Hisbonenus

What jarred me recently in my current perusal of Nefesh HaChaim is how much he is in sync with the Besht on tefillah. To the best of my recollection, R' Aryeh Kaplan leaves one with the impression that this is a Chassidishe thing. But its not:
ספר נפש החיים - שער ב - פרק יג

והעצה היעוצה על זה. הוא כמו שאמר המגיד להב"י באזהרה ב' שבריש הספר מגיד מישרים ז"ל. ליזהר מלחשוב בשעת תפלה בשום מחשבה אפילו של תורה ומצות כי אם בתיבות התפלה עצמם. דוק בדבריו שלא אמר לכוון בכוונת התפלה. אין אתנו יודע עד מה. כי גם מה שנתגלה לנו קצת כוונות התפל' מרבותינו הראשונים ז"ל קדישי עליונין. ועד אחרון הרב הקדוש איש אלקים נורא האריז"ל. אשר הפליא הגדיל לעשות כוונות נפלאים. אינם בערך אף כטפה מן הים כלל נגד פנימיות עומק כוונת אנשי כנה"ג מתקני נתפלה. שהיו ק"כ זקנים ומהם כמה נביאים וכל מבין יבין. דלא איתי אנש על יבשתא שיוכל לתקן תקון נפלא ונורא כזה. לכלול ולגנוז במטבע תפלה קבועה וסדורה בנוסח א'. התקונים של כל העולמות עליונים ותחתונים. וסדרי פרקי המרכבה. ושבכל פעם שמתפללין יוגרם תקונים חדשים בסדור העולמות והכחות והמשכת מוחין חדשים אחרים. שמעת שתקנוה עד ביאת הגואל ב"ב לא היה ולא יהיה שום תפלה בפרטות דומה לחברתה שקודם לה ואחריה כלל. דלבושין דלביש בצפרא לא לביש ברמשא ודלביש ברמשא כו' כמ"ש בתקונים תכ"ב. וכן כל יום לחברו שלפניו ואחריו. ולכן ארז"ל (חגיגה ט' ע"ב וברבה במדבר פ"ט) מעוות לא יוכל לתקון זה שביטל ק"ש כו' או תפלה כו'. וכמ"ש באורך בפע"ח פ"ז משער התפלה ע"ש. והוא בלתי אפשר אם לא ע"י הנבואה העליונה ורוח קדשו ית' אשר הופיע עליהם הופעה עצומה בעת תקון נוסח מטבע התפלה והברכות. שם הוא ית"ש בפיהם אלו התיבות ספורות וגנוזות בתוכם כל התקונים. לזאת מי הוא אשר עמד בסוד ה' על עומק כוונתו ית"ש. איזה דרך ישכון אורה של כל תיבה פרטית מהם:
אלא העיקר בעבודת התפלה. שבעת שהאדם מוציא מפיו כל תיבה מהתפלה. יצייר לו אז במחשבתו אותו התיבה באותיותיה כצורתה ולכוין להוסיף על ידה כח הקדושה שיעשה פרי למעלה להרבות קדושתם ואורם. כמש"ל בפ"י שלכן נקראת התפלה דברים העומדים ברומו של עולם שכל תיבה בצורתה ממש היא העולה למעלה מעלה כל אחת למקורכ ושרשה לפעול פעולות ותקוני' נפלאים. והיא סגולה נפלאה בדוק ומנוסה למרגילים עצמם בזה. לבטל ולהסיר מעליו בזה כל מחשבות ההבלים הטורדות ומניעות טהרת המחשבה והכוונה. וכל אשר יוסיף הרגלו בזה. יתוסף לו טהרה במחשבתו בתפלה. והיא כוונה פשטית:
הגהה:
והגם שהלכה פסוקה בש"ס שתפלה נאמרת בכל לשון. היינו לצאת ידי מצות תפלה כמו שנתבאר לעיל סוף ש"א שבכל המצות ואפי' מצות תפלה שנקראת עבודה שבלב. עכ"ז עיקרן לעכובא הוא חלק המעשי שבהן. אמנם למצוה מן המובחר ודאי צריך לצרף גם טוהר המחשב' וכוונה שלימה. ולפי גודל טוהר הכוונה כן תגדל מעשה המצוה ובפרט עבודת הלב שבתפלה. עם כי מי שהתפלל בכל לשון יצא י"ח. אבל אין ערוך למי שמתפלל בלה"ק באלו התיבות דוקא העומדי' ברומו של עול' ומדבק כל כחותיו בהם:

Micha Berger wrote:

The use of visual imagery used to be a central part of many derakhim in
Yahadus. Such meditation was one of the core elements of Chassidus. In
Novarhadok, it was used to shape middos. An emotional experience is
more powerful at changing the self than words; and thus generating one
internally is a useful skill.
From RYGB's talk on "shevisi Hashem..." it seems evident that many (most?)
understood this in terms of actually visualizing the four letters before
you "tamid".
As for today, it's socially stigmatized in the frum world as as "weird"
and not practiced much AFAIK. Breslov perhaps.
Here's one that I find helps my kavanah with berakhos, when the NhC's
kavanah is in tune with my current mood. (As opposed to a Hirschian,
Soloveitchikian, or some other peshat.)
Picture light coming from infinitely far off. While RYGB cited someone
(forgot who) who allowed one to be someich on the Ra'avad that one may
imagine the Source of the light, I don't. It's infinitely far off --
it doesn't enter the mental picture. This light is the Berekhah as
the Cause of my existence. It is personal, the beam is entering me in
particular. Thus I can say "Barukh atah H'", taking sheim havayah as
the causative conjugation of "hayah". Take some time to fully develop
the picture. To feel the "chiyus" coming in with this shefa.
Once there, then realize that in truth, the light does fill -- and in
fact *is* -- everything around you as well. E-lokeinu, Melekh ha'Olam.
In the case of birkhas avos, the one berakhah I am most likely to
say at a pace slow enough to have such kavanos (thanks to R' Aryeh
Kaplan), the progression of the berakhah is from that personal light,
to the light that fills all ("E-lokeinu") to the realization that the
light that fills all fills each item personally. And that a person must
aspire to the madreiga where he doesn't live his life by natural law,
having G-d as E-lokeinu, but by moral law -- E-lokei avoseinu.
How does one do that? By blending the archetypes of Avraham, Yitzchaq
and Ya'aqov...
Another, more mussar-dik example.
Picture a drop of water. You're out in nature, and water drips over a
precipice. It falls onto a rock. Don't just learn about Rabbi Akiva's
experience, spend time imagining the scene exactly. Try not to let any
extraneous thoughts enter, but if they do -- don't actively fight them
or get frustrated, just return to the image. Then, once you can smell
the fresh mountain spring water and feel that rock realize -- you're
the rock, and the water -- Torah. It can make an emotional impression.
Enough impressions, and your emotional, preconscious, relationship to
Torah is changed. And what could be more valuable than being more able
to be shaped by the Torah one learns?
At the most recent Shabbaton, RYGB discussed shitos that understand
"shevisi Hashem..." in terms of visualizing the letters of the sheim
havayah or other sheimos.
Does anyone have first-hand experience in this area that they would like
to share? Anyone have knowledge of the mesorah on this subject? Want
to learn?
Tir'u beTov!
-mi