Daf Halachah - Shabbos 68b

Tinok SheNishbah

תלמוד בבלי מסכת שבת דף ס"ח ע"ב:

ורבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש דאמרי תרוייהו דוקא הכיר ולבסוף שכח אבל תינוק שנשבה בין הנכרים וגר שנתגייר לבין הנכרים פטור מיתיבי כלל גדול אמרו בשבת כל השוכח עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה אינו חייב אלא אחת כיצד תינוק שנשבה לבין הנכרים וגר שנתגייר בין הנכרים ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה אינו חייב אלא חטאת אחת וחייב על הדם אחת ועל החלב אחת ועל עבודה זרה אחת ומונבז פוטר:

R' Yochanan and R' Shimon ben Lakish both said: “...but a child who was captured among the non-Jews, or a convert who converted among the non-Jews, is exempt [from any atonement offering].” They challenged this view from the following Baraisa: “...a child who was captured among the non-Jews, or a convert who converted among the non-Jews who performed many forbidden activities over the course of many Shabbasos is only liable to bring one atnoment offering [for all his Shabbos]... but Monbaz exempts [the ‘child who was captured’ from any atonement offering].”

Regardless of whether the tinok shenishbah, the “child who was captured” is exempt from an atonement offering altogether, or liable to bring at least one offering, his responsibility, and hence his guilt, is far less than that of a person who was brought up in a proper Jewish environment.

Contemporary Halachic literature explores the application of the principle of tinok shenishbah to modern times. Many of them follow the approach of the Rambam (Hil. Mamrim 3:3¹), who categorizes children who were raised and grew up among elements of society that were heretical (viz., Karaites) as tinok shemishbah and worthy of kiruv.

R’ Yaakov Ettlinger, the Aruch LaNer,² suggested that it is possible to extend this line of thinking in regard to Karaites, to Jews raised in modern non-observant environments. As a result, he suggests that the contact of modern non-observant Jews with wine may not render it forbidden to drink, as the contact of non-observant Jews who are not categorized as tinok shenishbah would. (See also R’ David Zvi Hoffman’s comments on non-observant Jews in America.³)

Nevertheless, writes R’ Moshe Feinstein,⁴ although it is proper to save a tinok shenishba who is in danger [and also to save his life even if Shabbos must be desecrated to do so - see Chazon Ish, Yoreh Deah 13:28, and Tzitz Eliezer⁵], and to attempt to bring them to teshuvah, because they are still violating the Torah’s laws, they remain incapable of serving as witnesses, and hence, a marriage ceremony for which individuals categorized as tinok shenishbah served as witnesses would be null and void. In fact, Reb Moshe suggests that Jews who are not observant of Torah and Mitzvos in our day and age are less guiltless than the Karaites that were the Rambam’s concern, for, unlike the Karaites who had no interaction with the observant community, many of today’s non-observant Jews have had such interactions and are knowledgeable enough of Torah and mitzvos that they cannot be categorized as tinok shenishbah.

R’ Shmuel HaLevi Wosner⁶ writes in a similar vein, but specifically regarding non-observant Jews in the land of Israel, where contact with observant Jews is prevalent. However, in another responsum,⁷ he defines anyone who grew up and was raised in a secular environment as a tinok shenishbah, and that the principle of diminished guilt even applies to heretical beliefs, not just to sins committed out of ignorance. Hence, almost every non-observant in our day is in the category of tinok shenishbah, and it behooves us to demonstrate love and kindness towards them and through Kiddush Shem Shomayim bring them to Teshuvah.

1.

רמב"ם הלכות ממרים פרק ג' הלכה ג': במה דברים אמורים באיש שכפר בתורה שבעל פה במחשבתו ובדברים שנראו לו, והלך אחר דעתו הקלה ואחר שרירות לבו וכופר בתורה שבעל פה תחילה כצדוק ובייתוס וכן כל התועים אחריו, אבל בני התועים האלה ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם ונולדו בין הקראים וגדלו אותם על דעתם, הרי הוא כתינוק שנשבה ביניהם וגדלוהו ואינו זריז לאחוז בדרכי המצות שהרי הוא כאנוס ואע"פ ששמע אח"כ [שהוא יהודי וראה היהודים ודתם הרי הוא כאנוס שהרי גדלוהו על טעותם] כך אלו שאמרנו האוחזים בדרכי אבותם הקראים שטעו, לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשכם בדברי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה.

2.

שו"ת בנין ציון החדשות סימן כ"ג: אבל לפושעי ישראל שבזמנינו לא ידענא מה אדון בהם אחר שבעו"ה פשתה הבהרת לרוב עד שברובם חלול שבת נעשה כהיתר אם לא יש להם דין אומר מותר שרק קרוב למזיד הוא ויש בהם שמתפללים תפילת שבת ומקדשים קידוש היום ואח"כ מחללים שבת במלאכות דאורייתא ודרבנן והרי מחלל שבת נחשב כמומר בלבד מפני שהכופר בשבת כופר בבריאה ובבורא וזה מודה ע"י תפילה וקידוש ומה גם בבניהם אשר קמו תחתיהן אשר לא ידעו ולא שמעו דיני שבת שדומין ממש לצדוקין דלא נחשבו כמומרים אעפ"י שמחללין שבת מפני שמעשה אבותיהן בידיהם והם כתינוק שנשבה לבין עובדי ככבים כמבואר (סי' שפ"ה) וכ"כ גם המבי"ט (סי' ל"ז) ואפשר נמי דצדוקין שלא הורגלו בתוך ישראל ולא ידעו לעיקרי הדת ואינם מעיזין פניהם נגד חכמי הדור לא חשבי מזידין וכו' יע"ש. והרבה מפושעי הדור דומין להם ועדיפי מהם שמה שמחמיר הר"ש בקראים להחשיב יינם יי"נ אינו מפני חילול מועדות שדומה לשבת בלבד אלא מפני שכפרו גם בעיקרי הדת שמלין ולא פורעין ואין להם דיני גיטין וקדושין שעי"ז בניהם ממזרים. ובזה רוב הפושעים שבזמנינו לא פרצו. ולכן לענ"ד המחמיר להחשיב נגיעת יין של הפושעים הללו לסתם יינם תבוא עליו ברכה. אכן גם למקילים יש להם על מה שיסמכו אם לא שמבורר לנו שיודע דיני שבת ומעיז פניו לחללו בפני עשרה מישראל יחד שזה ודאי כמומר גמור ונגיעת יינו אסור.

3.

שו"ת מלמד להועיל חלק ב' (יו"ד) סימן נ"ב: עוד שמעתי מהרב מו"ה משולם זלמן הכהן ז"ל שראה בשו"ת שואל ומשיב (או שמע מפיו של המחבר ספר זה) שבזמנינו אנשי אמעריקא המחללים שבת הם כתינוק שנשבה לבין הנכרים ואין נידונין כמומרים לכל התורה. וכן אפשר שבקצת עיירות אשכנז שכולם כמעט מחללים שבת הדין כן. וע' בשו"ת בנין ציון החדשות סי' כ"ג. ואף שח"ו להקל בטעם זה במקום אחר, מ"מ בנ"ד הוי ג"כ קצת סניף שלא לדון כודאי איסור.

4.

שו"ת אגרות משה חלק אה"ע ד' סימן נ"ט: ומה שכתב כתר"ה שידיד החתן בנישואין ראשונים אפשר לא נפסל משום שהוא כתינוק שנשבה הנה בתשובתי שם כתבתי בפשיטות שפסולין לעדות דאף דלא גרעי מעכו"ם אבל גם לא עדיפי מעכו"ם לענין עדות ורק שלענין שמעלין מסתבר שעדיפי מעכו"ם שראוי להחזירן לתשובה ולמשכן בדברי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה מה שליכא זה בעכו"ם, אבל לענין עדות כ"ז שלא חזרו בתשובה והם בטעותם לא עדיפי מעכו"ם מאחר דחזינן דכפירה מחשיבה ליצא מכלל ישראל משום שאינו מחזיק בדת ישראל לכן כ"ז שטועה אינו בכלל ישראל עיי"ש, וגם בל"ז כיון שעכ"פ אינם מאמינים בתורה ובשכר ועונש שא"כ ליכא כלל דבר האסור ויענשו כשיעשה דבר רע שא"כ ליכא שום איסור מלהעיד שקר ולא יהיה ע"ז שום עונש לא שייך להכשירו, וכן ברור שמי שאינו יודע שאיכא איסור להעיד שקר ואף אם יודע שאסור אבל אינו יודע שיענש על עבירת עדות שקר הוא פסול לעדות, ול"ד לבני קראים שאין יודעין מתושבע"פ שכתבת שיש שסוברין שקידושיהן קידושין שיודעין שאיכא איסור להעיד שקר ונענשין ע"ז דהא בתורה שבכתב מאמינים, וגם אין להחשיבם כלל כתינוק שנשבה מאחר שרואין הרבה שומרי תורה ומצות וגם עיין ברדב"ז שסובר שכמעט ליכא דבר כזה. ולכן פשוט שאין הקידושין כלום.

5.

שו"ת ציץ אליעזר חלק ח' סימן ט"ו - קונ' משיבת נפש פרק ג': אבל בתינוק ישראל שנשבה לבין הגוים ואינו מקיים המצוות בגלל היותו אנוס ואינו יודע שהוא ישראל, בכל כי האי י"ל דשפיר מודים גם הם דמחללין עליו את השבת משום פקו"נ.

6.

שו"ת שבט הלוי חלק ב' סימן קע"ב: ואף שראיתי בד"ת יו"ד סי' קכ"ב ס"ק י"ב הביא מתשובת בנין ציון החדשות סי' כ"ג שאין מחללי שבת דזמנינו נחשבין מומרים גמורים שמעשה אבותיהם בידיהם והם כתינוק שנשבה בין העכו"ם ע"ש, מ"מ צ"ע רב אם שייך זה באה"ק שאין לומר תינוק שנשבה לבין העכו"ם, ואם כי הוא תינוק שנשבה לבין החופשים מבני עמינו ה' ירחם, מ"מ מי לא יודע משבת קודש, ועוד הרי כבודו כותב שהוא גם אוכל נבילות וטריפות כנראה פקר בכולהו ע"כ בעניותי ההלכה נוטה כנ"ל דצריך לחזור ולפדות ואין צורך להאריך יותר בזה, השם הטוב יתן בלב כל הנדחים מבנ"י לשוב בתשובה שלימה ויטהר לבנו לעבדו באמת ובאהבה...

7.

שו"ת שבט הלוי חלק ח' סימן קס"ה: שאלה, א. מהו גדר תינוק שנשבה בזמנינו? תשובה, תינוק שנולד מהורים מומרים, והי' אנוס גמור שלא קבל עליו עול מצות עיין יו"ד סי' קנ"ט ס"ג וביו"ד סי' ש"מ ס"ה, וכן כל מי שנתגדל בסביבה של גוים, או סביבה של פורקי עול תורה, ועל ידי זה לא שמע וקבל מתורה ומצות ואמונתה... שאלה, ד. האם יש תינוק שנשבה בכפירה? תשובה, משמעות ההלכה ריש פ"ז דשבת וכריתות ג' ע"ב דגם בע"ז וכפירה יש תינוק שנשבה אם השביה גרם לו זאת.