תלמוד ירושלמי מסכת גיטין דף כט/א
הלכה ד
מתני' יתומים שסמכו אצל בעל הבית או שמינה להן אביהן אפיטרופוס חייב לעשר פירותיהן אפיטרופוס שמינהו אבי יתומים ישבע ושמינהו בית דין לא ישבע אבא שאול אומר חילוף הדברים
גמ' (במדבר יח) אתם פרט לשותפין. אתם פרט לאפיטרופוס. אתם פרט לתורם שאינו שלו. אתם פרט לשותפין. והתנינן השותפין שתרמו. אלא כאן בתרומה גדולה. כאן בתרומת מעשר. כלום למדו תרומה גדולה לא מתרומת מעשר. אלא כאן להלכה. כאן למעשה
One of these two words means לכתחלה. The other means בדיעבד. The Korban HaEdah says L'Ma'aseh means L'Chatchilah and L'Halacha means B'di'eved. The Pnei Moshe says the reverse. Who's right? Who knows? But I'm inclined to the Korban HaEdah.
My gut identifies "lema'aseh" closer to practice and thus bedi'eved" than "halakhah" being what you are told to do -- lekhatchilah.
ReplyDeleteBut this post seems to underplay the fact that usually (? sometimes?) the Y-mi uses "lekhat-chilah" and "bedi'eved" (eg Maaser Sheini 28a, last words).