מסכת שבת דף פ"ד ע"א:
ושל עץ בין מדרסו ובין מגעו טמא
But [a boat] of wood, both its midras and its contact are tamei.
Above (83), we learned that only wooden vessels that can be categorized as resceptacles are susceptible to tumas sheretz [or to other sorts of contact-generated tumah], and that flat wooden objects are not be susceptible to contact-tumah. Here, however, we are taught that a wooden plank that sustains the weight of a person is susceptible to the tumah of midras - i.e., tumah imparted by certain categories of people who are tamei to the objects that support them. Moreover, since the rule is that whatever is susceptible to midras is also susceptible to contact-tumah, such a wooden plank is also susceptible to contact-tumah.
The law is that a woman may not immerse herself in a mikveh that is a vessel distinct from the ground. The Rabbi extended that decree to include immersion in a mikveh, even if it is connected to the ground if the woman stands atop something that is susceptible to tumah. From our Gemara it is derived that a woman may not stand on a plank in a mikveh (even if the mikveh is an unlined lake or pond, and hence, were it not for the plank, she would be standing in the mud), and Shulchan Aruch1 rules accordingly. Moreover, if a mikveh has wooden steps, she may not immerse herself on the steps. Teshuvos HaRashba (cited in Rema ad loc.) adds that this is even the case where the wooden steps are built into the mikveh.
In cases in which some sort of flooring must be made, and it is not feasible to use cement, such as the case of a lake, etc., Sidrei Taharah, cited in Pischei Teshuvah,2 suggests that narrow planks, each of which in itself is too narrow to sustain the weight of a person, should be placed side by side to form a flooring.
What about the walls of a mikveh? Teshuvos Minchas Yitzchak3 notes that all the sources that discuss the issue focus on the floor of a mikveh, not its walls. Citing Ran, he proves from a Gemara that appears in several places in Shas (most recently on Shabbos 65a), that the walls may be made of wood boards. The Gemara in question relates that the father of Shmuel would place mats in the river around the area in which his daughters immersed themselves, so as to hide them from onlookers.4 Mats are susceptible to tumas midras. Hence, were it forbidden to line a mikveh with material that is susceptible to tumas midras, in erecting these mats Shmuel’s father would have been rendering the enclosure unsuitable for immersion! Perforce, the concern is only with the flooring of a mikveh, not with its walls.
1.
שו"ע יורה דעה סימן קצ"ח סעיף ל"א: אין טובלין בכלים לפיכך אם היה טיט במקום שטובלת לא תעמוד על גבי כלי עץ שמקבלין טומאה מגבן ולא על גבי נסרים שראוים למדרסות ולא על שום כלי הראוי למדרס ותטבול משום גזירת מרחצאות של כלים עברה וטבלה לא עלתה לה טבילה אבל נותנת היא חבילי זמורות תחת רגליה מפני הטיט... ולפי זה מקוה שיש בו שליבות (פי' מדרגות) של עץ אם טבלה על גבי השליבות (אפילו אם הם מחוברים לכותלי המקוה) (תשובת הרשב"א) לא עלתה לה טבילה דפשוטי כלי עץ הם וצריך לעשות במקומן מדרגה של אבנים ותהיה המדרגה רחבה ד' מקום הנחת הרגל כדי שיהא בה שיעו' מקוה לבל תפחד ליפול ממנה: ועי' היטב בביאור הגר"א שם ס"ק ל"א.2.
פת"ש שם ס"ק י"ט.3.
שו"ת מנחת יצחק חלק ג' סימן צ' אות ט': ובזה אבוא לחתום מעין הפתיחה, דלכל זה אנו צריכים, אם גם הרצפה מרוצפת ברעפים שיש להם בית קבול כנ"ל, אבל אם רק הכתלים מרוצפים בזה, אבל לא הקרקע, אז לית כאן שום חשש כלל וכלל (חוץ מחשש ראוי למדרס, ששייך אף בלא ב"ק כנ"ל), דדומה למה דאיתא במתני' (דמקואות פ"ה מ"ו) דגודר כלים וטובל בהם, ורק כתבו שם, דלר"י (שם משנה ה') אין מעמידין בהם הזחילה, משום דל"ה הויתו ע"י טהרה, וכיון דבנד"ד ל"ש זאת, דבלתי הרעפים לא היו מים זוחלין, שהמה באו רק לנוי כנ"ל, שפיר כשר לכ"ע, וכמו אבוה דשמואל דעבד מפצי לבנתי' (במס' נדה ס"ז), וכתב הר"ן (בפ"ב דשבועות), דע"כ צ"ל דלמחיצות עבדינהו, שהרי מקבלות טומאה, כדאיתא (בפ"ק דסוכה), דאם ע"ג הקרקע משום הטיט, יש בזה משום גזרת מרחצאות עיי"ש, וש"מ דבמחיצות ליכא גזירה זו, וגם הלבוש שם, דהעיר כל כך בעניני דנסרים, בענין המקוה דלובלין, שנעשה כותלי המקוה וגם הרצפה מנסרים, ומ"מ נראה שם דלא הוקשה לו רק מנסרים שברצפה, ולא מהכותלים, וגם בהעצה שכתב שם, להניח אבן על הנסרים, ש"מ שמשום הכותלים, ליכא למיחש כלל וכלל.4.
מסכת שבת דף ס"ה ע"א: אבוה דשמואל לא שביק להו לבנתיה דנפקי בחוטין ולא שביק להו גניאן גבי הדדי ועביד להו מקואות ביומי ניסן ומפצי ביומי תשרי.
No comments:
Post a Comment