Wednesday, March 20, 2024

Toras Purim 5784 part 2: 42's

 


The 42nd pasuk in the Torah is:

 יא שֵׁ֥ם הָֽאֶחָ֖ד פִּישׁ֑וֹן ה֣וּא הַסֹּבֵ֗ב אֵת כָּל־אֶ֣רֶץ הַֽחֲוִילָ֔ה אֲשֶׁר־שָׁ֖ם הַזָּהָֽב ׃

Now, it is crystal clear that the Torah is warning us that some people use all of their מסעות in life for a pursuit of חוילה, of matters of חולין, of gold.

But the gold has a purpose, to build the Beis HaMikdash, as the Midrash Rabbah states there:

אמר ריש לקיש: לא היה העולם ראוי להשתמש בזהב. ולמה נברא? בשביל בית המקדש, שנאמר וזהב הארץ ההיא טוב, היך מה דאת אמר (דברים ג): ההר הטוב הזה והלבנון.

Even more powerful, Vayikra Rabba 16:

אשר שם הזהב אלו דברי תורה שהם נחמדים מזהב ומפז רב.

The gold is actually a reference to Divrei Torah. No doubt in line with this Midrash:

א״ר יהושע בן לוי חוילה זו ארץ ישראל, ולמה נקרא שמה חוילה, מפני שמיחלת להקב״ה שנא׳ (תהלים מ״ב:ו׳) הוחילי לא׳ כי אודנו ישועות פניו. (מדרש פטירת משה)

That Chavilah is Eretz Yisrael, that yearns for HKB"H. But according to Rashi, the Pishon is the Nile and Chavilah is Egypt.

So it is choice: Which way do our travels take us? Towards gold, Egypt and the mundane? Or towards Torah, Eretz Yisroel and the Beis HaMikdash?

Hashem gave us a tool to guide us in our travels. The 42nd pasuk in Parashas Yisro:

(טו) וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל⁠־הָעָ֔ם הֱי֥וּ נְכֹנִ֖ים לִשְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים אַֽל⁠־תִּגְּשׁ֖וּ אֶל⁠־אִשָּֽׁה׃

As Rashi brings there from Chazal (Shabbos  87a), this pasuk alludes to the first manifestation of Torah she'b'Al Peh - Moshe adding an additional day of preparation to those decreed by Hashem.

Which is also the message of the 42nd pasuk in the Megillah:

(כ) אֵ֣ין אֶסְתֵּ֗ר מַגֶּ֤דֶת מֽוֹלַדְתָּהּ֙ וְאֶת⁠־עַמָּ֔הּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה עָלֶ֖יהָ מׇרְדֳּכָ֑י וְאֶת⁠־מַאֲמַ֤ר מׇרְדֳּכַי֙ אֶסְתֵּ֣ר עֹשָׂ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר הָיְתָ֥ה בְאׇמְנָ֖ה אִתּֽוֹ׃

As the Malbim notes, pasuk 10 already related that Esther observed Mordechai's strictures. What is added here? Explains the Malbim, there it was when Esther was still not queen, she therefore naturally did as Mordechai commanded. Here Esther is already the Queen. Mordechai can no longer command here anything. Yet she still maintains the statement of Mordechai.

And this emphasis on Torah she'b'Al Peh is embedded in V'Dibbarata Bam.

The depth of 42 is reflected in the Ba'al Shem Tov on Parashas Mas'ei:

א. אלה מסעי בני ישראל וגו', שמעתי בשם אא"ז זללה"ה כי כל המסעות היו מ"ב, והם אצל כל אדם מיום הוולדו עד שובו אל עולמו, ולהבין זה כי מיום הלידה והוצאתו מרחם אמו הוא א) בחינת יציאת מצרים כנודע, ואחר כך נזסע ממסע למסע עד בואו לארץ החיים העליונה, וכמו שזכרנו (בפ' בהעלותך) בפסוק על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו, כי הוא בחינת ב) קטנות וגדלות, ע"ש בפירוש הפסוק הנ"ל:

 וגם שמעתי מאיש אחד מיוחד, שמ"ב מסעות הוא בחינת הספירה משם מ"ב, שמלילה ראשונה של פסח עד חג השבועות, שהוא השלימות בקבלת התורה, ואף על פי שהם מ"ט יום, כל שבוע הוא בחינה אחד הכוללת כידוע, ושרשם הם מ"ב, והם מרומזים נגד המ"ב מסעות הנכתבים פה:

 ובוודאי נכתבו המסעות בתורה להורות הדרך הישר לאיש הישראלי, לידע הדרך הישר אשר ילך בו כל ימי חייו, ליסע ממסע למסע, וידוע שכל המסעות הם בחינות קדושים וטהורים, כמו ששמעתי מן אדוני אבי זקיני זללה"ה ג) בשם ס' ברית מנוחה קברות התאוה הוא בחינת החכמה, כי שם קברו את העם המתאוים, פירוש, מי שבא למדת חכמה אזי בטל ממנו כל התאוות, מרוב דבקותו בו יתברך שמו, ומזה נבין לכל המסעות שבודאי הם בחינות קדושות ומעלות רמות, וכן גם כן תבערה בודאי הוא בחינה קדושה, אך הם כאשר באו למקומות הללו נשתנה הדבר על ידי מעשיהם, ונהפך להם ללא טובה ר"ל, כמו שמפורש בתורה קברות התאוה כי שם קברו (בפ' בהעלותך) וכן שאר המסעות כפשוטן, וכן בתבערה כי בערה בם אש ה', ואם היו נוסעים ובאים למסעות הנ"ל ולא ישנו אותם במעשיהם, בודאי היה מאיר להם כל מסע ומסע באור הגנוז בתוכו, ודי בזה למבין:

והוא שאמר הכתוב אלה מסעי בני ישראל וגו' ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם פי ה', פירוש, משה כתב בתורה המסעות איך הם עומדים ברומו של עולם, מתחלת יציאת האדם מרחם אמו, עד בואו לארץ החיים העליונה, כדי שידע האדם הדרך אשר ילך בה על פי ה', [אבל] ואלה מסעיהם למוצאיהם, היינו האיך שינו אותם במעשיהם ללא טובים, ולכך לא נאמר כאן על פי ה', והבן זה, וה' יורנו בדרך הישר והאמת לפניו אמן:

 (דגל מחנה אפרים פ' מסעי):

 ב. עוד שמעתי בשם מורי כשהלך בנסיעה הידועה, הראה לו רבו במקום זה היה מרמז הנסיעה שהיו נוסעין ישראל במדבר במסע זו, וכל נסיעת האדם מרומז בתורה וכו', וכן ד) כשנשברה לו הספינה והיה בעצבות גדול, ובא רבו ותמה עליו, והראה לו באיזה עולמות הוא עכשיו, והיו שמות אהי"ה וצרופי אהי"ה וכו', ואז התחזק בלבו למתקן בשרשן כידוע לו וכו' ודפח"ח:

 (תוי"י בסופו דר"ח ריש ע"ד):

No comments:

Post a Comment