Sunday, October 31, 2010

Addendum to the previous post

The Ba'alas HaMa'aseh, Reb. SRRL Horowitz (18th cent.), wrote the following extraordinary techinah:

תחינת אימהות

מתוך ויקיטקסט
יָה רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָא
אַנְתְּ בָּרָאתָ בְּשִׁיתּ יוֹמַיָא
שְׁמַיָא וְאַרְעָא וְכָל יְצִיבָא
בְּעֶשֶׂר אֲמָרַיָא.
וּבַשְּׁבִיעִי נַחֲתָּ מִכּוּלְהוֹן אֲמָרַיָא
וּפָּקַדְתָּ(א) לְעַמָא קַדִישָׁא
דִלְהוֹן נַחְתָא מִכָּל דִבְּרַיָא
בְּרַם יַתְהוֹן עַסְקִין
בְּחֶפְצֵי שְׁמַיָא וְרָזֵי סְתָרַיָא
וְעַמַיָא דְאַרְעָא וּנְשַׁיָא
יְהוֹן עַסְקִין בְּדָרֵיהוֹן בְּלִישְׁנָא קְלִילַיָא [יידיש]
מַה דְחַיְיבִין בְּפִקוּדַיָא.

וְכֵן יְהַבְתָּ לָן מוֹעֲדַיָא לְשְׂמִחַיָא
וְיַרְחַיָא לְדוּכְרָנַיָא
וְכַד הֲוֵינָה בִּירוּשָׁלַיִם קַרְתָּא דְשׁוּפְרַיָא
אֲתַר בֵּית מוֹתְבָנָא דְאִמְנָא שְׁכִינְתָּא דְכָל שׁוּפְרַיָא
וְעֵינֵי הָעֵדָה הַוִין מְקַדְשִׁין לְפִי רְאוֹת עֵנַיָא.
וּבְעִידְנָא דְגָלִינָא
לֹא אִשְׁתָּאַר לָן בְּרָם לְבָרֵךְ יַרְחַיָא.
וְעֵת לְחָנְנָה כִּי בָא מוֹעֵד לְבָרֵךְ יַרְחַיָא.
אֲנַן מְפָרְשִׁין כַּפַּיָא לְאָבוּנָא רַחֲמָנָא דְבִשְׁמַיָא
תִּיב לָן כִּימֵי קֶדֶם
כִּי כָּשַׁל כֹּחַ הַסַבָּל לְגַדְיָא רְכִיכָא
כְּחוֹם צַהֲרַיָא.
שָׁבַת מְשׂוֹשֵׂינוּ חַגֵינוּ וְחָדְשֵׁנו.
אַנַן כְּיַתְמֵי בְּלָא אָבוּהָ
וּכְעָנָא בְּלָא רַעֲיָא

יָדוֹ פָּרַשׂ צַר עַל כָּל מַחֲמַדֵי עַיִן
וְאִין אוֹמֵר הָשֵׁב!
אֵל נְקָמוֹת יְיָ הוֹפִיעַ מֵהַר פָארָן!
מַאן דְעָנָה לְאַהְבָתָנָא
הוּא יַעֲנֶה אוֹתָנָא בְּיַרְחַיָא דָא
בִּזְכוּתָא דְהַרְרֵי קֶדֶם וּגְבָעוֹת.

שָׂרָה – דְפַקִידַת עָלֶיהָ אַל תִּגְעוּ בִּמְשִׁיחִי: כֵּן צֶאֱצָאֶיהָ כָּל דְנָגַע בְּהוּ יִדְמוּ.
רִבְקָה – דְגָמַרְתָּ לָן בִּרְכָתָא: בַּעֲגָלָא תִּתְקַיֵּם כֵּן.
רָחֵל – דְאַבְטַחֲתָּא וְשׁוּבוּ בָּנִים לִגְבוּלָם: הָשֵׁב שְׁבוּתֵינוּ מַהֵר בְּדִילָה.
לֵאָה – דְהַווּן עֵינַיָא רְכְּיכָא
דְלָא תִּפּוֹל בְּגוֹרָלָא דִרְשִׁיעֲיָא:
בִּזְכוּתָא הֵאִיר עֵינַיָא
מֵחֲשׁוֹכָא דְגָלוּתָא
יוֹנָה פּוֹתָה בּחֶרֶב רַוְתָה
כָּל הַיּוֹם רְצוּצָה וַחֲמוּסָה.
בַּת אַבְרָהָם אָבִינוּ בְּרֶתָּא דְגָלוּתָא דְנַחֲתָא
בַּת אַבְרָהָם אָבִינוּ יוֹשֶׁבֶת תַּחַת בְּעַלִים קָשִׁים: זֶה אוֹמֵר הַךְ וְזֶה אוֹמֵר אַף אֲנִי כָּמוֹהוּ.
הֶרֶב כַּבְּסֵנוּ כִּי כְּבַר לָקִינוּ כִּפְלַיִם בְּמֶרְיֵינוּ.
וְחַדֵשׁ וְהָבֵא לָן חוֹדֶשׁ הַזֶּה לְחֶדְוָה
יוֹמַיָא יַרְחַייָא דְמִתְהַפְּכִין מִבִּישָׁא לְטָבָא.
גָאוֹן עוּזֵינוּ הָרֵם קַרְנֵינוּ
הַב לָן מוֹהַר מַתָּנָתָא טַבְתָא בְּלִי צָרָה וְעַקְתָא
בִּזְכוּת יַעֲקֹב בְּחִיר שֶׁבְּאָבוֹת
בְּזְכוּתוֹ הַטּוֹבָה לְרַבּוֹת.

סְגוּלָתִי קָרָאתָ לָן
וַאֲנָן קָרְאָן לָךְ דוֹדִי
וְלַךְ אֲנַן מַצְלִין צְלוּתָא תֵיתַב לָן
וּלְכָל מוֹרָנָא מֵחַבְרַיָא סַפְרַיָא קַדִישַׁיָא
וּמְסַדְרִין צְלוּתַיָא וּבְעוּתַיָא
בְּנִין דוּכְרִין מֵעַלְמָא דִדְּכוּרָא מִסִּיטְרָא דְיַמִינָא חֲכִּימַיָא בְּאוֹרַיְתָא
וְנֶעֱבְדִין רְעוּתָא דַאֲהָבוּתָא דְבִּשְׁמַיָא
בִּדְחִילָא וּרְחִימָא עִילָאָה דְּעִילָאָה כְּמֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֶמְנַיָא
בְּרָא רְחִימָא דְאַבָּא דְאִימָא עִילָאִי.
אָמֵן כִּן יְהִי רָצוֹן


-- שרה רבקה רחל לאה הורוביץ, ראשית המאה ה-18

A great story I was told this morning that I tracked down through Google Books



page 10 in:

Wednesday, October 13, 2010

Sha'alvim's 50th

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3965187,00.html

Yesterday, one of my alma-maters, Yeshivat Sha'alvim, celebrated it's 50th anniversary. I can say definitively that my three years in Sha'alvim were the most formative years of my life. I owe a debt of gratitude to many Rabbeim there, some already zt"l, some lbcl"c still shlita, B"H.

But part of what made those years so special for me was a phenomenon that has passed into extinction. As the current Rosh Yeshiva notes in the cited article (added emphasis is mine):

הכל משתנה

מייסדי הישיבה כמובן לא חלמו על התמודדויות מעין אלה. הישיבה הוקמה על ידי "פועלי אגודת ישראל" - חרדים ציונים - שהנחילו מסורת לימוד עם אוריינצטיה חרדית-ליטאית. במהלך השנים עמדו בראשה ולימדו בה בוגרי ישיבות חרדיות מובחרות כמו "קול תורה", חברון פוניביז' ואחרות. השנים שחלפו שינו את אופי הישיבה ואת צוות ההוראה, שכיום מורכב כמעט כולו מבוגרי המקום.

"מקימי הישיבה היו למעשה ציבור שישב על הגדר", מסביר הרב יעקבזון "זו היתה קבוצה שהיתה שייכת לעולם התורני-חרדי, אבל הרגישו צורך להיות מעורבים במה שקורה בארץ. ההקצנה בעולם החרדי גרמה לכך שהם ייעלמו מן העולם כפלג בפני עצמו. בתחילת דרכה הגיעו לישיבה תלמידים מישיבות חרדיות, והיום
 
בעיקר מישיבות תיכוניות. מה שכן נשאר זה משהו משיטת הלימוד הליטאית שמדגישה עיון ובקיאות בגמרא.

"לצד זאת, מאחר שהדור שלנו דורש יותר 'להתחבר', במהלך השנים שולבו בתוכניות הלימוד גם ספרי חסידות, ונושאים נוספים כמו תורותיהם של הרב קוק, הרב סולובייצ'יק, והגר"א. הנוער של היום מודע לזרמים הקיימים ואנחנו מרגישים שצריך לתת להם מענה אישי".

Monday, October 11, 2010

A She'eilah I was asked as Hoshanna Rabba turned into Shemini Atzeres

Someone said in Ya'aleh v'Yavo of Mincha on Hoshanna Rabba, just before the onset of Shemini Atzeres, SA instead of Sukkos. What is the halacha? I could not find anyone who discusses it directly. But acharei ha'iyun there are two tzedadim to be lenient:

1. The shittah that so long as you said YvY it is considered mei'ein ha'meora, even if you mentioned the wrong mo'ed.

2. That the Mincha was after plag, and therefore at a time suitable to be mekabbel SA anyway.

The Rogatchover's Heter to Dye a Beard

The Rogatchover's Heter to dye beards. The Tzitz Eliezer 22:14 paskens like him. Shu"t Tzofnas Panei'ach (Warsaw) #258, at the end: