Musical Notations for RAEK's Music in the previous post

Reb Avrohom Elya Kaplan's Music

The musical notations for three compositions of Reb Avrohom Elya's are printed in B'Ikvos HaYirah. One of my Ohr Somayach talmidim, who is now in Semicha at RIETS, Shabi Elashvili,was kind enough to do arrangements for them on keyboard. Reb Micha Berger has posted them in streaming audio on our Aishdas RAEK site, http://www.aishdas.org/raek.

They are:

1. LaDor (lyrics are at: http://www.aishdas.org/raek/ulai3-lador.jpg) 

http://www.aishdas.org/raek/lador.mp3



2. Regendiel. A yiddish children's song.

The words are: 

רעגן, רעגן, רעגענדיל, כ'בין א קליינער מענשעלע,

כ'לאז זיך מיר בערעגענען, כ'ווייס קיין חכמות ניט,

כ'האב געהאט מאמעניו האט זי מיר געזאגט:

מיין קינד, זיי נור גוט און פרום און מעהר ווייס קיין חכמות ניט.

http://www.aishdas.org/raek/regendiel3.mp3



3. Shir Ha'Ma'alos. My great uncle, Reb Yosef Dov HaLevi Holzberg zt"l, a tried and trued Telzer, would always sing Shir Ha'Ma'alos to this tune:

http://www.aishdas.org/raek/sssss.mp3 

Yerushalmi Shekalim 26a (in Bavli, 17a): Does it indicate a limited Mabul? - Not!

המוצאים זה הים הגדול ולמה נקרא שמו מוצאים כנגד שני פעמים שיצא אחד בדור אנוש וא' בדור הפלגה רבי לעזר בשם רבי חנינה בראשונה יצא עד קלבריאה ובשנייה יצא עד כיפי ברבריאה רבי אחא בשם ר' חנינה בראשונה יצא עד כיפי ברבריאה ובשנייה יצא עד עכו ועד יפו עד פה תבא ולא תוסיף עד עכו תבא ולא תוסיף ופה ישית בגאון גליך עד יפו אשית גאון גליך

"HaMotzim" (Yechezkel 47:8) - this is the great [Mediterraenean] sea. And why is it called "Motzim?" Corresponding to the two times that it came out, once in the generation of Enosh and once in the generation of the Tower of Babel. R' Lezar in the name of R' Chaninah: The first time it came out up till Calabria and the second time up till the rocks of Barbary. R' Acha in the name of R' Chanina: The first time it came out up till the rocks of Barbary and the second time it came out up till Akko (Acre) and Yaffo (Jaffa) - "Up till here you shall come and not further" (Iyov 38). Up till Akko you shall come and no further. "And here He shall extend the might of your waves." Up till Yaffo I will extend the might of your waves.

While it is true that the second time is linked to the generation of the Tower of Babel, I submit that this is not necessarily exact, as we know of no massive flood at that time. I therefore think that just as the generation of Enosh refers to the known flood of that time, the generation of the "Dispersion" (Haflagah) refers to the known flood of the Mabul. See also the Yalkut Shimoni, Yechezkel 383. Nevertheless, see the following teshuvah that considers this Yerushalmi from a Halachic perspective.

Well actually I was wrong, and I stand corrected by Lisa Liel's comment, copied here:

Lisa Liel wrote:
With all due respect, we do know of a massive flood at that time. Genesis 11:8 says "Vayifetz otam", and Breishit Rabbah 38 says "Ein'vayifetz', ela 'vayetzaf'. Hetzif aleihem ha-yam, v'hetzif shloshimmishpachot meihem." This is saying that 30 of the 70 nations wereobliterated in a flood at the time of the destruction of the Tower. And I've seen elsewhere (forgive me if I can't produce a source rightnow) where it's shown that the reason there are still 70 nations isthat Abraham engendered 30 new ones (av hamon goyim in truth). Itseems clear that this Yerushalmi is speaking of that flood, and notthe Mabul.

שו"ת בצל החכמה חלק ב סימן יב
דין ים התיכון לענין ברכת הראי'
נשאלתי הרבה פעמים איך לברך על ראיית ים התיכון (הנקרא מעדיטערייניען), עושה מעשה בראשית או שעשה את הים הגדול.
יען הלכה זו עמומה ונחלקו בה גדולי המורים, והיא נוגעת למאות אלפים בישראל הנוסעים מחוץ לארץ לארץ ישראל וממנה לחו"ל, על כן אמרתי להאריך קצת בביאורה עפ"י פסקי רבותינו הראשונים ואחרונים ז"ל, וה' ינחנו במעג"צ שלא אכשל ח"ו בדבר הלכה.
א) במתני' (ברכות נ"ד א) איתא, על ההרים והגבעות על הימים ועל הנהרות ועל המדברות אומר, ברוך עושה (מעשה) בראשית, ר' יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול כו' ע"כ. - הרמב"ם (פ"י מהל' ברכות הט"ו) פסק, על הימים מברך עושה בראשית ועל ים הגדול שעשה את הים הגדול, והוא כדברי ר"י דמתני'. ועיי' טור או"ח (סי' רכ"ח) שתמה עליו למה פסק כיחיד והרי רבנן פליגי עלי' וכן תמה עליו באגור (סי' ש"כ), ובראב"ן (מס' ברכות סי' ר') סתם באמת כדברי הת"ק, שכ', על הימים אומר עושה בראשית והשמיט דברי ר"י. אמנם עיי' כ"מ (שם) בביאור דעת הרמב"ם, דכיון דבגמ' שאלו והשיבו אליבא דר"י אלמא הלכתא כוותי', א"נ ס"ל דר"י לא לחלוק על הת"ק בא אלא לפרש דבריו ושכ"כ הרא"ש בתשובה. וכהך תי' בתרא כ' גם בב"י (או"ח שם) וכ"כ גם הב"ח והפרישה (שם). ובאמת שכדברי הרמב"ם מבואר גם בסמ"ג (עשין כ"ז), סמ"ק (סי' קנ"א), רקח (סוס"י שמ"ג), שלטה"ג שעל גליון הרי"ף (פ"ט דברכות), אגודה (ברכות סי' כ"ד), רבינו ירוחם (נתיב י"ג ח"ב) ובאלפסי זוטא להרמ"ע וכ"פ הטוהשו"ע (או"ח שם) וכל האחרונים. - גם בהלכות גדולות (הל' ברכות פ"ט) מביא דברי ר"י שעל ים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול, וכ"ה גם בראב"י (מס' ברכות סי' קמ"ו) ופלא שהשמיטו ברכת שאר ימים +ולהראבי' י"ל דמש"כ שם לפני זה, אבל על ההרים ועל הגבעות וכו' אינו מברך אלא ברוך עושה מעש"ב. במש"כ וכו' נכללו ימים נהרות ומדברות, שמברך עליהם עושה מעש"ב.+ ואם נאמר שהם פוסקים כר"י ומפרשים דבריו דס"ל, דשאר ימים אינם אלא מעינות שנתקבצו ונעשו ימים, ונמצא אינם מעשה בראשית ואינם ראויים לברך עליהם עושה מעש"ב כמש"כ לעיל (סי' י' אות ג) בשם ס' ראשון לציון ע"ש, א"ש.
ב) ואיזה ים נקרא ים הגדול נמצא בזה מחלוקת הפוסקים ואזכיר שיטתם בס"ד. - בשו"ע או"ח (שם סעי' א') כ', על ימים כו' אומר בא"ה אמ"ה עושה מעשה בראשית ועל הים הגדול והוא הים שעוברים בו לא"י ולמצרים אומר, בא"ה אמ"ה עושה הים הגדול עכ"ל. והרמ"א שם שתק לו בזה ומשמע שמודה לדבריו. והנה פשטות לשון השו"ע משמע דדוקא על ים שעוברים בו לא"י ולמצרים אומר, שעשה את הים הגדול +בשו"ע הנוסחא עושה הים הגדול, אבל במג"א ובא"ר (שם) מבואר כי בגמ' ובכל הפוסקים הנוסחא שעשה את הים הגדול.+ אבל על ים אוקינוס המקיף את העולם אומר עושה מעשה בראשית כעל שאר הימים, וכ"כ בתפא"י (פ"ט דברכות אות ט') ובהלכתא גבירתא (שם מ"ב) ע"ש, ועיי' מה שאכתוב עוד בשם התפא"י לקמן (סוף אות ד'). וכן הבין בכוונת השו"ע הלחם חמודות (על הרא"ש פ"ט דברכות הי"ג אות ל"ז), וכ' שגם הלבוש כ' כהשו"ע ע"ש.
ג) בלחם חמודות (הנ"ל) חולק על השו"ע והוכיח מתשו' הרא"ש שים הגדול היינו הים אוקינוס המקיף את העולם, אבל על הים שעוברין בו לא"י ולמצרים מברך עושה מעש"ב כעל שאר ימים וע"ש שהוכיח כן גם מדברי האבודרהם. ועיי' שלטה"ג שעל גליון הרי"ף (ברכות דף מ"ג ב אות ג') שכ', דאפ"ל דר"י לפרש ותפתר דברי ת"ק "בימים קטנים" ע"ש מבואר דאוקינוס הוי בודאי ים הגדול, אלא שי"ל דה"ה לים התיכון שמחובר אליו והוי חלק ממנו, עיי' לקמן (אות ד'). ועיי' מג"א (שם סק"א) שמעתיק דברי הל"ח להלכה ושכ"כ גם הרע"ב בפיהמ"ש ובתשו' מהר"ש יונה ע"ש. וכ"פ הפרישה (שם אות ג') וכ"ה גם בא"ר (שם סק"ד) ובפי' מלאכת שלמה (ברכות פ"ט מ"ב) בהגה ובשנות אלי' להגר"א ז"ל (שם), וכ"כ גם בישועות יעקב (או"ח סי' רכ"ח) ובס' זכר נתן (דיני ברכת ימים אות ב') בשם פי' גור ארי' (או"ח סי' רכ"ח) ושכ' שצריך להגי' בשו"ע. גם בשו"ת משכנות יעקב (או"ח סי' ק"ב ובדפוס ישן סי' קס"ב) מסיק, שעל הים שעוברים בו לא"י מברך עושה מעש"ב. ובס' נמוקי או"ח (סי' רכ"ח אות ב') כ' כי בספר הפרדס להרר"י שווארץ ז"ל מברר בטוב טעם שאין לברך שעשה את הים הגדול רק על ים אוקינוס ממש ע"ש.
ד) בכנה"ג (או"ח שם) מביא דברי הל"ח הנ"ל וחולק עליו ומבאר שאין כוונת המחבר בשו"ע לפסוק כהרא"ש, דלדידי' בודאי רק על ים אוקינוס המקיף את העולם מברכין שעשה את הים הגדול, אבל כוונת המחבר לפסוק כרבינו יונה מובא בב"י (שם) דים הגדול דמתני' בא למעט ימים קטנים שהם כשלוליות שנפרדין מים הגדול שאינו מברך עליהם ופי' דברי השו"ע, דעל הים שעוברים בו לא"י ולמצרים מברכין עושה הים הגדול ומכש"כ שכן מברכין על ים אוקינוס המקיף את העולם ע"ש. ואם אמנם המג"א (הנ"ל) דוחה דבריו, רבים וכן שלמים מן האחרונים מחזיקים בדעתו להלכה, עיי' גט פשוט (סי' קכ"ח סקמ"ו) שכ' דלפי"מ שפסק בשו"ע כר"י דים שעוברים בו לא"י ולמצרים ומכש"כ ים אוקינוס נקרא ים הגדול וכמש"כ בכנה"ג הנ"ל, בעיר חדשה שאין בה מנהג טפי עדיף לכתוב בגט, כיף ימא רבא ע"ש. וכ"כ בסדר הגט של הגמהרמר"י ז"ל (אות קי"ב) ועיי' בפי' קב ונקי (שם סקמ"א) שציין לשו"ת דברי אמת (ענין גיטין סי' י"ד) שמביא מהריב"ל דבקונשטנדינה נהגו לכתוב דעל כיף ימא רבה, ובדברי אמת (שם) סיים עלה כי מצא במד"ר קהלת, ראב"ש הוה מטייל על כיף ימא רבה כו' והיינו על חוף א"י, וזה ראי' חותכת למנהגנו עכ"ל וכ"ה גם דעת הגאון יעב"ץ ז"ל במור וקציעה (סי' רכ"ח) והיא גם מסקנת הגאון חיד"א ז"ל בשו"ת חיים שאל (ח"א סי' ט"ל אות ט') והוכחתו מתרגום המיותם ליונתן פ' מסעי, דכתי' וגבול ים והי' לכם הים הגדול, שמתרגמו, ותחום מערבא ויהוי לכון ימא רבא אוקינוס כו', מוכח דלעולם ים הגדול הוא אוקינוס ועל שמו נקרא הים שעוברין בו לא"י לפי שמחובר עם אוקינוס, ולפי"ז שפיר פסק מרן סי' רכ"ח דמברכין ברכת הים הגדול בים שעוברין בו לא"י כו' עכ"ל. ולדבריו ג"כ מכש"כ שעל האוקינוס עצמו יש לברך שעשה את הים הגדול. וכ"כ גם בס' הון עשיר (ברכות פ"ט מ"ב ד"ה הים הגדול) כי שניהם בכלל ים הגדול דהיינו האוקינוס והים שהולכים בו לא"י שנעשה ממימי אוקינוס שהציף ועלה בימי דור אנוש (עיי' לקמן אות ו') ומביא שם גם דברי תרגום יונתן הנ"ל. ועיי' יפה ללב (ח"א או"ח סי' רכ"ח) שמעתיק דבריו. גם בס' פתח הדביר (סי' רכ"ח אות ב') כ' דהשו"ע פוסק כרבינו יונה דלא כהרא"ש וציין לס' גט פשוט הנ"ל ועוד ע"ש, על כן שפיר מברכין על ימה של א"י שעשה הים הגדול, וכזה כ' גם בפי' פני זקן (פ"ט דברכות מ"ב) ע"ש. ולדעתם ג"כ ע"כ דמכש"כ שעל ים האוקינוס מברכין שעשה הים הגדול, כמובן, ועיי' תפא"י (פ"ח דפרה מ"ח בועז אות ד') דעל ים שבגבול מערב א"י וכן על האוקינוס מברך שעשה את הים הגדול, לא אתא לאפוקי רק ימים קטנים שאינם מחוברים כלל לאוקינוס ע"ש - ועיי' לעיל (אות ג') מש"כ מהשלטה"ג.
ה) והנה החיי"א (כלל ס"ג סעי' ג') והקשו"ע (סי' ס' סעי' ה') כתבו סתמא, על הימים כו' מברך ברוך כו' עושה מעש"ב עכ"ל. ולא חילקו בין ים הגדול לשאר ימים, מוכח דעל כל הימים מברך עושה מעש"ב, וע"כ היינו טעמא משום דאיכא מחלוקת על איזה ים יברך שעשה את הים הגדול על כן הכריעו לברך על כולם עושה מעש"ב, דס"ל דבברכת עושה מעש"ב יצא גם על ראית ים הגדול. וכ"כ בערוך השלחן (סי' רכ"ח סעי' ד') דלמעשה נראה לברך על כולם עושה מעש"ב. וכן מפורש בביאור רחב, בביאור הלכה שבס' משנה ברורה (סי' רכ"ח) דברכת עושה מעש"ב הוי ברכה כוללת דומיא דברכת שהכל וע"ש עוד הוכחה לזה ומסיק, דים הגדול כיון שהוא בכלל שאר מעש"ב בודאי דיצא בדיעבד כשיברך עליו עושה מעש"ב ע"ש.
ברם הכרעה זו צ"ע לענ"ד, שהרי הפוסקים המפרשים בדעת השו"ע שעל ימה של א"י מברך, שעשה את היה"ג ועל האוקינוס עושה מעש"ב חולקים עליו להלכה, וס"ל היפך דבריו, שעל ימה של א"י מברך עושה מעש"ב ועל האוקינוס שעשה את היה"ג (עיי' אות ג'), והמקיימים פסקו מפרשים בכוונתו, שעל האוקינוס וכן על ימה של א"י מברכים שעשה את היה"ג. נמצא לא פליגי רק לענין ימה של א"י, אי מברכין על ראייתו עושה מעש"ב או שעשה את היה"ג, אבל על ראיית האוקינוס לכו"ע יש לברך שעשה את היה"ג, ואיך יכריעו לברך גם עליו עושה מעש"ב מספיקא, והרי לגבי האוקינוס אין כאן ספק כלל.
ו) ואמנם לולא שאיני כדאי הי' נלענ"ד ראי' מכרחת לשיטת המחבר בשו"ע, דעל ים שעוברין בו לא"י ולמצרים מברך שעשה את הים הגדול, כי א"א לברך עליו כלל עושה מעש"ב, ואם בירך עליו עושה מעש"ב אפי' דיעבד לא יצא. דבירושלמי (שקלים פ"ו ה"ב) דרש קרא דיחזקאל (מ"ז ח') וקאמר, אל הימה המוצאים זה הים הגדול ולמה נקרא שמו מוצאים כנגד שני פעמים שיצא אחד בדור אנוש וא' בדור הפלגה, ר' לעזר בשם ר' חנינה בראשונה יצא עד קלבריאה ובשני' עד כיפי ברבריאה ר' אחא בשם ר' חנינא בראשונה יצא עד כיפי ברבריאה ובשני' יצא עד עכו ועד יפו, עד פה תבא ולא תוסיף (איוב ל"ח) עד עכו תבא ולא תוסיף, ופה ישית בגאון גליך (שם) עד יפו אשית גאון גליך ע"כ. מבואר כי ים אוקינוס המקיף את העולם יצאו מימיו בכיון מזרח העולם וממנו נתהוה הים התיכון של זמנינו שעוברין בו לא"י ולמצרים. שהרי ר"א בשם ר"ח אמר בשני' יצא עד עכו ועד יפו, ועכו ויפו ערי א"י הן השוכנות על שפת ים התיכון בקצהו המזרחי. וכן מדקאמר ר"ל בשם ר"ח בראשונה יצא עד קלבריאה, וידוע כי קלבריאה הוא מחוז בקצתה הדרומית של איטליא על חוף ים התיכון הצפוני. וכן ברבריאה, ידוע כי היתה בימי קדם מדינה בצפון אפריקה על חוף הים התיכון הדרומי (ועיי' לקמן סי' י"ז אות ב' ובהגהה שתחת הקו שם, מש"כ בזה). מוכח מזה כי ים אוקינוס יצא מגדרו בדור אנוש והציף את חלקת הארץ שמשפתו המזרחי עד קלבריאה ונתהוה לשון ים אוקינוס משפתו המזרחי של ים אוקינוס עד קלבריאה, ושוב בדור הפלגה נתארך לשון ים זה ונמשך הלאה לצד מזרח ע"י שמי ים אוקינוס יצאו עוד פעם והציפו את חלקת הארץ שמקלבריאה עד ברבריאה, או שבראשונה יצאו מי ים אוקינוס מגדרם עד ברבריאה בדור אנוש ושוב בדור הפלגה יצאו עוד פעם והציפו את היבשת שמברבריאה מזרחה עד עכו ועד יפו לכל מר כדאית לי'. מבואר עכ"פ כי המקום בו נמצא ים התיכון כעת, הי' יבשת עד דור אנוש.
וכזה נמצא גם בבראשית רבה (סף פ' כ"ג), ב' פעמים כתי' הקורא למי הים וישפכם (עמוס ה' ח', ושם ט' ו'), כנגד ב' פעמים שעלה הים והציף את העולם כו' ופליגי אמוראי עד היכן עלה בראשונה ועד היכן בשני' ונזכרים גם שם, עכו ויפו, קלבריאה וכיפי ברבריאה המקומות הנזכרים בירושלמי הנ"ל. ועיי' פי' מהרז"ו למד"ר וביתר מפרשי המדרש, עכ"פ מוכח גם מדברי המד"ר כי עד שלא נשפכו מימי ים אוקינוס בימי דור אנוש, הי' יבשת במקום שעכשיו נמצא בו הים התיכון.
ז) אלא שיש לעיי' להסוברים בירושלמי ובמד"ר הנ"ל, דבראשונה יצא עד קלבריאה ובשני' עד כיפי ברבריאה, והרי עינינו הרואות כי ים התיכון נמשך עוד הרבה משם לצד מזרח עד עכו ויפו, ולא נתבאר לדבריהם מתי נתארך ים התיכון ונמשך מכיפי ברבריאה עד עכו ויפו. והי' נראה לבאר דגם לפני דור אנוש הי' ים על יד עכו ויפו אלא שלא הגיע עד לאוקינוס, רק אח"כ כשנשפכו מימי ים אוקינוס בימי דור אנוש ושוב בימי דור הפלגה נתחברו לים שהי' מכבר על יד עכו ויפו ונעשה הכל ים אחד, מים אוקינוס ועד עכו ויפו, והוא הים התיכון שבזמננו. וראי' לדבר מהא דאיתא (ב"ב ע"ד ב) מאי דכתי' כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה, אלו שבעה ימים וד' נהרות שמקיפין את ארץ ישראל כו' ימה של טברי' וכו' וים הגדול כו' ע"כ. משמע שתחילת יסודה של א"י מששת ימי בראשית הי' על ים הגדול. ועיי' ירושלמי (פ"ט דכלאים סוף ה"ג) כי הוא על ימים יסדה כו' שבעה ימים סובבין את א"י ימא רבא כו' ופריך והא איכא ימא דחמץ ומשני דיקלטינוס הקוה נהרות ועשאו ופי' בפנ"מ (ד"ה והא איכא כו') דלא חשיב ימא דחמץ דלאו ים מששת ימי בראשית הוא, אלא דיקלטינוס המלך חפר מנהרות וקבצם ועשאו ים ע"ש. מבואר כי ז' ימים שחשב שסובבים את א"י וים הגדול מכללם, מששת ימי בראשית הם, והיינו כמש"כ דגם לפני שנשפכו מי אוקינוס בימי דור אנוש הי' ים על יד עכו ויפו. - אבל אין זה מוכרח. ועיי' לקמן (אות י"ב). ועוד דא"כ טפי הול"ל, ובשני' עד הים הגדול, כמובן.
ח) נמצא לר' אחא בשם ר"ח בירושלמי ולר"י, ר"א, ר"א בשם ר"ח, ר"ח וראבשר"ח במד"ר, נתהוה ים התיכון כולו, מחוף ים אוקינוס המזרחי ועד עכו ויפו, בימי דור אנוש ודור הפלגה, ולר' לעזר בשם ר"ח בירושלמי שהוא ר' אליעזר בשם ר"ח במד"ר הנ"ל, גם אם כנים לדעתם הדברים שכתבנו שהי' ים על יד עכו ויפו מששת ימי בראשית, נתהוה עכ"פ חלקו המערבי של ים התיכון משפת ים אוקינוס המזרחי ועד קלבריאה וברבריאה בזמנים ההם.
ט) ואיתא בשו"ע או"ח (סי' רכ"ח סעי' ב) לא על כל נהרות מברך אלא על ד' נהרות דכתיבי בקרא כו' והוא שראה אותם במקום שלא נשתנה מהלכם על ידי אדם עכ"ל. וכבר הוכחתי במקו"א (לעיל סי' י' אות א' - ג'), מדברי הש"ס, ראשונים ואחרונים, דנהרות לאו דוקא אלא ה"ה לימים הרים, גבעות ומדברות השנוים במתני' דברכות. וכן נשתנו ע"י אדם לאו דוקא אלא ה"ה גם בנשתנו בידי שמים אין לברך על ראייתם, רק יען העובדא שממני מקור הדין (ברכות נ"ט ב) הי' בנהר פרת שנשתנה ע"י אדם נקטי' השו"ע בנהר ובנשתנה ע"י אדם, אבל לדינא ה"ה לימים, הרים כו' ואפי' נשתנו או שנתהוו בידי שמים ע"ש. ומעתה פשיטא שעל ראית ים התיכון כולו או עכ"פ על חלקו המערבי שנתהוה בימי דור אנוש ודור הפלגה לכל מר כדאי"ל, אינו יכול לברך עושה מעש"ב כיון שאינו אלא מי ים אוקינוס ששינו מקומם והציפו מקום ההוא.
י) מעתה מובן טעמם של הרמב"ם וכל הראשונים (חוץ מהראב"ן) שפסקו כר"י שעל ים הגדול מברך שעשה את הים הגדול, אף דת"ק סתמא קאמר, על הימים אומר עושה מעש"ב (עיין אות א), יען ת"ק ע"כ לא קאי על ים התיכון שהרי אינו מעש"ב כלל לכל האמוראים בירושלמי וב"ר הנ"ל חוץ מר' לעזר בשם ר"ח (שם) שהוא יחיד בדבר וגם לדידי' עכ"פ חלקו המערבי של הים התיכון אינו מעש"ב. וכי היכי דקאמר הרים ונהרות כו' שמברך עליהם עושה מעש"ב, וע"כ לא קאי על אלה שנשתנה מהלכם או נתהוו אחר ששת ימי בראשית ע"י המבול או ענין אחר, ואף דסתמא קאמר, מ"מ כיון שאמר שמברך עליהם עושה מעש"ב, סתמו כפירושו שאינו קאי רק על אלה שמעשה בראשית המה ואפשר לברך עליהם עושה מעש"ב, ממילא שה"ה ימים, ואף דסתמא קאמר, שעל הימים מברך עושה מעש"ב, ע"כ לא קאי על ים התיכון שאינו מעש"ב, ולזה בא ר"י ומבאר דין ברכת ים התיכון שהוא הים הגדול הנזכר בקרא ואמר שמברך עליו שעשה את הים הגדול. וכיון דר"י אינו חולק על הת"ק רק להוסיף על דבריו בא, שפיר פסקו הפוסקים כדברי שניהם, שעל שאר ימים מברך עושה מעש"ב כהת"ק ועל ים הגדול שעשה את הים הגדול כר"י שגם הת"ק אינו חולק עליו. שהרי ת"ק ע"כ לא מיירא מים הגדול שאינו מעשה בראשית כלל וכמש"כ. - ומעתה ברור גם פסק השו"ע דים הגדול הוא הים שעוברין בו לא"י ולמצרים דר"י ע"כ עלה קאי וכמש"כ כנלענ"ד נכון מאד בס"ד.
יא) ובהכי יתיישב לנכון לדעת השו"ע גם ראיית הרא"ש בתשובה שהוכיח דים הגדול הוא ים אוקינוס, דכיון דתנא דמתני' בא"י קאי איך יאמר שעל הימים מברך עושה מעש"ב וקאי על ים אוקינוס הרחוק מא"י והרי בימים ההם בודאי לא הוי שכיחי אינשי שיתרחקו עד לשם, ולא יבאר דין הים שהוא בגבול א"י ורואין אותו הרבה, א"ו ת"ק דקאמר שעל הימים אומר עושה מעש"ב אימים הסמוכים לא"י קאי, ור"י בא לבאר דין ים אוקינוס הרחוק מא"י שלא ביאר הת"ק דינו וקאמר שמברך עליו שעשה את הים הגדול, עיי כנה"ג (או"ח סי' רכ"ח) גט פשוט (אה"ע סי' קכ"ח סקמ"ו) ומשכנות יעקב (חאו"ח סי' קס"ב) שביארו כן בכוונת תשו' הרא"ש, והיא תיובתא לדברי השו"ע שפוסק דים הגדול הוא הים שעוברין בו לא"י עיי' בדבריהם. ברם לפימש"כ ניחא מאד. ותחילה אני אומר דודאי אי הוי נקט ת"ק דין ברכת הימים בבא בפנ"ע היינו מוכרחים לומר כדבריהם דכוונתו על הימים הסמוכים לא"י ולא על הרחוקים ממנה בלבד, אבל הרי הת"ק כלל בהך בבא דין הברכה על ראית דברים רבים כדקאמר, על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות ומדברות אומר ברוך עושה מעש"ב. הרי שלא בא לבאר דין ימים ביחוד, אלא לכלול כל הדברים שמברכין עליהם עושה מעש"ב, וא"כ לפימש"כ לא הי' יכול לכלול בתוכם את הים הגדול אף שהוא בגבול א"י ושכיחא טובא שבני א"י יראוהו, כיון שהוא אינו מעש"ב ולא שייך לברך עליו עושה מעש"ב, וכלל את הים אוקינוס שברכתו עושה מעש"ב אף שהוא רחוק מא"י ולא שכיח שבני א"י יראוהו. - ועיי' ל"ח (שם) שמפרש ראית הרא"ש בדרך אחרת, ולפימש"כ גם לפי דרכו אין כאן קושי' להשו"ע ודעמי' כאשר יראה המעיין.
ועפי"ז יתישבו הדברים לנכון גם לשיטת הכנה"ג ודעמי' (עיי' אות ד') דעיקר ים הגדול שעליו תקנו לברך, שעשה את הים הגדול, הוא האוקינוס, וממילא שכן מברכין גם על ים התיכון כיון שהוא מחובר אליו והוא חלק ממנו (עיי' אות ו') והת"ק דקאמר שעל הימים מברך עושה מעש"ב ע"כ לא מיירי מים התיכון ואעפ"י שהוא בצד ארץ ישראל, לפי שאינו מעש"ב. וכן לא מיירא מאוקינוס, שאעפ"י שמעשה בראשית הוא אין ברכתו עושה מעש"ב שלחשיבותו תקנו לברך עליו שעשה את היה"ג. ולא הזכיר הת"ק דין ים התיכון והאוקינוס, שמברכין על ראייתם שעשה את היה"ג, יען הוא לא בא לבאר דין הימים, אלא לכלול הדברים שעליהם מברכין עושה מעש"ב. ולזה בא ר' יהודה לבאר דין ים הגדול שהוא האוקינוס שיש לברך עליו שעשה את היה"ג ונכלל בזה גם ים התיכון שהוא חלק ממנו ומחובר אליו.
יב) ובאמת כי יש לתמוה על הרא"ש והפוסקים העומדים בשיטתו דס"ל שעל ים התיכון שעוברין בו לא"י מברכין עושה מעש"ב, וכן על הראב"ן, טור ואגור (עיי' אות א) שדעתם לברך על כל הימים עושה מעש"ב, והרי להמבואר בירושלמי וב"ר הנ"ל (אות ו') הים התיכון אינו מעש"ב כלל ועכ"פ חלקו המערבי שנתהוה בימי דור אנוש ודור הפלגה, ואיך יברך עליו עושה מעש"ב, ואין לומר שהם יאמרו שאין אלו אלא דברי אגדה ואין למידין ממנו הלכה, שהרי אמרו שיצא עד קלבריאה, כיפי ברבריאה, עכו ויפו, ויש לבאר מנא להו שעד מקומות אלה דוקא יצאו, ובשלמא עכו ויפו י"ל שמצאו להם רמז במקרא דכתי' עד פה תבא גו' ופה ישית בגאון גליך, דדרשו להו בירושלמי אעכו ויפו כמו שהעתקתי (אות ו') אבל קלבריאה וכיפי ברבריאה מאן דכר שמייהו? ואי משום דכתי' ימה המוצאים לשון רבים, וכן כתי' הקורא למי הים וישפכם, שתי פעמים, אולי יצאו ונשפכו עד מקומות אחרים, א"ו שכך היתה קבלה בידם שמי אוקינוס נשפכו עד קלבריאה, ברבריאה ועד עכו ויפו, ונחלקו עד איזה מקום נשפכו בראשונה ועד איזה בשני'. ויש שאינו דורש עכו ויפו שכנראה גם הדורשה רק הסמיך אקרא דבר ידוע בלא"ה. ומה"ט גופא א"א לדחות ולומר לדעת הרא"ש ודעמי' שהם נקטו עיקר הני דרשות שדרשו מהני קראי דהקורא למי הים וישפכם (עיי' ב"ר פכ"ה אות ב') שהוא כנגד ב' פעמים שהיו המים עולים ומציפים אותם בקבריהם או כמו שדרשוהו בשמות רבה (פכ"ג אות ו') על ים סוף, וע"ש בפי' הרז"ו, דכיון דע"כ קבלה היתה בידם שים אוקינוס נשפך ונמשך עד קלבריאה, כיפי ברבריאה, עכו ויפו א"כ גם אם קראי לאו להכי אתי מ"מ ע"כ כך היתה העובדא, ועוד כי דרשת הירושלמי על קרא דימה המוצאים לא נמצא עלי' חולק.
והרהרתי, דכיון דבש"ס דילן (ב"ב ע"ד ב) מבואר, דים הגדול מששת ימ"ב נברא כי מאז הוא מקיף את א"י וכמש"כ (אות ז'), דחו הרא"ש הראב"ן ואינך כל הנך דרשות דאגדה מן ההלכה, ולגמ' ב"ב הנ"ל הרי שפיר מברך עושמ"ב על ים הגדול.
אבל לקושטא דמילתא אין זה מספיק ליישב דעתם, דאכתי על חלקו המערבי של ים הגדול איך יברך עושמ"ב, הרי לכו"ע בירושלמי וב"ר (הנ"ל) נתהוה רק בימי אנוש ודור הפלגה ולזה אין סתירה מגמ' ב"ב (הנ"ל) וכמש"כ (אות ז') ע"ש. ועוד כי באמת גם לפי הגמ' ב"ב הנ"ל אין הכרח לומר כי ים הגדול נברא בששת ימ"ב, שהרי חשב שם גם ימה של סדום והוא ים המלח, וקרא כתי' (בראשית י"ד ג') אל עמק השידים הוא ים המלח, מבואר כי במקום ים המלח היו בראשונה שדות ורק אחר זמן נמשך הים לתוכו ונעשה ים המלח כמבואר בפרש"י (שם) ועיי' ב"ר (פרשה מ"ב אות ה') ובפי' מהר"ז שם. מעתה כשאמרו (ב"ב שם) כי הוא על ימים יסדה וחשב גם ימה של סדום ע"כ אין הכונה כי מששת ימ"ב נוסדה עליו אלא משעה שכבשוהו ישראל או מאיזה זמן אחר ולא חשב ימה של חמץ לפי שדיקלטינוס הקוה נהרות לתוכו אחר שכבר ישבו בה בני ישראל +דיקלטינוס חי בימי ר' חייא בר אבא, עיי' ירושלמי (ברכות פ"ג ה"א).+ וא"כ י"ל דה"ה לים הגדול שאם כי אינו מעש"ב מ"מ חשבו, כיון שנתהוה כבר בימי דור אנוש ודור הפלגה זמן רב לפני שנתהוה הים המלח ומכש"כ שהוא לפני שכבשו בנ"י את א"י.
יג) ואם נאמר כי דוקא בנברא בששת ימי בראשית ונשתנה בידי אדם או שכל עיקרו נתהוה אחר ששת ימ"ב, אין לברך על ראיתו עושה מעש"ב, אבל כשעיקרו נברא בששת ימ"ב וגם אח"כ לא נשתנה רק בידי שמים שפיר מברכין עליו עושה מעש"ב אתי שפיר בנ"ד, כי עיקרו של ים התיכון שהוא האוקינוס בששת ימ"ב נברא וים התיכון נתהוה ע"י שמקצת מימי אוקינוס שינו מקומם והציפו חלק מיבשת והוא המקום בו נמצא ים התיכון כעת. אבל מדברי הראשונים שהעתקתי לעיל (סי' י' אות ב') מוכח שגם בנברא בששת ימ"ב ונשתנה אח"כ בידי שמים ג"כ אין לברך עושה מעש"ב ובאמת קשה לחלק בין הדבקים וכמש"כ שם. - ומ"מ כיון שלדעת הרא"ש יש לברך על ים התיכון עושה מעש"ב, ולהראב"ן, טור ואגור מברכין כן על כל הימים וים התיכון מכללם, ולא נמצא מפורש בשום מקום שבנשתנה מהלכו בידי שמים אין לברך עושה מעש"ב, ואם כי יש הוכחות לכך מי ירים ראש נגד דברי רבותינו ראשונים כמלאכים.
יד) אלא כיון שבלא"ה דעת השו"ע והלבוש וכ"נ מסתימת הרמ"א, כי על ים התיכון יש לברך שעשה את הים הגדול וכנראה כן הוא גם דעת רוב גדולי הפוסקים האחרונים כנזכר לעיל (אות ב' ד') יש לענ"ד בהוכחות הנ"ל ראי' לחזק דבריהם להורות לברך על הים התיכון שעשה את הים הגדול. ומ"מ מי שמורה לברך עליו עושה מעש"ב, הרי הוא עושה בזה כדעת כל הנך פוסקים הנזכרים לעיל (אות ג' ה'), ויש לו על מי לסמוך.

Newly Posted Audio: Rabbi Schiller and Me: Discussion 3: Perishus and Histapkus

http://schiller.bechhofer.googlepages.com/ahviii.mp3

Powered by ScribeFire.