Daf Halachah - Shabbos 85a - Grafted Trees

Shabbos 85a: Grafted Trees

מסכת שבת דף פ"ה ע"א

וקים להו לרבנן דחמשא בשיתא לא ינקי מהדדי ומנלן דהא דקים להו לרבנן (דחמשא בשיתא) מילתא היא דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן מאי דכתיב לא תסיג גבול רעך [אשר גבלו ראשונים] גבול שגבלו ראשונים לא תסיג מאי גבלו ראשונים אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן (מאי) דכתיב אלה בני שעיר החורי יושבי הארץ אטו כולי עלמא יושבי רקיע נינהו אלא שהיו בקיאין בישובה של ארץ שהיו אומרים מלא קנה זה לזית מלא קנה זה לגפנים מלא קנה זה לתאנים וחרי שמריחים את הארץ וחוי אמר רב פפא שהיו טועמין את הארץ כחויא רב אחא בר יעקב אמר חרי שנעשו בני חורין מנכסיהן.

And the Rabbis ascertained that five [vegetable types] planted in [a patch of] six [tefachim] are not nourished from each other. And from where do we know that what the Rabbis ascertain is significant? As R' Chiya bar Abba said in the name of R' Yochanan: What is that which is written: Do not assail the boundary of your friend [which the ancient ones set out]? Do not assail the boundary that the ancient ones established. What is the meaning of: which the early ones set out? R' Shmuel bar Nachmani said in the name of R' Yonasan: As it is written: These are the sons of Seir the Chorite, inhabitants of the land. Does the entire world inhabitant the sky!? Rather, that they were experts in the settling of the land. As they used to say: This rod's length for olives, this rod's length for grapevines, this rod's length for figs. And "Chorite?” Because they would smell the ground. And "Chivite?” Rav Pappa said: Because they would taste the ground like a snake.

Teshuvos Maharsham¹ cites a question concerning a Jew who bought an orchard full of fruit trees that were grafted in manners that rendered them kilayim from a non-Jew. Is the Jew obligated to uproot these trees?

Maharsham first notes that some Rishonim permit a Jew to retain kilayim that he has acquired, but the consensus is that it is forbidden to retain kilayim.² However, we do not find that a person who does retain kilayim is flogged. Why not?

Maharsham explains why not on the basis of Tosafos³ here, who ask why the Gemara in Chullin indicates that a person who plants kilayim is only flogged once. Why is he not flogged twice, once for the prohibition of planting kilayim itself and another for “assailing the boundary?” Tosafos give two reasons: 1) The prohibition of “assailing the bondary” is primarily directed against theft of one’s neighbor’s land. As such, it is a prohibition that is subject to restitution (return of the land), for which lashes are not imposed; 2) The prohibition of “assailing the bondary” refers to more than one form of forbidden activity. As such, it is a generic prohibition, for which lashes are not imposed either.

But Tosafos only considers the law of a person who plants kilayim. What of a person who retains kilayim? We have seen that most Rishonim forbid the retention of kilayim. The source of this prohibition is this verse: Do not assail the boundary of your friend. Yet, as explained here by Rashi,⁴ Do not assail the boundary of your neighbor means that it is forbidden for a person to plant adjacent to his friend’s field, as this saps his neighbor’s land’s strength. Does this prohibition relate to retention in your own field?

We see that Tosafos are of the opinion that although the verse focuses on assailing the boundary of your friend, it also pertains to your planting of kilayim within one’s own field. Otherwise, Tosafos might have answered that the Gemara in Chullin concerns planting kilayim in one’s own field, while the prohibition of “assailing the boundary” pertains only to a case in which your planting caused a kilayim problem to affect your friend’s field.

But how does one best one’s one field? On the basis of Rashi’s interpretation, Maharsham explains that in planting kilayim in your own field, and causing different species to deprive each other of nourishment, one is literally “assailing” one’s own field (and just as in the case in which you assail your friend’s field by “stealing” his property you must make restitution, here too you must make “restitution” to your own field by uprooting the kilayim).

On the basis of this definition of the prohibition, Maharsham suggests a distinction between planted kilayim and grafted kilayim: From a botanic perspective, two species planted as kilayim deprive each other of nourishment, but two species grafted together enhance each other’s nourishment. Thus, in retaining grafted trees one is not “assailing” one’s field. On the contrary, one is “supporting” one’s field. Hence, the prohibition to retain kilayim derived from the verse: Do not assail the boundary of your friend is not applicable to grafted kilayim.⁵

On the basis of this premise, and additional analysis and consideration of the issues involved, Maharsham concludes that the Jew who purchased the orchard need not uproot the grafted trees - but that he should sell them to a non-Jew.⁶

1.

שו"ת מהרש"ם חלק א' סימן קע"ט.

2.

עיי"ש במהרש"ם: בשו"ת מהר"י אסאד חיו"ד סימן ש"נ ושם הביא דעת הכלבו דסובר דמותר לקיים כלאים וכ"ה דעת הריטב"א קידושין ל"ט. אך דיש לומר דהריטב"א מודה דמדרבנן אסור אבל הכלבו מתיר לגמרי. וע' מהרש"א סוטה מ"ג ב' דס"ל דליכא שום איסור במקיים כלאים כמ"ש בהגהת ק"ר שם ובלבוש מפורש דאסור מן התורה רק שאינו לאו מפורש והאריך שם בישוב ד' הלבוש ע"ש באורך. ועל כל פנים בדעת רמב"ם מבואר גם בהה"מ פ"א מחו"מ ומל"מ שם במה שהביאו מתוספתא דמכות דמשייר חמץ ומקיים כלאים אינו לוקה לפי שא"ב מעשה ומוכח דעל כל פנים אסור מן התורה ובתוספתא דמכות מפורש דעובר בל"ת ואינו לוקה. (וע' במרה"פ על הירושלמי סוף פ"ג דמכות ה"ח מ"ש בדעת רמב"ם בזה). והיכא דקנה הגינה דמי לקנה חמב"פ דלוקה דהקנייה הוי מעשה וע' בעקרי הד"ט חיו"ד סי' ל"ב אות י"ד שהביא בשם שו"ת דברי יוסף סי' י"ד שדחה דברי המקילים ופסק דהעיקר כהוראת הש"ע דאסור לקיים אילן המורכב.

3.

ד"ה לא תסיג גבול רעך - וא"ת אם כן הזורע כלאים ילקה שתים משום לא תזרע ומשום לא תסיג גבול ובפרק אותו ואת בנו (חולין פב:) אמר הזורע כלאים לוקה שתים משמע דבחד כלאים אינו לוקה אלא אחת וי"ל דלא לקי אהאי לאו משום דקרא נמי איירי בהסגת גבול ממש דאין לוקין בלאו דניתן להשבון ועוד דהוי לאו שבכללות.

4.

ד"ה גבול רעך - ליטע סמוך למיצר, להכחיש קרקעו כשיעור אשר גבלו הראשונים...

5.

עיי"ש במהרש"ם: ולפ"ז נראה דבהרכבת אילן שידוע שאין ההרכבה מכחיש האילן אדרבא גורם הטבתו ושניהם נעשים אילן א' ויניקתם רק כשיעור אילן א' פשיטא דל"ש בזה השגת גבול ולכן מותר לקיימם מן התורה.

6.

עיי"ש במסקנת מהרש"ם: ועל כל פנים לדינא שחורות ולבנות ופירות גרועים שבאותו מין עם היפים שבהם לאו כלאים נינהו ואם כן בהרכבות כאלו יש להקל גם לכתחלה. ואם ההרכבות גם במבשא"מ אז יש לעשות על ידי מכירה לעכו"ם שאינו מרכיב בעצמו וכמ"ש רו"מ. וזאת ידע כי האילנות המורכבים שנתאחדו כבר כאחד עד שאין ההרכבה ניכרת בהם בלא"ה יש להקל כמ"ש בליקוטי ח"ס סימן כ"ה דבכה"ג לכ"ע ליכא איסור מקיים בכלאים וע"ש עוד בדיני הרכבה על ידי עכו"ם. והנלע"ד כתבתי.