Toras Purim 5778 part 1: Shatnez (with some Marei Mekomos)

Shatnez plays a critical role in the Megillah. The Megillah (1:6) begins with chavlei butz v'argaman - ropes of fine linen and purple wool - and ends (8:15)with shatnez - tachrich butz v'argaman.

 ספר מחיר יין לרמ"א ז"ל - אסתר פרק א

ומה נפלא אמר אחוז בחבלי בוץ וארגמן, כי מראה בהשיג טבעי הנמצא תו יוכל לעמוד על סוד הכלאים והשעטנז שהוא אחוז בחבלי בוץ וארגמן, (דברים כב, יא) צמר ופשתים יחדי

Shatnez figures at the dawn of Creation, as in gimatriya  it equals v'tzadik yesod olam (Mishlei 10:25). Of course, that was spoiled by the fight of Kayin (linen) and Hevel (wool). It also figures at the end of time, as Yom Havayah HaGadol V'HaNora (Malachi 3:23) is in gimatriya butz v'argaman.

Perhaps - perhaps! - it is also significant that Mordechai Binyamin are also the gimatriya of Shatnez?

Why at the beginning of the Megillah are they ropes (chavlei) and at the end a wrapper (tachrich)?

ספר מחיר יין לרמ"א ז"ל - אסתר פרק ח

 ותכריך בוץ וארגמן, הוא שלימות המדות. וראה מה נפלא באמרו תכריך בוץ וארגמן, ולא אמר אחוז בחבלי בוץ וארגמן, כמו שאמר ריש המגילה (א, ח), כי ידוע שמרדכי הצדיק לא היה לבוש כלאים ושעטנז, שיהא בוץ וארגמן אחוזים זו בזו, רק תכריך, ואינו שעטנז בלא קשירה, והוא מורה על מעלות המדות הנתלים בשכל המעשה, ובזה היתה העיר שושן צהלה ושמחה, כי צדיק יסוד עולם שהיה בעיר שושן, ומעכשיו אין לה להתיירא שיחזירה לתוהו ובוהו

And why is argaman in gimatriya 294, exactly three times butz, 98?

In the seforim ha'kedoshim we find butz v'argaman as either chochmah-binah, or netzach-hod or ruach-nefesh.

ספר פרי צדיק פרשת ויגש - אות ז

וזהו שנאמר ותכריך בוץ וארגמן. והוא על פי מה שאמרו(מדרש רבה שלח פ' טז וש"מ) על הכתרים דמתן תורה אחד חוגרו זיינו ואחד נותן עטרה בראשו. והיינו דכתר נעשה היה חגורה שהוא נגד תפילין של יד. והב' כתרים הם כנגד חכמה ובינה. וזהו עטרת כנגד חכמה ותכריך כנגד בינה. תכריך חגורה כענין חוגרו זיינו. וחשב שנים תכריך בוץ וארגמן על דרך מה שנאמר, כי תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם שבחיבור חכמה ובינה מוחא ולבא שנכנס החכמה שבמוח לבחינת בינה לבא זוכין לבחינת הדעת שהוא פנימית הכתר כידוע. וכשזכה להב' כתרים שכנגד חכמה ובינה זכה גם לבחינת הדעת ולכן נחשב עטרת זהב ותכריך בוץ וארגמן. והם הכתרים שזכו ישראל במתן תורה. והיינו שמרדכי זכה לכל קדושת השבת שהם ה' דאיתא בזוהר הקדוש

ספר פרי עץ חיים - שער ר"ח חנוכה ופורים - פרק ו

הוא היה מתפאר בהם בחוץ בז' תיקונים נגד ז"א, חור, כרפס, ותכלת, בוץ, וארגמן, כסף, ושש. וז' דנוקבא שהם מטות, ואלו הן - זהב, וכסף, רצפת, בהט, ושש, ודר, וסוחרת. כי יש רצפה שהיא נקודה עצמה, דלית לה מגרמה כלום, והוא תיקונים הנכללין בה. ויין מלכות רב, להפוך כל התיקונים לגבורה:

ספר ישראל קדושים - אות ט

וחשב שם חמישה פרטים תכלת וחור ועטרת זהב ובוץ וארגמן ונראה לי שהם נגד חמישה חלקי הנפש נפש רוח נשמה חיה יחידה הידועים שהאדם צריך להתקדש בכולם והתחלת הקידוש מעט והפתיחה כחודה של מחט שמצד האדם הוא בכח הנפש שזה יש לכל אחד מישראל נפש מצד הקדושה ושם הוא כח הבחירה שניתן לאדם וכשזכה יהבין ליה רוח הוא קידוש הרבה. ואחר כך נשמה הוא הקדושה דמלמעלה כמו שאומרים נשמה שנתת בי וכו' אתה נפחת וכו' וכמו שנאמר (בראשית ב', ג') ויפח באפיו וגו' ואלו השלושה אדם זוכה בעולם הזה וזהו הקדושה דעולם הזה. אבל חיה יחידה הוא מצד הקדושה דעולם הבא שאי אפשר להתלבש בעולם הזה באור פנימי רק באור מקיף כידוע וזהו הקדושה חלוקה לשתים ויש עוד גבוה מעל גבוה שגם בעולם הבא יש אור פנימי ואור מקיף. וקדושת חיה הוא נעשית פנימיות בעולם הבא שיהיה אז מורגש לנפשות. ועוד יש אור מקיף שהוא הכתר העליון שלמעלה מן הקומה וההשגה גם שם והוא היחוד הגמור להתכלל במקור לגמרי:

והלבוש מלכות הוא קדושה עליונה זו כנזכר לעיל וחלוקה לשתים תכלת הוא גוון הרומז ליראה כמו שמובא בזוהר סוף פרשת שלח (ח"ג קע"ה ע"ב) והוא על דרך שמובא (תורת כהנים כ"ו, ט"ו) על פסוק (ויקרא כ"ו, י"ב) והתהלכתי בתוככם אטייל עמכם יכול לא תיראו ממני תלמוד לומר והייתי לכם וגו'. ואחר כך זוכין לאהבה וזהו וחור שפירשו במגילה (י"ב.) מלת לבנה ובאין ליחוד הגמור כנזכר לעיל. ועטרת וגו' הוא שעל הראש ששם משכן הנשמה שבמוח ותכריך נגד נפש רוח שהגוף כרוך אחריהם ובהם יקראו לשון יחיד אף דעל כרחך הם שנים דבוץ הוא פשתן וארגמן בכל מקום צמר כארגמן דבגדי כהונה ואם כן אי אפשר שיהיה תכריך אחד לגופו חציו צמר וחציו פשתן שהוא כלאים אבל אבנט דכהנים כלאים כמו שאמרו ביומא (ס"ט.) ובכמה דוכתין והוא מכפר על הרהור הלב כמו שאמרו בזבחים (פ"ח ע"ב) ששם משכן שני היצרים ועל ידי האבנט החוגר וכורך סביב הלב הם מתאחדים:

וזהו החיבור של צמר ופשתן שבו כידוע מה שאמרו (תנחומא בראשית ט') על פסוק (בראשית ד', ג') מפרי האדמה דקין זרע פשתן הביא שהוא היותר גרוע להקרבה דגבוה שעולה בד ויחידי ונאמר (ירמיה נ', ל"ו) חרב אל הבדים ונואלו שמטפשין וחוטאים כמו שאמרו ז"ל (תענית ז'.) וזה דרכו של יצר הרע להיות בפירודא ועל כן אמר לו (בראשית ד', ז') אם תטיב וגו' לפתח חטאת וגו' כי הוא לחלק היצר. ועל כן כל בגדי כהנים דצמר ודכהן גדול ביום הכפורים דפשתן כי אז שמתכפרין החטאים דכשלג ילבינו נעשה מהיצר הרע טוב מאד. וכל ימות השנה צריך שמירה והגדרה מחטא בפועל על כל פנים ורק בלב דעקוב מכל שם הוא נכפף על ידי האבנט. ומאן דזכה דיהבין ליה רוחא ומשכן הרוח בלב כידוע ולב חכם לימינו והוא כופף הלב כסיל לשמאלו ששם משכן הנפש בקדושה גם כן דעל כן נאמר (ויקרא ד', ב') נפש כי תחטא דהחטא נתייחס לחלק הנפש ועל ידי זה זוכה להתכריך ואבנט של בוץ וארגמן שהוא צירוף שניהם:

ובוץ קודם על דרך שאמרו (ברכות ל"ד ע"ב) על פסוק (ישעיה נ"ז, י"ט) לרחוק ולקרוב במקום שבעלי תשובה עומדים וכו' ועל כן לרחוק קודם. וזהו מהתחלת הקידוש מעט שאחר החטא עד שנתקדש לגמרי ונתקן הכל ומזה זכה לקדושת פורים שהוא הקדושה שאחר תיקון החטא ודוגמת יום הכפורים כנזכר לעיל אלא דשם הוא על ידי עינוי נפש שהוא לאכפייא דבעינוי הגוף נתחלש כח היצר ויכולין לנצחו ולכפותו. ופורים הוא על ידי הביסום ושמחת לב ונפש שהוא לאהפכא מרירו למתיקו להיות נעשה טוב מאד:

Update: If you check the 93rd pasuk in the Megillah you will understand why the letters that get tagin are שעטנז גץ.

To be continued, IYH...

A previous spin on botz v'argaman:
http://rygb.blogspot.com/2016/03/toras-purim-5776-achuz-bchavlei-butz.html

All my Toras Purim up to and including 5776:
http://rygb.blogspot.com/2017/03/pdf-collection-of-all-blogs-toros-purim.html

Toras Purim 5777 is in several posts beginning with:
http://rygb.blogspot.com/2017/03/toras-purim-5777-introduction.html