See our previous post at
http://rygb.blogspot.com/2022/03/toras-purim-5782-part-2-some-good-short.html
Why is the Megillah called an Iggeres?
The Bnei Yisaschar says because it has no explicit Shem Hashem.
ספר בני יששכר - מאמרי חדשי כסלו טבת - מאמר ד
ובזה תתבונן מה שארז"ל נקרא ספר ונקרא אגרת [מגילה יט.], דהנה תתבונן במגילה זו אין נזכר בה שם הנכבד הוי"ה ב"ה, כי על ידי שם הוי"ה הן המה הנסים נגלים כי הוא המהווה כל הויות ומשדדם כרצונו, מה שאין כן נסים הנעשים בהלבשת הטבע הן המה מעשי אלקינו הוא אלקים הפועל ישועות בקרב הארץ, היינו בתוך הארציים הטבעיים, אלהי"ם בגימטריא הטב"ע, והנה להיות שהנס הזה לא היה בשידוד המערכה לא נזכר בה השם הנכבד, אך אעפי"כ כיון שכל באי עולם הכירו וידעו כי יד י"י עשתה זאת, נרמז בה שמות הוי"ה בראשי תיבות וסופי תיבות כנודע, על כן נקרא ספר מצד בחינת שם הוי"ה הוא שם הנכתב בספר, ונקרא אגרת הניתן לקריאה מפאת שם הנקרא
The Sfas Emes says because the Megillah has two aspects, תורה שבכתב (ספר) and תורה שבע"פ (אגרת).
ספר שפת אמת - שמות - לפורים - שנת [תרס"ג]
לפי שעמלק עמד על הדרך לבטל בנ"י מקבלת התורה. כמ"ש אשר קרך בדרך. כדאיתא בגמ' תורה נקראת דרך. הדרך אשר ילכו בה. לכן עתה אחר מפלת המן נעשה דרך חדש אל התורה. והוא בחי' תורה שבע"פ. כמ"ש במ"א כי מגילת אסתר היא התחלה לתורה שבע"פ. כמ"ש סוף הנסים שנתנו לכתוב. ונקראת ספר ונקראת אגרת. שכלול מן תורה שבכתב ותורה שבע"פ. ולכן נחלקו בה אי מטמא את הידים כו'. ומן אז ולהלן התחיל סדר תורה שבע"פ. [וזה ג"כ ליהודים היתה אורה בעצמותם בחי' תורה שבע"פ כמ"ש אשר נטע בתוכינו דייקא]
Elsewhere he elaborates on this:
ספר שפת אמת - שמות - לפורים - שנת [תרל"ח]
מה שתקנו משתה ושמחה משלוח מנות ומתנות כו'. כי הנה ענין מגילה הזאת היא שורש ומפתח בנין בית שני. והנה ביהמ"ק ראשון הי' ענין תורה שבכתב. לכן אמרו חכמים שנחרב ע"י ע"ז ג"ע ש"ד כו'. אבל ביהמ"ק שני היה ענין תורה שבע"פ לכן אמרו שנחרב ע"י שנאת חנם. ומגילה זאת היא ענין חיבור תורה שבכתב ותורה שבע"פ. לכן נקראת ספר ונקראת אגרת. וענין תורה שבע"פ הוא באמת כללות המדות טובות שנטבעו בלבות בני ישראל בנפשותיהם. שהיא נמשכת משורש דביקות בני ישראל למעלה. ולכן ע"י אהבת בנ"י והתאחדם אין שום חסרון. כי בכלל נמצא שלימות בכל הענינים כמ"ש ממנו פנה ממנו יתד כו'. והימים האלה מסוגלים לזאת ההתאחדות כמ"ש נקהלו כו'. ועל ידי הקיבוץ שכתיב כנוס כו' כל היהודים גברו נגד עמלק. כי בהכלל אין לו כח כמ"ש הנחשלים אחריך כו'. שיצאו מן הכלל. כמ"ש ברפידים שהוא הריסות החיבור. לכן אמרו בגמ' הדר קבלוה בימי אחשורוש. דבמד' תנחומא פ' נח פי' מ"ש מודעא רבה לאורייתא והלא הקדימו נעשה לנשמע ומפרש דקאי על תורה שבעל פה שקשה לקיימה ביותר ע"ש. נמצא דבימי אחשורוש קיבלו ברצון גם התורה שבע"פ כמ"ש
The first Mikdash was the bechinah of Torah she'b'Ksav, and therefore it was destroyed on account of revealed sins. The second Mikdash was the bechinah of Torah she'b'al Peh, and therefore it was destroyed on account of a concealed sin. He adds a remarkable chiddush, that Torah she'b'al Peh is comprised of the middos tovos of Am Yisroel, which themselves are a product of the achdus that Haman denied (as Amalek exploited at Refidim), and which were firmly established by ההתאחדות כמ"ש נקהלו כו'. ועל ידי הקיבוץ שכתיב כנוס כו' כל היהודים.
Rav Hutner (Pachad Yitzchak to Purim, Kovetz Reshimos 22) suggests that the episode of Purim was a transfer point between the persecutions of Bayis Rishon, which were the "normal" wars of nation vs. nation, and the persecutions of Bayis Sheni, which were attempts to eradicate Judaism, Haman was interested in undermining both, of course. We may add that the Bayis Rishon persecutions were also on the revealed - the Jewish nation, while the Bayis Sheni persecutions were on the concealed - Judaism.
A book is public. A letter is private. But, on the other hand, the minhag is פושטה כאגרת - to "spread" the Meggilah like a letter. (see the elaboration at https://www.sefaria.org/sheets/303030?lang=bi)?!
It must be that throughout the year, the bechinah of penimiyus of Torah she'b'al Peh, with its correlated achdus and middos tovos are בהצנע לכת. But on Purim, just as the penimiyus is supposed to be revealed by ad d'lo yada (see just about every sefer written by Reb Tzadok for explanations at length!), it is also revealed as an "open letter."
The name itself - Megillas Esther - is both revealing (Megillah from gilui) and concealing (Esther from hester). Even Chazal wanted to keep the Megillah an Iggeres. Esther had to demand from them kisvuni l'doros. And they still had to find a source in Tanach to fulfill her demand. The chiddush is not the hester, the nes nistar, the Iggeres and the element of Torah she'b'al Peh. The chiddush is the gillui, the pirsuma nissa, the Sefer and the element of Torah she'b'Ksav.
We will come back to Iggeres. Later. Remember, it is 604. The 604th pasuk in the Torah is:
ספר בראשית פרק כד פסוק י"ב
וַיֹּאמַר ה' אֱלֹקי אֲדֹנִי אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם
Note the word that appears for the first time in the Torah in this pasuk that is echoed in a different form, but in what is apparently the same meaning (which is very problematic!), in its last appearance in the Torah, in Parashas Zachor...
ספר דברים פרק כ"ה פסוקים י"ז-י"ח
זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ
And, אם נשכיל נבין, how to deal with its appearance (which is also very problematic!), in its two appearances in the Megillah:
In Perek 4, Pasuk 7:
וַיַּגֶּד לוֹ מָרְדֳּכַי אֵת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ וְאֵת פָּרָשַׁת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר אָמַר הָמָן לִשְׁקוֹל עַל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ בַּיְּהוּדִיים לְאַבְּדָם
and in Perek 6, Pasuk 13:
וַיְסַפֵּר הָמָן לְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ וּלְכָל אֹהֲבָיו אֵת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ וַיֹּאמְרוּ לוֹ חֲכָמָיו וְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ אִם מִזֶּרַע הַיְּהוּדִים מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר הַחִלּוֹתָ לִנְפֹּל לְפָנָיו לֹא תוּכַל לוֹ כִּי נָפוֹל תִּפּוֹל לְפָנָיו
Especially problematic according to the Gra there!
Hint: The Rebbitzen pointed out the difference in verbs: ויגד vs. ויספר...
Let us now, however, turn to another נקודה נפלאה.
The Megillah has 167 pesukim. In some editions, at the end of the Megillah, it gives that total and a siman (the gimatriya of that total:
פנואל
as in Bereishis Perek 32:
(כה) וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר:
(כו) וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ:
(כז) וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי:
(כח) וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב:
(כט) וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל:
(ל) וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הַגִּידָה נָּא שְׁמֶךָ וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם:
(לא) וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי:
(לב) וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ:
Before getting into the depth of this connection, it should be noted that there are two people name Penuel in Tanach, both in Divrei HaYamim Aleph, 4:4 and 8:25. One is from Shevet Yehudah, and the other from Shevet Binyamin...
One more nekudah for now. פנואל in gimatriya is:
הוי"ה אלהינ-ו הוי"ה אחד
No comments:
Post a Comment