Middos/Tikkun Continued

To which I now respond: That's an argument??!!

and add:

ספר פרי הארץ - מכתב לז
ובאמת ירדו תהומות ועל אלו אמרו מתריעין מיד בצעקה גדולה ומרת נפש ווי ווי כולי האי ואולי כי נגע עד הנפש:
אשר על כן חרדתי עליהם את כל החרדה הזאת פן ואולי ח"ו תקראנה אותם כאלה, לבנות מגדל בשכל נבדל פן יפתה לבבכם וסרתם מכוונת האמונה והאמת. שכל הדברים הנוגעים ברומו של עולם הכל למקום אחד הולך הוא הסובב אל נקודה אחת הן יראת ה' היא חכמה...

תלמוד ירושלמי מסכת שבת דף ח/ב
ה'. א"ר יצחק בר אלעזר מה שעשת חכמה עטרה לראשה. עשת ענוה עקב לסולייסה דכתיב ראשית חכמה יראת ה'. וכתיב עקב ענוה יראת ה'...

תלמוד בבלי מסכת שבת דף לא/א
אמר ריש לקיש מאי דכתיב והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת וגו' אמונת זה סדר זרעים עתיך זה סדר מועד חסן זה סדר נשים ישועות זה סדר נזיקין חכמת זה סדר קדשים ודעת זה סדר טהרות ואפילו הכי יראת ה' היא אוצרו...

d 

To which my correspondent responded

C'mon there are a million such comments about everything in Torah.

To which I responded:

ביאור הגר"א - משלי פרק ד פסוק יג
חזק במוסר אחוז את המוסר שהתחלת בו ותחזק את עצמו. אל תרף אפילו לפי שעה אל תרף א"ע מן המוסר. נצרה כלומר אלא אדרבה תוסיף תמיד גדרים ומצות על המוסר שלא יבא לידי רפיון. כי היא חייך כי מה שהאדם חי הוא כדי לשבור מה שלא שבר עד הנה אותו המדה לכן צריך תמיד להתחזק ואם לא יתחזק למה לו חיים.

My correspondent wrote:

Staing the position

 

Purpose of Judaism is ethiccal behavior.

 

Talmud trains us in lucid thought.

 

In case we want to think about ethics, Talmudists we will be able to think lucidly. (As well as all other devotees of deamding disciplines.)

 

And then we just might behave ethically.

 

And thats why we all spend a zillion hours on Menachos.

 

You can't possible mean this can you?

 

A gutten Shabbos.

Looks like a great Resource: Project Cotar

http://www.biu.ac.il/jh/responsa/COTAR/

--
Yosef Gavriel Bechhofer
ygbechhofer@gmail.com
ygb@aishdas.org
www.rygb.org

[Fwd: More on Mitzvos and Iyun (Was Tznius and ILG)]

-------- Original Message --------

Subject:	More on Mitzvos and Iyun (Was Tznius and ILG)
Date:	Fri, 09 Mar 2007 16:28:07 -0500
From:	Yosef Gavriel Bechhofer <ygbechhofer@gmail.com>
To:	Avodah <avodah@aishdas.org>

My colleague wrote, upon seeing my email:

I think this is a fair representation of my view of mitzvos but I'd like to have "salvific" defined as "metaphysical effect upon the neshamah and upon the spiritual fabric of the cosmos leading to the soul achieving a better place after death."

and

BTW the notion that the minutae of kashrus, taharos, korbanos, ketores, safrus etc ad infinitum has rational overt impact towards our refinement seems to me at least patently absurd.

 

Ditto re the study of Tlamud b'iyun. What difference could it have rationally towards my moral refinement to discuss a stirah in rishonim in zevochim???? Or offer a lmudische disscetion of a machlokes.

 

Either it's all supra rational or its just silly.

 

After reading the Kellner book I am even more convinced of the inability of the neo Aristotelean world view to explain Judaism.

To which I say:

1. I think it absurd to regard all that as salvific. Why would the RBSo have us do all these silly things merely to save our souls. And, a refining impact need not be rationally or overtly explainable.

2. It is only such refining (to both reason and emotion) that makes Talmud b'Iyun worthwhile. See above #1.

3. At least I have the Rambam and Rov Rishonim on my side. Kellner, Shmellner...

YGB

[Fwd: Re: Tzinius and the ILG]

-------- Original Message --------

Subject:	Re: Tzinius and the ILG
Date:	Fri, 09 Mar 2007 15:32:51 -0500
From:	Yosef Gavriel Bechhofer <rygb@aishdas.org>
To:	Micha Berger <micha@aishdas.org>
CC:	A High-Level Torah Discussion Group <avodah@lists.aishdas.org>
References:	<49308.171.159.192.10.1172700363.squirrel@webmail.aishdas.org>

I have an ongoing debate with one of my colleagues at MTA. Were he not Jewish, he would be Catholic, and he believes that a la Catholicism, mitzvos are meant to have a salvational effect on us.

On this basis, he justifies the teaching of Gemara b'Iyun to lower-track students - viz., it has a salvific effect even if they gain little enlightenment from it.

I, OTOH, believe that mitzvos are meant to have a refining impact on us - and that applies even to the most obscure and mystical rites we possess.

As such, I have great difficulty justifying the almost pointless instruction of the lower levels in Gemara b'Iyun. Better to teach them Sefer HaChinuch.

YGB

Micha Berger wrote:

Anyone notice how many of our threads lately revolve around the question of the relationship between halakhah and aggadic moral imperatives? Not that I'm really sure they are aggadic, I think it's more the vagueness of mitzvos about being tov, yashar, and qadosh -- TYQ.  We have the discussion about slavery, the question of whether we are mechuyavim to speak up about the Sudan, or whether such interest may be assimilationism from liberal Judaisms that distracts us from more central priorities, the issue of avaq ribis being close enough to ribis to be wrong but not prohibited...    

[Fwd: Re: AishDas and Mussar]

-------- Original Message --------

Subject:	Re: AishDas and Mussar
Date:	Fri, 09 Mar 2007 15:25:40 -0500
From:	Yosef Gavriel Bechhofer <rygb@aishdas.org>
To:	Micha Berger <micha@aishdas.org>
CC:	avodah@aishdas.org
References:	<mailman.6980.1172552387.25323.areivim-aishdas.org@lists.aishdas.org> <200702271523.l1RFNNN17754@panix2.panix.com> <51341.171.159.192.10.1172594147.squirrel@webmail.aishdas.org>

I have trained my 10th grade talmidim at MTA to think about everything along the Chassidish/Litvish divide, further subdividing Lita into Brisk vs. Mussar. They know my biases, in some cases share them, in some cases reject them (and, to be honest, some are apathetic). I wish someone had let me know about this kind of stuff when I was in 10th grade, and I hope that this "early start" will facilitate their growth in ways that our dor did not acquire when we were in HS.

YGB

Micha Berger wrote:

Mussar is the pursuit of meaning, not a particular answer to the question. This is why Kelm could have secular studies in their high school, while the Alter of Novhardok wrote about the collapse of the Jewish "city" and the need to retreat to the citadel of the Yeshiva. Or the famous distinction between N's "ich been gornisht" vs Slabodka's "gadlus ha'adam".  The only alternative to Mussar is chassidic ecstatic experience. IOW, either one pursues meaning that is based on thought and experience, or one that is based on experience for which thought is a second layer. I chose the former for AishDas. Not the least because the experiential route is already covered by others, but primarily because I'm too into philosophy to be engaged by the alternative.  But both RYBS and R' Yaakov Kaminecki independently discuss the loss of the "erev Shabbos Jew", using the same example (!) to describe the loss of emotional backing to observance.  I highly recommend reading R' Elyakim Krumbein's Musar for Moderns. He relies on sources that reflect the primarily "Anglo" MO community in Israel, ie his typical student in Gush -- RYBS, R' Kook, some Tanya and Likutei Maharan (think ChaBaKuK). The lifestyle he is giving a Mussar foundation to is MO.  Mussar is a broader concept than the one path taken by Tenu'as haMussar. One can use their tools to deepen pretty much any hashkafah. Exceptions might be Bretslov and Izbitch, which eschew any of the kind of thinking which could complicate experience. Probably also Brisk, and the belief that "der bester Mussar seifer iz a blatt gemara" -- no need to attacking Mussar's goals directly.  Just look at the huge gap between my philosophy and RYGB's. I'm into RSRH, REED, the Maharal, the Kuzari, the Aristotelian rishonim. RYGB is citing Qabbalah and Rav Tzadoq. Both of us agree, though, on the need for a head-on attack of the job of becoming the kind of person idealized  In short: I grabbed on Mussar as a tool to work on the heart. It doesn't conflict with the range of philosophies to which one aims that heart.   

[Fwd: Siyum on Yerushalmi]

-------- Original Message --------

Subject:	Siyum on Yerushalmi
Date:	Fri, 09 Mar 2007 19:33:10 GMT
From:	<O A>

I will, please G-d, make a siyum on Yerushalmi Seder Zeraim tommorow in honor of the first Yahrzeit of my father-in-law, DM b. YD. He was a warm and pleasant man, a through and through Chassidishe Yid, beloved by all. May this be a zechus for him and the entire Klal Yisroel and may his memory be a blessing.

Yerushalmi and Bavli

(thanks to YGB who first got me hooked on the Yerushalmi)

http://www.yerushalmionline.org/

Toras Purim 5767

Purim 5767

Some of this is based on material from previous years, but it is mostly new. You can find previous years’ Toros Purim by running a search at my blog: rygb.blogspot.com.

HaMelech המלך = 95
Haman המן = 95
Kes Yh כס י׀ה = 95 (Shemos 17:16).

The state of Olam HaZeh is an ongoing battle between HaMelech — the recognition of Hashgocho and a Tachlis for the Beriah [ מדרש רבה אסתר ג' י: ר' יודן ור' לוי בשם ר' יוחנן כל מקום שנאמר במגלה זו למלך אחשורוש במלך אחשורוש הכתוב מדבר וכל מקום שנאמר למלך סתם משמש קדש וחול. ] — vs. Haman — the denial of the Hashgocho and the pursuit of a Seder shel Mikreh — asher korcha baderech אשר קרך בדרך (Devarim 25:18).

[By the way, one can explain this statement slightly differently: Asher korcha — Amalek turned the rak of Rak ba’avosecha choshak Hashem l’ahavah osam va’yivchar b’zar’am achareihem me’kol ho’amim רק באבתיך חשק יהוה לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים (Devarim 10:15) and denied the unique nature of Am Yisroel’s relationship with Hashem. This denial doubtless stems from Timna, who, when turned away by the Avos turned to Elifaz (Sanhedrin 99b) — Amalek makes an Eilu va’Eilu between the Avos and Elifaz the son of Esav!]

How is Haman different than HaMelech? The former has a nun sofis and the latter a lamed—chof-sofis. The nun sofis is the nun that Dovid HaMelech wanted to exclude from Tehilah l’Dovid because it represents nefilah, falling (Berachos 4b), in that ragleha yordos maves רגליה יורדות מות (Mishlei 5:5), to the kelipos “below the line.” And why the nun-sofis? Because its line on top, the one that is on the etched sirtut in a Sefer Torah, is very short, and poorly anchored.

On the other hand, the chof-sofis has a longer line on top, and is firmly anchored in the sirtut, and though it may come into contact with the same kelipos, is sustained from falling into them. Why? Because of its connection to the lamed.

The lamed, representing limud, is the only letter to rise above the line of sirtut. Rashi (Sanhedrin 106b) in one interpretation identifies the Migdal Ha’Porei’ach Ba’Avir expounded by Doeg and Achitofel as the letter lamed. Reb Tzadok, in several places (see, at length, Machashavos Charutz #12), quotes the Zohar (Yisro 91a and other places) that states that Knesses Yisroel dwells in that tower. This tower is the vav ha’chibur (the six middle sefiros) between the Olomos Elyonim and the Olomos Tachtonim, and Knesses Yisroel (through the twin concepts of tzaddik yesod olam [Mishlei 10:25] and v’amech kulam tzaddikim [Yeshaya 60:21]) drives that connection. Because it is juxtaposed to the lamed that stretches up high, the chof-sofis is anchored, despite its contact below.

[The Gemara there says that learning is not enought, and that is why Doeg and Achitofel were doomed — HaKadosh Baruch Hu liba ba’ei — Hashem wants the heart. The word lev is constructed of two letters that serve as prefixes. The lamed is the prefix for “to” — the drive to connect upwards to the Heavens. But the beis is the prefix for “in” — if that which a person perceives is not internalized, then he is still in very grave danger.]

So this is the state of Kes Y/h — the state in which the throne is not complete, nor the name complete, as Am Yisroel is charged with the mission of its completions. What is missing, what is lacking? An aleph from kisei and the v/h from the Shem Havayah. Altogether: 12. The imperfect state of struggle is 95, perfection is 107.

The 95th pasuk in Esther is: אסתר ו' ד': ויאמר המלך מי בחצר והמן בא לחצר בית המלך החיצונה לאמר למלך לתלות את מרדכי על העץ אשר הכין לו . This pasuk represents the penultimate stage of the HaMelech-Haman battle in the Megillah — would the 50 amah gallows be a nefilah for Mordechai or for Haman?

And the 107th pasuk? אסתר ז' ב': ויאמר המלך לאסתר גם ביום השני במשתה היין מה שאלתך אסתר המלכה ותנתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש . What happened here that did not happen previously. Yonoson ben Uziel gives us the answer. Achashverosh asked Esther three times what she wanted, and these are the three respective passages in the Targum:

תרגום יונתן על מגילת אסתר ה' ג':
ואמר לה מלכא מה צרוך אית ליך אסתר מלכתא ומה בעותיך אפילו אם אנת בעיא לפלגות מלכותי אתנינה ליך לחוד למבני בית מוקדשא דאיהו קאם בתחום פלגות מלכותי לא אתן ליך דהכדין קימית בשבועה לגשם ערבאה וסנבלט חורונאה וטוביה עבדא עמונאה דלא למשבק למבני יתיה דדחל אנא מן יהודאי דלמא ימרדון ביהדא בעותא לא אעבד ליך מלתא אחריתי די אנת ליך מלתא אחריתי די אנת בעיא מני אגזור ותתעבד בבהילו ורעותיך אתיהב ליך:

תרגום יונתן על אסתר ה' ו':
ואמר מלכא לאסתר במשתיא דחמרא מה שאלתיך אסתר מלכתא ומה בעותיך אפילו אין אנת בעיא עד פלגות מלכותי תתעבד בעותיך לחוד למבני בית מוקדשא דאיהו קאים בתחום פלגות מלכותי לא אתן ליך דהכדין קימית בשבועה לגשם ערבאה וסנבלט חורנאה וטוביה עבדא עמונאה דלא למשבק למבני יתיה דלמא ימרדון בי יהודאי:

תרגום יונתן על אסתר ז' ב':
ואמר מלכא לאסתר אוף ביומא תנינא במשתיא דחמרא מה שאלתך אסתר מלכתא ויתיהב ליך ומה בעותיך אפילו עד פלגות מלכותא אתננה ליך לחוד למבני בית מוקדשא דקאים בפלגות תחום מלכותי לא אתן ליך דהיכדין קימית בשבועה לגשם ולטוביה ולסנבלט ברם אוריכי עד דירבי דייוש בריך ויחסן מלכותא ותתעבד:

It is only the third time that Achashverosh promises (predicts?) the rebuilding of the Beis HaMikdash. The building of the Beis HaMikdash is the completion of the Kisei and the Shem (except that b’avonoseinu ho’rabbim we were not zocheh that the first two Battei Mikdash should attain that level). As Reb Tzadok writes:

צדקת הצדיק - אות קע"ו:
כשבונים או מייסדים בית הכנסת או בית המדרש חדש באיזה מקום נעשה מקודם שם מחיית עמלק באותו מקום. דתיכף אחר מחיית עמלק בא קדושת המקום כמו שאמרו ז"ל (סנהדרין כ' ע"ב) שלוש מצוות נצטוו בכניסתן וכו' מחיית עמלק ואחר כך בנין בית המקדש. לכן קבעו חז"ל פרק בני העיר מקדושת בית הכנסת ובית המדרש במסכת מגילה כי תיכף לכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק (תהלים ע"ה י"א). ואמרו ז"ל (מגילה י"ז סוף ע"ב) והיכן מתרוממת קרנם בירושלים היינו דהרמת קרן ישראל היא מצומצמת במקום מקודש לבד בארץ ישראל ולא בהתפשטות הגורם ביטול. ובתי כנסיות ובתי מדרשות הם קדושת ארץ ישראל כמו שאמרו ז"ל (שם כ"ט.) דעתידים שיקבעו בארץ ישראל. והשלוש מצוות הם תכופות יחד:
וגם בבנין בית כנסת ובית מדרש חדש שהוא נקרא מקדש מעט כמו שאמרו ז"ל (שם) נתנשא גם כן נפש אחת נשיאות מעט על דרך המנאת מלך. רק בכניסה לארץ היה זה קודם מחיית עמלק. ולעתיד לבוא יהיה הסדר כמו שאמרו (פסחים ה'.) לשלושה ראשון וחשיב שמו של משיח בסוף והוא נגד ראשון דפסח דבניסן עתידין ליגאל. ולולב וסוכה הם יחד כי לעולם תכופים יחד. כריתת זרע עמלק שהוא נגד לולב כמו שאמרו (ויקרא רבה ל' ב') דמורה על ניצוח. ובנין בית המקדש דנקרא גם כן סוכת שלם. ולעולם מחיית עמלק קודמת ולכך קדושת המקום לא פסקה דקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא אף על פי שהן שוממין מה שאין כן מלכות בית דוד פסקה לפי שעה לפי שהיתה אז קודמת למחיית עמלק. מה שאין כן לעתיד שמו של משיח אין לו הפסק לפי שבא אחר כך. וכן בהתנשאות מעט דמקדש מעט שבגולה כשהמחיית עמלק היינו שורש רע וגם קדושת המקום קודמים להתנשאות קדושת הנפש אז אין לו הפסק:

(This is alluded to in the text of the Megillah — the first time Achashverosh calls her Esther HaMalkah, but only says Mah lach. The second time he says Mah She’eilaseich, but does not address here as Esther HaMalkah. Only the third time does he say Mah She’eilaseich and address her as Esther HaMalkah, ודוק .)

There is still more. The 95th pasuk in the Torah is: בראשית ד' ט"ו: ויאמר לו ה' לכן כל הרג קין שבעתים יקם וישם ה' לקין אות לבלתי הכות אתו כל מצאו . What does this have to do with Purim?

Firstly, the first time the word אסתר appears in the Torah is in a statement made by Kayin: בראשית ד' י"ד: הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר . But there is still more. Without attempting an explanation, let us cite al pi sod: מגלה עמוקות על התורה - פרשת וארא: ...והוא נגד י"א קליפות הידועים סמאל וי' כתרין תתאין שכנגדן למטה הי' המן ועשרה בניו וכנגדן י"א סמני הקטורת וכנגדן אמר משה י"א מזמורים וסוד א"י הבל אחיך שהרגו קין בחיבורו לי"א קליפות... . There are numerous other connections between Amalek and Kayin (especially since they are explicitly linked in Parashas Balak), but al pi nigleh:

מדרש תהילים מזמור ק:
ומודה ועוזב ירוחם. זה קין, שנאמר (בראשית ד, טז) ויצא קין מלפני ה'. אמר רבי הונא בשם רבי חנינא בר יצחק, יצא שמח, כענין שנאמר (אסתר ה, ט) ויצא המן ביום ההוא שמח. פגע בו אדם הראשון, אמר לו, מה נעשה בדינך. אמר לו, עשיתי תשובה ונתפשרתי. אמר לו אדם הראשון, וכך התשובה טובה, אמר, (תהלים צב, ב) טוב להודות לה'.

ספר רמתים צופים - סימן ו:
[ח] במדרש (שוחר טוב תהלים ק') ויצא קין ויצא המן גזירה שוה הוא. לכאורה הוא פלא. ונראה לפרש על פי דברי הקדושת לוי מאין יבוא לרשע הזה שמחה הזו. אך מחמת שאכל בסעודת אסתר והיה בכוונות גדולות קיבל קצת שמחה עיין שם בענין פורים. וזהו הגזירה שוה שכמו שהמן ימח שמו קיבל קצת שמחה מהקדושה כמו כן קין גם כן קיבל שמחה מהתשובה אף שלא הועיל רק מחצה ומסתמא לא היה תשובה שלימה אף על פי כן קיבל שמחה כי כל הנוגע בקדושה יש לו יתרון כמו שאמרו (שבועות מ"ז ע"ב) קרב לגבי דהינא ואידהן. והדברים ידועים...

תפארת שלמה על המועדים, רמזי פורים:
ויצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב. לכאורה יש להתבונן בדבר זה שנכתב על רשע כזה בלשון נכבד שמח וטוב לב. אולם הנראה בזה. כי אי' בפסיקתא דר' כהנא פ' זכור (שמות יז, טז) כי יד על כס י"ה אמר ר' אליעזר בן יעקב נשבע הקב"ה בכסאו שאינו מקבל גר מזרעו של עמלק וכו' לפיכך כשבא מבשר אצל דוד והוא שואל מי אתה ואמר (שמואל ב, א יג) בן איש גר עמלקי אנכי לא קבלו דוד. והנה זהו כמה הי' פליאה בעיני דברי המדרש הזה שהוא היפך הגמ' דאי' (גיטין נז, ב) מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק. אכן הנ"ל עפ"י מה שידענו ממעלת הצדיקים כי גדול הנהנה משולחן גבוה אשר ת"ח מסובים בה להביא את האדם לידי טהרה וקדושה לכן כאשר זמנה אסתר את המן על המשתה זה פעמים והי' המן ג"כ שואף מעט מחיות הקדושה משני הסעודות הללו וז"ש שמח וטוב לב. לכן יצאו ממנו הצדיקים הללו שלמדו תורה בבני ברק:

(ע"ע כעי"ז בפרי צדיק לפורים אות ב'.)

Oh, the word used for the hekesh between Kayin and Haman, "Vayeitzei" is 107.

The Seforim (see, for example, פירוש הגר"א לספרא דצניעותא - פרק ד': ובקשה מהם אות כמ"ש ונתתם לי אות אמת והחייתם כו' והצלתם את נפשותינו ממות הוא הענין של קין ויאמר קין כו' הן גרשת אותי כו' והיה כל מוצאי יהרגני וישם ה' לקין אות לבלתי הכות אותו כל מוצאו וז"ש ונתתם לי אות כו' והצלתם את כו' ואמר בתז"ח דף פ"ו ע"א דהאות שנתן לו הקב"ה הוא אות ו' של ברית כמ"ש שם בראשית ברא שית ודא מטטרון אות בצבא דיליה ובגיניה אתמר וישם ה' לקין אות לאגנא עליה כו' עד ובג"ד וישב בארץ נוד קדמת עדן ור"ל ו' אות שלו אתחבר בנ"ד ונעשה נו"ד. וזכה ליה ביתרו שהוא גלגול קין וחבר הקני כו' וזכה האות ו' בברית שנתגייר ולכן הוסיפו לו אות ו' יתר יתרו. וידוע שאות ו' הוא אות דיעקב אות אמת אות החיים כמ"ש בזוהר שלכן לא נאמר בפ' לדוד אליך נפשי אשא שהוא אילנא דמותא אות ו' שהוא אות אמת אילנא דחיי בסוד אמת מאריך ימים ושם הוא עץ החיים ולכן הושם לקין אות ו' סימן החיים לבלתי הכות אותו כו'. וזה שבקשה ונתתם לי אות אמת אות דקין כמ"ש לעיל: ) say that the letter given to Kayin was the vav of the Shem Havayah.

It is known that it is possible (and correct al pi Kabbalah) to interpret the Shem Hashem as an acronym for Yismechu HaShomayim V’sagel Ha’aretz. With his murder of Hevel, Kayin created a Hester (Esther) between the Heavens and the Earth. The Name was not complete. Even after his Teshuvah, the Name was not complete, but in this pasuk he receives the vav ha’chibbur back.

Amalek’s purpose, through the Seder shel Mikreh (which we find manifest also in Migdal Bovel and in Bil’am’s curse, ואכמ"ל ) is to maintain the barrier between Hashem in the Heavens and his ascendance on Earth. To remove the vav of the lamed as well. Thus, the 95th pasuk in the Torah is also one about the struggle between the HaMelech and the Haman — the Hisgalus vs. the Hester.

And the 107th pasuk? בראשית ה' א': זה ספר תולדת אדם ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אתו: .

As the Yerushalmi relates: ירושלמי נדרים דף ל' ע"ב: (ויקרא יט) ואהבת לרעך כמוך. רבי עקיבה אומר זהו כלל גדול בתורה. בן עזאי אומר (בראשית ה) זה ספר תולדות אדם זה כלל גדול מזה . Why?

משך חכמה על דברים ל' י"א:
וזה וירא כו' את כל אשר עשה והנה טוב מאד (בראשית ספ"א), שאלדים עשה אותו ישר רק המה הגבירו התאוה והדמיון ובקשו חשבונות רבים, ולכן אמר בירושלמי נדרים (ט-ד) בן עזאי אומר זה ספר תולדות אדם אין לך כלל גדול בתורה מזה, והוא כי האדם כשהוא קרוב לתולדתו בלא שטוף תאות מגונות ובלא הפלגת מושכלים דמיונים כוזבים, הוא ספר גדול אשר בו כתוב וחקוק השי"ת וההרחק מהתאוה, רק האדם ילמוד ממנו במבט ישר, וזה שאמר בצלם אלדים כו' (בראשית א, כז) שהוא כהאדלים לדעת ממנו טוב ורע (שם ספ"ג) היינו ממנו עצמו ודו"ק.

נתיבות עולם ח"ב נתיב אהבת ריע פ"א:
והגרסא בילקוט בפ' בראשית ר' עקיבא אומר ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה בן עזאי אומר זה ספר תולדות אדם כלל גדול בתורה. ר' עקיבא אומר ואהבת לרעך זה כלל גדול בתורה שלא תאמר הואיל ונתבזיתי יתבזה חבירי עמי הואיל ונתקללתי יתקלל חבירי עמי אם אתה עושה כך דע למי אתה מבזה בדמות אלהים עשה אותו ע"כ. ונראה כי טעות סופר הוא כי מה שאמר שלא תאמר וכו' הכל דברי בן עזאי הם שאמר כי זה ספר תולדות אדם כלל גדול יותר, ועל זה קאמר כי לכך הוא כלל גדול יותר שלא תאמר כי מן ואהבת לרעך כמוך משמע שאם נתבזה יתבזה חבירו עמו לכך זה ספר תולדות אדם הוא כלל גדול יותר, כך הגרסא וכך הוא בב"ר בפ' בראשית, כך פירוש ת"כ:

Thus, the shleymus of Tzelem Elokim is congruent — in an individual, on a small scale, but in Knesses Yisroel, in the ultimate scale — with the completion and perfection of the Shem and the Kisei in this world.

תן לחכם ויחכם עוד... (We still have to explain why as a result of all this we eat hamantaschen on Purim!)