Toras Purim 5767

Purim 5767

Some of this is based on material from previous years, but it is mostly new. You can find previous years’ Toros Purim by running a search at my blog: rygb.blogspot.com.

HaMelech המלך = 95
Haman המן = 95
Kes Yh כס י׀ה = 95 (Shemos 17:16).

The state of Olam HaZeh is an ongoing battle between HaMelech — the recognition of Hashgocho and a Tachlis for the Beriah [ מדרש רבה אסתר ג' י: ר' יודן ור' לוי בשם ר' יוחנן כל מקום שנאמר במגלה זו למלך אחשורוש במלך אחשורוש הכתוב מדבר וכל מקום שנאמר למלך סתם משמש קדש וחול. ] — vs. Haman — the denial of the Hashgocho and the pursuit of a Seder shel Mikreh — asher korcha baderech אשר קרך בדרך (Devarim 25:18).

[By the way, one can explain this statement slightly differently: Asher korcha — Amalek turned the rak of Rak ba’avosecha choshak Hashem l’ahavah osam va’yivchar b’zar’am achareihem me’kol ho’amim רק באבתיך חשק יהוה לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים (Devarim 10:15) and denied the unique nature of Am Yisroel’s relationship with Hashem. This denial doubtless stems from Timna, who, when turned away by the Avos turned to Elifaz (Sanhedrin 99b) — Amalek makes an Eilu va’Eilu between the Avos and Elifaz the son of Esav!]

How is Haman different than HaMelech? The former has a nun sofis and the latter a lamed—chof-sofis. The nun sofis is the nun that Dovid HaMelech wanted to exclude from Tehilah l’Dovid because it represents nefilah, falling (Berachos 4b), in that ragleha yordos maves רגליה יורדות מות (Mishlei 5:5), to the kelipos “below the line.” And why the nun-sofis? Because its line on top, the one that is on the etched sirtut in a Sefer Torah, is very short, and poorly anchored.

On the other hand, the chof-sofis has a longer line on top, and is firmly anchored in the sirtut, and though it may come into contact with the same kelipos, is sustained from falling into them. Why? Because of its connection to the lamed.

The lamed, representing limud, is the only letter to rise above the line of sirtut. Rashi (Sanhedrin 106b) in one interpretation identifies the Migdal Ha’Porei’ach Ba’Avir expounded by Doeg and Achitofel as the letter lamed. Reb Tzadok, in several places (see, at length, Machashavos Charutz #12), quotes the Zohar (Yisro 91a and other places) that states that Knesses Yisroel dwells in that tower. This tower is the vav ha’chibur (the six middle sefiros) between the Olomos Elyonim and the Olomos Tachtonim, and Knesses Yisroel (through the twin concepts of tzaddik yesod olam [Mishlei 10:25] and v’amech kulam tzaddikim [Yeshaya 60:21]) drives that connection. Because it is juxtaposed to the lamed that stretches up high, the chof-sofis is anchored, despite its contact below.

[The Gemara there says that learning is not enought, and that is why Doeg and Achitofel were doomed — HaKadosh Baruch Hu liba ba’ei — Hashem wants the heart. The word lev is constructed of two letters that serve as prefixes. The lamed is the prefix for “to” — the drive to connect upwards to the Heavens. But the beis is the prefix for “in” — if that which a person perceives is not internalized, then he is still in very grave danger.]

So this is the state of Kes Y/h — the state in which the throne is not complete, nor the name complete, as Am Yisroel is charged with the mission of its completions. What is missing, what is lacking? An aleph from kisei and the v/h from the Shem Havayah. Altogether: 12. The imperfect state of struggle is 95, perfection is 107.

The 95th pasuk in Esther is: אסתר ו' ד': ויאמר המלך מי בחצר והמן בא לחצר בית המלך החיצונה לאמר למלך לתלות את מרדכי על העץ אשר הכין לו . This pasuk represents the penultimate stage of the HaMelech-Haman battle in the Megillah — would the 50 amah gallows be a nefilah for Mordechai or for Haman?

And the 107th pasuk? אסתר ז' ב': ויאמר המלך לאסתר גם ביום השני במשתה היין מה שאלתך אסתר המלכה ותנתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש . What happened here that did not happen previously. Yonoson ben Uziel gives us the answer. Achashverosh asked Esther three times what she wanted, and these are the three respective passages in the Targum:

תרגום יונתן על מגילת אסתר ה' ג':
ואמר לה מלכא מה צרוך אית ליך אסתר מלכתא ומה בעותיך אפילו אם אנת בעיא לפלגות מלכותי אתנינה ליך לחוד למבני בית מוקדשא דאיהו קאם בתחום פלגות מלכותי לא אתן ליך דהכדין קימית בשבועה לגשם ערבאה וסנבלט חורונאה וטוביה עבדא עמונאה דלא למשבק למבני יתיה דדחל אנא מן יהודאי דלמא ימרדון ביהדא בעותא לא אעבד ליך מלתא אחריתי די אנת ליך מלתא אחריתי די אנת בעיא מני אגזור ותתעבד בבהילו ורעותיך אתיהב ליך:

תרגום יונתן על אסתר ה' ו':
ואמר מלכא לאסתר במשתיא דחמרא מה שאלתיך אסתר מלכתא ומה בעותיך אפילו אין אנת בעיא עד פלגות מלכותי תתעבד בעותיך לחוד למבני בית מוקדשא דאיהו קאים בתחום פלגות מלכותי לא אתן ליך דהכדין קימית בשבועה לגשם ערבאה וסנבלט חורנאה וטוביה עבדא עמונאה דלא למשבק למבני יתיה דלמא ימרדון בי יהודאי:

תרגום יונתן על אסתר ז' ב':
ואמר מלכא לאסתר אוף ביומא תנינא במשתיא דחמרא מה שאלתך אסתר מלכתא ויתיהב ליך ומה בעותיך אפילו עד פלגות מלכותא אתננה ליך לחוד למבני בית מוקדשא דקאים בפלגות תחום מלכותי לא אתן ליך דהיכדין קימית בשבועה לגשם ולטוביה ולסנבלט ברם אוריכי עד דירבי דייוש בריך ויחסן מלכותא ותתעבד:

It is only the third time that Achashverosh promises (predicts?) the rebuilding of the Beis HaMikdash. The building of the Beis HaMikdash is the completion of the Kisei and the Shem (except that b’avonoseinu ho’rabbim we were not zocheh that the first two Battei Mikdash should attain that level). As Reb Tzadok writes:

צדקת הצדיק - אות קע"ו:
כשבונים או מייסדים בית הכנסת או בית המדרש חדש באיזה מקום נעשה מקודם שם מחיית עמלק באותו מקום. דתיכף אחר מחיית עמלק בא קדושת המקום כמו שאמרו ז"ל (סנהדרין כ' ע"ב) שלוש מצוות נצטוו בכניסתן וכו' מחיית עמלק ואחר כך בנין בית המקדש. לכן קבעו חז"ל פרק בני העיר מקדושת בית הכנסת ובית המדרש במסכת מגילה כי תיכף לכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק (תהלים ע"ה י"א). ואמרו ז"ל (מגילה י"ז סוף ע"ב) והיכן מתרוממת קרנם בירושלים היינו דהרמת קרן ישראל היא מצומצמת במקום מקודש לבד בארץ ישראל ולא בהתפשטות הגורם ביטול. ובתי כנסיות ובתי מדרשות הם קדושת ארץ ישראל כמו שאמרו ז"ל (שם כ"ט.) דעתידים שיקבעו בארץ ישראל. והשלוש מצוות הם תכופות יחד:
וגם בבנין בית כנסת ובית מדרש חדש שהוא נקרא מקדש מעט כמו שאמרו ז"ל (שם) נתנשא גם כן נפש אחת נשיאות מעט על דרך המנאת מלך. רק בכניסה לארץ היה זה קודם מחיית עמלק. ולעתיד לבוא יהיה הסדר כמו שאמרו (פסחים ה'.) לשלושה ראשון וחשיב שמו של משיח בסוף והוא נגד ראשון דפסח דבניסן עתידין ליגאל. ולולב וסוכה הם יחד כי לעולם תכופים יחד. כריתת זרע עמלק שהוא נגד לולב כמו שאמרו (ויקרא רבה ל' ב') דמורה על ניצוח. ובנין בית המקדש דנקרא גם כן סוכת שלם. ולעולם מחיית עמלק קודמת ולכך קדושת המקום לא פסקה דקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא אף על פי שהן שוממין מה שאין כן מלכות בית דוד פסקה לפי שעה לפי שהיתה אז קודמת למחיית עמלק. מה שאין כן לעתיד שמו של משיח אין לו הפסק לפי שבא אחר כך. וכן בהתנשאות מעט דמקדש מעט שבגולה כשהמחיית עמלק היינו שורש רע וגם קדושת המקום קודמים להתנשאות קדושת הנפש אז אין לו הפסק:

(This is alluded to in the text of the Megillah — the first time Achashverosh calls her Esther HaMalkah, but only says Mah lach. The second time he says Mah She’eilaseich, but does not address here as Esther HaMalkah. Only the third time does he say Mah She’eilaseich and address her as Esther HaMalkah, ודוק .)

There is still more. The 95th pasuk in the Torah is: בראשית ד' ט"ו: ויאמר לו ה' לכן כל הרג קין שבעתים יקם וישם ה' לקין אות לבלתי הכות אתו כל מצאו . What does this have to do with Purim?

Firstly, the first time the word אסתר appears in the Torah is in a statement made by Kayin: בראשית ד' י"ד: הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר . But there is still more. Without attempting an explanation, let us cite al pi sod: מגלה עמוקות על התורה - פרשת וארא: ...והוא נגד י"א קליפות הידועים סמאל וי' כתרין תתאין שכנגדן למטה הי' המן ועשרה בניו וכנגדן י"א סמני הקטורת וכנגדן אמר משה י"א מזמורים וסוד א"י הבל אחיך שהרגו קין בחיבורו לי"א קליפות... . There are numerous other connections between Amalek and Kayin (especially since they are explicitly linked in Parashas Balak), but al pi nigleh:

מדרש תהילים מזמור ק:
ומודה ועוזב ירוחם. זה קין, שנאמר (בראשית ד, טז) ויצא קין מלפני ה'. אמר רבי הונא בשם רבי חנינא בר יצחק, יצא שמח, כענין שנאמר (אסתר ה, ט) ויצא המן ביום ההוא שמח. פגע בו אדם הראשון, אמר לו, מה נעשה בדינך. אמר לו, עשיתי תשובה ונתפשרתי. אמר לו אדם הראשון, וכך התשובה טובה, אמר, (תהלים צב, ב) טוב להודות לה'.

ספר רמתים צופים - סימן ו:
[ח] במדרש (שוחר טוב תהלים ק') ויצא קין ויצא המן גזירה שוה הוא. לכאורה הוא פלא. ונראה לפרש על פי דברי הקדושת לוי מאין יבוא לרשע הזה שמחה הזו. אך מחמת שאכל בסעודת אסתר והיה בכוונות גדולות קיבל קצת שמחה עיין שם בענין פורים. וזהו הגזירה שוה שכמו שהמן ימח שמו קיבל קצת שמחה מהקדושה כמו כן קין גם כן קיבל שמחה מהתשובה אף שלא הועיל רק מחצה ומסתמא לא היה תשובה שלימה אף על פי כן קיבל שמחה כי כל הנוגע בקדושה יש לו יתרון כמו שאמרו (שבועות מ"ז ע"ב) קרב לגבי דהינא ואידהן. והדברים ידועים...

תפארת שלמה על המועדים, רמזי פורים:
ויצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב. לכאורה יש להתבונן בדבר זה שנכתב על רשע כזה בלשון נכבד שמח וטוב לב. אולם הנראה בזה. כי אי' בפסיקתא דר' כהנא פ' זכור (שמות יז, טז) כי יד על כס י"ה אמר ר' אליעזר בן יעקב נשבע הקב"ה בכסאו שאינו מקבל גר מזרעו של עמלק וכו' לפיכך כשבא מבשר אצל דוד והוא שואל מי אתה ואמר (שמואל ב, א יג) בן איש גר עמלקי אנכי לא קבלו דוד. והנה זהו כמה הי' פליאה בעיני דברי המדרש הזה שהוא היפך הגמ' דאי' (גיטין נז, ב) מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק. אכן הנ"ל עפ"י מה שידענו ממעלת הצדיקים כי גדול הנהנה משולחן גבוה אשר ת"ח מסובים בה להביא את האדם לידי טהרה וקדושה לכן כאשר זמנה אסתר את המן על המשתה זה פעמים והי' המן ג"כ שואף מעט מחיות הקדושה משני הסעודות הללו וז"ש שמח וטוב לב. לכן יצאו ממנו הצדיקים הללו שלמדו תורה בבני ברק:

(ע"ע כעי"ז בפרי צדיק לפורים אות ב'.)

Oh, the word used for the hekesh between Kayin and Haman, "Vayeitzei" is 107.

The Seforim (see, for example, פירוש הגר"א לספרא דצניעותא - פרק ד': ובקשה מהם אות כמ"ש ונתתם לי אות אמת והחייתם כו' והצלתם את נפשותינו ממות הוא הענין של קין ויאמר קין כו' הן גרשת אותי כו' והיה כל מוצאי יהרגני וישם ה' לקין אות לבלתי הכות אותו כל מוצאו וז"ש ונתתם לי אות כו' והצלתם את כו' ואמר בתז"ח דף פ"ו ע"א דהאות שנתן לו הקב"ה הוא אות ו' של ברית כמ"ש שם בראשית ברא שית ודא מטטרון אות בצבא דיליה ובגיניה אתמר וישם ה' לקין אות לאגנא עליה כו' עד ובג"ד וישב בארץ נוד קדמת עדן ור"ל ו' אות שלו אתחבר בנ"ד ונעשה נו"ד. וזכה ליה ביתרו שהוא גלגול קין וחבר הקני כו' וזכה האות ו' בברית שנתגייר ולכן הוסיפו לו אות ו' יתר יתרו. וידוע שאות ו' הוא אות דיעקב אות אמת אות החיים כמ"ש בזוהר שלכן לא נאמר בפ' לדוד אליך נפשי אשא שהוא אילנא דמותא אות ו' שהוא אות אמת אילנא דחיי בסוד אמת מאריך ימים ושם הוא עץ החיים ולכן הושם לקין אות ו' סימן החיים לבלתי הכות אותו כו'. וזה שבקשה ונתתם לי אות אמת אות דקין כמ"ש לעיל: ) say that the letter given to Kayin was the vav of the Shem Havayah.

It is known that it is possible (and correct al pi Kabbalah) to interpret the Shem Hashem as an acronym for Yismechu HaShomayim V’sagel Ha’aretz. With his murder of Hevel, Kayin created a Hester (Esther) between the Heavens and the Earth. The Name was not complete. Even after his Teshuvah, the Name was not complete, but in this pasuk he receives the vav ha’chibbur back.

Amalek’s purpose, through the Seder shel Mikreh (which we find manifest also in Migdal Bovel and in Bil’am’s curse, ואכמ"ל ) is to maintain the barrier between Hashem in the Heavens and his ascendance on Earth. To remove the vav of the lamed as well. Thus, the 95th pasuk in the Torah is also one about the struggle between the HaMelech and the Haman — the Hisgalus vs. the Hester.

And the 107th pasuk? בראשית ה' א': זה ספר תולדת אדם ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אתו: .

As the Yerushalmi relates: ירושלמי נדרים דף ל' ע"ב: (ויקרא יט) ואהבת לרעך כמוך. רבי עקיבה אומר זהו כלל גדול בתורה. בן עזאי אומר (בראשית ה) זה ספר תולדות אדם זה כלל גדול מזה . Why?

משך חכמה על דברים ל' י"א:
וזה וירא כו' את כל אשר עשה והנה טוב מאד (בראשית ספ"א), שאלדים עשה אותו ישר רק המה הגבירו התאוה והדמיון ובקשו חשבונות רבים, ולכן אמר בירושלמי נדרים (ט-ד) בן עזאי אומר זה ספר תולדות אדם אין לך כלל גדול בתורה מזה, והוא כי האדם כשהוא קרוב לתולדתו בלא שטוף תאות מגונות ובלא הפלגת מושכלים דמיונים כוזבים, הוא ספר גדול אשר בו כתוב וחקוק השי"ת וההרחק מהתאוה, רק האדם ילמוד ממנו במבט ישר, וזה שאמר בצלם אלדים כו' (בראשית א, כז) שהוא כהאדלים לדעת ממנו טוב ורע (שם ספ"ג) היינו ממנו עצמו ודו"ק.

נתיבות עולם ח"ב נתיב אהבת ריע פ"א:
והגרסא בילקוט בפ' בראשית ר' עקיבא אומר ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה בן עזאי אומר זה ספר תולדות אדם כלל גדול בתורה. ר' עקיבא אומר ואהבת לרעך זה כלל גדול בתורה שלא תאמר הואיל ונתבזיתי יתבזה חבירי עמי הואיל ונתקללתי יתקלל חבירי עמי אם אתה עושה כך דע למי אתה מבזה בדמות אלהים עשה אותו ע"כ. ונראה כי טעות סופר הוא כי מה שאמר שלא תאמר וכו' הכל דברי בן עזאי הם שאמר כי זה ספר תולדות אדם כלל גדול יותר, ועל זה קאמר כי לכך הוא כלל גדול יותר שלא תאמר כי מן ואהבת לרעך כמוך משמע שאם נתבזה יתבזה חבירו עמו לכך זה ספר תולדות אדם הוא כלל גדול יותר, כך הגרסא וכך הוא בב"ר בפ' בראשית, כך פירוש ת"כ:

Thus, the shleymus of Tzelem Elokim is congruent — in an individual, on a small scale, but in Knesses Yisroel, in the ultimate scale — with the completion and perfection of the Shem and the Kisei in this world.

תן לחכם ויחכם עוד... (We still have to explain why as a result of all this we eat hamantaschen on Purim!)