Rischa D'Araisa Season 3, Episode 4
First Responders:
Initial thoughts on the Meron
Lag B'Omer Tragedy
https://jewishpodcasts.fm/riscahadaraaisa/14218
Rabbi Yosef Gavriel Bechhofer הרב יוסף גבריאל בקהופר
Friday, April 30, 2021
Wednesday, April 28, 2021
Sunday, April 25, 2021
Rischa D'Araisa Season 3, Episode 3: The Kivelevitz Bechhofer News Hour: Two Dayanim's Perspectives on Recent Police Killings
Rischa D'Araisa Season 3, Episode 3:
The Kivelevitz Bechhofer News Hour:
Two Dayanim's Perspectives on Recent Police Killings
https://jewishpodcasts.fm/riscahadaraaisa/13959
Addendum
From a correspondent:
Rabbi Yosef Gavriel Bechhofer. I’m trying to understand your understanding of the Rambam’s יכול להצילו באחד מאבריו. You seemed to be saying that the מציל actually has to try a non lethal method before he uses lethal force. I understand this if the rodef is running after the nirdaf and there is time to try non lethal and if it doesn’t work, then use lethal. But in a case where you only have time for one (either lethal or non lethal) are you obligated to first try the non lethal method even if it means that if it doesn’t work, the rodef will be able to kill nirdaf? To me it seems like לא יכול להצולו has to be in estimation of the מציל in that situation and he doesn’t actually have to try non lethal method first. But you seemed to be saying otherwise on the podcast so I wanted to understand your position. Thanks.
My replies:
1. Reb Boruch Ber in the Birchas Shmuel Bava Kamma #19 holds that the din rodef does not apply b'yachol l'hatzilo b'echad mei'eivarav. I think that the omek ha'pshat in that is like I have said, in that case you must try echad mei'eivarav first.
Rav Charlap in Beis Zvul vol. 2, siman 2 #7 also writes explicitly that according to R' Yonoson ben Shaul (according to whom the Rambam paskens), that b'yachol l'hatzilo b'echad mei'eivarav there is no din rodef:
2. Rabbi Yisrael Rozen, in explaining the machlokes in the Gemara uses the same language that I used of hutra vs. dechuya.
https://www.zomet.org.il/?CategoryID=400&ArticleID=979
3. An amazing Kovetz Shiurim:
קובץ שעורים ח"א - מסכת פסחים דף מט/א (רא) דף מ"ט. בהא דממון מסור מותר, משום ק"ו, דגופו מותר ממונו לא כ"ש, קשה, דהא דגופו מותר הוא משום דהוי רודף, ומותר משום הצלת הנרדף, ואי לאו טעמא דהצלה גם גופו אסור, ולענין ממונו, הא איירי דאין בזה משום הצלת הנרדף ואין כאן ק"ו, והנה בתוס' סנהדרין ע"ג כתבו, דהא דאיצטריכו תרי קראי ברודף, הוא חד לרשות וחד למצוה, ואפשר, דטעמא דהצלת הנרדף הוא לענין המצוה, אבל לרשות א"צ לה"ט, אלא גזה"כ, דבשעה שהוא רודף אין לו דמים וגופו מותר בלאו טעמא דהצלת הנרדף, והא דאסור להורגו אם יכול להציל באחד מאיבריו אפשר, דאז לא מיקרי רודף, אלא האבר הוא הרודף, דדין רודף אינו תלוי במה שרצונו להרוג, דהא אפילו תינוק בן יומו מיקרי רודף, אם ההריגה תהא על ידו, וביכול להצילו באחד מאיבריו, ההריגה תהא ע"י האבר: 4
According to Reb Elchonon, in a case of yachol l'hatzilo the limb is the rodef, not the person!
4. This sevara is similar to what I am saying:
חבצלת השרון על בראשית פרק לב פסוק ח ואמנם יש להעיר על זה, דהלא לענין איסור רציחה אין פטור אונס, כי הוא מעבירות החמורות שיהרג ואל יעבור, וא"כ למה מותר לו לנרדף להציל עצמו ע"י הריגתו של הרודף, הלא כל היתר הריגת הרודף הוא רק משום שחידשה תורה שמותר להציל עצמו בנפשו של חבירו, אך פטור אונס לא מצינו לענין רציחה, ומאחר דבגוונא דיכול להצילו באחד מאבריו ליכא דינא דרודף ממילא אף דינא דאונס פקע, וצ"ע בזה: 4
5. The Shoel U'Meshiv Mahadura Revi'a'a vol. 2 #50 uses a similar sevara in a different case, a kattan being rodef a kattan. My assertion is that the same sevara of mai chazis applies to any case of yachol l'hatzilo:
Friday, April 16, 2021
Rischa D'Araisa Season 3 Episode 2: Ghosts of Yom HaAtzma'ut Past: The Fifth of Iyar Falls on Shabbos - Lo Sivaaru Eish Machlokes Bikol Moshvoseichem
Rischa D'Araisa Season 3 Episode 2:
Ghosts of Yom HaAtzma'ut Past
The Fifth of Iyar Falls on Shabbos
Lo Sivaaru Eish Machlokes Bikol Moshvoseichem
Sunday, April 11, 2021
New Series! Klalei Horo'oh - How We Rule in Disputes of Tannaim and Amoraim part 1
New Series!
Klalei Horo'oh:
How We Rule in Disputes of Tannaim and Amoraim part 1
From the Mavo HaTalmud of Rabbi Shmuel HaNaggid.
The Mavo is printed in the back of the Vilna Bavli Berachos and can also be found at:
Please consider sponsoring my videos by contacting me directly or through Patreon,
Rischa D'Araisa, Season 3, Episode 1: "Gezeras" Limudei Chol, Shooting Skeet in PA, Celebrating Cultural and Gender Sensitivity, Brochos on Biden
Rischa D'Araisa, Season 3, Episode 1:
Tuesday, April 06, 2021
Site is back up and running, all links fixed: Rabbi Schiller and Rabbi Bechhofer
Site is back up and running, all links fixed
Rabbi Schiller and Rabbi Bechhofer
"These are some of the greatest shiurim ever!" - DK, Passaic, NJ
Rabbi Mayer Schiller and Rabbi Yosef Gavriel Bechhofer
A series of public discussions concerning Avodas Hashem and its various derachim. These discussions were held during MTA's Thursday night Mishmar on an occasional basis. The first two conversations of the 5767 school year were moderated by the Head of School at the time.
Friday, April 02, 2021
Maror and Chazeres
The obvious question:
Why both maror and chazeres?
See https://chabadlibrary.org/books/admur/hgshp/5.htm:
ותחת המרור החזרת שעושין כורך, מחמת שינוי הלשון, דבתחילה קורא אותו מרור ואח"כ חזרת (וכ"ה ג"כ בפע"ח, מ"ח, סי' קול יעקב, סי' הרש"ר), יש נוהגין שלא ליקח מין אחד למרור ולכורך, ואפילו במקומות שנמצא סאלאט אינם עושים הכל מן סאלאט, וטעמם אולי אין בקיאין בחמשה מינים שבמשנה (פסחים לט, א) לכן יוצאים אכילת מרור בירק מר. ולא דקו דא"כ יש לאכלו בלא ברכה, וכמ"ש בשו"ע אדה"ז ס' תע"ג סל"א. אבל באמת מצוה להדר אחר חזרת (פסחים שם), דהיינו סאלאט, שעיקר המצוה בה (שו"ע סתע"ג ס"ל) ואין חילוק בין מרור לכורך. והא דשינה בלשונו הוא כי אם הי' כותב ותחת המרור המרור שעושין כורך (ועדמ"ש בשו"ע אדה"ז סכ"ו) היו טועים לומר שלכורך יותר טוב ליקח המין הנקרא במשנה מרור, ובאמת מצוה בחזרת (שער הכולל). והתירוץ תמוה, דא"כ גם עתה יש מקום לטעות, דלמרור יותר טוב ליקח מרור שבמשנה. ולהוציא מכל טעות הול"ל: "תחתיהם באמצע החזרת ותחת כו' ותחת החזרת החזרת שעושין כורך". ואולי יש לתרץ שינוי הלשון, כי הנה התבות "מרור", "חזרת" כמה רמזים ע"ד הסוד בהם - וכמ"ש בפע"ח וקהלת יעקב - ורמזי תיבת מרור שייכים יותר לבחינת מרור שעל הקערה ורמזי תיבת חזרת - לכורך. ולכן בשו"ע אדה"ז שהוא יותר ע"ד הנגלה לא קפיד לשנות, וצ"ע. - ואנו נוהגין ליקח חזרת (סאלאט) ותמכא (חריין) שניהם-הן למרור והן לכורך
As to the remazim, I would suggest as follows:
Maror in gimatriya is מות - death.
Chazeres in gimatriya is תורה+the four letters of the word Torah.
Maror corresponds to Tiferes and Chazeres to Malchus.
Maror is the way in which the Divine conduct of the world is usually manifest. But, just like death being טוב מאד (Bereishis Rabba 9:5), so too this hanhogo is for our benefit. Ultimately, the tikkun of the maror is the bechinah of Yaakov Avinu, since יעקב אבינו לא מת (Taanis 5b) - even though חנטו חנטייא וספדו ספדיא - because death is the illusion of this world, a very realistic illusion, but an illusion nonetheless.
As Rabbi Yochanan answer there, מקרא אני דורש.
The tikkun for death from our side is through the Torah we expound. Specifically, the Torah we "write" - the justification for including the letters of Torah in our gimatriya - Torah She'B'Al Peh.
Our tikkunim occur in Malchus, which is our reflected light - אור חוזר - hence chazeres, which, in the form of lettuce, is "sweetened" maror, and the bechinah of חסה - חס ה - a glimmering of chesed.
Of course, that tikkun is fully accomplished by korech. May it be possible to achieve that full tikkun במהרה בימינו אמן!
Subscribe to:
Posts (Atom)