"Revadim"

See the article and my comment at

http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=32209&Word=&gilayon=1030&mador=

(or read it here)

דרך שונה אינה כפירה
עוד לא נדמו הדי קולו של הוויכוח על 'תנ''ך בגובה העיניים' וכבר עלה בקהילותינו ויכוח חדש על לימוד גמרא בדרכים אקדמיות ושוב ראשונים לוויכוח הם אנשי ''הר המור'' ותלמידיהם. אסף גולן, תלמיד ישיבת שבי חברון, פותח את מאמרו בהצופה מכ''ח בשבט בטענה שהכנסת המתודה האקדמית לא תועיל להבראת לימוד הגמרא. טענה זו ראוי לדון בה ברצינות וכדאי לשמוע גם דברי כותב צעיר בעניין. המשך דבריו הוא אוסף טענות שלא ברור מהיכן הן באו. הכותב פותח בתיאור תורה שבעל פה כיצירה אלוקית האם מישהו חולק על כך? הוא כותב: 'לדעתי זוהי אפיקורסות. מסוג מסוכן...'. ומהי האפיקורסות והרי דבר ברור הוא שיצירה שנכתבה במשך כמה מאות שנים בנויה שכבות שכבות?! שכבות אלו יסודן בימי התלמוד וחלקן מאוחרות יותר. נזכיר כאן רק את דברי השל''ה, 'אחר שנחתם התלמוד עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע רק רבנן סבוראי שעמדו אחריו הוסיפו בו קצת תוספות כאשר מקובל הגאונים ז''ל כגון בריש קידושין ''ופריך רב אחאי''... עוד כתב בה''ע בענין ''פריך רב אחאי''... מפני זרות הלשון שלא נמצא כן בחיבור האמוראים רבינא ורב אשי...'. ויתרה מכך. מסתבר ששכבות אלו לא תמיד תואמות האחת את קודמתה. עמדו על כך גדולי הראשונים והאחרונים וזה כמובן מעורר שאלות קשות שראויות לדיון, אולם זו עדיין אינה אפיקורסות. אני מציע לכותב לעיין בכתבי ר' צדוק הכהן והוא יגלה ששאלות אלו עומדות ביסוד תורת הכהן מלובלין. דרך זו של לימוד אומנם לא הייתה הדרך הסלולה לרבים, אולם היא אינה דרך חדשה. בדרך זו הלכו רבים מגדולי ישראל. ר' ישראל משקלוב בפתיחה לספרו פאת השולחן מספר שהגר''א היה בקי גם בדרך לימוד זו. הרד''צ הופמן למד ולימד בדרך זו. הרד''צ בגאונותו הצליח לגלות שכבות במדרש הגדול שכבה תנאית קדומה ושכבה מדרשית מאוחרת. לימים נמצא מדרש תנאים קדום לספר דברים שהוכיח את טענותיו. העילוי מראקוב, ר' אברהם אליהו קפלן, חלם על חידוש לימוד הגמרא על ידי שילוב המתודות האקדמיות עם הישיבתיות. כדאי לציין שהעילוי מראקוב, שהיה גדול בתורה, במחקר, במוסר וביראה, זכה להספד גדול מהרב קוק. היו עוד גדולים רבים וכאן נזכיר רק את פרופ' י''נ אפשטיין (חותנו של הרב דרוקמן), פרופ' א''א אורבך, הרב הצדיק פרופ' ע''צ מלמד ופרופ' י''ד גילת (גיסו של הרב נריה), שהיו כידוע יראי שמים גדולים. אין אני רוצה להזכיר את כל הרבנים החיים בקרבנו שהכותב הצעיר בקלות קולמוסו מטיל בהם רפש. אין צורך להוכיח כאן בבמה זו את דרך הלימוד האקדמית. אם הכותב רוצה ודאי יהיו כמה תלמידי חכמים שיואילו בטובם ללמדו דעת ויראת אלוקים. כאן ברצוני רק לשאול שאלה קטנה הא כיצד מעז הכותב לקרוא לדרך לימוד שהלכו בה כל אותם גדולים 'אפיקורסות'? מנין הגאווה לקבוע קביעות אלו? היכן למד ומי הם רבותיו? למדנו ש'עקב ענוה יראת ה'', היכן יראת שמים והיכן אהבת ישראל? אגב, דומה שהכותב הוסיף עיקר נוסף לי''ג עיקרי אמונה של הרמב''ם. מעשה שהיה בישיבת קול תורה. בישיבה קיימת ספרייה לזכרו של חוקר המדרש והתלמוד פרופ' חנוך אלבק. הלך תלמיד והוסיף על שלט הזיכרון את המילה 'כופר'. ר' שלמה זלמן אויערבך זצ''ל אסף את הישיבה ובזעזוע שאל הא כיצד קוראים כופר למי שהולך בדרך שונה מעט? הראי''ה קוק בעמל רוחני ראה בחילונים וכופרים אורות של אמונה, אולם חלק מתלמידי בנו ותלמידי תלמידיו עושים מלאכה הפוכה בקלי קלות הם רואים אנשי אמונה ככופרים. קשה לצפות שמישהו מרבותיו של הכותב יקום ויתנצל. אני מניח ויודע שיסוד דבריו בדברי רבותיו. אולם אני מצפה מרבני ''מרכז הרב'' שיקומו ויגידו את דברם. אין אני יודע האם שתיקת הרבנים כהודאה דמיא, או שמא אימת הקנאים עליהם (לאחרונה ראינו כיצד רבנים יודעים להגיב בעיתונות). כך או כך, שתיקה זו מאכזבת. אנו, שמאמינים בכוח התורה בחיי עם ישראל, נמשיך באמונתנו ובלימודנו ונתפלל ששועלים קטנים לא יצליחו לחבל את כרמינו, ושנצליח שיהא כרמינו סמדר. מאת אביה הכהן (הכותב ר''מ בישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים)

רשימת התגובות
	תוכן התגובה
29/08/2005 יוסף גבריאל בקהופר ygb@aishdas.org	טעויות הכותב הנכבד טעה בשנים: קודם שהרא"א קפלן המוזכר כאן אינו העילוי מראקוב - זה היה אביו אשר נקרא על שמו. אך הטעות הגדולה יותר הינה השוואת שיטת הרבדים לתכניתו של הרא"א. הרא"א לא העלה על דעתו שיש "סתמא דגמרא" אשר סמכותו נופלת במשהו מן סמכותם של מאמרים המיוחסים- משא"כ שיטת הרבדים, אשר על כן הינה סתירה לקבלתנו מימים ימימה כמבואר בהקדמ' הרמב"ם. פרטים על תכנית הרא"א אפשר למצוא במאמרי: http://www.aishdas.org/rygb/RAEK-H2.pdf