Sunday, February 28, 2021

Miracles of Modern Technology via https://www.myheritage.com/deep-nostalgia

My grandfather, Rabbi Dov Yehuda Schochet zt"l:


Rabbi Avrohom Eliyahu Kaplan zt"l:




 

Rav Dessler on Shittas Frankfurt vs. Shittas HaYeshivos part 2

New Series! Chodosh In Chutz La'Aretz Part 1

Rischa D'Araisa Season 2 Episode 26: Gerei Toshav Among Us? Does Israel have a Halachic imperative to supply the Vaccine to the Palestinians on the West Bank and in Gaza?


Rischa D'Araisa Season 2 Episode 26:

Gerei Toshav Among Us?

Does Israel have a Halachic imperative to supply the Vaccine to the Palestinians on the West Bank and in Gaza?



A correspondent shared a teshuvah from Rabbi Nachum E. Rabinowitz zt"l on the topic. The teshuvah is at:











see also 


Monday, February 22, 2021

Toras Purim 5781 part 3: Corona

 See part 1 at

https://rygb.blogspot.com/2021/02/toras-purim-5781-part-1-corona.html

and part 2 at

https://rygb.blogspot.com/2021/02/toras-purim-5781-part-2-corona.html



Now, modern archaeologists suggest that the krona was a newly discovered pool:


but that is not germane to our conversation. The focus here is on rachatz.
While rachatz means to bathe, it also means to trust, as in bei ana rachitz. And the seforim  say that in the Simanei HaSeder, kadesh u'rchatz means sanctify yourself and trust in Hashem.

That the rachatz here has a double meaning is compelling, for, strictly speaking, bathing is permitted on a ta'anis.

But why is bitachon so important on 17 Tammuz?

Rav Hutner writes:
ספר פחד יצחק על ראש השנה מאמר יד
 
[ד] ענין החתימה ביום כיפור. הנה מפורש בגר"א שם דעיקר העדיפות של החתימה על גבי הכתיבה, הוא בזה, שבעוד שהגמר דין הוא בבחינת הכתיבה, עדיין תתכן בו קריעה, מה שאין כן לאחר החתימה, שוב אינו נקרע. ומעתה ניחזי אנן כיצד התקיים מהלך זה במאורעות ימות עולם של דור ודור. זה היום תחלת מעשיך, זכרון ליום ראשון. ובו ביום עמד בדין על הזוהמא שנכנסה לתוכו, ונגזרה עליו גזרת מיתה, שהיא מחץ מכתו של עולם. ומחץ מכה זו היה מתגלגל ובא בחליפות הדורות, עד יום הששי בסיון שבו עמד ישראל נגד ההר. במעמד זה פסקה זוהמתם. והתחילה הפעולה של מהלך התיקון על גזרת מחץ מכתו של עולם. ובאותה שעה נגלתה ההופעה של אני אמית ואחיה, מחצתי ואני ארפא. והיה תקפו של קו התיקון והרפואה הולך ומתגבר עד יום י"ז בתמוז, שבו נשתברו הלוחות, וקו התיקון שב אחורנית. ועל השעה הזו הוא אומר: אני אמרתי אלקים אתם ובני עליון כולכם, אכן כאדם תמותון. אותה הגזרה שנגזרה על האדם הראשון באותו יום ראשון חזרה לתקפה. ושוב היה האדם חוזר לתוהו בתוקף שלטונו של מחץ מכתו של עולם. והתוהו הזה היה הולך ונמשך עד עשירי בתשרי, שבו ניתנו לוחות שניות, אשר עליהם נאמר "וכתבתי על הלוחות את הדברים אשר היו על הלוחות אשר שברת". והיתה זו הנקודה הראשונה של חידוש הקו שנעלם. ושוב מתנועע האדם בבטחון גמור על קו הקיום של המאמר "אני אמית ואחיה, מחצתי ואני ארפא".‏

The breaking of the luchos on 17 Tammuz destroyed our stretch to immortality, to netzach, to the olam  of tikkun. The first glimmer of tikkun was the giving of the second luchos on Yom Kippurim. But Yom Kippurim is a transcendent day. It is a powerfully transcendent day - according to Rebbe himself it can atone even without teshuvah. But it is a day of tikkun that elevates us to the level of malachim, that does not dig down deep and take root in this world. For the tikkun of this world one needs a neti'ah shel simcha - the taking root of simcha in the depths of the artziyus of this world.


With the first tikkun of  Yom Kippurim, those who could elevate themselves to the level of karnei or had hope. But what about the yoshvei keranos. What bitachon is there in their tikkun?

Who are the yoshvei keranos? In Avos D'Rabi Noson 21 we learn:

וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ כיצד, מלמד שלא ישב אדם עם יושבי קרנות בשוק, ונמצא בטל מן התורה. שנאמר, (תהלים א) "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, כי אם בתורת ה' חפצו". רבי מאיר אומר, ומה תלמוד לומר "ובמושב לצים לא ישב", אלו תרטיאות וקרקסאות של גויים שבהן דנין את הנפשות להמית. שנאמר, (שם כו) "שנאתי קהל מרעים ועם רשעים לא אשב". ואין מרעים אלא רשעים, שנאמר כי מרעים יכרתון. ומה הוא פורענותן לעתיד לבא, שנאמר, (מלאכי ג) "כי הנה היום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עושה רשעה קש". ואין זדים אלא לצים שנאמר, (משלי כא) "זד יהיר לץ שמו

Yoshvei Keranos are letzim, scoffers. They have a form of tzechok, but that of  Yishmael, metzachek - making something an object of laughter. Amalek as well:

ספר מחשבות חרוץ - אות יג
 
ועל ידי זה היה התעוררות למדת הצחוק דמצד הרע שהוא השורש דעמלק שמזרע עשו המלעיג על דברי אמת, ומזה נמשך ותצחק שרה בקרבה וגו' (בראשית י"ח, י"ב) שזה כבלתי מאמינה וצוחק דרך הלעגה על דברי אמת, וחלילה שלא היתה מאמנת ביכולת ה' יתברך, אבל בקרבה דייקא שמצד עצמה היה רחוק אצלה זה שאמרה אחרי בלותי וגו', רצה לומר שהחזיקה עצמה שבנעוריה השתדלה הרבה יותר בעבודת ה' יתברך מבזקנותה שלא היה לה עוד כח כל כך, ואם בילדותה לא זכתה לזה איך תזכה לכך עתה שאין עובדת ה' יתברך כל כך ואין מעשיה כדאים כל כך, והרי זה על דרך יראת יעקב אבינו ע"ה שמא יגרום החטא (ברכות ד' ע"ב) אף על פי שהובטח, וכן היא חשבה אף דההבטחה אמת מכל מקום היא צריכה השתדלות לזה גם כן:

The first tzechok in the Torah, however, is the one of kedushah of Avraham Avinu, the one in the pasuk (Bereishis  17:17) with the sofei tovos of kerona, the one on the tidings of Yitzchok Avinu. And Yitzchok teaches us not just tzechok  of kedushah but mishteh of kedushah.

ספר מחשבות חרוץ - אות יג
 
וכשאומות העולם אוכלים ושותים ומשתכרים הם מדברים דברי ליצנות ושעשועי טיאטראות וכל מיני תיפלות וזנות, כסעודתו של אותו רשע דציוה להביא ושתי ערומה, ובזה הוא התחלת המגילה כי בענין זה היה התחלת התעוררות הכח דהמן שהוא שחוק הכסיל ומי שהשעה משחקת לו, וסופו היה במשתה דאסתר דודאי משתה שעשתה לפני מלך כמוהו ומשנהו מסתמא היה בו גם כן כל מיני שחוק ושעשוע מלכים, ומאחר שהיתה עמהם במשתה גם היא השתעשעה בזה עמהם, וכל זה לא הועיל להשכיחה מעיקר המכוון שבמעמקי לבבה בדביקות ה' יתברך, דלולי כן לא היתה זוכה לניצוח המן ומחיית עמלק בזה, כי ה' יתברך המליך אות הק' בשחוק שיהיה כולו מצד הקדושה אצל מי שהוא חלק ה' ונחלתו, וכך נקבע לזכר הנס סעודת פורים במשתה ושמחה לברר ששמחת ישראל דבוק בקדושה, ואף על פי שעושין כל מיני שחוק ושעשועים, שהרי אין עושין כן אלא באותו זמן שהמצוה בשמחה ובסומי הרי דכל מעשיהם רק לשם שמים, ועל ידי זה אף על פי שנתבסם עד דלא ידע וכו' שהוא בתכלית ההעלם והשכחה עדיין לא נעקר מדביקותו בקדושה אפילו כמלא נימא, מאחר שביאתו לידי שכחה זו היינו לכוונת מצוה ולשם שמים:

This is all in the merit of the first mishteh in the Torah:

ספר ישראל קדושים - אות ח

ויצחק הוא הראשון שנימול לשמונה להיות מלידה מבטן מקודש לה' יתברך שזהו השורש דישראל המקודשים להשם יתברך בתולדה בלא השתדלותם ועל כן נאמר בו (בראשית כ"א, ו') צחוק עשה וגו' כל השומע יצחק וגו' שנתרבה הצחוק והחדוה בעולם בלידתו ונאמר (שם פסוק ח') ויעש משתה גדול ביום הגמל וגו' ולא נמצא מקודם משתה בתורה וזה היה ביום הג מל כי שמחת ה' במעשיו היינו בעולם שברא נשלם אז בלידת יצחק. ומילתו לשמונה שזהו האות הברית שבבשרו דמקודש לשמים. דעל זה היה כלל הבריאה בשביל ישראל:

And there is in that very mishteh an allusion to Purim!

ספר דברי יחזקאל - לפורים
 
הרה"ק מוהר"ר ברוך זלה"ה ממעזיבעז אמר כי מרומז פורים בתורה בפסוק ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמ"ל את יצחק בנו. הגמ"ל אותיות מגל"ה שעשה משתה בפורים.

The tzechok of Yitzchok, which is the simchah of yirah of the famous Tanna d'Bei Eliyahu, יראתי מתוך שמחתי ושמחתי מתוך יראתי, became rooted in us when הדר קבלוה בימי אחשורוש. And the newly rooted simcha gives Rebbe the confidence, the bitachon that even the shevirash ha'luchos which brought the great tragedy of death back into the world, will be overcome by the growth of the neti'ah of Purim in the artziyus, even of galus. Because previously, tzechok was a phenomenon of Eretz Yisroel and of the Geulah. Yitzchok was not allowed to go out to Chutz La'Aretz and Az yemalei sechok pinu. Indeed, it is Rabbi Yitzchok who says there is no Hallel on Purim because we don't say Hallel on a nes  in Chutz La'Aretz (Arachin 10b). And note that Rav Nachman bar Yitzchok takes issue with that, and that Rav Nachman (without mention of the father's name, but likely because it is immediately thereafter, the same Rav Nachman bar Yitzchok) says the reading of the Megillah is the equivalent of Hallel! ודוק היטב!!!

And we can even understand the bathing k'pshuto. Refraining from bathing would be a sign of aveilus on the Tzelem Elokim that was diminished with the breaking of the luchos. Bathing is giving honor to the Tzelem Elokim that Purim restores even within the world of artziyus. The nekudah of greater tikkun in Purim over Yom K-Purim.

And now we can understand why in Tehullim 72:6-7:

ירד כמטר על גז כרביבים זרזיף ארץ יפרח בימיו צדיק ורב שלום עד בלי ירח
Let him be like rain that falls on a mown field, like a downpour of rain on the ground, that the righteous may flourish in his time, and well-being abound, till the moon is no more.

ארץ יפרח בימיו צדיק
are sofei teivos tzechok!

And one last point for now:
The first pasuk with the word tzechok,
Bereishis 17:17, is the 415th pasuk in the Torah,
gimatriya והדת.

In Esther  3:15
והדת נתנה בשושן הבירה
is the tzechok d'tumah.

In Esther 8:14
והדת נתנה בשושן הבירה
is the tzechok d'kedushah!


 !והעיר שושן צהלה ושמחה


See
for a video synopsis of all the Pruirm 5781 posts.

Sunday, February 21, 2021

Rav Dessler on Shittas Frankfurt vs. Shittas HaYeshivos part 1


The letter to Gateshead on the matter of starting a mens' teachers seminary in the yeshiva. Michtav Mel'Eliyahu vol. 3 p. 355. Part 1. For some reason my side of the video conversation was off. Will hope to fix that for the next part, IYH!

Rischa D'Araisa: Season 2, Episode 25: Ultimate Alternates: Peering at the Megillah's "Makom Achair" (Esther 4:14), Imagining a World Without Purim as We Know It


 

https://jewishpodcasts.fm/riscahadaraaisa/10359


Rischa D'Araisa: Season 2, Episode 25:

Ultimate Alternates:

Peering at the Megillah's "Makom Achair" (Esther 4:14)

Imagining a World Without Purim as We Know It

Tuesday, February 16, 2021

Toras Purim 5781 part 2: Corona

See Part 1 at https://rygb.blogspot.com/2021/02/toras-purim-5781-part-1-corona.html.


Now, a neti'ah is a planting, a rooting, the ultimate kevi'as makom. Kerona, on the other hand, refers to wagons or other vehicles that are movable, transient.

Neti'ah in gimatriya is 144=12x12 - the shiur of Machaneh Yisroel in the Midbar. Even though they traveled in the Midbar, when they were stopped, it was considered a permanence - as the Yerushalmi explains, since they would only travel again al pi ha'Dibbur.

Kerona in gimatriya is 361. This is the same as Gan Eden MiKedem and Har Tziyon. Which are in essence the beginning and endpoints of the trip that is this world.

What is the connection? Rebbe's quest began with Purim and ended with 9 Av. Reb Tzadok in Machashavos Charutz 20:

ספר מחשבות חרוץ - אות כ 

והתחלתו בעסק זה דעקירת תשעה באב היה על ידי הנטיעה דפורים שהנטיעה של שמחה הוא להראות שמחתו ביום זה על ידי הנטיעה שרומז לדברי תורה ולקיבוץ תלמידי חכמים וכמו שאמרו (תענית ז'.) כי האדם עץ השדה וכו' אם תלמיד חכם הגון הוא ממנו תאכל. ואמרו שם אחר כך למה נמשלו דברי תורה כעץ וכו' קטן מדליק את הגדול וכו'. וזה טעם מה שאמרו (ראש השנה ט"ז ריש ע"א) בעצרת על פירות האילן. ועיקר שמחת הפורים שלו היה שזכה על ידי זה לאותה הנטיעה של שמחה שזכה לה בישיבה הגדולה של תלמידי חכמים שהיה לו. שבאותו דור היה כל כנסיית חכמי ישראל אצלו. דעל כן אמרו (גיטין נ"ט.) דמימות משה ועד רבי לא היה תורה וגדולה במקום אחד וכן מרבי עד ר' אשי כי ליסוד התורה הכרח שיהיו כל התלמידי חכמים יחד תחת ראש ומנהיג אחד. אם לתורה שבכתב בימי משה וכן לתורה שבעל פה בימי רבי ור' אשי מיסדי המשנה והתלמוד שהוא פירוש המשנה שהם כללות התורה שבעל פה שבידינו. וזהו הנטיעה של שמחה שלו בפורים:

ועיקר שמחתו על ידי עשיית מלאכה דייקא כי אילו היה גאולה שלימה והיה נכלה הרע לגמרי מן העולם אין רבותא מה שקיבלו התורה מאהבה ושמחה אחר שאין שטן ופגע רע להסית ולמנוע. ובזה היתה שמחתו יתירה שאף על פי שלא היה עדיין גאולה שלימה להיות בנייחא גמורה ואכתי עבדי אחשורוש אנן. והשאור שבעיסה ושעבוד מלכיות הם המעכבים בידינו לעשות רצונו יתברך כמו שאמרו (ברכות י"ז ריש ע"א) עם כל זה אנו זכינו לקבלת תורה מאהבה ולהתייגע בתורה שבעל פה עד שבימיו נשלם שלימות התורה שבעל פה בחיבור המשנה שפשטה בישראל להיות דוגמת התורה שבכתב. וזהו עיקר יתרון האור כאשר הוא בא מתוך החושך וכמו שאמרו גם כן בתנחומא (פרשת נח ג') על תורה שבעל פה על פסוק (ישעיה ט', א') העם ההולכים בחושך ראו אור גדול ועל ידי זה הכח רצה לעקור תשעה באב דגם כי יתנו בגוים אף בהיותם נתונים תחת יד הגוים ועבדי אחשורוש עתה אקבצם:

Rebbe's neti'ah of simcha was the Mishnah. The apotheosis of Torah she'b'al Peh. This neti'ah is the sapling of the עץ גבה חמשים אמה in the Megillah, which in gimatriya is 614, which equals חכמה בינה דעת and הוי"ה מלך הוי"ה מלך הוי"ה ימלך לעולם ועד. Both shleymus in wisdom and shleymus in revelation. תשועתם היית לנצח.

All this perfection is embedded in the Mishnah - which is the neshamah of Am Yisroel. This simcha is portable, just as the Mishnah is portable, written on לוח ליבם and cogitated in the מוח.

שמח is a contraction of שם-מח, and because the Besht taught us במקום שמחשבתו של אדם שם הוא כל האדם, anyone who has a מוח בקדקדו (which is the gimatriya and tikkun of רע) can take that simcha into the realm of melacha and the realm of galus.

Next, we can go on to 17 Tammuz...

וקרנו תרום בכבוד!

תן לחכם ויחכם עוד!


Monday, February 15, 2021

Rischa D'Araisa Season 2, Episode 24:The Audacity to Actually Rank Rabbanim, Plus: If Rav Schneur Zalman of Liadi gone to Vilna instead of to Mezritch


https://jewishpodcasts.fm/riscahadaraaisa/10164


Rischa D'Araisa: Season 2, Episode 24: The Audacity to Actually Rank Rabbanim, Plus: Gilui Eliyahu and "Oros" Ailim Miudamim - If Rav Schneur Zalman of Liadi had become the Vilna Gaon's Talmid instead of heading to the Maggid of Mezeritch



Monday, February 08, 2021

Toras Purim 5781 part 1: Corona

נטיעה של שמחה

Since Corona is inyana d'yoma, it behooves us this year to analyze the mention of Corona in Meseches Megillah 5a-5b:

אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא רבי נטע נטיעה בפורים

ורחץ בקרונה של צפורי בשבעה עשר בתמוז ובקש לעקור תשעה באב ולא הודו לו

Sunday, February 07, 2021

Thursday, February 04, 2021