See our previous post at
First, let's note that Mordechai was descended from at least one of the people named Penuel, the one from Shevet Binyamin:
תרגום יונתן על אסתר פרק ז פסוק ו
לְמָרְדְכַי צַדִיקָא אֲחוֹי דְאַבָּא בַּר יָאִיר בַּר שִׁמְעִי בַּר שְׁמִידָע בַּר בַּעֲנָה בַּר אֵלָה בַּר מִיכָה בַּר מְפִיבוֹשֶׁת בַּר יְהוֹנָתָן בַּר שָׁאוּל מַלְכָּא בַּר קִישׁ בַּר אֲבִיאֵל בַּר צְרוֹר בַּר בְּכוֹרַת בַּר אֲפִיָה בַּר שְׁחָרִים בַּר עֻזִיָה בַּר שָׂשׂוֹן בַּר מִיכָאֵל בַּר אֱלִיאֵל בַּר עַמִיהוּד בַּר שְׁפַטְיָה בַּר פְּנוּאֵל בַּר פֵיתַח בַּר מְלוֹךְ בַּר יְרוּבַּעַל בַּר יְרוּחָם בַּר חֲנַנְיָא בַּר זַבְדִי בַּר אֶלְפָעַל בַּר שִׁמְרִי בַּר זְבַדְיָה בַּר רְמוּת בַּר חֲשׁוּם בַּר שְׁחוֹרָא בַּר עֻזָא בַּר גּוּזָא בַּר גֵרָא בַּר בִּנְיָמִין בַּר יַעֲקֹב בַּר יִצְחָק בַּר אַבְרָהָם
As you can see from the Mefarshim on the pesukim of Peniel-Penuel, the difference is that at first Yaakov Avinu thought only he could have such an experience of encountering divinity (פני- first person yachid). But then the Torah says that ultimately all humanity will come to such an experience (פנו - second or third person rabbim). Which is what we daven for in עלינו when we say להפנות אליך כל רשעי ארץ.
But all this was while Yaakov was still limping - before he came healed to Shechem. So there would be a time when before the ultimate geulah when ורבים מעמי הארץ מתיהדים.
תלמוד בבלי מסכת מגילה דף יא/א
רבי יוחנן פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו אימתי ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו בימי מרדכי ואסתר
How did even the afsei aretz see the hand of Hashem? By the Iggeros!
רש"י על מגילה דף יא/א
אימתי ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו בימי מרדכי - שהדבר נגלה לכל האומות, שהלכו אגרות בכל העולם
ספר צדקת הצדיק - אות רנו
ושמעתי דמגילה לשון התגלות כי אז נתגלה כי דרך הטבע גם כן הוא הנהגת השם יתברך כי אז היה ישועה בדרך הטבע ונגלה לכל דהוא מפעלות השם יתברך. וזה ראיית כל אפסי ארץ. וישועה בדרך הטבע היינו צניעות והלבשה ולא בנס מגולה. ומכל מקום זהו באמת התגלות יותר גם לאפסי ארץ דהכרה שגם דרך הטבע הוא מהשם יתברך הוא הכרה מגולה יותר
How do we merit this salvation. As we have noted, אגרת הפרים is in gimatriya 939. The 939th pasuk in the Torah is:
ספר בראשית פרק ל"ב פסוק י"א
קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת
Reb Tzadok explains that this is the difference between Yaakov and Esav, between Haman and Am Yisroel. Arrogance vs. humility.
ספר מחשבות חרוץ - אות ו
והענין דהוא ידע דאי אפשר לעולם בלא ישראל היינו צדיקים עובדי ה' יתברך דעליהם העולם עומד וכמו שאמרו (חגיגה י"ב ע"ב) על עמוד אחד העולם עומד וצדיק שמו. אלא שכבר אמרו ז"ל (תנחומא וירא ה') גלוי לפניו דעתידין אומות העולם לתרגם התורה ולומר אנו ישראל וכו', ועשו ביחוד יש לו כח זה דפשיטות טלפיים וממנו עמלק עוד יותר שהוא הראשית דגוים וממנו המן שהוא כל התמצית דעמלק שלא קם מתנגד לישראל לגמרי כמוהו, ובו שורש כח דמיון זה בהיותו זה לעומת זה נגד יעקב בחר לו יה הוא חושב על עצמו שבו בחר ה' וכמו שאמר (אסתר ו', ו') למי יחפוץ המלך לעשות יקר וגו' והמלך סתם הוא מלך מלכי המלכים, וחשב דהוא היותר נבחר אצל ה' יתברך מכל העולם כולו, רק שבאמת הוא מלא זוהמא וטומאה וכל מחשבותיו לגרמיה ושבחירת ה' יתברך הוא רק לעשות יקר וגדולה, מה שאין כן בני ישראל כל מה שמוסיף להם גדולה מקטינין עצמן כמו שאמרו ז"ל (חולין פ"ט.) וכל חפצם בבחירת ה' יתברך בהם היינו לקרבם לעבודתו יתברך
וזהו עיקר הבחירה בבני ישראל שכל שהוא גדול יותר ומשיג יותר הוא מכיר יותר שפל ערכו ומקטין עצמו יותר, כי יודע שכל השתדלותו אינו כלום ורק מה' יתברך חננו הכל בחסד חינם, וכמו שאמר יעקב אבינו ע"ה ראש אומתינו (בראשית ל"ב, י') קטונתי מכל החסדים וגו' ומשה רבינו ע"ה אמר (דברים ג', כ"ג) ואתחנן שביקש מתנת חינם, אבל אומות העולם חושבים שמשתדלים ומה שהוא משיג איזה דבר ושלימות הוא מצד השתדלותו ואין קץ לגמול המגיע לו על זה, וחושבים שבחירת ה' יתברך הוא מצד השתדלות ושגם הם יכולים להשתדל ואז הם ישראל
וזהו הכסף שאמר לשקול דהיינו השתדלות דבכל מאודך, אבל באמת אמרו על זה במדרש (שיר השירים רבה ח', ד') אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה שאוהב הקב"ה את ישראל בוז וגו' היינו דישראל שאוהבים את ה' יתברך בכל מאודם אינו בשביל שיאהבם כלל רק שהם בעצם יש להם שייכות ודיבוק לה' יתברך, והם אוהבים אותו בלא סיבה ותועלת עצמם, וכן הוא אוהבם גם כשאין שוה והנאה מגיע לו כלל, אבל אומות העולם כל השתדלותם הוא בשביל האהבה שיאהבם, ודבר זה אינו כלום וכמו שאמרו (ראש השנה ד' ע"ב) דבאומות העולם נקרא אפילו רשע על זה ובישראל נקרא צדיק גמור, לפי שאפילו מתכוין על מנת לקבל פרס אין זה עיקר כוונתו רק טפל וגם אם לא יתנו לו שום פרס יהנה מזה עצמו שעשה רצון ה' יתברך
which is no doubt why the Ba'al HaTurim comments on the next pasuk:
הצלני נא מיד - ר"ת המן. רמז להמן שיצא להכות אם על בנים כדכתיב (אסתר ג, יג) טף ונשים
No comments:
Post a Comment