Vacation Notice

We are away on vacation until Moday, August 28th. I will only have very spotty email access during this time. You may send an email anyway, and I will get it eventually, or you may call our home phone at 845-425-6820 and leave a message, as we will check our messages as regularly as we are able.

Bein Adam L'Chaveiro

The Doleh U'Mashkeh says he asked R' Chaim Kanievsky if someone who has negative thoughts about another person needs to ask him mechilah. RCK said that it may well be so.

Reb Tzadok on the Shemittos Cycles of the Age of the Universe

ספר פרי צדיק פרשת בהר - אות ז

והענין דאיתא ברמב"ן ז"ל על הפסוק שבת לה' והנה בכאן עוררו אותנו בסוד גדול מסודות התורה כו' וסוד ימות לעולם רמוז מקום הזה כו' כי ו' ימי בראשית הם ימות עולם ויום השביעי שבת לה' אלוקיך כי יהיה שבת לשם הגדול כמו ששנינו בשביעי מה היו אומרים מזמור שיר ליום השבת לעתיד לבוא שכולה שבת וכו' והשנים ירמזו לאשר יהיה בבריאת כל ימי עולם וכו' ושמא לזה רמזו רבותינו באומרים נ' שערי בינה נבראו בעולם וכולם נמסרו למשה חוץ מאחד, כי כל שמיטה שער בית א' והנה הודיעוהו כל ההויה מתחלה ועד סוף חוץ מן היובל קודש עד כאן לשונו וכבר הוזכר ברקנטי מספר הבהיר ובשאר מקובלים דמה שאמרו בגמרא (סנהדרין צז.) כשם שהשביעית משמטת אחת לשבע שנים כך העולם משמט אלף שנים לשבעת אלפים שנה, היינו שמיטה אחת שער אחד, והשם יתברך ברא ז' שמיטות ואחר כך יהיה היובל קודש שישוב כל הנפשות לשורשם כמו שנאמר תשובו איש אל אחוזתו וגו', ובכל שמיטה יהיה ששת אלפים שנה ואחר כך אלף שנה עולם הבא יום שכולו שבת. כי יומו של הקדוש ברוך הוא אלף שנה כמו שנאמר כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול (וכמו שדרשו בויקרא רבה פי"ט ושבת מעין עולם הבא אחד מס' מעולם הבא (כמו שאמרו ברכות נז ע"ב ואחר כך יהיה עוד שמיטה ז' אלפים שנה שער א', עד אחר הז' שמיטות יהיה היובל קודש, ולמשה רבינו נגלו כל המ"ט שערים, הז' שמיטות כל ההויה מתחלה ועד סוף חוץ מן היובל קודש. וזה שאמרו (ר"ה כא ע"ב נ' שערי בינה נבראו בעולם וכולן נתנו למשה חסר א' כו' וכמו שכתב הרמב"ן ז"ל. וזה שנאמר בשמיטה שבת לה' כשם שנאמר בשבת בראשית, והיינו דשנת השמיטה כל השנה מעין אלף השביעי עולם הבא. כמו דשבת בראשית מעין עולם הבא, אחד מס' מעולם הבא (כמו שאמרו ברכות נז ע"ב ואחר כך יהיה עוד שמיטה ז' אלפים שנה שער א', עד אחר הז' שמיטות יהיה היובל קודש, ולמשה רבינו נגלו כל המ"ט שערים, הז' שמיטות כל ההויה מתחלה ועד סוף חוץ מן היובל קודש. וזה שאמרו

(ר"ה כא ע"ב נ' שערי בינה נבראו בעולם וכולן נתנו למשה חסר א' כו' וכמו שכתב הרמב"ן ז"ל.

ספר פרי צדיק פרשת ראה - אות יא

הוא על דרך שאמר בספרי על הפסוק למען ירבו ימיכם בעולם הזה וימי בניכם לימות המשיח על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם הוא לעולם הבא. והוא דימי בניכם, היינו עד סוף הדורות וזה מורה לימות המשיח. לאבותיכם לתת להם לעולם הבא כמו שדקדק אחר כך לכם אין כתיב כאן אלא לתת להם מכאן לתחיית המתים מן התורה. כימי השמים על הארץ הוא על פי שכתב ברמב"ן ובמקובלים שיהיו ז' שמיטות כל אחד מז' אלפי שנה שבכל שמיטה עתיד לחדש עולמו ומכל מקום יהיה עוד שמים על הארץ עד היובל הגדול שיוחזק הכל לשורשו. וכן אמר כאן על לימות המשיח וכל בניך למודי ה' שיהיו מלומדים כל שם הוי"ה שמורה בכל ע"ס. ורב שלום בניך. שלום, היינו מיצר הרע כמו שאמרנו כמה פעמים ורב שלום מורה בלא שיעור, והיינו שיהיה אתפני יצר הרע מהלב מכל וכל וזה מפטירין קודם ראש חודש אלול או בראש חודש אלול שחודש זה הזמן לתקן שיהיו נגאלין בתשרי על ידי תשובה.

My Letter to the Editor on Eruvin Printed in Monday's HaModia

They only made very slight editorial changes:

To the Editor:

Chanoch Bresler's report in Friday, Erev Shabbos Kodesh Parashas Eikev, 17 Av's Hamodia ("Rabbanim: State of Eiruvin in Israel 'Worse Than Expected,'" p. 12), highlights the deterioration of Eiruvin in Eretz Yisrael "due to lack of funding for normal inspections and repairs."

Clearly the situation is grave, with terrible ramifications for Shemiras Shabbos, R"L. However, at least in Eretz Yisrael there exists "the Eiruvin Center of Eretz Yisrael, a Rabbinical body established with the blessings of the Gedolei HaPoskim.

In Chutz La'Aretz, at least here in North America, no such Center. The decentralized nature of the North American milieu practically precludes the existence of such a Center.

Yet, if anything, due to the way in which Eiruvin are constructed here (heavily relying on utility poles and other pre-existing structures, as opposed to Eretz Yisrael, where the use of dedicated Eiruv poles and structures is far more widespread), the situation is much, much worse.

In numerous conversations with me, Rabbanim who are experts in the construction of Eiruvin have bemoaned both the lack of maintenance, and the lack of proper manpower, that have led to an extraordinary prevalence of Eiruvin in states of disrepair that render them invalid - according to even the most lenient opinions.

In a recent, somewhat impromptu, conference call among several concerned Rabbanim, the following suggestions were raised, and it would be an extraordinary Zechus and Zikkui HoRabbim for both Rabbanim and Askanim to do whatever they can to help bring them to fruition:

1. Every local Eiruv should have written protocols and plans for checking and maintenance.

2. Every local Eiruv should designate a Posek to whom they ask their shailos, and who oversees their procedures.

3. The standards of Eiruv Inspectors and Eiruv inspections should be uniform, and there should exist a "mini-course" and certification for Inspectors.

4. The local community should be aware of the boundaries and construction of the Eiruv and be alert to problems, so as to alert the local Rav.

5. The local Rav/Rabbanim must be involved on an ongoing basis with the Eiruv.

6. As is the case with Tefillin and Mezuzos, every Eiruv should undergo a major inspection by a Posek in twice in seven years.

7. It is essential that the complex issues of Eruvei Chatzeiros and Sechiras Reshus are regularly reviewed by competent Rabbanim or a Posek.May HKB"H assist us in enhancing Shemiras Shabbos, u'b'Zechus haShabbos Miyad Nig'alin.

Rabbi Yosef Gavriel Bechhofer
Author: The Contemporary Eruv: Eruvin in Modern Metropolitan Areas

Dvar Hashem me'Yerushalmi: Vlad Tumah

See my BIL's post and my comment at:

http://divreichaim.blogspot.com/2006/08/sheni-ltumah-doraysa-or-derabbanan.html

Der Alter: Tzaddik v'Ra Lo

Der Alter

The view from Slabodka. Some perspectives from Kelm, Novardock, Telshe and Mir as well.

I don't know if I have an answer that will leave you satisfied. In essence this is the very "tzaddik v'ra lo" question asked by Moshe Rabbeinu, to which Hashem would not give a direct and complete answer. All I can say is that Hashem wants "hamon am" as much as (if not more than) "yechidei segulah," and that their "needs" must be met in a "childish" way.

KT,
YGB

You wrote:

I don't understand if the reason for Hashem punishing us and bringing upon us pain and suffering, more specifically the destruction of the temple and all the bad stuff such as women having to eat their own babies to survive and so on, is not just to punish us and to take vengence upon us, Hashem is not some king or authoritative figure who finds pleasure in hurting us but really wants to have a loving relationship with us and the bottom line for him to have that relationship then whats the point of all the suffering and punishment wouldn't it make more sense that when Jews go away from Hashem and ruin their relationship with him that Hashem should point out that he loves us and cares for us and tells us that we shouldn't give up this great relatinship with him and inform us of the wondeful relationship we giviing up on by doing averos and moving far away from him I don't understand How punishment and making us have pain is going to lead us back to that relationship in fact I think that there is more of a chance for people to say to Hashem that if this is what you do to me I don't want to have a relationship with such a being and leave me alone.I just feel that this approach of punishment and suffering will not accomplish the goal. It seems like Hashem is trying to reestablish his relationship with us through a very childish method cause even if we do give in to the pain and suffering and say ok Hashem you win - I wont do averos anymore and I will have more love for my fellow jew - if we are only doing it as a reaction to the suffering and pain and not because we want that relationship then what is the point of the destruction,pain and suffering after all.

Rabbi Schorr Mentioned this Zohar Today - Why is it Not Getting More Publicity?

זוהר חלק א דף קיט/א

רבי שמעון פתח ואמר, (ויקרא כו מב) וזכרתי את בריתי יעקוב, מלא בוא"ו אמאי, אלא בתרין סטרין איהו (אינון) רזא דחכמתא, חדא דאיהו רזא דרגא דחכמתא, אתר דשרי ביה יעקב אבל האי קרא על גלותא דישראל אתמר, דכד אינון גו גלותא, ההוא זמנא דיתפקדון (בית יעקב) יתפקדון ברזא דוא"ו, ואיהו באלף שתיתאה, ופקידה ברזא דוא"ו, שית רגעי ופלג עידן ובזמנא דשתין שנין לעבורא דדשא באלף שתיתאה, יקים אלה שמיא פקידו לברתיה דיעקב, ומההוא זמנא עד דיהא לה זכירה שית שנין ופלגא ומההוא זמנא שית שנין אחרנין, ואינון שבעין (ותלת) ותרין ופלגא, בשיתין ושית יתגלי מלכא משיחא בארעא דגליל. וחד כוכבא דבסטר מזרח יבלע שבע ככביא מסטר צפון, ושלהובא דאשא אוכמא תהא תליא ברקיעא שיתין יומין, וקרבין יתערון בעלמא לסטר צפון, ותרין מלכין יפלון באינון קרבין, ויזדווגון כלהון עממיא על ברתיה דיעקב, לאדחייא לה (לון) מעלמא, ועל ההוא זמנא כתיב, (והיתה) (ירמיה ל ז) ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע. וכדין יסתיימון נפשין מגופא, ובעיין לאתחדשא, וסימניך (כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים, וכתיב) (בראשית מו כו) כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה וגו' כל נפש ששים ושש, בשבעין ותלת, כל מלכי עלמא יתכנשון לגו קרתא רבתא דרומי, וקב"ה יתער עלייהו אשא וברדא ואבני אלגביש ויתאבדון מעלמא, בר אינון מלכין דלא ימטון לתמן, ויהדרון לאגחא קרבין אחרנין, ומההוא זמנא מלכא משיחא יתער בכל עלמא, ויתכנשון עמיה כמה עמין וכמה חיילין מכל סייפי עלמא, וכל בני ישראל יתכנשון בכל אינון אתרי, עד דאשתלימו אינון שנין למאה, כדין וא"ו יתחבר בה"א, וכדין (ישעיה סו כ) והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה להוי"ה וגו'. ובני ישמעאל (ישראל) זמינין בההוא זמנא לאתערא עם כל עמין דעלמא למיתי על ירושלם, דכתיב (זכריה יד ב) ואספתי את כל הגוים אל ירושלם למלחמה וגו', וכתיב (תהלים ב ב) יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על הוי"ה ועל משיחו, וכתיב יושב בשמים ישחק הוי"ה ילעג למו, לבתר וא"ו זעירא יתער לאתחברא, ולחדשא נשמתין דהוו עתיקין, בגין לחדתא עלמא, כמה דכתיב (שם קד לא) ישמח הוי"ה במעשיו, וכתיב יהי כבוד הוי"ה לעולם, לאתחברא כדקא יאות, ישמח הוי"ה במעשיו, לנחתא לון לעלמא, ולמהוי כלהון בריין חדתין, לחברא עלמין כלהו כחד, זכאין אינון כל אינון דישתארון בעלמא בסייפי אלף שתיתאה, למיעל בשבתא, דהא כדין איהו יומא חד לקב"ה בלחודוי לאזדווגא כדקא יאות, ולמלקט נשמתין חדתין, למהוי בעלמא עם אינון דאשתארו בקדמיתא, דכתיב (ישעיה ד ג) והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלם:

Ahavas Chinam

Yesterday, Erev Tisha b'Av, I was rushing in late to shul, k'darki ba'kodesh, and I noticed on the lawn of the neighbor next to the shul an empty soda bottle, and a coffee cup lid. Then I noticed an empty potato chip bag on the shul's lawn. The first thought that occurred to me was: "B"H this is not my litter, I'm late enough!" and I went past them into shul. But then it occurred to me: "Fool! What is the bigger mitzvah? To daven, or to lift the trash off the lawn - with no one watching and unbeknownst to the owner." What is the Ratzon Hashem? Gedolah Hachnosas Orchim yoser me'Kabbolas Pnei Shechinah!

V'nizkeh liros b'nechomas Tziyon v'Yerushalayim...

Note How Many References to the Current Matzav are in this Tehilla

ספר תהילים פרק ק"מ

א) לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד

ב) חַלְּצֵנִי ה' מֵאָדָם רָע מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי

ג) אֲשֶׁר חָשְׁבוּ רָעוֹת בְּלֵב כָּל יוֹם יָגוּרוּ מִלְחָמוֹת

ד) שָׁנְנוּ לְשׁוֹנָם כְּמוֹ נָחָשׁ חֲמַת עַכְשׁוּב תַּחַת שְׂפָתֵימוֹ סֶלָה

ה) שָׁמְרֵנִי ה' מִידֵי רָשָׁע מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי אֲשֶׁר חָשְׁבוּ לִדְחוֹת פְּעָמָי

ו) טָמְנוּ גֵאִים פַּח לִי וַחֲבָלִים פָּרְשׂוּ רֶשֶׁת לְיַד מַעְגָּל מֹקְשִׁים שָׁתוּ לִי סֶלָה

ז) אָמַרְתִּי לַה' אֵ-לִי אָתָּה הַאֲזִינָה ה' קוֹל תַּחֲנוּנָי

ח) אלקים ה' עֹז יְשׁוּעָתִי סַכֹּתָה לְרֹאשִׁי בְּיוֹם נָשֶׁק

ט) אַל תִּתֵּן ה' מַאֲוַיֵּי רָשָׁע זְמָמוֹ אַל תָּפֵק יָרוּמוּ סֶלָה

י) רֹאשׁ מְסִבָּי עֲמַל שְׂפָתֵימוֹ יְכַסֵּימוֹ

יא) יִמּוֹטו עֲלֵיהֶם גֶּחָלִים בָּאֵשׁ יַפִּלֵם בְּמַהֲמֹרוֹת בַּל יָקוּמוּ

יב) אִישׁ לָשׁוֹן בַּל יִכּוֹן בָּאָרֶץ אִישׁ חָמָס רָע יְצוּדֶנּוּ לְמַדְחֵפֹת

יג) יָדַעְתִּי כִּי יַעֲשֶׂה ה' דִּין עָנִי מִשְׁפַּט אֶבְיֹנִים

יד) אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ

New Website with Free Translated Avodas Hashem Works

http://www.freewebs.com/jewish-spiritual-and-beautiful/