[ב] הגהה. וטוב לב משתה תמיד. מור"ם ז"ל בחכמה יסד אר'ש חתימה מעין פתיחה שני תמידין כסדרן, כי הוא פתח בריש הגהותיו (סי' א סע' א) שויתי ה' לנגדי תמיד. וחתם טוב לב משתה תמיד. ולי ההדיוט יראה, הני תרי קראי תרין דאינון חד, דקמא דוד המלך על בחינתו היה משתדל לכוי'ן לב'ו למקום, ובתר הכי וטוב לב צדיק, וצדק משת'ה תמיד. הוא יעזרנו על דב'ר כבוד שמ'ו יורנו מדרכיו ונלכה בארחותיו ארחות חיים
ספר צוואת הריב"ש (רבי ישראל בעל שם טוב) - הנהגות ישרות
ב. שויתי ה' לנגדי תמיד, שויתי לשון השתוות, בכל דבר המאורע הכל שוה אצלו בין בענין שמשבחין אותו בני אדם או מבזין אותו וכן בכל שאר דברים וכן בכל האכילות בין שאוכל מעדנים בין שאוכל שאר דברים הכל ישוה בעיניו כיון שהוסר היצה"ר ממנו מכל וכל, וכל דבר שיארע לו יאמר הלא זה מאתו יתברך ואם בעיניך הגון וכו' וכל כוונתו לשם שמים אבל מצד עצמו אין חילוק וזה מדרגה גדולה מאד
דגל מחנה אפרים שמות דרוש לפורים
ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות (אסתר ח, טו). יש לפרש על דרך נכנס יין יצא סוד דהיינו ויאמר המלך לאסתר במשתה היין וכיון שנכנס יין יצא סוד דהיינו צדיק יסוד עולם שהוא מרדכי, וזהו ומרדכי יצא מלפני המלך והמשכיל יבין:
עוד ירמוז כי מלכות סתם היינו מלכות שמים שהיא יראה והנה יש אדם כשהוא עומד לפני המלך דרך משל בתורה ותפילה אז הוא ירא מפני המלך וכשהולך מלפני המלך היינו לעשות צרכיו אז שוכח ביראת המלך ולא כן הוא עיקר התכלית רק כמו שכתוב בשולחן ערוך אורח חיים (סימן א') שויתי ה' לנגדי תמיד זה כלל גדול במעלות הצדיקים וכו' כי מלא כל הארץ כבודו ומזה נופל עליו יראה והכנעה מפני ה' יתברך עיין שם, והוא שמרמז שמדריגה זו היה במרדכי הצדיק ומרדכי יצא מלפני המלך וגו' היינו אף ביציאתו מן המלך כנ"ל היה גם כן בלבוש מלכות היינו בבחינת יראה והבן
ספר אמרי אמת - שושן פורים
ותשם אסתר את מרדכי על בית המן, הם הוציאו כל ניצוצות הקדושה מקליפת המן, איתא מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק ואיתא בעין יעקב ומנו רב שמואל בר שילת, איתא מהאר"י ז"ל דשיל"ת הוא ר"ת שויתי ה' לנגדי תמיד, רב שמואל בר שילת היה מייחד יחודים חדשים בכל יום וזהו שאיתא בגמרא הטיילין בכל יום וכו' כגון רב שמואל בר שילת, כשנמצאים תמיד במלכות שמים אין לנו שעבודים אחרים וזהו שויתי וגו' כי מימיני בל אמוט, שויתי ה' לנגדי תמיד ס"ת יהודי, איתא בגמרא בבא בתרא שרב שמואל בר שילת היה מלמד תינוקות ולימד לו רב כי מחית לינוקא לא תימחי אלא בערקתא דמסנא דקארי קארי דלא קארי ליהוי צוותא לחבריה וברש"י וסופו לתת לב, ערקתא דמסנא זהו רמז למה שאיתא שבשעת השמד צריך למסור נפש אפילו על ערקתא דמסנא, וזה קיים מרדכי דכתיב ולא קם ולא זע ממנו היינו משום דאיתא שהמן עשה עצמו עבודה זרה, ורב שמואל בר שילת הכניס זאת בכל בני ישראל שימסרו עצמם ואף שכבר הלך מאתנו דעתו עלינו וזה שאיתא עוד בגמרא דרב אשכחיה לרב שמואל בר שילת דהוה קאי בגינתא א"ל שבקתיה להימנותך א"ל הא תליסר שנין דלא חזיא לי והשתא נמי דעתאי עלויהו, דלא קארי ליהוי צוותא לחבריה היינו כדאיתא כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה ועל ידי זה מתעלים הכל וזהו וסופו לתת לב, וכן מרדכי הכניע את כל היהודים אליו כדאיתא בשפת אמת שזהו שכתוב ושאר היהודים שנעשו שיריים אליו, פורים נותן כח על כל השנה וזהו כי מימיני בל אמוט
No comments:
Post a Comment