Daf Halachah - Shabbos 79b - A Sefer Torah with Mistakes

Shabbos 79b: A Sefer Torah with Mistakes

שבת דף ע"ט ע"ב:

כיוצא בו תפילין שבלו וספר תורה שבלה אין עושין מהן מזוזה לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה...

רש"י שם: ספר תורה שבלה - אין מחתכין ממנה יריעה שפרשיות שמע והיה אם שמוע בתוכה, לקובען במזוזה:

Similarly, Tefillin that have worn out and a Sefer Torah that has worn out, one cannot make from them a Mezuzah, because we may not bring down from a more severe sanctity to a lesser sanctity.

Rashi: A Sefer Torah that has worn out - we may not cut the page in which are the paragraphs of Shema and VeHayah Im Shamoa to place them in a Mezuzah.

Shulchan Aruch¹ rules in accordance with this Gemara. Teshuvos Chasam Sofer² cites a rabbi who asks whether perhaps this is only the law in the case of a Sefer Torah that was kosher at some point. However, in the case of a Sefer Torah that is so full of mistakes that it cannot be read from in public, perhaps it may be permitted to cut out the pages with the paragraphs of Shema and VeHayah Im Shamoa and make a Mezuzah from these paragraphs?

Chasam Sofer responds, however, that when the Gemara states that a Sefer Torah that wore out cannot be made into a Mezuzah, the implication is that so much more is the case when a Sefer Torah has not worn out, and is merely full of mistakes - for, if in the case of a worn out Sefer Torah, that is beyond repair, the respective paragraphs may not be removed and used to craft a Mezuzah, how much more so in the case of a Sefer Torah that is merely full of mistakes, that can still be repaired and used to read in public.

Chasam Sofer adds, that although Teshuvos Rivash³ writes that a Sefer Torah that has mistakes is categorized as a Chumash, Rivash did not mean that a Sefer Torah with mistakes is on a lower level of sanctity than one that has not mistakes, but only that it may be sold and its money used for other purposes.⁴ Moreover, continues Chasam Sofer, even a Chumash (one of the five books of th Torah written independently) that is written on parchment and made as a scroll is of the same level of sanctity as a Sefer Torah - although it is not proper to read from it in public.

Maharal⁵ takes this a step further, and states that one may continue to read in public from a Sefer Torah which is missing letters or has extra letters, as its sanctity is the same as a Sefer Torah with no mistakes. He explains that although a Sefer Torah with mistakes has the status of a Chumash, in fact, even a Chumash is only ineligible for public reading because it is not proper to fulfill the congregation’s obligation to hear the Torah reading from a scroll that contains only a part of the Torah. In the case of a Sefer Torah that has some mistakes, however, the entire Torah is present in the scroll, and therefore it can be used to fulfill the congregation’s obligation.⁶

On the basis of these Poskim and other sources, Teshuvos Tzitz Eliezer⁷ rejects a certain essay that stated that some individuals attempt to refrain from accepting aliyos lest the Sefer Torah to which they are called contains mistakes. He concludes that therefore it is not mandatory to submit a Sefer Torah to a computer scan to ascertain whether it contains too few or too many letters, and that such practice is laudable, but not essential, so long as the Sefer Torah underwent a comprehensive check by a reliable Sofer.⁸

1.

שו"ע יורה דעה סימן ר"צ: ספר תורה או תפילין שבלו אין עושין מהם מזוזה ואין כותבין אותה על גליוני ספר תורה לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה:

2.

שו"ת חתם סופר חלק ב (יו"ד) סימן רע"ט, הובא בפתחי תשובה שם ס"ק א'.

3.

סי' רפ"ו, עיין ברמ"א יורה דעה סימן רפ"ב סעיף י"ח: יחיד שמוכר ספר תורה שלו ותשמישו יש מי שמתיר להשתמש בדמיו ויש מי שאוסר (ואם היו בה טעיות לכ"ע שרי (ריב"ש סי' רפ"ו) ועיין בא"ח סימן קנ"ג):

4.

שו"ת חתם סופר שם: מ"ש הריב"ש סס"י רפ"ו דס"ת שיש בו טעות אינו אלא כחומש היינו התם כ' דאע"ג דזט"ה במעמד אנשי העיר יכולים למכור בה"כ וכל הנשנ' במשנתינו ולהתנו' ולהוריד המעו' מקדושתו כ' שם דס"ת שלא ניתן למכור כלל כיון דלית לי' עילוי כלל ומכיון שלא ניתן למכור לא יועילו זט"ה אך אם נמצא בו פסול ואינו אלא כחומשים שנמכרים להעלותם לקנות בדמיהם ס"ת שלם ומכיון שניתנים למכירה שוב נמכרים ע"י זט"ה ומתנין לשנות דמיהם אפי' למשתי' בי' שכרי אבל לא ח"ו להורידם מקדושת עצמם לעשות מהם מזוזה.

5.

תפארת ישראל - פרק ס"ז: דאפילו בחומשין היו קורין אי לאו משום כבוד הצבור דלא בעינן לקריאה בצבור ספר תורה רק קריאת הפרשה ולפיכך הקריאה לא תליא בזה, וכדאמר רבי יוחנן ספר תורה שחסרה יריעה אחת אין קורין בה הא תיבות אף אם הרבה חסרים שפיר קורין בה. ולפיכך אם יש תוספת אותיות או תיבות בודאי מותר לקרות בה אפילו לכתחילה ומכל שכן שאין צריך להוציא אחרת, וכן אם חסר בה אותיות שבשביל אותו חסרון אין משתנה הקריאה כגון במלא ובחסר מותר לקרות בה דלא שייך לומר דאסור משום דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בעל פה דהא לא שייך בחסר אות שהיה צריך להיות מלא. אבל חסרון אותיות המקלקלין הקריאה בזה יש לאסור ולא משום שהיא ספר תורה פסולה אלא משום דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בעל פה, ולא שייך בזה כמו דאמ' ביומא (ע' ע"א) דמותר לקרות בעל פה ולא להוציא אחרת משום פגמו של ראשון דהכא לא שייך פגמו של ראשון כיון דקיימא לן דספר תורה פסולה היא, מכל מקום יראה דאותו חסר יקרא בחומש ואין צריך להוציא ספר תורה אחרת כלל ולא שייך כאן אין קורין בחומשין בשביל כבוד הצבור, דלא שייך לומר כך כיון שיש כאן ספר תורה הרי כבוד הצבור איכא רק שקורין תיבה אחת או שתים ואין זה ממעט כבוד הצבור כיון שכל הקריאה הוא בספר תורה רק תיבה אחת או שתים.

6.

עיין בשו"ת ציץ אליעזר חלק יח סימן נז שכתב: ואם בכמה פריטים לא נהגינן כהכרעת המהר"ל מפראג בזה, אבל לדבר זה שיש קדושת ס"ת גמורה גם כשחסר בה אותיות או תיבות, בודאי ובודאי שההכרעה היא בכזאת. וכפי שמצאנו להנו"ב והח"ס ויתר הגדולים שס"ל ג"כ בכזאת וכנז"ל.

7.

שם: בכתבי עת פורסם מאמר שנאמר שם בפשיטות כי ספר תורה שנמצא בה טעות הטעון תיקון בחסר או ביתר, וכדומה, אזי עד שמתקנים זאת הס"ת יורדת מקדושתה ודינה כסתם חומשים, ולא עוד אלא שמתברר על למפרע שכל הברכות שברכו עליה היו ברכות לבטלה, ובהוספת נימה שבגלל כן היו כאילו אנשי מעלה כאלה שמנעו א"ע עד כמה שאפשר שלא לקבל עליה לתורה.

8.

שם, בסוף התשובה: ובדרך כלל, כל ס"ת שנבדקה בידי מגיה מומחה ושם חותמו על כשרותה, הרי היא קיימת ועומדת בחזקת כשרות, ואין מקום לחששות כלל, כאשר כן הוא בכל התורה כולה דמעמידין בכזאת ללכת בתר רוב או בתר חזקה, ולא ניתנה תורה למלאכי השרת. מובן שאם אחד רוצה להרבות בבדיקות נוספות ע"י מכונת - מחשבים שהמציאו, וכדומה, ובידו היכולת לכך, הרי זה משובח. אבל חיוב ליכא, ולו גם מבחינה זאת כדי שלא להוציא לעז על רבבות ספרי תורה קודמים של ימינו ושל ימים ראשונים, כפי שנוכחים באמת לדעת מרמזים שמרמזים לכך בדברי המערערים להוציא לעז כזה ח"ו, וחז"ל חששו מאד על כך אפילו במקום שהלעז לא נכון, כדמצינו בכמה מקומות קלות וחמורות שאין כאן המקום לפורטן. כמו כן לבוא להסתמך על המכונה עצמה כפי התוצאות שתראה, בודאי אי אפשר, וזאת הן מבחינת האי - אפשריות המציאותית שהמכונה תצביע את כל הדרוש, כאשר כולם מודים בזה, והן מפני דמי לידינו יתקע אם לא אירע בבדיקה זו של זאת הפעם איזה קלקול או השתמשות במכונה מאיזה צד שהוא, (כאשר גם ישנם רונונים שקרה כבר זאת, ומבלי לקבוע אם יש אמת בדבר, כי קמו גם מכחישים). קיצורו של דבר, המחויבות המה לבדוק ס"ת ע"י סופר מומחה ויר"ש עד מקום שיד אדם מגהת, בראיית עינים טובה, ובהבנת הלב, ובידע ההלכה, ולא יותר מזה, כפי שנהגו בכל הדורות מימי משה רבינו ועד הנה, וה' הטוב לא ימנע טוב מההולכים בתמים.