While our picture is of
Achashverosh and Haman, we will deal with the proximities of HaMelech
stam hu Melech Malchei HaMelachim, HKB”H and
Haman.
(ג יא) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ
וְהָעָם לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ:
(ג טו) הָרָצִים יָצְאוּ דְחוּפִים בִּדְבַר
הַמֶּלֶךְ וְהַדָּת נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן
יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה:
(ה ד) וַתֹּאמֶר
אֶסְתֵּר אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן הַיּוֹם אֶל
הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לוֹ:
(ה ה) וַיֹּאמֶר
הַמֶּלֶךְ מַהֲרוּ אֶת הָמָן לַעֲשׂוֹת אֶת דְּבַר אֶסְתֵּר וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ
וְהָמָן אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשְׂתָה אֶסְתֵּר:
(ה ח) אִם
מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְאִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב לָתֵת אֶת שְׁאֵלָתִי
וְלַעֲשׂוֹת אֶת בַּקָּשָׁתִי יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן אֶל הַמִּשְׁתֶּה
אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לָהֶם וּמָחָר אֶעֱשֶׂה כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ:
(ו י) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ
לְהָמָן מַהֵר קַח אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַסּוּס כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ
וַעֲשֵׂה כֵן לְמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי הַיּושֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ אַל תַּפֵּל
דָּבָר מִכֹּל אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ:
(ו יב) וַיָּשָׁב
מָרְדֳּכַי אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ וְהָמָן נִדְחַף אֶל בֵּיתוֹ אָבֵל
וַחֲפוּי רֹאשׁ:
(ז א) וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ
וְהָמָן לִשְׁתּוֹת עִם אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה:
חומת אנך על אסתר
פרק ט פסוק יא
דהמן רצה להגביר
מדת הדין באומרו וכל זה איננו שוה לי סופי תיבות הוי"ה מפרע שהוא דין כמו
שכתב רבינו האר"י זצ"ל ונהפוך הוא כי אסתר המשיכה הרחמים שאמרה יבא המלך
והמן היום ראשי תיבות הוי"ה ביושר שהוא רחמים והיינו ונהפוך הוא:
In eight places in the Megillah HaMelech and Haman
appear next to each other.
In 3:11, when the troubles begin, and in 6:10, when the
troubles begin to end, we have HaMelech L’Haman which in gimatriya
is 220 – the same as יחד ננצח.
Because the troubles begin when we’re not together and end when we are
together. In both appearances Hashem is using Haman as a tool – first for hester
and then for gillui. He dictates to Haman what he is to do. It is also
the gimatriya of מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה –
because זה לעומת זה – the
good and the bad are two side of the same coin, and they complement each other.
What Hashem is doing and why He is doing it.
In 3:15 we have the two vavei
ha’chibbur. This looks like there is a complete hishtavus between
Hashem and Haman. Obviously, the city will be left in confusion! But it is 202
in gimatriya. Which is only בְּעֵינֵיכֶם – superficial,
an illusion to get Am Yisroel to do teshuvah.
In 5:4 and 5:8 Esther asks יָבוֹא הַמֶּלֶךְ
וְהָמָן – not in
plural, יבואו, because she wants Hashem to envelop and
overwhelm Haman (see the Chomas Anach quoted above). And in fact, in 5:5
the process starts, culminating in 7:1. Haman comes subservient to Hashem. But
in 5:5 she is only Esther. The process is clearly not complete. Only in 7:1 is
she Esther HaMalkah – she has dictated the restoration of the Malchus
Hashem to its proper place.
The actual turning point is 6:12. Here Hashem and Haman
appear together, but it is misleading.
The first term is a reference to Sha’ar HaMelech – the gate of
the king. And Mordechai is controlling the King’s Gate – bringing about the
redemption. Haman is still close, but nidchaf – pushed aside.
Now, a remarkable gimatriya. המלך והמן is 196. That is 14x14. דודxדוד.
This is certainly the true establishment of מלכות in this world – that the Malchus of
Hashem should struggle with the Malchus of Haman until יחד ננצח. There are also two times in the Megillah
where it say המלך והמלך (5:1 and 7:7) The first in when Esther
comes into Achashverosh:
וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת
וַתַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ הַפְּנִימִית נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ
וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ בְּבֵית הַמַּלְכוּת נֹכַח
פֶּתַח הַבָּיִת
The second is where Haman meets
his downfall:
וְהַמֶּלֶךְ קָם בַּחֲמָתוֹ
מִמִּשְׁתֵּה הַיַּיִן אֶל גִּנַּת הַבִּיתָן וְהָמָן עָמַד לְבַקֵּשׁ עַל נַפְשׁוֹ
מֵאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה כִּי רָאָה כִּי כָלְתָה אֵלָיו הָרָעָה מֵאֵת הַמֶּלֶךְ:
וְהַמֶּלֶךְ שָׁב מִגִּנַּת הַבִּיתָן אֶל בֵּית מִשְׁתֵּה הַיַּיִן וְהָמָן נֹפֵל
עַל הַמִּטָּה אֲשֶׁר אֶסְתֵּר עָלֶיהָ וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ הֲגַם לִכְבּוֹשׁ אֶת הַמַּלְכָּה
עִמִּי בַּבָּיִת הַדָּבָר יָצָא מִפִּי הַמֶּלֶךְ וּפְנֵי הָמָן חָפוּ
At these two times the Malchus
is fully manifested and overcomes Haman. That is not a natural state in this
world – it is the 15 that comes after the 14x14, that the Zohar (Vol. 2, 85a) calls
the moon in its perfection. The bechinah of Shushan Purim that is not
the default Purim.
תאנא כתיב (דה"א
כט כג) "וישב שלמה על כסא הוי"ה למלך", כמה דכתיב (מ"א י יט)
"שש מעלות לכסא". רבי אבא אמר, דקיימא סיהרא באשלמותא דתנינן: ביומוי דשלמה
קיימא סיהרא באשלמותא. אימתי באשלמותא? (נ"א תנא כתיב (שם ה יא) ותרב חכמת שלמה
וגו'? מאי ותרב, אמר רבי אבא, דקיימא סיהרא באשלמותא, מאי באשלמותא) דקיימא בחמשה עשר
כמה דתנינן: אברהם, יצחק, יעקב, יהודה, פרץ, חצרון, רם, עמינדב, נחשון, שלמון, בועז,
עובד, ישי, דוד, שלמה -- כד אתא שלמה קיימא סיהרא באשלמותא, הדא הוא דכתיב "וישב
שלמה על כסא הוי"ה למלך", וכתיב "שש מעלות לכסא" - כלא כגוונא
דלעילא.
Perhaps that’s why in both places
where it appears in the Megillah the words are disassociated – it is not a
natural state for This World. So while המלך והמן appear in the various forms eight times altogether – stretching
up above nature in the same way as the eight days of Milah and the eight
days of Chanukah, to the bechinah of Binah that is the highest
one can reach in this world – the bechinah of 10, of Keser, that
is only in the Megillah in an imperfect way.
The 196th pasuk
in the Torah describes the dove being released and not returning to the ark. The
Zohar (Vol. 3, 165a) says that it goes to bring the crown to Moshiach. But for
our purposes, it is enough to say that the tikkun of the dry Earth is hinted
at, but not made explicit. It is still hidden. Only when we get to the 220th
pasuk of המלך להמן are
Noach and his family told to leave the ark. The redemption is completed.
תן לחכם ויחכם עוד!
פורים שמח!
No comments:
Post a Comment