Monday, December 04, 2006

משאר קליפות טמאות- ספ"ק דס' תניא

ספר התניא - חלק ראשון - סוף פרק א: משא"כ נפשות אומות עובדי גלולים הן משאר קליפות טמאות שאין בהן טוב כלל כמ"ש בע"ח שער מ"ט פ"ג וכל טיבו דעבדין האומות עובדי גלולים לגרמייהו עבדין וכדאיתא בגמרא ע"פ וחסד לאומים חטאת שכל צדקה וחסד שאומות עובדי גלולים עושין אינן אלא להתייהר כו':

The local public library lends some videos via download, and yesterday we downloaded and watched "Paper Clips"
Plot Summary for Paper Clips
Whitwell Middle School in rural Tennessee is the setting for this documentary about an extraordinary experiment in Holocaust education. Struggling to grasp the concept of six-million Holocaust victims, the students decide to collect six-million paper clips to better understand the extent of this crime against humanity. The film details how the students met Holocaust survivors from around the world and how the experience transformed them and their community.

I do not see how this kind of altruistic behavior can lead to anything short of a rejection of the Tanya's premise.

(The movie also demonstrates the positive role played by non-Orthodox Jews - an issue that Reb Tzadok grappled with in Tzidkas HaTzaddik that the Sefas Emes had censored out of the original printing - they went and represented us all in places we could not ourselves go.)


  1. Not to argue, as I agree with your post, that Umos Ha'Olam can be and have demonstrated countless altruistic deeds, I do question if you are rejecting your position that Hesed Leumim Hatas was specific to pagans, and if so, why can't the Tanya refer to pagans (or a modern equivalent - not sure what that would be, though) as well?

  2. The common understanding of the Tanya is that he is even referring to monotheistic ummos. I think this almost undoubtedly the case, as he does not distinguish on the basis of theology, as I did, but on the basis of the nature of the neshama - in which he admits of only two classifications: Ummos and Yisroel.

  3. The Tanya made the same impression on me that he's speaking of all non-Jews. But I note his lashon actually is "ovedei gelulim"...

    The Kuzari is even more "racist" -- he includes geirim, which is why they are "kasheh"!

    But one wonders how the Baal haTanya understands "yaft E-lokim leYefes". Or "ki miTzion teitzei Sorah". Or "mamlekhes kohanim" -- if we're the "kohanim", who is the "am"?

    Like RYGB, I am adherent of the kind of TIDE that stresses not only our use of secular culture, but our duty to contribute its moral voice. It's a very different attitude toward umos ha'olam than those who speak of them as props on our stage.


  4. I assume Ovdei Gilulim either includes Ma'aminei Ha'Shilush or that it's censorship.

    IIRC, the Kuzari says that geirim are of a lower status in terms of ruach hakodesh, not anywhere near the שאר קליפות טמאות status.

  5. Bold comments, YGB, bold indeed!

    The current Rosh Y of one of your alma matters (NIRC), Rav A F shlita, was confronted by bale batim in passaic when he made disparaging remarks about morality of goyim with whom we interact in the workplace. He did not retract but those in attendence had similar day-to-day experiential impressions that cannot be contradicted by "Shteit Ah Zoy in Seforim"

  6. Boruch she'kivanti l'da'as Ba'alei HaBattim she'b'Passaic.

  7. Could you provide a link to the library you mention, so we can download the movie? Thanks!


    [Rockland County Library System]

  9. With all due respect...the Baal HaTanya didn't mnke up what he said...and he and his sources are a lot bigger than anyone alive today, even if they are erudite Talmidei Chachamim who write spectacular seforim on Eiruvin. No doubt he would say the paperclip project was L'His'yaheir, as well.
    At most, one could say, "I am not zocheh to understand the Devarim Kedoshim of the Tanya in light of these seemingly selfless non-Jews."

  10. See Derech HaShem, Ramchal, Parts 2:4:6-7

  11. Wait, you're watching movies in order to refute arguments in Tanya? You do realize the quandary you've put me in, right? :)

  12. "IIRC, the Kuzari says that geirim are of a lower status in terms of ruach hakodesh, not anywhere near the שאר קליפות טמאות status."

    What about the novi ovadiah who chazal say was a ger edomi?

  13. ספר ישראל קדושים - אות ו

    וכך התחלת הדרגין דר' פנחס בן יאיר שם בתורה לא אמר לימוד או עסק בתורה ופעולת האדם כמו זהירות וזריזות והשאר. רק עצם התורה עצמה מביאה לזהירות. והוא מצד השם יתברך שנתן התורה לתחתונים לעורר לבבם וכידוע על מה שאמרו (אבות ו', ב') בכל יום בת קול יוצא מהר חורב אוי לבריות מעלבונה של תורה שהם ההרהורים הנופלים במחשבות אדם בכל יום לעוררו לדברי תורה. והוא מה שהשם יתברך מעוררו בלא אתערותא דיליה הקודמת, וכבקשתינו (איכה ה', כ"א) השיבנו אליך ונשובה, ומשכני אחריך נרוצה (שיר השירים א', ד'). ולעתיד יהיה כן המשכת כל המדריגות הכל על ידי השם יתברך לבד, דביד חזקה וגו' אמלוך עליכם ובעל כרחם ימשכם גם כן לענין הקיום וכמו שנאמר שם בירמיה (ל"א ל"ב) נתתי וגו' ועל לבם אכתבנה כמו שהיה במתן תורה בכפיית הר כגיגית. אבל עתה אין לנו אלא התחלת האתערותא על ידי התורה שזכינו לה כבר בשעת מתן תורה שהיה בכפיות וכן הוא תמיד בכל נפש בפרט. וזהו רק בזרע ישראל לבד:

    והנה בנוסח המשנה דסוף סוטה שיש שם שינוי וחילוף חסידות בקדושה. ויש עוד שינוי דפותח שם בזהירות ולא מנה מקודם תורה המביאה לזהירות והם שם עשר מדריגות בהדי רוח הקודש ונראה לי דשתי הנוסחאות אמת ויש מדריגה אחרת ברוח הקודש שאין נמשך בכח התורה וכמו שאמרו בתנא דבי אליהו רבה (ריש פרק ט') דגם גוי ואשה ועבד ושפחה, הכל לפי המעשה שהוא עושה, כך רוח הקודש שורה עליו עיין שם. וגוי אין לו שייכות לדברי תורה שהוא מורשה לקהילת יעקב. וגם עבד אסור ללמדו תורה כמו שאמרו בכתובות (כ"ח סוף ע"א). וכן אשה, אסור ללמד בתו תורה כמו שאמרו בסוטה (כ'.). ועל כן תלו לה רק במעשה:

    ובזה לא קשה ממה שכתב רש"י בתענית (ד' סוף ע"א) דאין לחוש שתשרה רוח הקודש אעבד וממזר דהתם ארוח הקודש דגילוי הלכות ודברי תורה קאי. ועל פי זה יש לומר דלא קשה גם כן מקרא דוגם על העבדים וגו' דאין צריך לדחוק דההוא לעתיד שאני. דכפי הנראה אין לחלק בזה. רק ההוא נמי לאו ברוח הקודש דדברי תורה דישנו גם בעבדים כההוא דתנא דבי אליהו. ובזה יש לומר גם אגמרא דקידושין הנזכר, דיש לומר דההיא נמי השראת שכינה דגילוי דברי תורה שעתיד לחדש וכדמסיים גם כן בפסוק שם ונתתי את תורתי בקרבם וגו' והייתי להם לאלהים וגו' ולא ילמדו וגו' ולא קשה מקרא דיואל הנזכר:

    ומיהו מה שכתב רש"י (שם) כדאמרינן בנדרים (ל"ח.) לא נמצא שם ובגליון הגמרא הגהתי דצריך לומר כדאמר בקידושין וכוונתו לגמרא הנזכר. וכמדומה דראיתי כן באיזה ספר. אך זה אינו כפי מה שכתבתי לעיל דהתם רק בהשראה שעל ידי אתערותא דלעילא לבד. ואף על גב דכפי מה שכתבתי נדחה הראיה מקרא דיואל מכל מקום גוף הדבר אמת מסמיכות המאמר. והוא מוכרח גם כן דהרי עובדיה נביא לה' וגר אדומי היה כמו שאמרו בסנהדרין (ל"ט ע"ב) ואינו ממשפחת ישראל. ואההוא דקידושין לבד היה אפשר לומר דהתם לעתיד לבוא דוקא אך אי נימא דרש"י מייתי ליה אבזמן הזה גם כן קשה ובאמת עובדיה קירב את עצמו בהשתדלותו כמו שנאמר (מלכים - א י"ח, ג') דהיה ירא את ה' מאוד והכל בידי שמים חוץ מיראת שמים כמו שאמרו בברכות (ל"ג ע"ב) מקרא דמה ה' שואל מעמך שדבר זה הוא רק בהשתדלות אדם ואתערותא דלעילא הקודמת היינו על ידי התורה המביאה ליראה:

    וזה שאמרו בסנהדרין (שם) גדול מה שנאמר בעובדיה ממה שנאמר באברהם. דאברהם גם כן נקרא תחילה לגרים בחגיגה (ג'.) ובהשתדלות עצמו זכה לכל מה שזכה. ומכל מקום לפי שהוא זכה אחר כך להיות התחלת אומה ישראלית ממנו, וכן אמרו במדרש (בראשית רבה ס"ג, ג') דמצינו אברהם נקרא ישראל ובבבא בתרא (ט"ו.) דאיתן האזרחי זה אברהם ונקרא אזרחי כלשון הכתוב כל האזרח בישראל שאינו גר ויצא מכלל שם גר להיות נקרא אזרח ולפיכך לא הוצרך כל כך השתדלות עצמו כעובדיה שהיה גר גמור. וזהו דיוק הלשון גדול הנאמר בעובדיה וכו', ולא אמר דהיה גדול באמת עובדיה מאברהם אבינו דחס ושלום לומר כן. ובאמת אדרבא גדולתו של אברהם אבינו היא שגרמה לו שלא הוצרך להשתדלות עצמו כל כך כגרים רק השם יתברך עזרו כמשפט לזרע ישראל. ונמצא בענין מעלת עצמם בנפשותם הקיימת לעלמי עד אין ערך לעובדיה עם אברהם אבינו. אבל מהנאמר ומסופר עליהם בענין השתדלותם כל אחד בשעתו בימי חייהם הוא דעובדיה גדול:

    וכיוצא בו גם כן בבבא בתרא (ט"ו ע"ב) גדול מה שנאמר באיוב ממה שנאמר באברהם. ונראה גם כן רק לענין השתדלות ואתאן למאן דאמר התם דלא היה מישראל ועל כן הוצרך להשתדלות יתירה שיזכה לרוח הקודש ולפי זה לא קשה מעובדיה אדקידושין. אבל על דברי רש"י קשה דהוה ליה למימר גם שם דילמא עבד וממזר צדיק וירא שמים וזכה בהשתדלות עצמו ומכל מקום פסול לבוא בקהל. אם לא דנימא דעבד וממזר גריעי מגר ועל כרחך אין כוונתו לגמרא דקידושין הנזכר ובמה שכתבתי לעיל לא נתיישב דהרי נבואת עובדיה
    :נכתבה בדברי קבלה שהוא כדברי תורה והוא גילוי דברי תורה

    (he goes on, but you get the idea...)

  14. Proof for the Tanya:

    "Despite the fact that they had previously been unaware of and unfamiliar with the Holocaust, their dedication was absolute. Their plan was simple but profound. The amazing result, a memorial railcar filled with 11 million paper clips (representing 6 million Jews and 5 million gypsies, homosexuals and other victims of the Holocaust)...


  15. I think I am missing something. What is the proof for the Tanya? That they put in 11m instead of only 6m paper clips?

  16. You wanted to prove that one can find pure altruism by umos haolam. In fact, it isn't only the Tanya who says so but the chazal and the Ari, but I digress. Anyway, the fact that these akum collected paper clips for Mishkav Zachurniks shows that they were not looking to commemorate the destruction of Jews or lehavdil innocent akum, but rather that these students have been swept up into the whole Holocaust religion. This religion has basically been used as a shtempel for mishkav zachur. The words of chazal are proven -- the reason they have turned the holocaust into a religion is to say that we can never make value judgments -- because that would be discrimination, heaven forfend. The point is that the whole Holocaust thing has been used to justify fulfilling taavos.

  17. They didn't collect the pins for the MZniks - they collected them for the Jews but had many left over. 11 million was a good number. Most of these Bible Belt Christians find MZ as horrendous as you.