Toras Purim 5777 Part 2: Eis vs. Zman

By now we understand that an eis is a specific major or minor epoch in time that can be identified by phenomena. The 28 ittim are times when specific hashpo'os are mashpi'a the world. As the Ramchal writes in Da'as Tevunos:

ספר דעת תבונות - קסא - קפח 

ואמנם זאת היא דוגמא עשויה להראות ענינים היותר גבוהים ונעלמים. והיינו, כי הנה מיני השפעות רבות חידש האדון ב"ה להשפיע על בריותיו, השפעות מיוחדות לכל בריה כראוי לה. ומלבד זה, גזר היקף סיבובי לכל מיני ההשפעות האלה, להיות שולטים בסיבוב על העולם, שיהיה סדר שליטתם ופעולתם בסדר סיבוב הזמן. ובכל יום שולט בהנהגה מין ממיני ההשפעות, והיא שליטה כללית על כל הבריאה, אך אין פעולתו בשליטה זו פעולתו העיקרית שהוא עושה בנמצאות המקבלים ממנו ביחוד, אבל עם כל זה יחודשו ענינים בכל הבריאה לפי ענין ההשפעה ההיא, תולדת שליטתה זאת. ובזה גם כן תלויה קדושת ימי המועדות מימים ימימה, וכל שאר הדברים התלויים בזמן. אמנם צריך להבחין ההבחנה שזכרתי, שיש הפרש בין הפעולה המיוחדת מכל השפעה בכל זמן, ובין הפעולה הסיבובית שאינה כל כך עיקרית להגיע בתוכיות עצם המקבל:

In the Purim story, Haman seeks the eis that will be an eis tzarah for the Jews. He seeks that by a pur that is a goral - a destined - a predestined eis. 

Mordechai recognizes that the haspo'oh and hashgochoh is in the throes of a very precarious eis.

Haman finds every time he sees Mordechai to be an eis of great frustration.

When the decrees are issued countermanding Haman's decree it is certainly an eis of salvation.

And, of course, while not mentioned in the Megillah explicitly, the epoch in which the events took place was an eis la'asos, which is why Mordechai and Esther decreed a public fast on Pesach.

ספר במדבר פרק כג 

כג) כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל 

A menachesh also tries to find the proper eis for his purposes. That was Bilam's strength - to know the daily eis of Hashem's anger. We, on the other hand, have the eis of nevuah.

And the eis of nevuah is remarkable:

Rambam, Hil. Yesodei HaTorah 4:

ג  ובעת שתנוח עליו הרוח--תתערב נפשו במעלת המלאכים הנקראים אישים, וייהפך לאיש אחר, ויבין בדעתו שאינו כמות שהיה, אלא שנתעלה על מעלת שאר בני אדם החכמים:  כמו שנאמר בשאול, "והתנבית עימם; ונהפכת, לאיש אחר" שמואל א י,ו.

But a navi is limited to the right eis:

Ibid.

ח  כל הנביאים--אין מתנבאין בכל עת שירצו, אלא מכוונין דעתן ויושבין שמחים וטובי לב ומתבודדין:  שאין הנבואה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות, אלא מתוך שמחה.  לפיכך בני הנביאים, לפניהם נבל ותוף וחליל וכינור, והם מבקשים הנבואה; וזה הוא שנאמר "והמה מתנבאים" (שמואל א י,ה)--כלומר מהלכין בדרך הנבואה עד שיינבאו, כמו שאתה אומר פלוני מתגדל.

In this critical aspect, of course, חכם עדיף מנביא - ב"ב יב ע"א - a Chacham transcends ittim (see the Ramban there).

A Chacham has the capacity to not just discern and work with ittim, but to enact and introduce zmanim. He is mazmin the zman. Which is why in all the time of Nevu'ah (Bayis Rishon) no new holiday was enacted. Mordechai - the head of the Sanhedrin - with the Anshei Knesses HaGedolah - introduce the first yom tov d'rabbanan. They pluck a date out of thin air and imbue it with sanctity, decree that it is eternal and that its shefa and hashpo'oh shall be everlasting. Hazmanah milsa...

Getting there...

Next time (bl"n), the denouement.

But first, derech agav, an amazing gimatriya:

The word eis appears three times in the Megillah. In our pasuk it says ittim - eis times two. That makes five times eis. Five times eis in gimatriya = 2350. That is the precise equivalent of the pasuk, Bereishis 3:10:

ויאמר את־קלך שמעתי בגן ואירא כי־עירם אנכי ואחבא

Ah, but, you may ask, so what?

Good question!

The next pasuk is:

ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת

Haman!

When we are contingent on ittim we are susceptible to Haman.

And, for some bona fide Purim Torah...

Do you know why there is an Israeli children's song that claims

"את המן תלו על עץ גבוה את ויזתא על עציץ"?

Because Azitz in gimatriya = HaMin HaEitz!