The Rebbetzin's Husband: The Diaspora Jew

The Rebbetzin's Husband: The Diaspora Jew

Thanks to Steve Katz for forwarding this to me. I don't know if I agree with every example, but with the sentiment... 100%!

HZL Redux

We recently had a conversation on HZL.


Danny, my original correspondent wrote me today:

Dear  R Bechhofer,

Thanks for all your time, if you look at your blog post you will see a
lot of strong challenging points, by me and others that you have not
yet addressed.

I would be interested in your response.

If you do respond to those posts I will not respond as I don't see any
practical benefits to argue.

I hope you understand that my "positive" attitude to masturbation is
not because I want to justify my behavior, in fact I masturbate a lot
less and don't watch porn, and I am growing much more in this area
then I did when I had your attitude.

All the best

I think I fell into a trap - of my own making - towards the end of that conversation, in that I based opposition to HZL on "outside" sources: Christian or Moslem sites that could be dismissed as pseudo-science.

In doing so, I violated one of my own cardinal principles (learned from RAEK) - viz., that Torah and Yahadus are self-referential.

So let's see some Reb Tzadok's:

 ספר דובר צדק - פרשת אחרי מות אות ד

כי באמת אפילו חסיד שבחסידים [להנאת עצמו קמכוין] וכו' ולכן אל זועם בכל יום כי ה' יתברך נקרא שונא זימה. כי בתורה

 נקרא מקרה לילה גם כשהיא במתכוין שדבר זה נקרא מקרה לפי שאפילו חסיד וכו' וכל דבר שהוא להנאת עצמו נקרא  מקרה כי ה' יתברך הוא בעל הסדר ומה שאין מתכוין לה' יתברך לבדו נקרא מקרה:

 ספר תקנת השבין - אות טו

הנה עם כל תוקף הטומאה שבעוון זה לא אמרו בזה עונשי גיהנום חמורים ביותר מבשאר עבירות רק כל חומר שבו בהעדר המעלה דראיית פני שכינה ומניעת הכניסה למדריגות עליונות, וכן לשון האי לא סליק הנזכר לעיל רצה לומר שאין עולה למעלה עליונה וכדמסיים שם גם כן דלית לן חייביא דלא חמי אפי שכינתא בר מהאי, ובפרשת ויקהל (רי"ד סוף ע"ב) דלית חובא דקשיא קמיה קודשא בריך הוא כהאי וכו' על חובא דא כתיב וירע בעיני ה' וגו', הנה בכאן פירש שקושי חטא זה מכל העבירות הוא קמיה קודשא בריך הוא דוקא דמייתי על זה קרא דבעיני ה' דלא נמצא כן בחטא אחר וכן בער נאמר רע בעיני ה' ובכל הני דוכתי בזוה"ק מייתי גם כן מקרא הנזכר לעיל וכלפי עיני ה' דייקא עוון זה חמור ורע יותר מהכל:

ויש לומר לפי זה שפיר דדוקא הוא נגד כל עבירות כולם בענין הטומאה המרחקת מפני שכינה וכלפי שמיא דוקא, אבל מצד

 האדם בעולם הזה ואפילו מצד עולם המלאכים ודאי כל העבירות שהחמירה תורה באזהרתם ובעונשם הם חמורים יותר, ודחי הא מיקמי הא כדברי הספר חסידים שמביא בבית שמואל שם או לענין יהרג ואל יעבור ולהתרפאות לדחותה מפני פיקוח נפש דכשעושה אותם מצד הדין שנדחה מפני דבר אחר החמור שוב גם בעיני ה' אינו רע, וגוף חומר האיסורים לענין דיחוי וכיוצא בכל דבר דנפקא מינה לדינא ולגבי האדם הוא כפי חומרי האזהרות והעונשים המפורשים בתורה שאנו רואים שהחמירה באיזה דבר, וגם לענין עונשי שמים בגיהנום ודאי הם חמורים יותר ואם כן הוא עונש שמים, אבל חומר עוון זה הוא רק בעיני ה' לבדו ולענין ההתקרבות לפניו יתברך והרי זה על דרך שאמרו (יומא כ"ט ריש ע"א) הרהורי עבירה קשים מעבירה:

ואף דרש"י שם פירש קשים לגוף כל הראשונים לא פירשו כן וכמו שכתב גם כן בספר כד הקמח לרבינו בחיי (אות טהרת הלב) לפרש כפשטיה לענין קושי החטא וטומאת הנפש ולפי שההרהור בלב ומטמא הנפש השכלית השוכנת שם יעוין שם באורך, ובודאי שמעשה העבירה עצמה בפועל חמורה הרבה יותר לכל דבר מההרהור, ואף על פי שטומאתה בנפש קשה יותר זהו רק לפני ה' יתברך הבוחן לבות שיראה ללבב לבד והוא מצד הנסתרות אשר אין גלוי אלא לפני ה' אלקינו ולנו ולבנינו הוא לעשות את כל דברי התורה ואין לנו אלא כפי משפט התורה מה שהחמירה באזהרותיה:

ועוון זה גם כן נמשך מההרהור וכמו שחיברם רמב"ם בפירוש המשנה שם יחד וכן אמרו (נדה שם) כל המביא עצמו לידי הרהור אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה כתיב הכא (בראשית ל"ח, י') וירע בעיני ה' וגו' עיין שם, והנה קרא דוירע אמוציא זרע לבטלה קאי שהיה דש בפנים וזורה בחוץ ומייתי זה אהרהור מבואר מזה דעיקר חומר עוון זה ומה דרע בעיני ה' הוא מפני ההרהור, ולפי שמחשבה רעה אין הקב"ה מצרף למעשה אין נענש עליה אלא כשיצא לפועל במעשה בהוצאת זרע לבטלה שהוא נמשך ובא מההרהור, וגם מה שאמרו מביא להרהור הכוונה בהרהור היוצא לפועל במעשה כמעשה ער ואונן דמייתי וסתם מהרהר המביא עצמו לכך שהוא המעמיק בהרהורו ואינו פוסק סופו לבוא להוצאת זרע לבטלה, ומדנקטיה על שם ההרהור משמעו דזהו עיקר החומר שבו ומשום דהרהורי עבירה קשים כנזכר לעיל:

ומטעם זה בלאו הכי לא קשה מהספר חסידים שמביא בבית שמואל שם דלענין ביאת עריות או נדה מתוך אותו ההרהור עצמו פשיטא דחמור טפי דהרי מצד ההרהור אין חילוק והכא איכא עוד חומר מעשה העבירה עצמה, ולא אמרו דחמיר מכל עבירות אלא באותן שאינם בפגם הברית או שאין באים מתוך תוקף העמקת ההרהור כעוון זה רק מתוך פגיעת הערוה לפניו, והא דאין מכניסין למחיצתו היינו לפרגודא דבזוהר הנזכר לעיל, ומתבאר כמו שכתבתי דכל החומר הוא מצד הרהורי עבירה הקשים ועל הרהורי עבירה שבלב ודאי דסגי בתשובה שבלב לבד כמו שכתבתי (אות י"ג), וכל החומר שבו הוא רק קודם ששב אבל אחר דלבבו יבין ושב הרי נטהר הלב ורפא לו:

ועיקר לשון שובבים דבקרא הנדרש על המחילה מיד מורה על ההולך שובב בדרך לבו ומקרא דוילך שובב וגו' (ישעיה נ"ז) נאמר שתי פעמים הצדיק אבד שהיא כולה מדברת בעוון זה ביחוד שהחוטא בו הוא אובד מדריגת ומדת צדיק הרומז לשומר הברית כנודע, וכן מקרא דהנחמים באלים וגו' האמור שם (נדה י"ג.) על זה והחוטא בזה נקרא שובב ועליו נאמר שובו וגו' ארפא וגו':

...

ונראה דלפי דעתי יש לומר דכמו דדרשינן (סנהדרין נ"ח.) ודבק ולא בזכר באשתו ולא באשת חבירו והיו לבשר אחד וכו' יצאו בהמה וחיה וכו' הכי נמי יש ללמוד מזה איסור דהוצאת זרע לבטלה דליכא דיבוק ולא באשתו ולא נעשה בזה לבשר אחד כשזורה בחוץ וכמו דזכור ובהמה לא נמנו בפני עצמו בבני נח והם בכלל גילוי עריות ואף שאינם מכלל העריות כיון דמקרא אחד נלמד איסורם הכי נמי מוציא זרע לבטלה דנלמד גם כן מאותו מקרא ודמיא נמי להו כללוהו בגילוי עריות:

ספר צדקת הצדיק - אות קכז 

קכז) סימן לתשובה גמורה ושנתקבלה תשובתו על עוון זה דהוצאת זרע לבטלה ובכלל קלקול הברית הוא כאשר נפתחו לפניו מראות האלהים. רצה לומר שרואה ומכיר שהשם יתברך נכחו שדבר זה נקרא אצל דוד המלך ע"ה רוח קודשך וששון ישעך כי איתא בבראשית רבה ריש פרשת וירא (מ"ח ב') על פסוק (איוב י"ט כ"ו) מבשרי אחזה אלוה דלשמירת ברית בשר תיכף מגיע מחזה וירא וגו' והנה בעל תשובה איתא בזוהר חיי (קכ"ט סוף ע"א) דבשעתא חדא ברגעא חדא זוכה לכל המדריגות [ושמעתי בשם הרבי ר' בונם ז"ל כי דבר זה מיגיעת רבי שמעון בר יוחאי ע"ה]:

Kavua Redux II: A Respnse from Prof. Aumann

Prof. Aumann graciously commented on my blog post on his pshat in kavu'a.


I have omitted some parts of his communication that were personal:

Dear Rav Bechhofer, לאי"ט,

Please forgive the long delay in replying to your very good message of 
last week.  For easy reference, the items in this message are numbered.

1. First of all, the short answer to your question is that you got it 100% 
   right.  I have a few comments and elucidations, set out below; but yes, 
   you absolutely did get it right.  Thank you very much for sharing this 
   with your Google group!

2. Thank you for the detailed references regarding קבוע and פריש; they 
   will be a great help.

3. As I recall, Moish Koppel had an explanation involving quantum 
   mechanics; I guess that's what you mean by "indeterminant" or "hybrid."  
   That's pretty airy stuff.

4. The Wikipedia article on moral hazard is good, but I prefer the 
   following definition, which is perhaps a little more focused: We say 
   that a situation with an uncertain outcome is fraught with "moral 
   hazard" if an *interested* party -- one that stands to gain or lose
   from the outcome -- can influence it.
  
5. Frankly, I don't see any difficulty with the גמרא in זבחים.  The text 
   reads, ניכבשינהו דניידי ונימא כל דפריש מרובא פריש. The literal meaning 
   of this is, "let's force them to move, and then say that every (animal) 
   that gets separated (from the main flock) comes from the majority." 
   That is, one creates a disturbance that makes the whole flock move, and 
   then the animal or animals which get separated from the main flock in 
   the turmoil are considered to come from the majority. This is actually 
   a very elegant way to get a truly random selection, which is indeed not 
   subject to moral hazard, as the *interested* party -- namely the owner 
   of the animals -- is *not* making the selection; the selection is made 
   by the flock itself, when it scatters because of the disturbance. 

   Goldschmidt's translation is "man kann sie ja sich zu bewegen zwingen 
   und sage, was sich trennt, trenne sich von der Merheit," which is 
   exactly the meaning given above. 

   Rashi's גירסא is נכבשינהו דניניידו, which implies that they will move 
   themselves because of a disturbance.  Jastrow (on the word נוד) 
   translates the passage as "let us force them to scatter."

   Rashi's פירוש is יכופו אותם שינודו דלא ליהוי קבוע.  This could be 
   misread to mean that it is sufficient for the whole flock to move as 
   a unit, without scattering. But such a reading would not fit the גמרא 
   itself, which says ונימא כל דפריש מרובא פריש; the word "פריש" implies 
   a separation, like at the bottom of ע"א.

With warmest regards,

Yisrael Aumann

Not just Jewish ladies!

Modest Articles and Testimonies

Fascinating.

Pajamas Media » Men, the Gender Wars Are Over — We Won

Pajamas Media » Men, the Gender Wars Are Over — We Won

Written tongue in cheek of course, but very important.

Kavua Redux: A Pshat from Prof. Aumann

I had the privilege of spending this past Shabbos in New Rochelle, where Prof. Yisrael Aumann was scholar in residence at the Young Israel. Moreover, he, his nephew (and my chevrusa in the Mir back in '84 for Kesuvos), Rabbi Uri Aumann of the extremely important organization Miktze Ha'Aretz (to the benefit of which the Shabbos was dedicated) and his granddaughter were all guests of my father and his wife for Shabbos lunch, which we enjoyed immensely.


In the course of one of Prof. Aumann's presentations, he offered his own explanation of the principle of kol kavu'a k'mechtza al mechtza dami.


The principle of kavua is an old nemesis of ours.


Some other sources that deal with the issue include this post in Avodah:


From: Saul Mashbaum <saul.mashb...@gmail.com>
Date: Fri, 19 Jun 2009 14:14:24 +0300
Subject: Re: [Avodah] tannur shel achnai

RMB and RRw discussed probability and the halachot of rov and safeq.
RRW noted that  "And I still don't get the logic for kavua nor have I
heard an explanation that clicks with me so far."

I *highly* recommend "Resolving Uncertainty: A Unified Overview of
Rabbinic Methods", a comprehensive treatment of this subject, by Moshe Koppel,

a talmid chacham and mathematician,  at
http://u.cs.biu.ac.il/~koppel/rov-25.5.pdf.

In this paper, the classic rabbinic concepts of safeq, rubba d'ita
kaman, rubba d'leta kaman and kavua are clearly described in terms of
fundamental probabilty concepts. It is written for the educated
layman, with no complicated formulas or intimidating (to some)
mathematical symbols or notation.

In particular, kavua is discussed in great detail in pages 10-15 of
this 24-page double-spaced paper. Very briefly, the case of kavua is
"indeterminant" (an alternative term considered is "hybrid"), such
that the uncertainty involved canot be resolved by the relative
probablities of the possible outcomes. This is what the term "mechtza
al mechtza" implies.

This paper is IMO a must read for anyone with an interest in this subject.

Saul Mashbaum

A "conventional" pshat in kavua is that of Reb Shimon, found in note 42 here:


The principle of kavua is arguably not based on the laws of probability, but rather serves as a limitation to the principle of rov. See R. Shimon Shkop, Sha'arei ‘Yosher, no. 4, who explains that the principle of kavua is an innovation of the Torah to treat karvua items as part of the larger category to which they belong rather than as individual entities. When an item is considered kavua, the focus is on possibilities, not probabilities. A piece ofmeat from an established location can either be categorized as kosher or non-kosher. When the piece in question is only subject tothese two possibilities rather than the probability that it originated from a non-kosher store, the principle of rov is no longer applicable as the possibilities are equal. If the piece is not subject to kavua, the probability that the meat originated from a kosher store will determine whether the piece is permitted.


Sometimes I think I understand that approach, sometimes not. Depends on atmospheric conditions, I guess... Anyway, another approach is here.


Now, what Prof. Aumann said is that he believes the logic behind kavua is the law of Moral Hazard. You can look up the linked Wikipedia entry. The way Prof. Aumann explained it succinctly is that even if you are perfectly willing to pay double the premiums, an insurer will not issue you a second identical policy on your car. This is because you now have an incentive to disregard your normal parameters of morality and arrange to have your car stolen - after all, you will make a tidy profit on the theft. You might not even make such arrangements - you are, of course, a very moral person - but you may be more negligent about removing your keys from the ignition and locking the door. It might not even be a conscious reaction.


Kol d'parish eliminates any "moral hazard." I was not active in generating the safek, and neither my conscious nor subconscious issues bear on the scenario.


In a case of kavua, however, I was active in creating the safek. I went into the store, I threw the rock, etc. Therefore, my issues bear on the scenario. For example, I might have a subconscious drive to eat treif which impels me to a non-kosher store - of which I myself am not conscious. 


(This bears on the issue that I think I discussed somewhere in the Bigdei Shesh, as to using rov within the kavua - the issue of why every city is not a safek ha'shakul for mikra megillah on Shushan Purim. Lefi Prof. Aumann it would seem pashut that you can use rov within the kavua, v'duk.)


The question I have on this really beautiful approach is:

תלמוד בבלי מסכת זבחים דף עג/ב 

אלא ניכבשינהו דניידי ונימא כל דפריש מרובא פריש

But I think the Tosafos there solve the problem, v'duk.

Belated Vort on Korach

The Shivivei Eish (aka the Dor Revi'i) on Parah Adumah and Korach

Very Izhbitz. Especially fascinating is the intriguing, implicit condemnation of Na'aseh v'Nishma.

Olam Hafuch Ro'isi?

In HaModia this past week there was an article about the abuse of heter meah rabbonim in our community.(Notes: 1. Pretty gutsy for HaModia; 2. Means the problem has reached proportions so great that it can no longer be ignored.) And we're arguing about worms in fish?!

Havolim: A Story about Reb Moshe

As we say in Avodah-land: ZZGG! (zehr-zehr gut-gezogt)

Havolim: A Story about Reb Moshe

HZL

A letter from a correspondent (so  far as I know, not someone of my acquaintance):

Dear YGB, 

I read on your blog that you think masturbation is selfish. 

I am a young  guy and enjoy doing it. From a psychological perspective it is a positive expression of sexuality. 

The reason why it is my ultimate goal to stop is because that is the halachic reality. 

However masturbation is completely normal and there is absolutely nothing perverted or selfish about it.

I would appreciate It if you explain what you mean, and if you thing I am entitled to disagree with you and still be considered an orthodox jew.

Thanks for your time.

My response:

Sorry for the delay.

That you enjoy doing something does not make it right. The Rambam tells us that we must understand that to eat a ham sandwich is very pleasurable and enjoyable, and that we nevertheless refrain from it because of Ratzon Hashem.

If sexuality was given by God to his creatures as a means of bonding (not to mention procreation), I fail to see how how one can assert that solitary sexuality is a positive psychological activity.

Hence, I am not sure on what basis you assert it to be "normal." Perhaps by societal norms, but not by the norms expected of us by our Creator.

Since perversion is a societal norm, it is in constant flux and cannot be an objective measure. Homosexuality was once regarded by greater society as a perversion, and now it is not.

As to being selfish, the more proper term is self-centered.

You certainly are entitled to disagree with me and still be considered an Orthodox Jew. But your arguments here are based on self-validated premises, not on solid reasoning.

I am happy to continue the conversation. I will be blogging it, leaving you anonymous, of course.

KT,
YGB

V'hayah machanecha kadosh?

From a talmid:



Dear Rebbe,


I am currently in camp [deleted]. I can say with full certainty that this is the worst place on Earth. The institution preaches this silly pro-israel philosophy, in an attempt to galvanize a fervent zionistic passion within the kids here.. all of the kids could not care any less about israel! Yes obviously there are some people that care about the camp but for the most part, it is full of people that completely flout religious law, openly, in front of the camp's supervisors. Negiah, tznius, are all secondary to a silly passion for a jewish state most of them dont truly know a thing about. I personally follow israeli politics very religiously and i certainly wouldn't say im not pro israel, but this camp is just an insult. Im a lifeguard, there making us do mixed swimming which is totally ridiculous. I have some friends so I wont be killing myself, but the beis medresh is non existent and the rabbi isn't coming for another two weeks. This camp is the epitome of causing kids to have absolutely zero regard for religious values whatsoever, it is extremely frustrating. On the bright side, I have a very competent friend as my chavrusa next year, and the group as a whole is looking good.

This camp accomplishes so little, the environment is so religiously and morally depraved it is really absurd. Im sure many have questioned the authenticity of the Zionistic fervor here, and I certainly wont say this complaint is distinctively unique on my part.. but I can say that for a camp that is regarded as the most religious co-ed summer camp out there, it is truly a disgrace.

I look forward to keeping you posted about how things progress for me next year. I am entering the year with a very optimistic disposition so I think it will be productive for me, assuming I make it through the next 30 days.

L'shalom,
[deleted]

Nachas Point and Daf Yomi Plug

From a note I recently received from a young man who had been a talmid of mine at Kushner. Nachas!

...I wanted to thank you for your guidance over the years especially in encouraging me to learn daf yomi even if for one mesechet.  i think learning that daf yomi changed my life.  Although if i relearned those mesechtot that i learned back then today i would understand the gemara on a different level just in the pshat, that commitment and learning i believe provided me with a shield from the pressures of Kushner and it was one of the main reasons Hakotel decided to accept me.  Today i feel comfortable learning my bikiyut with rashi and tosfot which is something in my wildest dreams i never thought i would do (let alone learn without artscroll!).  i can do this because i was accepted to Hakotel which facilitated my growth, zionism allowed me to mature by going to the army through them and really commit to my learning by spending 4 years in yeshiva in hesder.  i will probobly not become a rabbi, nor a teacher, but these years in yeshiva really have developed me into someone i am proud of an i would like to believe is considered a ben torah, and a give you a great portion of the credit.  Thank you for tolerating us/me, for guiding me, had i listened to Rabbi [Deleted]'s criticism of learning daf yomi and learning with artscroll, i probably would not be where i am today so i thank you.  Thank you!