Thursday, August 25, 2011

Rav Zilberstein's psak on a tzimmer (vacation rental) discounted because of a cancelation

Life in Israel: Interesting Psak: Discounted Tzimmer Because Of Cancelation

The headline in Bechadrei on this report calls the avreich a ramai, a cheat. I think that is unfair, considering what actually happened, as per the report, and the psak he received.

It seems an entire extended family from Bnei Braq, of 5 brothers and their families, got together and reserved a set of 5 tzimmers, summer bungalow homes in northern Israel. By doing so, they ensured privacy for their group, consisting completely of family members, and private use of the onsite pool. As part of the agreement when making the reservations, it was agreed that they would be able to cancel reservations up to a month before the date, giving the owner enough time to find new vacationers without taking a loss.

Sure enough, one of the brothers had to cancel due to suddenly having to take a trip to the United States. The owner knew he would have to take a loss on the one house, as nobody would rent out that one house knowing they would be in the middle of a family group using the rest of the site and the pool. At best he would be able to rent it out at a seriously discounted price.

Eventually, this fellow's trip to the US was canceled. Being that he was now available, he wanted to join his extended family and go with them on the trip up north. he called the owner of the tzimmer site, anonymously, and asked how much renting a house would cost and if a house would be available on the relevant dates.

The owner responded saying that the other houses are rented out to a family group, but one is still available. The fellow asked if he would have to pay full price, considering the family.. and the owner said he would give him a 50% discount... At that price he booked the tzimmer.

And then his conscience made him feel uncomfortable. He called Rav Zilbershtein, the rav of Ramat Elchonon in Bnei Braq who told over the incident in a shiur, to ask if what he did was ok or not. Rav Zilbershtein said that he was fine and it was smart because when he originally canceled he did so innocently without plans to cheat the owner. Considering how it happened, it was all done honestly, with no deception.

Rav Zilbershtein explained further that the tzimmer has a market value. In this situation the market value of this tzimmer was worth less. There is no reason to pay more than the market value.

According to Bechadrei, this incident and psak is being discussed all over Bnei Braq, and other rabbonim are saying they would pasken differently.

So, in my opening paragraph I say that the headline is wrong because it calls him a cheater, but according to the psak he is not a cheater. What he did, according to rav Zilbershtein, was perfectly ok.




הגאון רבי יצחק זילברשטיין, רבה של שכונת רמת אלחנן בבני-ברק, סיפר בשיעורו האחרון בבית המדרש 'בית דוד' בחולון, סיפור מעניינא דיומא ופסקו בצידו. פסק ההלכה עורר סערה גדולה בקרב פוסקי ההלכה ודייני בני-ברק בשל החדשנות שבו. 

משפחה חרדית מורחבת בת חמישה אחים אברכים, החליטה לשכור מתחם של חמישה צימרים עם בריכה בצפון, לימי בין הזמנים. 

עם בעל הבית הוסכם מראש כי ניתן לבטל את הזמנת הצימרים חודש מראש. 

ואכן, אחד האחים ביטל - בשל נסיעה לארה"ב - את הזמנתו ובעל המקום ספג את ההפסד, שהרי מי ירצה לשכור צימר בתוך מיתחם המאוייש על-ידי בני משפחה אחת? 

לאחר זמן בוטלה נסיעת האח לארה”ב. הוא פנה שוב לבעל הבית בעילום-שם, ושאל האם יש לו צימר פנוי להשכיר. 

בעל הבית הסביר למתקשר בכנות, כי אכן המיתחם הושכר לבני משפחה אחת, הכוללת ארבעה אחים. 

האח המבטל תמה: "האם במקרה כזה תגבה מחיר מלא?" 

האיש ענה: "בהחלט תקבל חמישים אחוז הנחה". 

אלא שמצפונו של האברך הכזבן הציק לו, והא הביא את השאלה לדיון אצל הרב יצחק זילברשטיין: "מה דינה של המשפחה שכביכול לקחה בעורמה את הצימר ה׳פנוי?" 

למרבה ההפתעה, הרב זילברשטיין פסק כי האיש הרמאי לכאורה, נהג כהוגן. ורק חוכמה יש כאן שהרי ביטל לפי תומו ורצה לשכור לפי תומו. אז הכל אמת ואין כאן שום מרמה. 

וסיים הגר”י זילברשטיין: "לצימר יש מחיר שוק, ולכן צימר במקרה נדון אכן שווה פחות בשוק ואין צורך לשלם עליו יותר". 

עם זאת דיינים אחרים בבני-ברק חלקו על הקביעה, ופסק ההלכה היה לשיחת היום בבתי המדרש הפועלים - למרות בין-הזמנים - בבני-ברק.

You can hear Rav Zilberstein's shiur here:
http://tinyurl.com/3uxh296


I believe the psak is technically correct. But the behavior is antithetical to the standards and expectations of Chazal:

רש"י מכות דף כד/א 
רב ספרא - בשאלתות דרב אחא (שאילתא לו) והכי הוה עובדא דרב ספרא היה לו חפץ אחד למכור ובא אדם אחד לפניו בשעה שהיה קורא ק"ש ואמר לו תן לי החפץ בכך וכך דמים ולא ענהו מפני שהיה קורא ק"ש כסבור זה שלא היה רוצה ליתנו בדמים הללו והוסיף אמר תנהו לי בכך יותר לאחר שסיים ק"ש אמר לו טול החפץ בדמים שאמרת בראשונה שבאותן דמים היה דעתי ליתנם לך:


תלמוד בבלי מסכת קידושין דף לא/א 
בעו מיניה מרב עולא עד היכן כיבוד אב ואם אמר להם צאו וראו מה עשה עובד כוכבים אחד באשקלון ודמא בן נתינה שמו פעם אחת בקשו חכמים פרקמטיא בששים ריבוא שכר והיה מפתח מונח תחת מראשותיו של אביו ולא ציערו אמר רב יהודה אמר שמואל שאלו את ר' אליעזר עד היכן כיבוד אב ואם אמר להם צאו וראו מה עשה עובד כוכבים אחד לאביו באשקלון ודמא בן נתינה שמו בקשו ממנו חכמים אבנים לאפוד בששים ריבוא שכר ורב כהנא מתני בשמונים ריבוא והיה מפתח מונח תחת מראשותיו של אביו ולא ציערו לשנה האחרת נתן הקדוש ברוך הוא שכרו שנולדה לו פרה אדומה בעדרו נכנסו חכמי ישראל אצלו אמר להם יודע אני בכם שאם אני מבקש מכם כל ממון שבעולם אתם נותנין לי אלא אין אני מבקש מכם אלא אותו ממון שהפסדתי בשביל כבוד אבא וא"ר חנינא ומה מי שאינו מצווה ועושה כך מצווה ועושה עאכו"כ דאר"ח גדול מצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה 


תלמוד ירושלמי מסכת בבא מציעא דף ח/א 
שמעון בן שטח הוה עסיק בהדא כיתנא אמרין ליה תלמידוי ר' ארפי מינך ואנן זבנין לך חדא חמר ולית את לעי סוגין. ואזלון זבנון ליה חדא חמר מחד סירקאי ותלי ביה חדא מרגלי. אתון לגביה אמרין ליה מן כדון לית את צריך לעי תובן. אמר לון למה אמרין ליה זבנינן לך חד חמר מחד סירקיי ותלי ביה חדא מרגלי. אמר לון וידע בה מרה אמרין ליה לא א"ל לון איזל חזר. לא כן אמר רב הונא ביבי בר גוזלון בשם רב התיבון קומי רבי אפילו כמאן דמר גזילו של עכו"ם אסור כל עמא מודיי שאבידתו מותרת. מה אתון סברין שמעון בן שטח ברברין הוה. בעי הוה שמעון בן שטח משמע בריך אלההון דיהודאי מאגר כל הדין עלמא. ויידא אמרה דא רבי חנינה משתעי הדין עובדא רבנין סבייא זבנין חד כרי דחיטין מאילין דאיסרטוס ואשכחון ביה חדא צררא דדינרי וחזרוניה להון אמרין בריך אלההון יהודאי. אבא אושעיה איש טורייא אמרה אהין להן. לי אהן מהו חשוב עלי אית לי טבין מיניה אית לי סוגין מיניה. א"ל אורייתא גזרת דנחזור מאר בריך אלההון דיהודאי. ר' שמואל בר סוסרטיי סלק לרומי אובדת מלכתא דילנית דידה ואשכחיה. אפקת כרוז במדינתא מאן דמחזר לה בגו שלשים יומין יסב אכן ואכן. בתר שלשים יומין איתרים רישיה. לא חזריה גו שלשים יומין. בתר שלשים יומין חזריה אמרה ליה לא היית במדינתא אמר לה אין. אמרה ליה ולא שמעת קלא דכרוזא אמר לה אין. אמרה ליה ומה מר. אמר לה מאן דמחזר לה גו שלשים יומין יסב אכן ואכן בתר שלשי' יומין יתרים רישיה. אמרה ליה ולמה לא חזרתוניה גו שלשים יומין אמר לה דלא תימרון בגין דחלתיך עבדית אלא בגין דחלתיה דרחמנא. אמרה לי' בריך אלהון דיהודאי.


No comments:

Post a Comment