Tzimtzum K'Peshuto

יושר לבב - ריקי, רפאל עמנואל חי בן אברהם, 1687-1743 (page 23 of 113)

Someone sent this to me as a source for the long-bandied, never-seen opinion that tzimtzum is k'pshuto, i.e. that Hashem literally vacated physical space He had previously occupied. In my opinion, he is just expressing the same perspective as the Nefesh HaChaim did years later, that we must operate as if the tzimtzum is real, even though, of course, it is not.

(PDF) Toras Purim Collection 5757-5779

(PDF) Toras Purim Collection 5757-5779 | Yosef Gavriel Bechhofer - Academia.edu

A collection of all the "Toras Purim" posts on my blog, 1997-2019, with an attempt at formatting.

Toras Purim 5779 part 3, Shomrei HaSaf

We mentioned in the previous post that Mordechai, from Binyomin, also represents the tikkun of Yosef. This is alluded to in the Megillah in that ביקרו is the gimatriya of יוסף בנימין.

Mordechai's tikkun as the third shomer ha'saf also fixed Binyomin's grave sin of Pilegesh b'Givah, for the dead woman was found with her hands on the saf (Shoftim 19:27).

The ultimate tikkun is when the three shomrei ha'saf in unison bring down the shefa from the nekudah of Hashem to the world. In Tanach the words are spelled שמר הסף. Assuming that a pei sofis

is 800, if you take three times שמר הסף you get:

ונתתי את הר שעיר לשממה ושממה והכרתי ממנו עבר ושב

(Yechezkel  35:7)

and

אל תירא מפחד פתאם ומשאת רשעים כי תבא

(Mishlei 3:25)

Now, of course, Purim leads into Pesach, where the doorposts were painted with הדם אשר בסף. But what does our saf, which is a doorway, have to do with that saf, which seems to be a vessel? Ah, but the Maharal in his Derashah l'Shabbos HaGadol writes:

 כתיב ולקחו מן הדם אשר בסף, ורש"י ז"ל פי' כי הסף הוא כלי כמו וישם באגנות, וכן תרגם אונקלוס, אבל במכילתא א"ר ישמעאל אין סף אלא אסקופת הבית, ואמר במכילתא שהיה חופר גומא באסקופת הבית ושם נתן הדם, וישראל הם דומים לאסקופת הבית שהכל דורסין עליה, כך ישראל בגלות הם דומים לאסקופה, והאסקופה יש לה שני פנים, כאשר לא תצרף אותה אל המזוזות ואל המשקוף הנה היא אסקופה נדרסת, ואם תצרף אותה אל המשקוף ואל המזוזות היא מתחברת עם המשקוף ועם המזוזות והוא עמהם צורת הפתח אשר נכנסין שם בני אדם דרך הפתח, והפתח הוא עיקר הבית וצורת הבית, שאם אין פתח אין כלום, ואפילו לר"ע שאמר כי הכלי נקרא סף, מדמה ישראל לאגן, כי נקראו כנסת ישראל, כי הכלי כונס הכל בתוכו, וגם הכלי עומד למטרבי יוחנן פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא (תהלים צח, ג) זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו אימתי ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו בימי מרדכי ואסתרה, שהרי כתיב והגעתם משמע הגעה למעלה, והמשקוף ושתי המזוזות רמז לזכות אברהם יצחק ויעקב. וכך אמרו במדרש כי המשקוף להזכיר זכות אברהם, ושתי המזוזות להזכיר זכות יצחק ויעקב. ופירוש זה כי המשקוף הוא לאברהם שנקרא אברהם על שם שהוא רם. כי המשקוף הוא מתרומם למעלה, וכמו שהמשקוף הכל נכנסין תחתיו כך היה אברהם אב המון גוים לכל העולם, וכמו שאמרו מתחלה אתה אב לארם ובסוף אל כל העולם כולו, ולפיכך היה אברהם אבינו בפרט דומה למשקוף שהכל נכנסין תחתיו והוא מתרומם על כל באי עולם, והכל נכנסין תחת אברהם שהיה אב המון גוים.

Wow! It could also be that the tzuras ha'pesach consists of Hashem at the top and the three shomrei ha'saf as the sides and bottom. 

But is Yosef connected to the connotation of vessel? Again, another sefer with which I am not familiar, but which is in the DBS database so it must be bar samcha, the Toldos Aharon writes:

וזה הצדיק נקרא יוסף שמוסיף תענוג להבורא ומשפיע הבורא לעמו ב"י חסדים ורחמים ובני ישראל נעשים כלים לקבל השפע מהבורא, ומזה מקבל הבורא ב"ה תענוג שמשפיע למטה. כי בי"ה ה' צור עולמים ביו"ד נברא עולם הבא ובה"א עולם הזה (מנחות כט ע"ב), ויו"ד במלואו הוא עולה עשרים, וה"א עולה ששה, הרי כ"ו, מספר השם בשלימות. וכן שני אותיות ראשונות של יוסף, יו"ד הוא עשרים, ועם אות השנית הרי כ"ו. שזה הצדיק שגורם תענוג להבורא עושה שלימות של השם הוי"ה עולה כ"ו. ואותיות שניות של יוסף היינו ס"ף הוא לשון כלי כמ"ש (שמות יב, כב) הדם אשר בסף, והיינו אותיות ראשונות מורים על תענוג של השלמת שם הקדוש, ואותיות שניות מורה על תענוג שיש להבורא מישראל שהם מקבלים שפע של הבורא ב"ה:

Yes, indeed! (With the added benefit of an expanded explanation of the significance of the yud-vav.) The shomrei ha'saf are also the guardians of the kli machazik brocho which, as we know, is shalom (as stated in the last Mishnah in Shas), which is why Mordechai was a dover shalom (as stated in the last pasuk in the Megillah).

Mordechai had elements of Moshiach ben Yosef (Ish Yemini) and Moshaich ben Dovid (Ish Yehudi).

Perhaps if he had been ratzui to all his brethren, the ultimate redemption would have been achieved then and there. But that was not to be. But he brought to us a small measure of what the Toldos Aharon calls תענוג של השלמת שם הקדוש - The yud-vav.

רבי יוחנן פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא (תהלים צח, ג) זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו אימתי ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו בימי מרדכי ואסתר

(Megillah 11a)

Our Simchas Purim should be in the spirit of, כביכול, bringing about the תענוג שיש להבורא מישראל שהם מקבלים שפע של הבורא ב"ה - the samech-pei.

When we calculate the gimatria of בגתן תרש under the assumption that the nun sofis is 500, we get:

זמרות היו לי חקיך בבית מגורי

(Tehillim 119:54)

However we understand this strange Gemara (perhaps for a different time), it says (Sotah 35a):

דרש רבא מפני מה נענש דוד מפני שקרא לדברי תורה זמירות שנאמר זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי אמר לו הקב"ה ד"ת שכתוב בהן התעיף עיניך בו ואיננו אתה קורא אותן זמירות הריני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו דכתיב ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקודש וגו

Simchah must be used carefully, otherwise it is the sam ha'maves that Bigsan and Seresh wanted to deliver to Achashverosh!

We should be zocheh to the simchah of:

ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר

Toras Purim 5779 part 2, Shomrei HaSaf

The Gemara (Sanhedrin 10b and elsewhere) explains that the deliberation on declaring a leap year begins with three dayanim, continues with five and is completed with seven, because this corresponds to the three shomrei ha'saf, the five of the ro'ei pnei ha'melech and the complete number of seven ro'ei pnei ha'melech. (In Birkas Kohanim there are 3,5,7 words respectively in the three berachos.)

The Maharal in Chiddushei Aggados there explains that a king is a nekudah, a "oneness." The three shomrei ha'saf are a kav, a line, which is captured by the number three because a line must have a beginning, a middle and an end. The line only has one dimension. He goes on to explain the five as two dimensions (the point in the middle and four sides) and the seven as three dimensions (the point in the middle and six sides

 וכל התחלת דבר שהוא מתפשט ויוצא אל הפעל הוא שלשה. כי האחד אין בו התפשטות כלל, והוא כנגד הנקודה שהיא אחת ואין בה התפשטות כלל. והתחלת התפשטות הוא הקו שיש לו רוחק והרוחק נעשה על ידי ג' דהיינו (לו) התחלה ואמצע וסוף. ולפיכך כאשר התחילו ליישב ולהוציא אל הפעל העבור ולקבוע המועדים, דבר שהוא אל הש"י, ועל [ידי] ב"ד של מטה הוא יתברך קובע המועדים, כמו שאנו אומרים מקדש ישראל והזמנים שהוא מקדש ישראל וע"י ישראל מקדש הוא יתברך הזמנים, והישיבה הוא התחלת היציאה לפעל העבור לכך היה בשלשה. והתפשטות הקו הוא [השטח], כי הקו אין לו התפשטות רק באורך ואלו התפשטות הקו הוא לאורך ורוחב, ויש לשטח הזה חמשה דהיינו ד' קוים לד' רוחות והאמצע אשר ביניהם הוא הנקודה האמצעית והם חמשה. ולכך כנגד זה כאשר היו נושאים ונותנין בזה [הוא העבור] והוא יותר התפשטות [וזהו] היציאה אל הפעל [לכך] היו חמשה כי זה מורה על היציאה לפעל יותר. וגמר הדבר כאשר יש לו גמר התפשטות, וזהו כנגד הגשם שיש לו התפשטות באורך ורוחב ועומק כל הצדדין, והם ששה כנגד ששה צדדין עם הנקודה האמצעית שביניהם שנקרא היכל הקודש ואלו דברים בארנו אותם במקומות הרבה מאוד מאוד:

ומזה הטעם עצמו ברכת כהנים יש בו ג' ברכות, האחת יש בו ג' תיבות, השניה חמשה, השלישית שבעה. כי הברכה היא התפשטות, ולפיכך כתיב אצל הברכה ופרצת ימה וקדמה וזה מבואר. ולכך תחלת הברכה הוא ג' שהוא התחלת התפשטות, וברכה שניה חמשה כנגד אמצע התפשטות, וברכה שלישית שבעה והוא תכלית התפשטות בכל צד מעלה ומטה וכך לארבע רוחות. ולכך אמר כי ג' וחמשה ושבעה הם כנגד ברכת כהנים, כי הטעם בברכת כהנים וגבי ישיבת העבור הכל אחד, והבן הדברים האלו כי אי אפשר לפרש:

Now, in the sefer Ahavas Shalom, with which I am not familiar, but which must be reliable because it is in the DBS database, we find this remarkable passage:

ובימי אחשורוש היה גם כן קרוב לגאולה, שהיה בסוף שבעים לגלות בבל, ובוודאי היה צריך להיות תיקון מדת יוסף. ומצמיחת הגאולה שהיה מקודם נראה שהתחילה מדת יוסף להתקן, והתחלת התיקון הוא שנמשכים ק"מ האורות שהוא 'סף' מן יוסף, רק שהיו צריכים להמשיך עוד י"ו אורות. ובגתן ותרש היה שרשם מן הקליפה שהיתה שומרת שלא יתגלה השליש עליון של תפארת, היינו י"ו מן יוסף, ולא תושלם מדת יוסף, ויהיה נשאר רק 'סף' מן יוסף, כדי שלא תהיה הגאולה, ועל כן כתוב משומרי הסף, שהיה שורשם מאותם ששומרים שלא יתגלה השליש עליון כנ"ל, ויהיה נשאר רק 'סף' מן יוסף כנ"ל

Just as there is a name of Hashem that is incomplete associated with Purim, at the end of Parashas Beshalach, there is a name of Yosef that is incomplete associated with Purim. Only the name of Hashem is missing the last two letters, and the name of Yosef is missing the first two letters.

In the name of Hashem, the missing vav represents Yosef, the pipeline of middas yesod that is cut off, While the missing heh represents Dovid, the tikkun olam b'malchus Sh-ddi that has not yet occurred.

(On a tangent, Yosef in gimatriya is 156. The 156th pasuk in the Torah is, I believe, the first time the word bris is mentioned.) 

Although the Ahavas Shalom associates Mordechai's tikkun of the name of Yosef with Moshe Rabbeinu, I would suggest that the tikkun is specifically through Binyamin's middah, parallel to Shaul's reign prior to Dovid. This is, of course, why all three (Yosef, Binyamin and Mordechai) are associated with the word tzaddik, tzaddik yesod olam).

To be continued...

About Goyim: Notes on Rabbi Micha Berger's Religious Dilemma

There is significant follow up on the issues at Reb Micha's original post,
https://www.facebook.com/notes/micha-berger/religious-dilemma/10154373582687263

Important points I added are:

1. I forgot to mention that a goy can only bring a Korban Olah, not a Shelamim. This is very much linked, and really is a fundamental source, for the dichotomy I presented.

2. I was myself somewhat guilty of imprecision in terminology. "Taharah" as I meant it is not Halachic Taharah, of course. Rather, it is the Nekiyus, Perishus and, ultimately the Taharah of the Mesillas Yesharim. That is the highest level open to a goy. From the Chassidus of the Mesillas Yesharim and beyond is only available to Jews.

Learning the Preamble to the Constitution like a Gemara

Toras Purim 5779 part 1, Shomrei HaSaf

We were mevarech Chodesh Adar Sheni, it's time.

This is an introduction. I am NOT yet sure where I'm going from here...


Integral to Purim is the plot of Bigsan and Seresh.


They were the שומרי הסף.


So there were two שומר הסףs.


Two times שומר הסף is in gematriya 1382 (691x2).


This is the same gematriya as:


משנכנס אדר מרבין בשמחה


and as


ענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל




Hmm...

Now, in Melachim II  25:18 there are three Shomrei HaSaf, from which the Gemara in Sanhedrin 10b derives that the consideration of whether to add an Adar II to make a leap year begins with three people, before going up to five an then to seven.
So who was the third Shomer HaSaf?
Esther Rabbah (6:13) give the answer: Mordechai!
בימים ההם ומרדכי יושב בשער המלך קצף בגתן ותרש שני סריסי המלך וגו' מה קצפון היה שם מעביר שנים ומשיב אחד מעביר שני קלסריקין שהן שומרי הסף ומושיב הברברי הזה יושב בשער המלך ר' ברכיה בשם ר' לוי אמר כתיב (תהלים מ"ו) לכו חזו מפעלות ה' אשר שם שמות בארץ הקציף עבדים על יד אדוניהם לתת גדולה לצדיקים הה"ד קצף בגתן ותרש וגו' לתת גדולה למרדכי מקציף אדונים על עבדיהם לתת גדולה ליוסף הה"ד (בראשית מ"א) פרעה קצף על עבדיו
(See the Tiferes Zion at http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=6738&st=קצפון&_rnd=0.8479636722930861.)

Clothing

Part of a talk I gave to the Shalhevet Girls High School in Vancouver, 

where our daughter Rebbitzen Federgrun is the Menaheles.

Summarized by Rebbitzen Federgrun.

A person's clothing send a subtle signal of what they represent and whom they respect in this world. When we dress a certain way, we tend to act a certain way. In Judaism, we generally don't have uniforms as part of our religious routines. We may have a special article of clothing to wear at specific times, but the only place/time where we find a "uniform" was in the Beis Hamikdash. Rabbi Soloveitchik once said, "Judaism doesn't believe in rituals for the sake of ritual. Everything we do has a deeper meaning and reasoning behind it." Yet, again, in the Beis Hamikdash, there were rituals - and they meant a lot! Why was the Beis Hamikdash different in these regards?

There's an idea in Kabbalah of hod - splendor. There is hod of Hakadosh Baruch Hu in the world He has created. We say in Barchi Nafshi, "Hod v'hadar lavashta - You (Hashem) donned splendor and glory." This middah of hod is one Hashem used in creating the world. Thus, when we look at the amazing world around us, we are, in a sense, seeing that which Hashem wears to show us His majesty.

When we see hod, we feel awe. We recognize the greatness of what we are seeing and experiencing, and we want to associate with it.

The Beis Hamikdash is supposed to be the place where Hashem's hod is appreciated most. Only there were kohanim given a "uniform" to wear: the bigdei kehunah. And there we experienced religious rituals. The reason these could happen in the Beis Hamikdash, is because the Beis Hamikdash itself was the pinnacle of kedusha in the world. Therefore its hod could be accurately recognized as the splendor of Hashem. Instead of focusing on the externals, those in its proximity focused on the spirituality of what was happening around them.

This week we read Parshas Shekalim, which tells us how each Jew brought half a shekel to be used for the services in the Beis Hamikdash. The Sfas Emes explains that the idea of mishenichnas Adar marbin b'simchas begins with the reading of Parshas Shekalim. This money was brought with joy, and that joy carries through the generations until today. Part of the great joy in giving 1/2 shekel lies in its representation that we give half, and Hashem gives half, and we meet Him in the middle. So the joy of Adar is the joy of getting close to Hakadosh Baruch Hu.

Everything we see, do, hear, etc has an impact upon us - consciously or unconsciously. We aren't perfect, but we should strive in all we do to increase our simcha by doing things that bring us closer to Hashem.