Daf Halachah - Shabbos 103b - Writing on Chol HaMoed;Printing Seforim

Writing on Chol HaMoed;Printing Seforim

מסכת שבת דף ק"ג ע"ב

וכתבתם שתהא כתיבה תמה שלא יכתוב אלפין עיינין...

“And Write them” - that the writing [of tefillin and mezuzos] should be perfect, that he should not write alephs as ayins...

[The suffix תֶּם -them is expounded as if it was written תָּם -perfect.]

It is forbidden to write on Chol HaMoed.¹ However, as is the case with all other melachos, it is only the work of an artisan that it is prohibited, not that of a common person.² But what writing is categorized as the work of an artisan and what writing is categorized as the work of a common man? According to Mechaber (ibid.), any form of writing falls into the category of the work of an artisan. Rema,³ however, notes that this is a matter of a dispute. Mishnah Berurah⁴ states that the according to the lenient opinion, any writing other than the writing of Sifrei Torah, Tefillin and Mezuzos, even formal block writing, is considered the work of a commoner, since writers writing any other work are not concerned as to the precise form of the letters they are writing. [It would seem, accordingly, that true calligraphy would indeed be forbidden on Chol HaMoed.]

Subsequently, however, Rema,⁵ forbids writing personal letters in all forms of writing, even in the script which was commonly used in daily writing (Ksav Meshita, known today as Ksav Rashi). Mishnah Berurah,⁶ however writes that the practice is to be lenient and to write in Ksav Meshita and in our modern form of script, as long as one makes a slight difference from one’s normal manner of writing, such as writing the first line on an angle.⁷

A fascinating application of the distinction between different forms of writing is its application to the printing of seforim. According to Teshuvos Mishneh Halachos,⁸ most seforim other than the texts of the Tanach and the Talmud were deliberately printed in Ksav Meshita because of the prohibition of writing Torah She’B’Ksav,⁹ and in order that they should not be perceived and treated as if they are of the same level of sanctity as Sifrei Torah, Tefillin and Mezuzos. Since Ksav Meshita is not considered true writing, it is possible that the prohibition is not applicable to seforim printed in this script, and that their sanctity is therefore lower as well. That today more and more seforim are printed in block print may be attributed to the lower intellectual level of later generations, which needs books that are as easy as possible to read.

It should be noted that the Gemara¹⁰ subsequently distinguishes between Halachos, that were originally not meant be written, and other parts of Torah that were not subject to any restriction. This distinction evidently underlies the practice of some authors to print their Halachic works in Ksav Meshita and their other works in block print.

1.

שו"ע אורח חיים סימן תקמ"ה סעיף א': אסור לכתוב בחו"ה ואפילו להגיה אות אחת בספר אסור:

2.

עי' למשל בשו"ע אורח חיים סימן תקמ"א סעיף א': מותר לעשות מצודות דגים מערבה שהוא מעשה הדיוט אבל לא הארוגים מחוטים שהוא מעשה אומן: הגה ומותר לתקן הפתילות לנרות בחו"ה דמעשה הדיוט הוא: והענין מבואר בביאור הלכה סימן תקמ"ה סעיף ה': אפילו בכתיבה שלנו שהיא כתיבה משיט"א - עיין מ"ב והנה אף דלענין שבת קי"ל דהכותב בכל כתב ולשון של כל אומה חייב ומאי גריעא כתב עברית מהן צ"ל דאעפ"כ לענין חוה"מ לא אסרו כ"א כתב שהוא מעשה אומן וסתם כתב לבד כתב אשורית מקרי מעשה הדיוט. ובספר מור וקציעה מאריך בענין זה ודעתו שיש להחמיר גם במשיט"א עכ"פ בכתב ידי סופר וכמו שנהוג להיות לצבור לבלר נאה מיוחד לכתיבותיהם שהוא מעשה אומן לפיכך נכון שלא יכתוב כתיבה נאה באיזה כתב ולשון שהוא בין משיט"א בין בכתב העכו"ם כי הכל כתב הוא לכל אומה ככתבה וכלשונה עכ"ל ואף שהעולם נהגו להקל בזה ואין למחות בידן שיש להם על מי שיסמוכו מ"מ טוב לחוש לדבריו אם לא לצורך גדול ובפרט לענין פרקמטיא שאינה אבודה בודאי נכון למעט לכתוב אודות זה בחוה"מ כל מה שיוכל:

3.

רמ"א אורח חיים סימן תקמ"ה סעיף א': הגה ולצורך רבים יש אוסרים כל שאינו לצורך המועד (תה"ד סימן פ"ה) ויש מתירין (כל בו וב"י) ונהגו להקל בכתב שלנו שאינו מעשה אומן:

4.

משנה ברורה שם ס"ק ד': יש אוסרין - ס"ל דסתם כתיבה מעשה אומן הוא והיש מתירין ס"ל דכל כתיבה זולת ספרים תו"מ תו"מ אפילו כתיבה מרובע הוי כמעשה הדיוט שאין אדם מקפיד לכתוב אותן כתיקונן כ"כ:

5.

רמ"א שם סעיף ז': ונהגו להחמיר אפילו בכתיבה שלנו שהיא כתיבה משיט"א:

6.

משנה ברורה שם ס"ק ל"ה: שהיא כתיבה משיט"א - וכמה אחרונים כתבו דבמדינתינו נהגו להקל בכתב משיט"א וכן בכתב שלנו דאינו מעשה אומן ויש להם על מה שיסמוכו והמחמיר יחמיר לעצמו ונוהגין לשנות קצת לעשות שורה עליונה עקומה ועיין בבה"ל [עי' למעלה הערה 2]. ודע דבפרקמטיא אבודה לכו"ע יכול לכתוב אפילו בכתב שהוא מעשה אומן וא"צ לשנות כלל:

7.

להלכה למעשה, עי' בשמירת שבת כהלכתה פרק ס"ו סעיף נ"ה.

8.

שו"ת משנה הלכות חלק י"ב סימן רי"ח: טעם שכותבין ספרי הלכה בכתב רש"י ולא כתיבה תמה... ועל אשר תמה אשר רוב ספרי הראשונים ואחרונים לא נכתבו בכתב אשורית רק בכתב רש"י ואמרתי לו דבכיון לא כתבו בכתב אשורית לרוב קדושתן, ותמה ע"ז דא"כ אמאי אין מדקדקין כעת, הרבה בזה. אהובי ידידי יפה העיר מאד ואמת אגיד כי לא ידעתי למה ואולי שבזמן הזה שהדור ירד אחורנית שבעונ"ה ע"ה ירדה בעולם שאפי' הרבה הנקראים בני תורה קשה להם הקריאה בכתב רש"י וא"כ הו"ל גם זה כבר בכלל מה שאמרו ז"ל הפרו תורתיך ולעצם ההלכה כבר הארכתי במקום אחר וראה מה שכתב בשו"ת הרמ"א סי' ל"ד וז"ל אמנם יש לדקדק איזה מקרי ספרי קדש לענין זה דאמרינן פ' כ"כ (דף קי"ז) וכתבו הרמב"ם פכ"ג מהל' שבת דספרים הכתובים בכל לשון או בכתב אחר אין מצילין אותן מפני הדליקה ובחול אסור לקרות בהן וכו' ואם בספרים שלנו הכתובים בכתב משיט"ה שאינו כתב אשורי אשר נכתב בספרים יש לומר דקדושתייהו לא חמורה כ"כ ולכן יש להחמיר בתפילין הנכתבים בכתב אשורי (דקדושתייהו) יותר חמורה ואע"פ שהרמב"ן כתב דאסור לקרות בהן ואנו קורין בהם ועיקר ספרים שלנו כתובים או נדפסים בכתב שאינו אשורי והוא מטעם שאנו כותבים תורה שבע"פ כמו שפסקו הפוסקים ואיתא בגמ' מטעם דעת לעשות לה' הפרו תורתיך א"כ ה"ה בכתיבה זאת. ואפשר דהראשונים ז"ל המציאו כתב אחר כדי לכתוב הדברים שבע"פ ואע"פ שלא ניתנו לכתוב אפשר דהיינו בכתב אשורי שהתורה שבכתב נכתב בה אבל בשאר כתבים אין לחוש מ"מ אפשר לומר דקדושת ספרים אלו אינו חמור כ"כ כמו קדושת תפילין ומהני בהו כלי להפסקה וצ"ע (הועתק מכת"י הגאון בעצמו) עכ"ל. ועיין יו"ד סי' רפ"ד ס"ב ברמ"א. הנה מבואר דהיה זה בכיון ומעיקר הלכה ולא במקרה ח"ו שתקנו כתב מיוחד לכתוב תורה שבע"פ ובחי' הארכתי בזה וגם מדברי הרמב"ם ורבינו ירוחם מצאתי ראי' לזה ועיין ספרינו משנ"ה ח"ז סי' ח' וח"ט סי' ר"ד וח"י סי' קס"ד...

9.

מסכת גיטין דף ס' ע"ב: דרש רבי יהודה בר נחמני מתורגמניה דרבי שמעון בן לקיש כתיב כתוב לך את הדברים האלה וכתיב כי ע"פ הדברים האלה הא כיצד דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן על פה דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב.

10.

שם: דבי רבי ישמעאל תנא אלה אלה אתה כותב ואי אתה כותב הלכות.