Two Quick Insights on the Hagada

I was asked by some talmidos to share a Dvar Torah on the Hagada. The

video below consists of two brief insights on the Hagada.

Bar Ilan Professor Solves Age Old Issue: How Big Was the Talmudic Egg?

Major ramifications!

https://www.jewishpress.com/news/jewish-news/holiday-news/bar-ilan-professor-solves-age-old-issue-how-big-was-the-talmudic-egg/2023/03/30/

The Jewish Press

Bar Ilan Professor Solves Age Old Issue: How Big Was the Talmudic Egg?

By David Israel - 8 Nisan 5783 – March 30, 2023

As the Jewish holiday of Passover approaches, new questions about eggs, an important component in the festive seder feast, are being answered.

When in history were the first eggs eaten and what size were they? The answers have emerged from a new study, published in the scientific journal JSIJ, conducted by Prof. Zohar Amar, an expert in ancient flora and fauna from Bar-Ilan University’s Martin (Szusz) Department of Land of Israel Studies and Archaeology. Back in 2019, we reported his discovery: Israeli Scientist Reveals First Temple Period Eggs Differ Little Than Today’s Fare On the Passover Plates of Jerusalem Residents. His research is more

complete now and was recently published (שיעור “כביצה” לאור המציאות הקדומה – seventh PDF document down on the list of Bar Ilan University’s Dept. of Jewish Studies published articles for 2022).

Due to their delicacy and fragility, eggs are generally difficult to preserve and, therefore, a rare archaeological find. In his in-depth study, Prof. Amar surveyed 15 of the most ancient, well-preserved eggs ever found in and outside of Israel.

The earliest evidence examined is large eggshells from the First Temple period uncovered during excavations of the City of David. Eggs dating to the Roman period and the Middle Ages were also studied. These eggs, completely intact, were well-preserved because they were found in septic tanks and sewage

According to the findings of the study, chicken eggs became a significant part of the food basket only during the Hellenistic-Roman period, and their size at the time was different than thought until now. Further, Amar’s analysis of historical sources revealed that the average egg volume in all periods was 40-44 cc, less than that accepted in Jewish law (Halakha). This new data may carry important halakhic implications, as various halakhic rulings are determined according to the size of an egg, for example, the directive to eat matzah “the size of an olive” during the Passover seder. According to different halachic opinions, this is calculated as between a quarter to half an egg.

“The eggs are smaller than what is accepted nowadays according to the calculation of 57 cc made by the late halachic scholar Rabbi Avraham Chaim Naeh,” explains Prof. Amar. “The late leader of Haredi Judaism in Israel, Rabbi Avraham Yeshaya Karelitz, also known as the Chazon Ish, thought that modern-day eggs were smaller, and twice the size in the past, approximately 100 cc.”

The eggs’ relatively small volume existed until the middle of the twentieth century. Their size and volume increased only in recent generations, following the cultivation of hen breeding.

Clip of Reb Nota Greenblatt zt"l talking about Rav Kook, Rav Bengis etc.

Great clip of Reb Nota Greenblatt zt"l talking about Rav Kook, Rav Bengis etc.

 H/T R' Aaron Berger.

Rischa D'Araisa Season 6 Finale, Episode 27: Sparks of Fire: Seven Fascinating Four-Minute Rounds

 

Rischa D'Araisa Season 6 Finale, Episode 27:

Sparks of Fire:

Seven Fascinating Four-Minute Rounds

https://jewishpodcasts.fm/yeshivaofnewark/52811

Regent Judith Johnson Sheroes Series - Shani Bechhofer 2

The Rebbitzen makes a Kiddush Hashem!

(of course)

Rischa D'Araisa Season 6 Episode 26: Reviewing Rabbi Dr. Kenneth Brander's "Finding a Home in Our Midst - Engaging & Welcoming Gay and Lesbian Jews Within the Orthodox Community"

Rischa D'Araisa Season 6 Episode 26:

Reviewing Rabbi Dr. Kenneth Brander's 

"Finding a Home in Our Midst - Engaging & Welcoming Gay and Lesbian Jews Within the Orthodox Community"

https://jewishpodcasts.fm/yeshivaofnewark/52431

The article can be downloaded at

https://ots.org.il/wp-content/uploads/2023/03/Finding-a-Home-in-our-Midst.pdf

 

Arukh HaShulchan Day 1013 696.12-697.2 and Siyum Orach Chaim

The Siyum of

Hilchos Purim

and

Arukh HaShulchan Orakh Chaim

Bo Bayom Purim 5783

in the context of the

Arukh HaShulchan Yomi Project

Join us Shushan Purim as we embark on the next section of Arukh HaShulchan Yomi, Yoreh Deah

beginning with

Hilchos Basar She'Nis'alem Min Ha'Ayin

Siman 63

For more information see http://www.aishdas.org/ahs-yomi/

Rischa D'Araisa Season 6 Episode 25: Streams of Semi-Consciousness: Purim Shtick, Shpiels and Shikurim. Guest Starring Rav Yochanan Meir Bechhofer

Rischa D'Araisa Season 6 Episode 25:

Streams of Semi-Consciousness:

Purim Shtick, Shpiels and Shikurim

Guest Starring Rav Yochanan Meir Bechhofer

https://jewishpodcasts.fm/yeshivaofnewark/52007

 

Updated, Consolidated Toras Purim 5757-5783 PDF

An updated, consolidated

Toras Purim 5757-5783

PDF

can be downloaded at:

https://www.dropbox.com/s/o9wn0gqi1wotygl/Toras%20Purim%20Collection%205757-5783.docx?dl=0

or

https://www.academia.edu/97988131/Toras_Purim_Collection_5757_5783

For the next 20 days you can also comment at

https://www.academia.edu/s/39614f82c6?source=link

Feel free to comment there or anywhere!

I can always add good comments to the text!

Toras Purim 5783 Part 4: Some of the Seforim on Yavo HaMelech V'Haman HaYom

Toras Purim 5783 Part 4: Some of the Seforim on Yavo HaMelech V'Haman HaYom

And insights on the appearance of the Shem Havaya"h in reverse in the phrase [V'Kol] Zeh Einenu Shaveh Li.

ספר ארון העדות - פרק שמיני

והנה הזכירה השם המיוחד מנצח המערכת ומשוה התולדת ולבשה לבוש מלכות ואמרה יבוא המלך והמן היום ראשי תיבות יקו"ק. וכאשר התחברו פעם שנית ולא ידע המן כ'י כלת'ה אלי'ו הרע'ה מאם המלך וזה מאם מלך מלכי המלכים הרמוז בסופי תיבות יקו"ק ונהפכה המערכת... 

ספר מאור ושמש - פרשת כי תשא

וזהו ותכתוב אסתר וגו' את כל תוקף לקיים את אגרת הפורים הזאת השנית, פירוש תקף בגימטריא שעיר, ורצונו לומר שהודיע להם את גודל חשיבות של ימי הפורים שבימי הפורים אין שום שטן ופגע רע כמו ביום הכפורים על ידי השעיר ועל כן ראוי לקיים את ימי הפורים לדורות. וזו היתה כוונת אסתר בסעודה הראשונה היתה כוונתה כעין הגרלה שהיה הגורל להשוות הס"ם להשם, על כן אמרה אם על המלך טוב יבוא המלך והמן היום, על כן היה השוחד להמן שהתפאר מאד לפני חכמיו ואשתו שאסתר השותה אותו בשוה עם המלך כענין הגורל. ובעת הסעודה הראשונה אמרה למלך אם על המלך טוב לעשות בקשתי יבוא המלך והמן אל המשתה אשר אעשה להם ומחר אעשה כדבר המלך, כי בסעודה השניה היתה כוונתה לקרבן העזאזל ממש, ובזה נעשה הקטיגור סניגור דהיינו שנהפך לב אחשורוש לטובה ודיבר טוב על ישראל וגחלים חותה על ראש ס"ם דהיינו המן:

 וזה הוא פירוש הגמרא מה ראתה אסתר שהזמינה להמן וכו' אמר חד תנא מבית אביה למדה, פירש רש"י ז"ל אם רעב שונאך וגו' (משלי כה, כא) דהיינו כוונת השעיר ביום הכפורים. וזהו מבית אביה למדה דהיינו מהתורה הקדושה שהיא בית אבינו. וזהו לקיים את כל תוקף לקיים מצות שעיר שגימטריא תקף, על כן אנו נותנים בפורים צדקה לגוים על כוונה הנזכרת לעיל:

 ספר שם משמואל - פרשת תצוה - פורים שנת תרע"א 

להבין למה בפסוק יבוא המלך והמן היום אותיות השם כסדרן ובפסוק וכל זה איננו שוה לי אותיות השם הן למפרע, הלא ידוע כשאותיות השם כסדר הוא רחמים ולמפרע הוא דין, ואז היו ישראל שרויים בצער ולמה נכתב כסדר. הענין דהנה חז"ל אמרו כ"מ שנא' במגילה מלך סתם במלך מלכי המלכים הקב"ה הכתוב מדבר. וזו היתה עצת אסתר להגביה את המן ימ"ש למקום גבוה אשר איננו בכח לעמוד שם, ומזה עצמו בא לו השבר, ומזה באה הגאולה לישראל, ולכך באו אותיות השם כסדרן. וכן הוא בכל איש ואיש, שיראה שלא יאחז במקום גבוה אשר אינו שייך אליו, כי אדרבה ריעותא הוא לו. ואמר כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה שראה אנשים מפורסמים אשר בסופם לא היו כראוי מחמת שאחזו בדברים גדולים בעוד שעשו מעשיהם ולא היתה להם שייכות לאלה הדברים הגדולים. אך מ"מ אם עכ"פ רוצה האדם בכל לב להשליך ממנו את הרע, מזה עצמו נעשה כראוי, כמו שאחז"ל בחמץ (פסחים י"א.) הוא עצמו מחזר עליו לשורפו מיכל קאכיל מיני' והוי ביטול:ספר אמרי אמת - שושן פורים 

ספר אמרי אמת - שושן פורים 

ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, איתא בגמרא ויקר אלו תפילין וכן הוא אומר וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך וכו' וכתיב והיה לה' לשם לאות עולם לא יכרת ואיתא לשם זו מקרא מגילה, איתא בגמרא מה ראתה אסתר שזימנה את המן וכו' פחים טמנה לו וכו' קנאתו במלך קנאתו בשרים וכו' ככולהו תנאי וככולהו אמוראי, אסתר קנאתו למעלה וקנאתו למטה דכתיב יבוא המלך והמן היום ר"ת של השם היינו שהמשיכה לשם את השם, כי שם ה' נקרא עליך היינו שבני ישראל הם התפילין דמארי עלמא וד' הפרשיות הם כנגד הד' גליות שבכל גלות מתגלית קדושה חדשה מהקב"ה אל ישראל, איתא פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא וכו' רב מתנה אמר מהכא כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו רב אשי אמר מהכא או הנסה אלקים וגו', הפסוקים הללו הם ב' פרשיות בתפילין דמארי עלמא, התכלית של תפילין היא תורה כדכתיב למען תהיה תורת ה' בפיך ואיתא דכל התורה כולה שמותיו של הקב"ה:

Toras Purim 5783 Part 3: Ki Kalsa Eilav HaRa'ah

Toras Purim 5783 Part 3: Ki Kalsa Eilav HaRa'ah

First, a very nice idea from the Maharam Schiff:

שפתי חכמים על מסכת מגילה - פתיחה

(כב) ז"ל מהר"ם שי"ף אסתר אמרה יבא המלך והמן היום (אסתר ה' ד'), נמצא השם יקו"ק כסדר בראשי תיבות המורה רחמים, והמן חפץ להמשיך דין על ישראל, ואמר וכל זה" איננו" שוה" לי" (אסתר ה' י"ג), השם מהופך בסופי תיבות, ולבסוף כי" כלתה" אליו" הרעה" (אסתר ז' ז'), השם כסדר בסופי תיבות לרמז, דין להמן, ורחמים לישראל עיי"ש.

And, one from the Sfas Emes:

ספר שפת אמת - שמות - לפורים - שנת [תרל"ח] 

לכן כתיב שראה כי כלתה אליו הרעה. פי' שאין לו כח להרע עוד. כי בוודאי כח הרשע להרע כמ"ש ועל חרבך תחי'. וכיון שנפסק שוב כחו האחרון הוא גאולה שלימה מתחת יד עמלק. אם כי עוד יהי' מחיית עמלק בימי משיח. אבל כחו להרע לנו נראה שנפסק לגמרי.

This phrase has the Shem Havaya"h in sofei teivos. I suggest that roshei teivos indicate the Chasdei Hashem in commencing the good; while sofei teivos indicate the Chasdei Hashem in bringing the evil to its end. Ki Kalsa - when the world comes to Geulah, and Am Yisroel returns to its proper role as the Kallah, k'v'yachol, of HKB"H, then Eilav  - to him, to Haman - HaRa'ah - will come negation. At that time, the purpose of Rah in this world comes to fruition - as in חטאים תרדף רעה (Mishlei 13:21) - the wickedness they did comes back to destroy them (perhaps בבחינת ממתיק מר במר).

And the gimatriya of the roshei teivos of this phrase is 46. This alludes to the 46th pasuk in the Torah, where Adam and Chava are placed in Gan Eden. When the reel is rewound, and the רע that subsequently came into the world is eradicated, we can return to the שמחה כגן עדן מקדם (perhaps בבחינת ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד - the first manifestation of רע is the first allusion to Amalek - המן העץ - and the final eradication of Amalek is the eradication of that רע allowing us to return to the state of לפני החטא.

Toras Purim 5783 Part 2: Yavo HaMelech V'Haman Hayom

Toras Purim 5783 Part 2: Yavo HaMelech V'Haman Hayom

We have noted in the past, that it is known that it is possible (and correct al pi Kabbalah) to interpret the Shem Hashem as an acronym for Yismechu HaShomayim V’sagel Ha’aretz.

In other words, until Amalek is eradicated the Shem Hashem is incomplete, it is only Y-H, the Shomayim can be b'simcha because it is not tainted by the presence of Amalek, but the Aretz cannot rejoice because of existence of Evil.

This is hinted here in the Megillah, Yavo HaMelech V'Haman Hayom. Today, in the world of HaYom La'Asosam, we still experience the evil and animosity of Amalek. We yearn for when Yavo HaMelech, when the Shechinah can expand to this realm, for the complete manifestation of the Shem Havaya"h. The Hayom also references by contradistinction the Machar at the end of Parashas Beshalach. Hayom, Amalek is empowered; Machar  we will fight and overcome him.

There is an additional manner in which to identify the Shem Havaya"h here, in that the first two letters of V'Haman are the last two letters of the Shem as well. And this is because the fixing of the Evil represented by Haman is by the last two letters of the Shem. The V-H are 11, going beyond the zone in which the 10 Sefiros are operative, in which there is at least some light, if only kelipas nogah, to the zone of the eleventh stanza of Keil Mistater, that of the Aluf (which is the title of the progeny of Esav, those of Malchusa B'Lo Taga - kings without crowns, without connection back to Keser) Lo Yireh Me'oros. The Seforim say this is manifest in the nun sofis of Haman, the ragleha yordos maves. 

This is the difference between HaMelech and Haman, which are, of course, both 95 in gimatriya. I have to try to remember where it is in Reb Tzadok, but he explains so profoundly that the nun sofis represents nefilah because its top line is very narrow, insufficient to anchor in on high when imperiled by the Sitra Achara. Whereas the chaf sofis at the end of HaMelech is anchored by a broad line, on account of its connection to the lamed, the only letter that goes above the line, stretching up towards Shomayim (the seforim say the lamed is a migdal ha'porei'ach ba'avir, and that Knesses Yisroel the princess that lives in that tower).

When the heh ilo'oh of HaMelech extends via the vav ha'chibbur to the malchus of heh tato'oh, the remaining letters of both words are 90 in gimatriya, tzaddik yesod olam.

IYH, more to come.