From http://uman.co.il/viewart.asp?artID=82

שאלות ותשובות לנוסעים לאומן
האם מותר לשתות המשקאות קלים שנמכרים באומן?
גבי חברת "קוקה קולה" שאלנו את הרה"ג ר' משה לנדא שליט"א רבה של בני-ברק, האם המשקאות מחברת "קוקה קולה" (כגון: ספרייט, קינלי קולה וכו') המיוצרים באוקראינה - מותרים לשתות? ענה הרב שחברת קוקה קולה מאפשרת לכל מדינה לייצר את המשקה עם כל מרכיב שהיא רואה לנכון בתנאי שהטעם יהיה אחיד - ומאחר ולא ידוע מאיזה מרכיבים נעשים שם המשקאות - אסור בודאי לשתותם. הר' אליעזר משה הלפרין הי"ו לא הסתפק בזה ואחר התייעצות עם הגאון ר' יעקב בלוי רבה של ועד הכשרות של הבד"ץ העדה החרדית - התקשר אל הרב מוריסון שיחי' הוא הרב המשגיח של חברת "קוקה קולה" בארה"ב, שמתמצא בענינים אלו ואמר לו: שאין לו שום מידע בנוגע למשקאות המיוצרים במזרח-אירופה. אחרי בירורים נוספים של הר' הלפרין הי"ו התגלה ע"י אחד מגורמי הכשרות הגדולים בארץ: (שביקש לא לפרסמו) שבמשקאות של "קוקה קולה" באוקראינה יש חשש של יין נסך!!!

גבי חברת "פפסי קולה" – בירר הר' הלפרין אצל הרב המכשיר בחברת "פפסי קולה" בארה"ב, הר' זבולון חרל"פ שליט"א שאמר: שהמרכיב הנמצא ב"פפסי קולה" שבאוקראינה הינו כשר ללא שום חששות. והפפסי מותר בשתיה.
כמובן שאלו המהדרים שלא לשתות שום משקה שאין עליו חותמת כשרות, יש מקום להדר שלא לשתות אפיחלו משקאות אלו.
גבי משקאות המיצי פירות למיניהם: קיימים בהם חששות רציניים, משתמשים להצללת המשקה עם חומר בשם "ג'לטין" המופק מהחי, הבעיה היא גם במשקאות המוגשים בעת הטיסה ואין לשתותם כלל.
מים מינרלים וסודה המיוצרים שם, כשרים ללא חשש.
האם מותר להתכסות בשמיכות של הגוים?
אחרי בירור עם מעבדת השעטנז במאה שערים ובבני ברק נודע שקיים אחוז גבוה של שעטנז בכל הבגדים הבאים משם לפיכך הורו הפוסקים כולם שאסור בודאי להתכסות בשמיכותיהם מחשש איסור תורה.
האם מותר לשבת או לשכב על המיטות שבבתי הגוים?
מזרון קשה: (שאינו מצוי כמעט באומן), אם כיסהו בסדין, מותר לכל הדעות לשכב עליו.
מזרון רך: רבו בו הדעות והספקות (ומן הראוי ש"המארגנים" יקחו כמה מזרנים כאלו לבדיקה במעבדת שעטנז - להוציא את קהל האלפים שישנים במזרנים כאלו מכל ספק וחשש איסור החמור של שעטנז). על כן יש לפנות בזה למורה הוראה במקום. [הערה: פעמים שהגוים ממלאים את המזרנים בבגדים, בזה אסור לכל הדעות לשכב או לשבת].
ספות: כיון שרובם עשויים מצמר, הורו במעבדות השעטנז שיש בזה חשש גדול הרבה יותר מאשר במזרנים ושאפילו בארץ נמצא בעבר לא מעט שעטנז בספות כאלו. ע"כ נראה להחמיר, אלא אם כן הספה קשה.
האם מותר ללבוש הכובעי פרוה ("קומצ'מה") שנמכרים שם?
ברוב הכובעים שנבדקו נמצא שעטנז ולכן אסור באיסור חמור ללבוש כובע כזה בלי בדיקה בארץ שכן יש בזה חשש איסור דאורייתא.
לצורך קניה, מותר למדוד כובע כזה לזמן מועט ולא יותר.

האם יש אסור ייחוד כשהאשה הגויה בעלת-הבית נכנסת לדירה בזמן ששוהים שם?
אם יש עוברים ושבים ליד הדלת, והדלת פתוחה לרווחה, מותר אף באחד, אמנם כמה פוסקים החמירו והצריכו שיהיו שני כשרים אף בזה.
באופן שלא מצויים עוברים ושבים כגון בלילה, במקום מבודד או בחדר מדרגות שלא עוברים בו – מותר אך ורק בשלשה כשרים.

האם מותר להשתמש בכיריים שלהם?
אם ניקו את החצובות מכל לכלוך הנראה בעין (גלישות אוכלים וכו') התירו הגרי"י פישר והגר"י יוסף להשתמש בהם.
הגר"מ הלברשטאם, הגרמ"ש קליין, הגר"מ דייטש והגר"י תופיק הורו לאסור, אלא אם כן כיסו אתה חצובות בנייר אלומיניום (קשה במקצת) או בפח הנקרא "בלעך".
האם מותר להניח כלי אוכל על גבי השיש שלהם?
צריך לנקות היטב מכל לכלוך או שומן הנראה בעין.
כלים קרים: מותר להניח וגם בזה עדיף לכסות את השיש על כל פנים במפת ניילון.
כלים חמים: הגרי"י פישר התיר מהיום השני ואילך להניח כלים חמים על גבי השיש אף בלא כיסוי או הכשר, והגר"י יוסף התיר אף ביום הראשון.
אבל הגר"מ הלברשטאם, הגר"י תופיק, הגרמ"ש קליין והגר"י יונה אסרו להניח כלים חמים, אלא אם כיסו את השיש בפלסטיק עבה או במגבת.
אפשר גם להכשיר את השיש אם אינו עשוי מפורמיקה או מחרס בעירוי מים רותחים מכלי ראשון.
האם מותר להניח כלי אוכל בתוך הכיור שלהם?
אסור להניח שום כלי חם בכיור אף אם ניקוהו היטב. אם הכיור מנירוסטה, אפשר להכשירו בעירוי מים רותחים. אם הכיור עשוי מחרס אי אפשר להכשירו.
כלים קרים: מותר בתנאי שהכיור נקי וגם בזה יש שאסרו. אם בכל זאת הניחו כלים קרים צריך להזהר, לא לפתוח ברז המים חמים (באופן שלא הכשירו הכיור).

מה הדין בכלי חם שהונח בכיור או על גבי השיש או השולחן?
אם היתה איזה שמנונית בעין – הסיר נאסר וצריך הגעלה. לגבי התבשיל שבתוכו, יש לפנות למורה הוראה.

האם מותר להשתמש בשולחנות שלהם?
צריך לנקות היטב ולהניח מפה.
בכלים חמים – הורו הגר"י תופיק והגר"י יונה לערות רותחים על השולחן (בתנאי שאינו מקלקל השלחן) או לכסות בכיסוי אטום ועבה כמו בשיש.

האם מותר להניח מאכלים במקרר שלהם?
עדיף לעטוף ולסגור את הכל בשקיות. אם יש גם מאכלים של הגוים במקרר יש מי שהורה שצריך גם סימן על המאכלים שלנו.

האם מותר להשאיר בקבוקי יין בדירה בזמן שיוצאים ממנה?
מאחר ורוב בעלי הדירות נכנסים לדירתם גם בזמן שהותנו שם, חוששים שמא יגעו ביין ויאסרוהו משום יין נסך.
אם הישראלים יוצאים ונכנסים בכל עת- אין חשש ומותר להשאיר את היין אבל אם יוצאים לתפילה של כמה שעות, נחלקו בזה הפוסקים:
לדעת הגר"מ הלברשטאם, הגרי"י פישר, הגר"י יוסף, הגר"י תופיק - היין נאסר וצריך לשפכו. (הגר"מ הלברשטאם אסר רק לקדש עליו, אבל התיר לשתותו). אםא אם היה הבקבוק סגור בשתי חותמות, או שנעלוהו בארון או מזודה שאין לגוים מפתח. הגרמ"ש קליין והגר"מ דייטש התירו גם באופן שהחביאו את היין ונתנו עליו איזה חפץ לסימן אם נגעו בו או לא.
הערה: אין מועיל בזה להתנות עם הגויים שלא יכנסו לדירה, שאינם נאמנים בזה.

מה הגדר של שתי חותמות?
כל כיסוי שאפשר לפתחו ולסוגרו בלי שיהיה ניכר שפתחוהו, חשיב כחותם אחד. כיסוי שיהיה ניכר אם פתחוהו – חשיב כשני חותמות.
לפי זה, בקבוקי היין ומיץ ענבים שנמכרים בארץ חשובים כולם כשני חותמות. אבל אם פתחו כבר את הבקבוק צריך לכסותו בכיסוי כזה שיתן לו דין של שני חותמות כנ"ל.

מה הדין כשפתחו הבקבוק בשבת ויו"ט?
הדין שונה כאן שאסור לעשות חותם לבקבוק בשבת ואם כן נאלצים להשאיר הבקבוק בלי שתי חותמות.
לדעת הגרמ"ש קליין והגר"מ דייטש אפשר להסתיר את הבקבוק ולכסותו באיזה דבר לסימן.
לדעת שאר הפוסקים- אם יש לו מנעול לנעול הבקבוק בארון או מזודה – טוב, אם לאו, אסור להשאיר בקבוק כזה בדירה.
אם עברו והשאירו (גם אם שכחו) נאסר היין וצריך לשפכו.
הגר"י תופיק הציע לקנות בקבוקים קטנים שמכילים כדי כוס לקידוש, להנצל בזה מהבעיה הנ"ל.

האם יש חילוק בזה בין יין מפוסטר ליין שאינו מפוסטר?
מחלוקת גדולה בין אחרוני הפוסקים – אם הפיסטור מועיל כבישול להוציא את היין מכלל נסך: הגר"מ פיינשטיין זצ"ל וכן שיבדלחט"א הגר"ש הלוי וואזנר והגר"ע יוסף. דנו את הפיסטור כבישול, נמצא לפי דעתם שאין שום חשש להשאיר היין בבתים בכל אופן. אבל הגרש"ז אויערבך זצ"ל והג"ר בן ציון אבא שאול זצ"ל וכן שיבדלחט"א הגרי"ש אלישיב, הגר"י פישר, הגר"מ הלברשטאם, הג"ר יעקב יוסף והגר"י תופיק חילקו, שהפיסטור אינו מגיע לטמפרטורת בישול, אלא לכל היותר – 84 מעלות ואין בזה כדי בישול למעט את היין. לפי דעתם חלים כל האיסורים שכתבנו לעיל.
עצה טובה לצאת ידי חובת כל הדעות בלי חששות – לבשל את היין עד כדי שיתמעט מעט.

האם מותר לטבול בנהר בשבת וביו"ט?
בשבת: אסור לטבול בנהר מכמה חששות, וגם לאלו שיודעים להזהר הורו רוב הפוסקים שעדיף שלא יטבלו, שלא ילמדו מהם אחרים.
ביו"ט: אפשר להקל, רק להזהר שלא להרטיב העשבים ביציאתו מהנהר. גם ביום חול הורה הגרמ"ש קליין – להשתדל לטבול בצניעות מפני העוברים ושבים הגויים. כל זאת מלבד הסכנה הבריאותית הכרוכה בטבילה בנהר כמו שכבר הזהירו על כך בעבר.

במקרה וכבתה האש שעליה החמין או שכבה האור בבית בו סועדים סעודת שבת ויו"ט וכו' האם מותר לאמר לגוי להדליק את האור או את האש?
בשבת: אסור לומר לגוי לעשות מלאכה אף לצורך מצוה או לצורך סעודה וכו'.
לצורך חולה וכן ילדים קטנים או זקנים: אפשר להקל לכל הדעות לרמז לגוי לעשות מלאכה בעבורם, כגון: הדלקת אש, אור וכיו"ב.
לאשכנזים: אם הבית חשוך עד כדי שאי אפשר לסעוד שם מתיר הגרמ"ש קליין לרמז לגוי להדליק אתה אור, אם הדבר לצורך רבים.
הגר"י פישר מתיר לומר לגוי שיאמר לגוי אחר להדליק את האור או את האש לצורך סעודה של רבים. וכל שכן לצורך מצוה דרבים, כגון: לימוד תורה או תפילה.
לספרדים: אין שום היתר לומר לגוי לעשות מלאכה בשבת הן לצורך רבים והן בשני גוים.
בכל דבר שאיסורו משום שבות (מדרבנן) מותר אף לספרדים לרמז לגוי לעשות לצורך מצוה.
ביום טוב – אפשר להקל לומר לגוי (בין לספרדים ובין לאשכנזים) להדליק את האור או את האש, לצורך סעודה.

האם מותר להתחיל סעודה שלישית של שבת ביו"ט ראשון של ראש השנה (10-15 דקות) אחרי השקיעה?
לכתחילה אסור בכל שבתות השנה להתחיל לסעוד אחרי השקיעה, מכל מקום לאלו הנוהגים להקל כל השנה להתחיל בסעודה אחרי השקיעה, נחלקו הפוסקים בשבת ראש השנה אין בזה איסור משום חיוב הקידוש של יום טוב שני: הגרמ"ש קליין והגר"מ דייטש הקילו בזה גם בשבת ראש השנה, אבל הגרי"י פישר, הגר"י תופיק והג"ר בנימין זילבר אסרו זאת מחמת חיוב הקידוש.
בכל מקרה, צריך להקדים הסעודה ככל האפשר או להזהר שלא ימלא את בטנו בסעודה, כדי שיוכל לאכול סעודת החג לתאבון.

האם מותר להמשיך לאכול בסעודה שלישית של שבת ראש השנה אחרי צאת הכוכבים (החל מרבע שעה אחרי השקיעה)?
מאחר וחל חיוב הקידוש של יום טוב שני אין זה דומה לשאר שבתות השנה (שממשיכים לסעוד אחרי צאת הכוכבים) וחייבים להפסיק או לכל הדעות לאכול ולשתות אפילו מים עד שיעשו קידוש. אבל לא חייבים לברך ברכת – המזון ומותר להמשיך בסעודה לומר דברי – תורה וכו'...

ממתי אפשר להתחיל לחמם אוכל לצורך סעודת יום טוב שני בראש השנה שחל בשבת?
אסור לחמם אוכל בשבת אף באופנים שמותרים לצורך שבת אם החימום הוא לצורך יום טוב, שכן יש איסור להכין משבת ליו"ט. האיסור נמשך עד הלילה (זמן צאת השבת) ואף בבין השמשות אסור לחמם.

האם זמן יציאת השבת שם שונה מזה שבארץ?
פנינו בשאלה זאת, אל הרב ישראל טננהויז הי"ו, אשר מתמחה בענין זמני הזריחה והשקיעה שבכל העולם. הוא הסביר לנו שזמן בין השמשות באוקראינה מתארך יותר מאשר בארץ, ולאלו שנוהגים בארץ להוציא את השבת כעבור 35-40 דקות מהשקיעה צריכים להמתין בימי ראש השנה לפחות שעה אחרי השקיעה.

בענין התפילה במטוסים – האם עדיף להתפלל מיושב או מעומד? וכן האם מותר לעמוד בתפילה בשעה שהדיילים מבקשים לשבת?
אם יכול ליישב דעתו בעמידה, עדיף. אם יש טלטולים או הפרעות אחרות וקשה לכון בעמידה – עדיף להתפלל בישיבה.
גבי השאלה השניה הורו כל הפוסקים שאסור לעבור על הוראות הדיילים וכללי ההתנהגות בטיסה משום איסור החמור של חילול השם וחייבים להתפלל אז בישיבה.

האם מברכים ברכת הגומל אחרי טיסה, וכן האם צריך לברך גם באומן או רק כשחוזרים לארץ?
הסכימו הפוסקים שאם השהות באומן נמשכת כמה ימים יש לברך גם באומן. רק הגר"י יוסף הורה שאין לברך באומן, אלא בחזרתו לארץ.
כדאי לדעת שאין חיוב לברך דוקא בקריאת התורה, החיוב הוא רק שיהיה מנין בכל מקום שהוא ואף בלילה מותר לברך.

האם יש איזושהי קולא לאלו שמטלטלים בדרכים ומרגישים חולשה להפטר עבור זה מצום גדליה?
כל הפוסקים הורו שאם אינו מרגיש סכנה אין שום היתר בזה לפטור עצמו מהצום, אע"פ שמרגיש חלישות.

האם יש אסור לדבר בגנותם של הגוים?

כתוב במדרש רבה – פר' כי תצא – "אמר ר' יוחנן אם הרגלת לשונך לדבר בשאינו בן אומתך, סוף בבן אומתך תתן דופי".
לשון התנחומא – "רבי יהושע בן לוי אמר, אמר דוד, אם דברת בעשו סופך לדבר בבן אומתך, (ומיהו?) זה משה רבם של כל הנביאים"..
וכן כתב רבינו בחיי בחובות הלבבות – שער הכניעה – "נאמר על אחד החסידים שעבר על נבלת כלב מסרחת מאד, אמרו לו תלמידיו: כמה מסרחת נבלה זאת! אמר להם: כמה לבנות שיניה! ונתחרטו על מה שסיפרו בגנותה, וכיון שהוא גנאי לספר בגנות כלב מת, כל שכן באדם חי... והיתה כונתו להוכיחם, שלא ילמדו לשונם לדבר רע, וישוב להם טבע, וכן כשילמדו לשונם לדבר טוב, ישוב להם טבע קבוע"... וכן כל מה שהתיר החפץ-חיים לספר בגנות האפיקורסים, הוא רק משום תועלת (עין כלל ג' בבאר מים-חיים) שלא ילמדו ממעשיו וכו'... יוצא מכל האמור שאף על פי שאין בזה אסור ממש, השחתת המידות יש בזה, כלשון המדרש ורבינו בחיי שמרגיל את עצמו ברע ויבוא לדבר אף במשה רבינו. בפרט, בימים קדושים כאלו – מה תועלת יש להזכיר כל היום גנותם של הגוים?

האם מותר בזמן חזרת השליח-ציבור הארוכה של ראש השנה לעסוק בדברי תורה או באמירת תהלים?
לספרים, שאין בחזרת הש"ץ כל כך "תוספות" – אסור.
לאשכנזים, בברכות שמעיקר התפילה חייבים לשמוע ולכוין.
בכל הפיוטים ו"התוספות" – עדיף להתאמץ ולשמוע את חזרת הש"ץ גם למי שקשה לו. מי שאינו יכול, מותר לעסוק בדברי תורה ובאמירת תהלים, בפרט למי שאינו מצליח לעקוב אחרי השליח ציבור, לפי מה שכתב המשנה ברורה שיושב בטל – כישן דמי, בודאי שעדיף לומר תהלים מלשבת בטל או מח"ו לדבר שיחות בטלות.

האם מותר לקחת כיסאות מבתי הגוים אל ה"קלויז" בלי רשות מפורשת מבעל הבית?
כפי מה שפסק השו"ע בחו"מ סי' שמ"ח סעיף ב': "כל הגונב אפילו שוה פרוטה עובר על לאו דלא תגנבו וחייב לשלם, אחד הגונב ממון ישראל או הגונב ממון של עכו"ם...". וכפי מה שנכתב בזה לעיל שהאיסור כאן חמור יותר משום חילול ה').
ולפי מה שנפסק שהשואל שלא מדעת הבעלים עובר בגזל אף שדעתו להחזיר כמו שכתב שם השו"ע בסעיף א': "אסור לגנוב אפילו דרך שחוק ואפילו על מנת להחזיר... או כדי לצערו, הכל אסור". הרי שהלוקח כסא בלי רשות עובר בגזל וכך הורו כל הפוסקים.

ThanBook: AishDas Shabbaton Elul 2006 II

ThanBook: AishDas Shabbaton Elul 2006 II

My session on Shabbos yesterday, stunningly accurately reported by Jonathan Baker.

Emunah Crib Sheet

This is the First Principle Section from http://rygb.blogspot.com/2006/06/my-machashavah-syllabus.html


First Principle (Emunah):

I. Ramchal:
A. Honor and Glory
B. L'Heitiv
C. Unity in Multiplicity

II. Reb Elchonon:
A. Heresy and Emotion
B. The Book in the Desert
C. Yellow and Pink
D. Yetzer HaTov, Yetzer HoRa – Intellect vs. Emotion
E. Mussar b'Hispa'alus
F. When we don't follow the Majority

III. The Kuzari
A. Mesorah
B. Yetzias Mitzrayim and Mattan Torah
C. Kaffah Aleihem Har K'Giggis

IV. Emunah Peshutah
A. Chassidus vs. Misnagdus
B. Dveykus vs. Shleymus
C. Emunah Peshutah vs. Emunas Nashim


Now I would like to expand on the "evidence" component:

1. Introduction
A. Faith, Belief, Sensory "Fact"
B. Be a Judge, Not a Lawyer

2. Categories of Evidence (Based on Otzaros HaMussar):
A. Complexity of Creation
1. The pattern
(the cloth testifies to the weaver).
2. Natural wonders
(water expands when freezing, climate, percent of oxygen in atmosphere).
3. The human body
(the eye and vision;
the nose, breathing and and olfactory senses;
the mouth, swallowing, teeth; the vocal cords and speech;
the lungs, respiration;
the heart, the circulatory system;
blood;
the digestive system;
the skeleton and bones;
shoulders, arms, elbows, hands, fingers, thighs, legs, knees, feet;
the spinal column and nervous system, reflexes;
muscles;
skin;
antibodies;
sneezing (!);
reproduction and birth).

B . Jewish History , Survival and the World's Focus on Us

C. The Kuzari (see details above)

D. Philosphy: First Cause and Cause and Effect

E. The Divinity of the Torah
1. Kosher Animals, The Calendar; Shemittah and Yovel; Sotah.
2. The Expositions of Chazal
3. Gematriyos and Codes
4. The Greatness of Chazal

F. Inherent Morality and Ethics

Wow!!! R' Shlomo Fisher on Video! (Hebrew, of course)

From: Moshe Feldman
Date: Sep 12, 2006 11:39 PM
Subject: Rav Shlomo Fisher and Yeshivat Bet El

See 25 of his shiurim (most in video) at the Yeshivat Bet El's website: http://www.yeshiva.org.il/midrash/hmidrash.asp?search=1&orderby=25

Artscroll

This is the Artscroll project with which I am currently involved:

http://www.artscroll.com/Books/dd1h.html

I do the Mishna and "Gem from the Gemara" sections.

If you scroll through the sample pages at the site, you'll eventually hit my name towards the end of the Introduction.

Best Website on the Luach

As we approach Rosh HaShanah, it is worthwhile to reference the best website on the Hebrew calendar:

http://www.geocities.com/athens/1584/

Kollel Iyun Hadaf's Citation

http://dafyomi.shemayisrael.co.il/yoma/insites/yo-dt-076.htm

forgot about this vort!

More from the Doleh

Firstly, I received a nice he'oroh by old fashioned regular mail from a reader, that the CI's "kullah" about not having to prepare Shabbos candles ahead of time is to be found (al da'as atzmo) in a piece by R' Moshe Sternbuch in Mo'adim u'Zmanim.

Next:

1. RCK holds that when you come late to Selichos it is your personal choice whether to begin at the beginning and catch up or jump in right where the tzibbur is holding (saying Yud Gimmel Middos with the tzibbur in any event).

2. He's pretty makpid on Aleinu b'tzibbur - not like I saw recently in a sefer (was it the Mishneh Halachos? I think so) that as long as your saying something at the time the tzibbur is saying Aleinu that's good enough.

One of the talmidim in OS asked me to write a "crib sheet" on Inyanei Emunah - categories of evidence, emunah peshutah etc. Anything anyone thinks should be included, please let me know.

Correspondence re Shiur Seudah vs. Shiur Kevi'as Seudah

From: Yosef Gavriel Bechhofer
To: YR

There is a chilluk between the shiur of seudah and the shiur of seudas keva (or, kevi'as seudah). For dinim d'orysa which are dinei achilah, the shiur is obviously Halacha l'Moshe me'Sinai. But for Bentching, which is imposed by Rabbanan in a broader range of cases than the Torah itself requires, the definition is not an objective Torah definition, but a subjective definition which may differ based on the specific individual and his circumstances. That is why most Misnagdim negate the idea of a "Mezonos Roll" and why some Briskers al pi an obscure shittah in the Hagahos Ashri hold that Shabbos is kovei'a l'inyan Bentching just as it is kovei'a l'inyan Ma'asros.

KT,
YGB

You wrote:

pesachim 44, or at least see rashi there for the source


----- Original Message -----
From: Yosef Gavriel Bechhofer
To: YR

Certainly not Halacha l'Moshe Me'Sinai! Mei'heichei tesei?

You wrote:

It seems to be from the sugya in Succah 26 that it is a machlokes as to the shiur of a seudas keva, but wasn't it a HALACHAH L'MOSHE M'SINAI that the shiur of a seudas keva is that of 4 beitzim. Now both of the deyos in succah would seem to differ from this, and there's no room to even be mechalek somehow between them as it is a halachah l'moshe m'sinai?!

Kol Tuv,
YR