבורות אלו הם ב' עטרין דאו"א, דהיינו עשר הויו"ת מצד אבא ועשר אהי"ה מצד אימא בגימ' ע"ת. לכן במקום גילוי הדעת בסוד לדעת בארץ דרכך, סוד כניסת מ"ר ע"ה לא"י, באה ההופעה דמוחין ודעת דס"א, סוד עמלק ראשית דגוים, מול ראשית דישראל. לכן במילוי, עין מם, , עשר פעמים אהי"ה. למד קוף - , עשר פעמים הוי"ה. בסך הכל עת ועם הד' אותיות הרי דעת. וידוע עמלק גוף הרע, כלול מב' קצוות בלעם ובלק. בלעם כחו בפה, בחי' מעשה עליון, כמו שכתוב עקימת שפתיו הוי מעשה, בלק כחו במעשה ממש, מעשה תחתון. לכן עמלק כלול משניהם בל עם ב לק, ובטולו על ידי מרדכי בגימ' בלעם בלק. כי מרדכי בחי' יסוד אבא, בחי' דעת, בחי' משה, כמו שכתב בפע"ח להאר"י הק' ז"ל. (ועיין בספר ברית כהונת עולם מאמרי פורים): סוף הגהה:

For now we will leave this untranslated!]

We can now understand why the 224th pasuk in the Torah is:

ספר בראשית פרק ט

(יח) וַיִּהְיוּ בְנֵי נֹחַ הַיֹּצְאִים מִן הַתֵּבָה שֵׁם וְחָם וָיָפֶת וְחָם הוּא אֲבִי כְנָעַן:

רש"י על בראשית פרק ט פסוק יח

(יח) וחם הוא אבי כנען - למה הוצרך לומר כאן לפי שהפרשה עסוקה ובאה בשכרותו של נח שקלקל בה חם ועל ידו נתקלל כנען ועדיין לא כתב תולדות חם ולא ידענו שכנען בנו לפיכך הוצרך לומר כאן וחם הוא אבי כנען:

The first episode of drunkenness in history! This “derech” is extremely perilous – it is the derech off the derech. For the nations of the world prior to the advent of Torah, the tikkun, in the 274th pasuk, is the antithesis of the tikkun that we bring about on the basis of the Torah:

ספר בראשית פרק יא

(ז) הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ:

משנה, סנהדרין פ"ח מ"א (בבלי דף עא/ב)

בן סורר ומורה נידון על שם סופו ימות זכאי ואל ימות חייב שמיתתן של רשעים הנאה להן והנאה לעולם לצדיקים רע להן ורע לעולם יין ושינה לרשעים הנאה להן והנאה לעולם ולצדיקים רע להן ורע לעולם פיזור לרשעים הנאה להן והנאה לעולם ולצדיקים רע להן ורע לעולם כנוס לרשעים רע להן ורע לעולם ולצדיקים הנאה להן והנאה לעולם שקט לרשעים רע להן ורע לעולם לצדיקים הנאה להן והנאה לעולם:

תלמוד ירושלמי מסכת סנהדרין דף מג/ב

יין ושינה לרשעים הנייה להן והנייה לעולם ולצדיקים רע להם ורע לעולם. א"ר אבהו ובלבד יין עם רוב שינה. א"ר יונתן ישינים הן קימעא מפני שתהא דעתן מיושבת:

ספר שיר השירים פרק ה

(א) ...שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים:

(ב) אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל קְוֻּצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה:

So, for the post-Flood problem of drunkenness there was no choice but to scatter the people. But on Purim the problem is eliminated by the coming together. For it is wine with sleep that is a problem, when the heart is asleep. But so long as the heart is awake, the drunkenness is not a problem, but a state of love between ourselves and Hashem.

(to be continued!)