תלמוד ירושלמי מסכת פסחים דף יג/א
ישראל ועכו"ם שהיו באין בספינה וחמץ ביד ישראל הרי זה מוכר לעכו"ם או נותנו לו מתנה וחוזר ולוקחו ממנו לאחר הפסח ובלבד שיתנו לו מתנה גמורה. אומ' הוא ישראל לעכו"ם עד שאת לוקח במנה בוא וקח לך במאתים עד שאת לוקח לך מעכו"ם בוא וקח לך מישראל שמא אצטריך ואקח ממך אחר הפסח.
is the next-earliest source we have for מחירת חמץ substantially later than this?
ReplyDeleteDon't the poskim quote the Rambam who cites this almost word for word?
ReplyDeleteרמב"ם יד החזקה - הלכות חמץ ומצה פרק ד
ReplyDelete(ו) ישראל וגוי שהיו באין בספינה והיה חמץ ביד ישראל והגיעה שעה חמישית הרי זה מוכרו לגוי או נותנו לו במתנה וחוזר ולוקחו ממנו אחר הפסח ובלבד שיתננו לו מתנה גמורה:
(ז) אומר הוא ישראל לגוי עד שאתה לוקח במנה בוא וקח במאתים עד שאתה לוקח מגוי בוא וקח מישראל שמא אצרך ואקח ממך אחר הפסח אבל לא ימכור לו ולא יתן לו על תנאי ואם עשה כן הרי זה עובר על בל יראה ובל ימצא: