Rabbosai,
I have been stumped by two questions by talmidim in as many days.
The first one was asked by Moshe Shulman: On 3a Rashi says that V'Nafal refers to both Misah and Nizakin (l'maskonas ha'sugya) yet on 28b he says it refers to Misah only?!
The second one was asked by Eliyahu Putterman: Also on 3a, in the case of Avno, Sakino u'Maso'o, Rashi writes "v'niskalu bahem bnei adam." Why only people? On this questions I have a pilpulistic answer based on a machlokes Rambam vs. Rashi, that I will post when it's written up, but it's not all that great.
Any eitzos much appreciated!
re: the first question, doesn't Rashi there give 2 pshatim? Doesn't the other pshat also say it's only refering to misah?
ReplyDeleteWon't help according to the Chasam Sofer, who makes quite a bit of sense:
ReplyDeleteספר חתם סופר על מסכת בבא קמא % דף ג/א
סוף סוף וכו' זה אב לנזקין. לולי דמסתפינא הייתי מוחק ברש"י תיבות אלו "לישנא אחרינא סוף סוף זה אב למיתה וזה אב לנזקין" ע"כ הייתי מוחק דכולא חדא לישנא הוא ושיעור דבריו כך הוא דבפסוק מבואר להדיא ב' הדינים דיני נזקין ודיני מיתה והשעורים שניהם אינם מתפרשים אלא שמסר הכתוב לחכמים שיעור מיתה י' טפחים וממילא נדע שפחות מזה הוא שיעור לנזק כיון ששניהם מפורשים בקרא להדיא. ודע מ"ש בירושלמי מתרי בור נפקא בור לנזקין כמ"ש תו' אין זה סותר לדברי רש"י די"ל מונפל שמה לא ידעי' אלא דין נזקין וה"א בהא בור י' טפחים דמשתעי בי' קרא יש בו ב' דינים לנזקין ולמיתה אבל בבציר מהכי לא לכן כתי' תרי בור לומר לכל א' מהם בור בפ"ע, וק"ל:
Some answers by chashuve TC's. The CS is still a problem, though:
ReplyDeleteRYGB N"Y
Sholom Aleichem,
Long time no talk!
1) actually it is Tos.'s question in reverse, (also other Baalei Tos. in the Shita). However just like at the end of Tos. he is Michaleik between what says Bhedya, Rashi was very specific in his language in the first Lishna he says that it is learned (only) from a Diyuk, in the second Lishna he says that it is (only) a Mashmo'us vs. what he writes in the explanation of why the Ptur of Odom is only on Missa he says Mishto'ee meaning the straight and simple meaning of the Possuk, so while Diuk and Mashmo'us might be enough written to make an Av it is not enough to extend the Miyut of Shor vlo Odom. (this also touches on the issue of to which Lishna is the Ikkar when there are 2).
There is a beautiful piece of the GR"A on this, see Frankel's edition on Rambam Nizkei Momon 13:2 who learns differently how we can say both are included and still the Miyut applies only to Missa, (and it would fit in to Rashi here), for which I would say that Rashi as a Pashton learns the Gemara here Al Asar the way it fits best, as the Gemara calls them both Ovos, and later after we reached a Maskana as to what the Av and Toldah are and what Rav Popa is talking about, he Teitches bPashtus Hksuvim (as is brought in Klolei Haposkim, that Rashi Teitches each place according to Pshat al asar, we also find similar idea in Klolei haRambam that he will bring his own Pssukim if it is more direct).
2) Without getting into Halacha of it, I would say simply that since "ain Darkon Shel Bnei Odom Lihisbonein Bdrochim" (later 27b and see Tos. there) it is "Diber HaKosuv Bhoveh", Mah Shein Kein animals normally look on the ground and are less likely to trip, and WRT Keilim you would need the person (or the animal) to bring them to the state that they would be damaged. BTW the Nmukei Yosef in Hameiniach says also like Rashi here.
To number 2: See also the Gemara 54b that a normal animal is pottur when falls in by day because an animal "Boee Lei Iyunei uMeizal", brought Lhalacha C"M 410:19, and see SM"E s'k 33 on the Ramoh that even fron Nizokin he is Pottur, and the Chiuv on animals is in exceptional cases.
שור ולא אדם
ד' ע"ב רש"י ד"ה תנא אדם דאזיק שור. "ובור לא מיירי בנזקי אדם דרחמנא פטריה לגמרי כדתניא שור ולא אדם חמור ולא כלים". מקשים העולם שהרי גמרא מפורשת היא בדף כ"ח ע"ב שבור חייב בנזקי אדם.
כ"ח ע"ב רש"י ד"ה שור ולא אדם. "דקרא מכופר ממעטיה". רש"י מיחס לשמואל את השיטה שסתם מזיק, ולאו דוקא קרן, חייב כופר אי לאו דמעטיה קרא, ובודאי א"א לומר דכ"ע סבירא להו הכי שהרי ברור שהסוגיא דדף כ"ו ע"א דמיבעיא לה אם יש כופר ברגל לא סברה כן.
והנה רבה בדף מ"ג ע"א חדש שבמקום שאין תשלומי כופר בקרן, עדיין יש תשלומי דמים במיתת אדם. אבל אביי שם חולק, ורש"י עצמו שם מציין שרבה חולק על סוגיית הגמרא בדף מ"א. ואפילו לפי שיטת רבה מיבעיא ליה לרבא בדף מ"ג ע"ב אם שייך תשלומי דמים בהריגה על ידי אשו.
אשר לפי כל הנ"ל יוצא שגם האפשרות של תשלומי דמים -- לעומת כופר -- בהריגת אדם על ידי בור, אי לאו שור ולא אדם, היתה שייכת רק לפי צד אחד של שאלת רבא בתוך שיטת רבה שהיא דעת יחיד. אם כן יש להבין, אי נימא שהסוגיא בדף כ"ו שחולקת על שמואל וסוברת שבפשטות אין כופר אלא בקרן ורגל, ופשיטא שאין כופר בבור, סוברת שגם אין דמים בהריגת אדם על ידי בור, שהוא לכאורה הדעה הפשוטה, במאי מוקמינן שור ולא אדם? הרי לפטור מיתת אדם בבור, הן מכופר הן מדמים, פשיטא לן, ולא בעינן קרא לזה.
ונראה שרש"י סובר שזו היא באמת שיטת רב -- דאליביה קיימא סוגית הגמרא בדף ד' -- ואליביה באמת מוקמינן לדרשה דשור ולא אדם לפטורא דבור בנזקי אדם, ומתורצת קושית העולם בדף ד'.
אלא דעדיין צ"ע מרש"י בדף ג' ע"א ד"ה אבנו או סכינו, "ונתקלו בהן בני אדם והזיקו להם", והרי התם סוגית הגמ' גם אליבא דרב קיימא, ובכל זאת מחייב בנזקי אדם. וצ"ל דסוגיא דהתם ס"ל כרב בחדא דשייך לומר דבור דלא אפקריה משורו למדנו, ובכל זאת ס"ל דבור חייב בנזקי אדם, וצ"ע.
והנה התוס' בדף ג' ע"א ד"ה ולא י' כתיב הקשו על רש"י, "ועוד דבסמוך פריך סוף סוף זה אב למיתה וזה אב לנזקין פי' הקונט' דנפל שמה שור משמע בין מת בין הוזק, א"כ כי דרשינן שור ולא אדם הוה ליה למעט נמי אדם מנזקין". והנה רש"י בדף כ"ח כתב בנוגע לשור ולא אדם "דקרא במיתה משתעי", והוא כלישנא קמא בדבריו בדף ג' ע"א. אשר לפ"ז י"ל ששתי הלשונות ברש"י בדף ג' תלויות בפלוגתת רב ושמואל, והלישנא בתרא שעליה מקשה התוס' אליבא דרב נאמרה, ואם כן באמת פטור לפי זה גם מנזקי אדם, ומתורצת קושית התוס'.
והנה התוס' בדף ה' ע"ב ד"ה כי שדית הקשו על רש"י, "חדא דלא פטור אדם אלא ממיתה ולא מנזקין וכו' ועוד דלקמן גבי חמור וכו'". ועל פי דברינו יש לתרץ דההיא סוגיא דדף ט' סוברת שבאמת אדם הוה ראוי לבור משום שמשלם נזקי אדם בבור כשיטת שמואל בדף כ"ח, וראיה לזה ממש"כ רש"י בריש דף י' ע"א שבעצם אש הוה חייב כופר אי לאו טעמא דהיה ליה לברוח או קלב"מ, והוא כשיטת שמואל שם. אבל רבא ס"ל דבור פטור לגמרי בנזקי אדם, כמש"כ רש"י, "דאם נפל בבור אדם וכלים פטור בעל הבור", ומתורצת ק' התוס'.
המהרש"א בדף נ"ג ע"ב הקשה על מש"כ רש"י שם שאדם פטור מכופר משום קלב"מ מהגמ' בדף כ"ו שכתוב שם להדיא שפטור מדרשה דעליו ולא על האדם. והנה זה ברור שלפי רש"י שם, אם שייך קלב"מ בכופר, הרי ס"ל לרש"י שסוגית הגמ' שם אזלא בשיטת שמואל שסובר שכופר שייך בכל המזיקין עד דמעטינן ליה. ויצא לו זה ממה שבהתחלת הסוגיא שם איתא שגם הבור שותף בתשלומי נזק, והבין רש"י דכל הסוגיא מדברת בנזקי אדם, וזה כשיטת שמואל בדף כ"ח.
הדרשה דעליו ולא על האדם שממנה מקשה המהרש"א מופיעה בדף כ"ו ע"א, ששם רוצה הגמ' למילף חיובא דכופר באדם המזיק מק"ו משור, ומסקינן שאין ללמוד ק"ו זה משום עליו ולא על האדם. והנה ההיא סוגיא מתחילה מההנחה שעצם החיוב דכופר שייך דוקא בקרן, ובעינן טעמא לרבויי בשאר מזיקין. ומסקנת הגמ' היא דלא מרבינן אלא רגל בלבד. וזה דלא כהבנת שמואל בדף כ"ח שכופר שייך בכל המזיקים עד שיש סיבה למעט.
אשר לפי זה מתורצת קושית המהרש"א, שמהגמ' בדף כ"ו שמעינן שמכח עליו ולא על האדם אין לרבות חיובא דכופר באדם המזיק. אבל הסוגיא בדף נ"ג סוברת שבאדם המזיק בעצם יש חיוב כופר ומעולם לא שמענו דילפינן מעליו ולא על האדם לפטור חיוב שכבר קיים.
אלא דעדיין צ"ע, שיוצא לפ"ז שיש סתירה בדברי רבא, שהרי אמרנו שבדף ה' ס"ל דשור ולא אדם הוא פטור לנזקי אדם, ואילו בדף נ"ג משמע דס"ל דבנזקי אדם חייב ולא בא הפטור אלא לכופר. ונראה שרש"י הכיר שרבא פעמים הכי אית ליה ופעמים הכי אית ליה, שהרי בדבריו בדף מ"ג ע"ב ד"ה אבל אש דבכוונה כתב, "חדא דאין כופר באש ועוד דקלב"מ". הרי שרש"י מיחס שתי הסברות לרבא.
בדף כ"ח ע"ב כתב רש"י, "כלים פטורין. על נזקי כלים פטור בעל הבור דשבירתן זו היא מיתתן". הוכרח להגיע לזה משום ששמואל סובר שהמיעוט דשור ולא אדם חמור ולא כלים לא נאמר אלא במיתה. והקשה הדבר משה בסי' ע"ח אות ה' מהפטורים דבור בשור פסולי המוקדשין ושור הקדש שפטורים לגמרי, והרי במיתה משתעי קרא ולא יפטרו אלא במיתה, כמו באדם וכלים.
והנה הגמרא בדף נ"ד ע"א חידשה את הסברא דשבירתן זו היא מיתתן כדי לכלול כלים בתוך "והמת יהיה לו כל דבר מיתה" כדי להצריך את הדרשה דחמור ולא כלים למעטם. אמנם רבא שם משתמש בוהמת יהיה לו לפטור שור פסולי המוקדשין, וכולל כלים בפרשת בור מכסף ישיב לבעליו לרבות כל דאית ליה בעלים. אשר לפ"ז י"ל דלעולם לית ליה לרבא הסברא דשבירתן זו היא מיתתן, והא דממעט כלים מחיובא דנזק בבור הוא משום דפליג אשמואל וס"ל דקרא לאו דוקא במיתה משתעי אלא בנזקין גם כן כלישנא בתרא דרש"י בדף ג' ע"א, ומש"ה אית ליה דמיעוטא דשור פסולי המוקדשין קאי בין אמיתה בין אנזקין.
יוצא לפ"ז שלפי שמואל אין פטור דשור פסולי המוקדשין בבור אלא במיתה בלבד וכשיטת התוס' שהובאה בשמ"ק נ"ג ע"ב ד"ה וז"ל גיליון תוספות, ורבא בדף נ"ג ע"א -- שקבענו לעיל דכשמואל ס"ל -- ופוטר שור פסולי המוקדשין בבור, במיתה בלבד קמיירי, וצ"ע.
וצ"ל עוד דאע"ג דלרבא אין הכרח לומר דשבירתן זו היא מיתתן על פי הסוגיא דדף נ"ד, בכל זאת על פי הסוגיא דדף נ"ג ע"ב מוכרח דס"ל הכי, דהא בההיא סוגיא ס"ל כשמואל דקרא במיתה משתעי, שהרי אית ליה התם דבנזקי אדם חייב, ואם בכל זאת ס"ל דגם בכלים פטור, בע"כ הוא משום ששבירתן זו היא מיתתן.
אלא שאחרי כל זה צ"ע מרש"י בדף ג' ע"א ד"ה אבנו או סכינו, "ונתקלו בהן בני אדם והזיקו להם", והרי התם סוגית הגמרא אליבא דרב קיימא, ובכל זאת מחייב בנזקי אדם. וצ"ל דסוגיא דהתם ס"ל כרב בחדא, דשייך לומר דבור דלא אפקריה משורו למדנו, ובכל זאת ס"ל דבור חייב בנזקי אדם, וצ"ע.
I was also referred here (#1):
ReplyDelete(Permission is granted to print and redistribute this material
as long as this header and the footer at the end are included.)
--------------------------------------------------------------------------------
THOUGHTS ON THE DAILY DAF
brought to you by Kollel Iyun Hadaf of Har Nof
Rosh Kollel: Rav Mordecai Kornfeld
--------------------------------------------------------------------------------
Ask A Question about the Daf
Previous daf
Bava Kama, 6
BAVA KAMA 6 (13 Av) - Chaim Yitzchok and Aviva Esther Fishof have sponsored today's Daf for the Zechus of the Neshamah of Mordechai ben Rav Yosef Dov (whose Yahrzeit is today), and for a Refu'ah Shelemah for Yosef ben Ettel.
1) THE DAMAGE DONE BY AN ITEM THAT FALLS
QUESTION: The Gemara explains what case the Tzad ha'Shaveh of the Mishnah (2a) is referring to. The Gemara first suggests that we learn from the Tzad ha'Shaveh that if a person places a stone, knife, or package ("Avno, Sakino, u'Masa'o") on his roof and it falls due to a Ru'ach Metzuyah (the type of wind that is frequent), then he is Chayav to pay for damage that it causes. The Gemara asks that such a case does not have to be learned from a Tzad ha'Shaveh, for it is obvious that the owner is Chayav: If the item damaged while in flight, then it is in the category of Esh. If it damaged after it landed, then it is in the category of Bor!
RASHI explains that the Gemara means that after the item landed, "it damaged a Shor or Chamor."
Why does Rashi find it necessary to explain what was damaged by the item that fell from the roof? If his intention is to exclude damage done to Kelim, since the owner of a Bor is exempt from damage done to Kelim, then Rashi's words seem extraneous. The exemption of Kelim is a Machlokes between Rebbi Yehudah and the Chachamim, and there is no reason to make our Gemara here contingent on that Machlokes. It must be that Rashi is excluding a *person* who was damaged by the item after it landed. Why, though, should Rashi exclude a person? Even though the owner of a Bor is exempt from payment if his Bor caused the death of a person, the owner of the Bor is Chayav for *damages* done to a person, as the Gemara says (28b). Why can this Gemara not be talking about a person who tripped on the item and sustained damages?
In fact, earlier (3a) -- when the Gemara first mentions the case of "Avno Sakino u'Masa'o" -- Rashi (DH Avno) explains that *people* tripped over the item and were damaged! Rashi (19b, DH Aval Kashro) gives a similar explanation when the Gemara says that a person is Chayav for damages caused by his rope that he ties to a chicken which is in Reshus ha'Rabim; Rashi's example is that if a person trips on the rope, the owner of the rope will be Chayav. Rashi does not mention damage done to animals.
Why in our Sugya does Rashi specifically mention Shor and Chamor (to exclude damage done to a person), while in the other Sugyos Rashi mentions that a *person* was damaged by the item resting in Reshus ha'Rabim.
ANSWER: The reason why Rashi normally uses the example of a person who tripped on the item in Reshus ha'Rabim, rather than the example of an animal, might be because that is the more basic case which would obligate the owner of the Bor, since the Gemara later (54b) concludes that one is not obligated for damages done to a Shor and Chamor in a Bor unless the Shor is a Shor Cheresh, Katan, Shoteh, or Suma (a deaf, young, mad, or blind ox). If a person trips on a Bor, on the other hand, the owner of the Bor is Chayav for the damages even if the person is of sound mind and has all of his faculties, as Tosfos says later (27b, DH l'Fi).
In our Sugya, however, the Gemara is discussing Halachos that can be learned through the Tzad ha'Shaveh from the Avos Nezikin mentioned in the Mishnah. Rashi earlier (4b, DH Tana Adam; see Insights there) explains that the Bor mentioned in our Mishnah is a Bor that could kill (a Bor that is ten Tefachim deep), and not just one that can only cause damage (a Bor that is nine Tefachim deep). Hence, the Halachah derived from a Tzad ha'Shaveh must involve an "Avno, Sakino, u'Masa'o" that could *kill* a person. A Bor that kills a person is Patur. Why, though, does Rashi not explain that the "Avno" or "Sakino" *could* kill a person but it only ended up damaging him, while if a person is damaged even in a Bor ten Tefachim deep, the owner of the Bor is Chayav since the person was not killed?
The answer is that Rashi is following his opinion earlier (4b, as we described in detail in the Insights there), that when the Bor is able to kill a person, the owner of the Bor is exempt not only from human death caused by the Bor, but also from damages caused to a person by the Bor, because people normally avoid obstacles that are able to cause their death. (M. Kornfeld)
--------------------------------------------------------------------------------
6b
2) DAMAGE DONE TO PROPERTY OF HEKDESH
QUESTIONS: A Beraisa quotes Rebbi Akiva who says that the verse of "Meitav Sadehu" (Shemos 22:4) teaches that payment for damage is collected from "Idis" (highest quality property), and "Kal v'Chomer for Hekdesh."
The Gemara asks what Rebbi Akiva means by "Kal v'Chomer for Hekdesh." He cannot mean that one must pay from Meitav if his ox gores an ox of Hekdesh because of a Kal v'Chomer, because the verse says that one is Chayav only when his ox gores "Shor Re'ehu" ("his friend's ox") and not when it gores an ox belonging to Hekdesh.
RASHI seems to be bothered by why the Gemara rejects this possibility. "Shor Re'ehu" is mentioned in the verse which describes the obligations of *Keren.* Perhaps even if one is exempt from damages that Keren does to Hekdesh, one is *Chayav* for damages done by Shen and Regel to Hekdesh. Consequently, Rebbi Akiva might be discussing damages caused by Shen and Regel to Hekdesh (which are the damages about which the verse says "Meitav Sadehu Yeshalem"). (Tosfos, DH Shor Re'ehu, is also bothered by this question.)
Rashi offers two approaches to answer this question. First, he writes that not only is one exempt from paying for damage done by *Keren* to Hekdesh, but one is exempt from *all* types of damage done to Hekdesh. (Tosfos, DH Shor Re'ehu, offers a similar answer and explains what the source is to exempt the other types of damages, other than Keren, when done to Hekdesh.)
Rashi then proposes another answer ("Lishnah Acharina"). He says that the Gemara does not want to explain that Rebbi Akiva was talking about damages of Shen or Regel done to a field of Hekdesh, because it would not be possible to find a situation in which damage is done to a field of Hekdesh: If a person sanctified a field as Chermei Kohanim, then it is not Hekdesh but rather it belongs to Kohanim (and it is like property owned by a normal person), and there is no reason to make a Kal v'Chomer to teach that one is Chayav for damages to such a field. If the field was sanctified for Bedek ha'Bayis, then it would not remain in the hands of Hekdesh; Hekdesh would immediately have the Makdish or someone else redeem it. Rashi then adds that if the field was damaged *before* it was redeemed, "Ein Me'ilah b'Karka'os," and thus one is exempt from damages done to anything attached to the ground, such as fruit growing from the field.
Rashi's concluding words, regarding "Ein Me'ilah b'Karka'os," are very difficult to understand.
(a) First, what does "Ein Me'ilah b'Karka'os" have to do with the monetary obligation for damages done to Hekdesh? "Me'ilah" refers to when a person derives personal benefit from an item of Hekdesh by using it. The verse obligates a person who committed Me'ilah to reimburse Hekdesh for the benefit that he derived from it, and to add an extra fifth as a penalty, and to bring a Korban Asham Me'ilos. It is true that when one commits Me'ilah and benefits from Karka of Hekdesh, he is exempt from the obligation to bring a Korban Asham and from the obligation to pay the penalty of an extra fifth, but how do we know that he is exempt even from paying for the principle (for what he actually used)?
In addition, our Gemara is not discussing benefit that a person derived from Karka of Hekdesh, but rather it is discussing benefit that one's *animal* derived from Karka of Hekdesh, or damage that his animal did to fruit of Hekdesh by trampling it. What does the exemption of Me'ilah done to Karka have to do with our Sugya? (Acharonim)
(b) Second, even if one is exempt from damage done by Shen and Regel to fruits of Hekdesh that are attached to the ground, why can Rebbi Akiva not be discussing damage that was done to fruits of Hekdesh which have become detached from a field of Hekdesh? Since they are detached from the ground, the rule of "Ein Me'ilah b'Karka'os" does not apply, and therefore the owner of the Shor should be Chayav! (MEROMEI SADEH)
Conversely, if the rule of "Ein Me'ilah b'Karka'os" applies to all damages done by Shen and Regel to Hekdesh, then why does Rashi have to write first that Hekdesh cannot own land because it is redeemed immediately? Even if Hekdesh could own land, one would not be Chayav for damages to that land because of "Ein Me'ilah b'Karka'os," as Rashi concludes! (MEROMEI SADEH)
ANSWERS:
(a) The MAHARSHAL (in Chochmas Shlomo and Yam Shel Shlomo) explains that Rashi does not mean to exempt damages done to land of Hekdesh because of the rule of "Ein Me'ilah b'Karka'os." Rather, he means that one *is obligated* to pay for damages of Shen and Regel done to Hekdesh, because the Mishnah (9b) states that one is obligated for damages done to all property that does not have Me'ilah. Since land of Hekdesh has no Me'ilah, one is obligated to pay for damages done to it. Since one is obligated for damages done to it just like for damages done to non-Hekdesh property, no Kal v'Chomer can teach that the obligation for payment for damage done to Hekdesh should be more severe than the obligation for payment for damage done to non-Hekdesh property.
As the Meromei Sadeh writes, this is very difficult to understand. First, the Mishnah later (9b) cannot be obligating a person to pay for damage done to Karka of Hekdesh just because there is no Me'ilah for Karka, as Tosfos (12b, DH Man Tana) proves from the Gemara later. In addition, even if one is obligated to pay for damages done to Karka of Hekdesh, it does not diminish the sanctity of Hekdesh, and thus the Kal v'Chomer should still be valid!
The Meromei Sadeh suggests that Rashi indeed means to exempt -- through a Kal v'Chomer -- a person from paying for damages that his animal does to Hekdesh from the fact that one does not pay for Me'ilah done to Karka. When the verse exempts a person from paying for *Me'ilah* done to Hekdesh, it implies that the person is exempt from *all* payments, even for paying for damage done to the principle (since this exemption is derived through a comparison with Terumah; since Terumah cannot take effect at all while the fruit is attached to the ground, so, too, Me'ilah does not apply at all to Mechubar). If a person is exempt from payments for benefit that he derives from Karka of Hekdesh, then Kol she'Ken he is exempt from payments for damaging Hekdesh when he does *not* derive benefit from it. And if he is exempt for damages that *he* does to Hekdesh, then Kol she'Ken he is exempt from damages that his *animal* does to Hekdesh. (See also TIFERES SHMUEL.)
(b) Perhaps Rebbi Akiva cannot be talking about fruit that is not attached to the ground, since he is referring to Halachos that are derived from the verse of "u'Vi'er b'Sdeh Acher" (Shemos 22:4), and the verse implies that there was damage done to the field itself (Mechubar). It is clear from Rashi that Rebbi Akiva must be referring to the type of damage that is discussed in the verse, since Rashi only considers the possibilities that Rebbi Akiva is discussing an ox damaging an ox, or a Shen or Regel damaging a field. Why does Rashi not explain Rebbi Akiva to be referring to Shen or Regel that damages a *Kli* of Hekdesh (for which there *is* Me'ilah)? It must be that since Rebbi Akiva is explaining the words "Meitav Sadehu" of the verse, he must be referring to the case that the verse itself is discussing (i.e. damage done by Keren to an ox, or damage done by Shen or Regel to a field).
However, this does not answer our last question -- why does Rashi need to explain that Hekdesh cannot own Karka, if, anyway, one is exempt from damages even if Hekdesh could own Karka? Also, there is no hint in the verse, "u'Vi'er b'Sdeh Acher," that damage was done to fruit still attached to the field, and not to fruit that was detached from the field.
It therefore seems that the two parts of the second question answer each other. "Ein Me'ilah b'Karka'os" only provides an exemption for Shen or Regel that damages something attached to the ground. Rebbi Akiva could still be discussing Shen or Regel that damages fruit of Hekdesh that is *detached* from the field, for which Shen and Regel are *Chayav*. That is why Rashi prefaces and says that Hekdesh tries to sell its fields immediately. Therefore, if a person sanctified a field, it is unlikely that any of the fruit would have a chance to fall off before an ox would damage it with Shen or Regel. (If the fruit fell off before the owner sanctified the field, the fruit would not be Hekdesh, because presumably the person was Makdish only the field and what is attached to it. If he wanted to sanctify *fruit* to Hekdesh, he would have collected fruit in a basket and sanctified it separately.) This is why Rashi explains both that Karka does not remain in the hands of Hekdesh for long, *and* that "Ein Me'ilah b'Karka'os." (M. Kornfeld)
Next daf
Index
--------------------------------------------------------------------------------
For further information on
subscriptions, archives and sponsorships,
contact Kollel Iyun Hadaf,
daf@shemayisrael.co.il