Daf Halachah - Shabbos 101b - Sitting Down on Simchas Torah

Sitting Down on Simchas Torah

מסכת שבת דף ק"א ע"ב:

שכל מחיצה שנעשה בשבת בין בשוגג בין במזיד שמה מחיצה.

For any wall that is made on Shabbos, whether unintentionally or intentionally, is called a wall...

In accordance with the Gemara, Shulchan Aruch¹ rules that any wall that comes into being on Shabbos is a wall for the purposes of carrying. (However, walls that were deliberately set up on Shabbos in a manner that would normally allow carrying, by Rabbinic decree do not serve to allow carrying, although by Torah law they do create a private domain [reshus hayachid].)

This is not only the case concerning a wall that is made of some inanimate substance. Even if a group of people who are less than three tefachim apart from each other (so they are considered joined together by the principle of lavud) are standing - even walking - together, they form a valid Halachic wall.²

Here too, however, since walls that were deliberately set up on Shabbos do not serve to allow carring, the people must not be aware that they are serving as a wall. Even if one of them is aware of their serving as a wall, carrying in the enclosure they create remains prohibited.³

Shemiras Shabbos K’Hilchasah⁴ notes that this law may serve as the basis for the leniency practiced by many people, to sit down in a Shul on Simchas Torah during Hakafos, while people are dancing with Sifrei Torah, even though this is normally forbidden:⁵ If a person feels compelled to sit down he may do so,⁶ so long as the Sifrei Torah are being held by people who are surrounded by outer circles of other people. In these circumstances the Sifrei Torah are in a separate domain, and hence as if they are in another room. Hence, a person on the outside of that circle is allowed to sit down.

1.

שו"ע אורח חיים סימן שס"ב סעיף ג': מחיצה העומדת מאליה דהיינו שלא נעשית לשם מחיצה כשירה מחיצה שנעשית בשבת כשרה והני מילי שנעשית בשבת בשוגג אבל במזיד הויא מחיצה להחמיר לחייב הזורק מר"ה לתוכה אבל לא להתיר לטלטל בתוכה והני מילי שלא היה שם מחיצה תחלה אבל היתה שם והסירה וחזרה ונעשית אפילו במזיד חזרה להתירה הראשון כגון שנים או שלשה שהקיפו במחצלאות סביבותיהם ברשות הרבים והבדילו גם ביניהם במחצלאות ועירבו יחד מותרים לטלטל מזה לזה נגללו המחצלאות נאסרו חזרו ונתפרשו אפילו במזיד חזרו להתירן הראשון:

2.

שם סעיף ה': בכל עושים מחיצה בכלים ובאוכפות בין של ערב לבד כגון של חבלים או של שתי לבד כגון קנים נעוצים בארץ ומותרים עד סאתים אפילו ליחיד בישוב ובלבד שלא יהא בין חבל לחבירו ובין קנה לחבירו ג"ט ואפילו בבעלי חיים ובלבד שיהו כפותים ואפילו באנשים שעומדים זה אצל זה בפחות מג' ואפילו כשהם מהלכים חשובים מחיצה וביניהם רה"י והוא שלא ידעו שהועמדו לשם מחיצה ואפילו אחד מהם יודע אסור ואפילו אם לא הודיעם שעושה מחיצות עתה אם קרוב הדבר שידעו כגון שעשה מהם מחיצה פעם אחת לא יעשה מהם מחיצה עוד:

3.

משנה ברורה שם ס"ק ל"ט: והוא שלא ידעו וכו' - אף דבמחיצה כזו אין בה משום בנין בשבת מ"מ אסור כשידעו כדי שלא יבואו לזלזל באיסור שבת. ואפילו בדיעבד אסור ודינו כמחיצה הנעשות במזיד בס"ג: [עיי"ש עוד בס"ק מ"א.]

4.

פכ"ד הערה קי"ח.

5.

עי' במשנה ברורה סימן קמ"ו ס"ק י"ז: א"צ לעמוד וכו' - ואפילו העומדים על הבימה דא"צ לעמוד מפני ס"ת אלא כשאדם נושאה אבל כשמונחת במקומה א"צ [עיין בריש סימן קמ"א דדוקא הקורא והעולה לתורה צריכין לעמוד] וכן אפילו כשאחד תופסה בידו כגון בעת שקורין ההפטרה כיון שהוא יושב במקומו א"צ לעמוד לפניה אפילו הם בתוך ד"א שלה על הבימה. ודע דבעת שנושאין אותה חייב לעמוד לפניה עד שתתכסה מעיניו או עד שיגיענו המוליכה למקומה ואפי' סמיכה על איזה דבר אסור דסמיכה כישיבה:

6.

דסמכינן על מחיצת בני אדם רק בשעת הדחק, כמבואר ברמ"א סימן שס"ב סעיף ז': הגה ואין לעשות מחיצה של בני אדם רק בשעת הצורך ובשעת הדחק ואם שכח דבר אחד ברשות הרבים יותר עדיף להוליך שם תינוקות שיביאו הדבר בלא מחיצה מלעשות מחיצה של בני אדם ושיביאנו גדול (ב"י בשם שבולי הלקט וסמ"ג וס"ה)(: