Thursday, May 28, 2020

Aruch HaShulchan Yomi Cycle begins on Shavuos

I have recorded shiurim of the first few days (see below).
If there is interest, I will continue. Please let me know.



Start date:  -    │ 

The AishDas Society is happy to announce
the start of a cycle of

Arukh haShulchan Yomi!

Covering Orach Chaim and the parts of Yoreh Deah relevant at home…. The halakhos of daily life from waking up in the morning to going to bed, from kashrus in the kitchen to honoring one’s parents to taharas hamishpachah to aveilus.
With the Arukh haShulchan’s analysis of how the halakhah came to be what it is.


Starting Shavuos – May 29th, 2020


Schedule:

(Download the calendar here, and a version of the calendar with chazarah one week later, here)


Video Shiurim and Podcast:

See the play list on YouTube. (Like and/or click the bell for alerts when new shiurim are donated to the cause!) Or, select a shiur using the menu in the upper right corner, below.

Or, if you just want audio on the go, try subscribing to the podcast version.


Printable Text:
(Assembled on demand from the Sefaria edition)

To take when traveling, of for days you just don’t have a copy on-hand:


ערוך השלחן יומי – אורח חיים

הלכות השכמת הבוקר

סימן א׳

Friday, May 29th 2020

א כתיב (משלי טו כד): ״אורח חיים למעלה למשכיל, למען סור משאול מטה״. וביאורו נראה: כי המלאכים נבראו בשני כמבואר במדרש, וכן מבואר במזמור ״ברכי נפשי״: ״המקרה במים עליותיו… עושה מלאכיו רוחות״. והבדלת המים היתה בשני, והבהמות נבראו בחמישי. והמלאכים עובדים את בוראם ואין להם יצר הרע, והבהמות יש להם יצר הרע ואין להם דעת. וממילא דלהמלאכים אינו מגיע שכר בעד עבודתם, אחרי שאין להם יצר הרע, ולבהמות לא שייך עונש אחרי שאין להם דעת.

ב ולזה ברא הקדוש ברוך הוא ביום הששי את האדם. ובראו משני הקצוות: נתן בו את הנשמה שמאירה לאדם לדעת את הבורא יתברך כמלאך, כמו שנאמר: ״כי נר ה׳ נשמת אדם״. ויצר אותו בגוף שהוא חומר עב כבהמה, לאכול ולשתות ולישן. ולזה יתעוררו מלחמות גדולות בהאדם כל ימי חייו, שהנפש הבהמי מסיתו לתאוות עולם הזה כבהמה, והנשמה הטהורה נלחמת כנגדו ומראה לו שלא לכך נברא אלא לעבוד את הבורא כמלאך. ואף הדברים הגשמיים שמוכרח לעשות כאכילה ושתייה ושינה – תהיה הכוונה כדי שיוכל לעבוד את בוראו. ועל זה נאמר: ״שויתי ה׳ לנגדי תמיד״. ולאחר מות האדם מראין לו שכל מעשיו נכתבין בספר, וחותם יד האדם בו. ואם הלך בדרך התורה והמצוה – נוחל גן עדן שהוא תענוג בלתי גבול ובלתי המשך זמן. ועליהם נאמר: ״ירויון מדשן ביתך, ונחל עדניך תשקם; כי עמך מקור חיים, באורך נראה אור״. ואם חס ושלום להיפך – יורש גיהנם, שכל יסורי עולם הזה כאין נגדו. ועליהם נאמר: ״ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי, כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה, והיו דראון לכל בשר״. ושבעה שמות יש לגיהנם, ואלו הן: ״שאול״, ו״אבדון״, ו״באר שחת״, ו״באר שאון״, ו״טיט היון״, ו״צלמות״, ו״ארץ התחתית״ (ערובין יט א). וכל המתפתה ביצרו נופל שם, ולכן נקרא גם ״תפתה״, כדכתיב: ״כי ערוך מאתמול תפתה״ (שם).

ג וזהו שאמר שלמה: ״אורח חיים למעלה למשכיל, למען סור משאול מטה״. כלומר: אתה האדם המשכיל אחרי שיש לך שני דרכים, או לשאת עין ולב למעלה אל הבורא יתברך והיא דרך החיים, או להביט למטה על תאוות הבהמיות, לכן אצוה אותך שאורח החיים שלך תהיה רק למעלה, למען סור משאול מטה. כלומר: אם תביט למטה – תפול בשאול שהיא המדריגה הראשונה של הגיהנם, ומשם תפול עוד מטה מטה.

ד וכל בר דעת יש לו להבין: כמו שאם נראה מלך בשר ודם בונה בנין יקר המורכב משני הפכים, שבנה בתוכו אבנים יקרות שוהם וישפה וכל אבן יקרה, וגם מטיט ועפר, היעלה על הדעת שתכלית כוונת המלך הוא לשם הטיט והעפר? ובודאי התכלית של הבנין הם האבנים היקרות, והטיט והעפר אינם אלא לחיזוק הבנין. כמו כן מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שברא את האדם מורכב מנשמה טהורה שהיא חלק אלוה ממעל, והיא תשוב אל האלהים אחרי מותו, וגם מגוף עב שהוא טיט ועפר, היעלה על הדעת שהתכלית הוא הטיט והעפר? וכל הסובר כן אינו אלא כסיל ומשוגע. וזהו שאמר עקביא בן מהללאל: הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה: דע מאין באת, ולאן אתה הולך… כלומר: הנשמה היא חלק אלוה ממעל ותשוב למקורה. ולהיפך הגוף: מאין באת? מטיפה סרוחה. ולאן אתה הולך? למקום עפר רמה ותולעה. ובזה הבירור שהתכלית הוא הנפש האלהית. ולכן קודם כל צריך האדם לדעת יסודי תורתינו הקדושה והטהורה.

ה יסוד התורה ועמוד העבודה לידע שיש אלהים אחד יחיד ומיוחד, והוא ברא כל העולמות, והוא משגיח עליהם בכל עת ובכל רגע. ואלמלי יצוייר חס ושלום סילוק השגחתו – אף רגע היו כל העולמות חוזרים לתוהו ובוהו. וזהו שנאמר: ״שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד״. ונאמר: ״וידעת היום… כי ה׳ הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד״. כלומר: שאין שום כוח זולתו יתברך, והוא המהוה כל העולמות, והוא המחיה את כל העולמות, והוא המקיימם. ובמתן תורה ראינו זה בחוש, כדכתיב: ״אתה הראת לדעת כי ה׳ הוא האלהים, אין עוד מלבדו״. כלומר: כי ה׳ שברא כל העולמות – הוא המשגיח והמנהיג עליהם לעד ולעולמים. ו״אלהים״ ביאורו: השגחה והנהגה, ואין שום כוח גדול או קטן זולתו יתברך.

ו את האלהים הזה אנחנו מחויבים לאהבו אהבה גמורה וחלוטה, עד שכל האהבות כמו אהבת עצמו, אהבת אשתו, אהבת בניו ובנותיו, אהבת הממון – יהיו בטלים נגד אהבתו יתברך, והמה כלא ממש. וזהו שאמר הכתוב: ״ואהבת את ה׳ אלהיך בכל לבבך, ובכל נפשך, ובכל מאדך״. והוא לשון ״מאוד״, כלומר: כל החביב עליך מאוד מאוד – תבטל נגד אהבתו יתברך. ״ובכל לבבך״ דרשו חכמינו ז״ל: בשני יצריך, ביצר הטוב וביצר הרע. כלומר: שלא תאמר שהיצר הרע כיון שמסית אותך לעבור על רצונו יתברך, אם כן איך בראו? דהאמת הוא דגם כוונת היצר הרע שלא תאבה לו ולא תשמע אליו, אלא שכך גזר עליו הבורא יתברך שיסיתך לעבור על רצונו יתברך, כדי שבבחירתך תעבוד ה׳ ולא כמוכרח. שזהו עיקר תכלית בריאת האדם, ובכוח זה גדול ממלאך כמו שכתבתי בסעיף א (וכן מבואר בזוהר).

ז ובספרי דרשו: רבי מאיר אומר: הרי הוא אומר ״ואהבת את ה׳ אלהיך בכל לבבך״ – אהבהו בכל לבבך כאברהם אבינו, שנאמר: ״אברהם אוהבי״. ואומר: ״ומצאת את לבבו נאמן לפניך״. ״ובכל נפשך״ – כיצחק שעקד עצמו על גבי המזבח. ״ובכל מאדך״ – הוי מודה לו כיעקב, כענין שנאמר: ״קטנתי מכל החסדים…״. ועוד אמרו שם: ״ואהבת…״ – אהבהו על כל הבריות כאברהם אביך, כענין שנאמר: ״ואת הנפש אשר עשו בחרן״. כלומר: כמו שאברהם מפני שהיה אוהבו בלב ונפש קרא את בני אדם להאמין באלקותו, כן תעשה אתה לאהבהו על הבריות, ולקרבן לעבודתו יתברך. עוד גרסינן בספרי: לפי שנאמר ״ואהבת״ – איני יודע כיצד אוהבין אותו? תלמוד לומר: ״והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך״, שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם. כלומר: שעם ההתבוננות בתורה – תתיישב האהבה בלב בהכרח (חינוך).

ח וכן נצטוינו ליראה מפניו יתברך, דכתיב: ״את ה׳ אלהיך תירא״. וזה לשון הרמב״ם בספר המצות מצוה ד׳: שצונו להאמין יראתו יתעלה וליפחד ממנו. ולא נהיה ככופרים ההולכים בשרירות לבם ובקרי, אבל נירא ביראת ענשו בכל עת. וזהו אמרו: ״את ה׳ אלהיך תירא״. עד כאן לשונו. ובחיבורו הגדול ריש פרק שני מיסודי התורה כתב: והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו? בשעה שיתבונן האדם במעשיו ובברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ – מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר, ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דוד: ״צמאה נפשי לאלהים לאל חי״. וכשמחשב בדברים האלו עצמן – מיד הוא נרתע לאחוריו, ויירא ויפחד, ויודע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה, עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות. כמו שאמר דוד: ״כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך, מה אנוש כי תזכרנו?״ עד כאן לשונו. ובספר המצות ביאר ״יראה פשוטה״ שהיא יראת העונש, ובכאן ביאר ״יראת הרוממות״. ועל זה שנינו בספרי: אין לך אהבה במקום יראה, ויראה במקום אהבה, אלא במידת הקדוש ברוך הוא בלבד, עיין שם. כלומר: דיראה ואהבה הם שני הפכים, אלא ביראת הרוממות שפיר יכולים שניהם להיות, דעל ידי גודל מעלת רוממותו יתברך – מתיירא ממנו יראת המעלה, ואוהבו בכל לב ובכל נפש.

Tuesday, May 19, 2020

Hilchos Moshiach part 2

This is an enrichment class I delivered for the YBH students who are currently learning remotely. It is the second (IYH) in a series on Hilchos Moshiach, following along the Rambam in Hilchos Melachim perek 11.



Ba'al Shem Tov parts 1-2 (Chassidus and Misnagdus)

These are classes I prepared for the YBH students who are currently learning remotely. These are the third and fourth shiurim in a series on Chassidus and Misnagdus. These shiurim are the first two on the Ba'al Shem Tov. The handouts mentioned are at

https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/145450/jewish/Tzavaat-Harivash-29.htm
and
https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/1208507/jewish/The-Baal-Shem-TovA-Brief-Biography.htm



Shabtai Tzvi parts 1-2 (Chassidus and Misnagdus)

These are classes that I prepared for the YBH students who are currently learning remotely. These are the first classes (in which I contributed personally - there were earlier shiurim of Tach v'Tat, but largely taken from other sources) in a series on Chassidus and Misnagdus. These shiurim deal with the antecedent phenomenon of Shabtai Tzvi.




Thursday, May 14, 2020

Hilchos Moshiach part 1

This is an enrichment class I delivered for the YBH students who are currently learning remotely. It is the first (IYH) in a series on 
Hilchos Moshiach, following along the Rambam in Hilchos Melachim perek 11

Avos 5:19 Talmidav Shel Avraham, Talmidav Shel Bilam

A shiur on Avos 5:19 (the number of the mishnah varies from edition to edition):

 כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ שְׁלשָׁה דְבָרִים הַלָּלוּ, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וּשְׁלשָׁה דְבָרִים אֲחֵרִים, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. עַיִן טוֹבָה, וְרוּחַ נְמוּכָה, וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. עַיִן רָעָה, וְרוּחַ גְּבוֹהָה, וְנֶפֶשׁ רְחָבָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. מַה בֵּין תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ לְתַלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, אוֹכְלִין בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנוֹחֲלִין בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח) לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ, וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא. אֲבָל תַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע יוֹרְשִׁין גֵּיהִנֹּם וְיוֹרְדִין לִבְאֵר שַׁחַת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נה) וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִידֵם לִבְאֵר שַׁחַת, אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם, וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ

This is an enrichment class I delivered for the YBH students who are currently learning remotely. It is the third (IYH) in a series on Pirkei Avos.

,

Latest Rischa Daraiisa Podcast, No. 18


Monday, May 11, 2020

Iluyim

I heard from Rabbi Avrohom Braun shlita that he once went to Reb Yaakov Kamenetsky zt"l to discuss an issue he had with the conduct of a certain person. Reb Yaakov responded: "Ehr iz a illui, und a illui hoht dehr recht tzu zein a mishuggener" - "He is an illui, and an illui has the right to be eccentric." (The translation is not precise, but accurate.)

They say about Rabbi Yaakov Ruderman zt"l that in Slabodka [this seems to be my mistake, and the story actually took place in Baltimore - see the comments to this post] he was wont to take long walks, immersed in thought. One day he realized he was lost, and went into a phone booth to call the yeshiva to find out the way back. His friends asked him to step outside the phone booth and tell them at what street corner he was standing. He came back and told them, "I am at the corner of Telephone and Telephone."

I highly doubt the story is true, but they don't tell it about me or you. They tell it about illuyim like Rabbi Ruderman or, say, the Rogatchover zt"l.

Reb Chaim Zimmerman zt"l is said to have said that the greatest illui in America was Reb Yaakov Safsil zt"l, the Vishker Illui, who would walk the streets of the Lower East Side looking like a shlump, muttering to himself clasping a brown paper lunch bag.

They say about Reb Chaim Kanievsky shlita, that he was once at a rabbinic conference with his father, the Steipler zt"l and other rabbonim who were discussing matters of political moment. Reb Chaim stood up and declared, "We must work to bring down Golda Meir, she is terrible." His father responded, "Sit down, she's been dead for years."

Again, I don't know if the story is true... But Reb Chaim is definitely an illui!

The stories in this week's Divrei Si'ach prove this point:


See the boxes on the bottom right and top left.

ומכאן תשובה to all those who are critical of Reb Chaim's comments during the current pandemic. Reb Chaim, as a true illui, is on a different astroplane, in an alternative universe that is כולו תורה. He is not the right person to consult about מילי דהאי עלמא. Those who did consult him were consulting him to further their own agendas.

Thursday, May 07, 2020

Avos 4:21 Kinah, Ta'avah, Kavod

A shiur on Avos 4:21 (the number of the mishnah varies from edition to edition):

רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר, הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד, מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם

This is an enrichment class I delivered for the YBH students who are currently learning remotely. 

It is the second (IYH) in a series on Pirkei Avos,

B'Tzalmainu K'Demusainu

This is not my idea. It is the idea of Pat J. Heil http://pajheil.blogspot.com

It is very intriguing! 

 

...But I’m very proud of myself for having the perseverance to dig out the evidence. In Genesis 1:26 where it uses b’tsalmenu and ki-d’mutenu, most people assume that it’s the royal “we”, Gd saying in our form and likeness.

 

But look at Genesis 18:22, odenu omed, he was still standing, Genesis 44:14 hu odenu sham he was still there, and Genesis 43:9, eervonu for Yehudah going bail for Binyamin as far as bringing him back.

 

So -nu is not always “our”.  As in Genesis 1:26 naaseh is a nifal 3rd masculine singular with adam as its grammatical subject and logical object, so you have to look deeper into the context before deciding that -nu has to be 1st plural.

 

Turn it over and over, you never come to the end of it.

 

Yes, I have documented these citations in my book.

Friday, May 01, 2020

Avos 3:12, Rabbi Yishmael Omer

A shiur on Avos 3:12 (the number of the mishnah varies from edition to edition):

 רבי ישמעאל אומר הוי קל לראש. ונוח לתשחורת. והוי מקבל את כל האדם בשמחה 

This is an enrichment class I delivered for the YBH students who are currently learning remotely. 
It is the first (IYH) in a series on Pirkei Avos,